יום רביעי, 4 בנובמבר 2015

הרבנות מסייעת בעקיפין לשקרי-אויב

פסק הלכתי או פוליטי? || על 100 הרבנים ועל מנשר האקדמאים

ההסברה הבינלאומית בחזית השקרים הנבזיים.

↓ מאת: הרב ישראל רוזן

כל ינוקא יודע שעלילת השתלטות יהודים על הר הבית היא מכזבי עלי-בבא ושודדיו. זו מלחמת קודש של מוסלמים מוסתים הנחלצים נגד צלבנים מדומים הזוממים להרוס את מסגדם בהר הבית.

והנה הרבנות הראשית מתערבת בדיוק בזירה זו ע"י כרוז "איסור 100 רבנים" להכנס להר, ומשחקת ליד אויבינו, לאמר: "צודקת הקריאה ליהודים לסגת מן ההר הכבוש". זה פשרו של הכרוז לעת הזו, שאם לא כן מה ראו ברבנות לפרסם הלכה בנדון? כלום קיימת נהירה המונית שראוי לעצרה?

וכרוז נוסף בצדו יוכיח: כמאה אקדמאים (דתיים?) פרסמו מינשר שלא לבקר בהר ולעצבן את המוסלמים. ועוד, אם אכן הכרוז הוא א-פוליטי כיצד נעדרת ממנו הדרישה ההלכתית לאסור על עליית נכרים?

ובכלל, האם הרבנות מפרסמת פסקי הלכה בעייני ציבור ומחתימה רבני ערים ושכונות? בנקל יכלה לגייס 'איסור 200 רבנים' נגד ה'הסדר', נגד מכינות צבאיות, נגד היתר המכירה, נגד תנועת נוער מעורבת, נגד יועצות הלכה, נגד מניינים שוויוניים ונגד ועוד נגד.

האם הרבנות נקטה אי פעם דרך זו מלבד סוגיית העלייה להר שיש לה השלכה פוליטית ישירה? ועוד, מילא אילו הכרוז היה אפקטיבי לבלימת המעפילים, אך כל ינוקא יודע שאיש לא יושפע ממנו משום שפוטנציאל העולים איננו רואה בחותמי הכרוז את רבניו.

מצאתי בהם רק שניים המשויכים לציונות הדתית שנחשבים בעלי השפעה, ועוד שלשה מ'הר-המור'. באחת, המסמך נוצר כמסר רבני-פוליטי (כעין איסור העלייה לארץ הציונית בשעתו) ולא כפסק הלכה לשואלים. הוא מכוון להדהד באזני ממשלת ההיסוס והתקשורת העולמית לאמר 'גם אנחנו בין האוסרים' לקול מצהלות השמאל הישראלי. אינני מזהה 'צרכן' אחר לאגרת-זו.

עצתי איפוא לרבנות לנקוט ב'שב ואל תאמר', גם אם הפסק אמיתי וחשוב בעיניה. ראו מה אירע בתקשורת צמאת דם-ישראל להכרזתו הנכונה של ראש הממשלה על המופתי שדחף את ה'פתרון הסופי'...

  • פורסם בעלון שבת בשבתו, גיליון 1596: וירא  י"ח בחשוון התשע"ו 

2 comments:

  1. יש כאן חילול ה' שאין כמוהו
    לאיסלאם יש מטרה דתית מובהקת, לעודד ולהשריש את השקר שהמדינה לא רק שלא שומרת על הסטטוס קוו אלא שהיא משקיעה את כל כוחה ומשאביה כדי לפנותם מהר הבית, (כפי שהיה ראוי לעשות) והמשוגע החזיר שלהם שומר להם על חראם אל שריף,
    המוסלמים מתקשים להאמין שהתנגדות לשלטון יהודי במקום, באה מכל מיני "רבנים".
    שהמדינה מקדשת סטטוס קוו ארור שמפעילה ביון ומעצרים מנהליים כדי להציק ולמנוע כניסת יהודים להר הבית.
    לא עוזר כמה המדינה תעשה ההיפך וזאת כי:

    1. המקום הקדוש ביותר בדת ישראל, הגיוני שהמדינה תרצה לשלוט שם, בעיניים מוסלמיות דת ומדינה הולכים תמיד יחד
    2. כך מספרים אצלם גם מטיפי הדת וגם כל כלי התקשורת,

    האיסורים שבכך
    1. חילול ה' הוא עיקר הדין של יהרג ואל יעבור *.
    2. מי ששותף בכך מקבל עונש גם על שוגג
    ["אחד שוגג ואחד מזיד בחילול ה'" (אבות ד:ד) שוגג בחילול ה' מקבל עונש חמור אף שכמובן קל מעונשו של מזיד, מקבל עונש על חוסר האחריות בדבר חמור זה)
    3. איסור של לא תעשון כן לה' אלהיכם שישנו אף על הסותר אבן אחת, על אחת כמה וכמה על המעביר כולו למוסלמים.

    *עיקר מצוות יהרג ואל יעבור הוא על חילול ה' כך כתבו בראשונים, וזו הסיבה ליהרג ואל יעבור בכל עבירה בפרהסיה שהיא בשביל להעביר על דת, וכן בגזירת שמד, ובזה ביארו באחרונים שבג' עבירות חמורות כשעבר ולא נהרג נחשב על עצם העבירה נחשב אנוס אלא שעבר על חילול ה' כמו שכת הרמב"ם
    וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם, ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם, ואעפ"כ מפני שעבר באונס אין מלקין אותו ואין צריך לומר שאין ממיתין אותו בית דין
    רמב"ם יסוה"ת פ"ה (ראה ר"ח הלוי יסודי תורה)

    השבמחק
  2. כל רב שחתם על הכרוז נגד עלייה להר עבר על האיסורים הבאים:
    1. לא תעשו כן לה' אלוקיכם שאפילו מי שסותר אבן מחומת המקדש חייב מלקות קל וחומר כל מי שיש לו אחריות על כך שכל ההר נמסר לערבים.
    2. חילול ה' שהערבים אח"כ מפארים את דת השקר שלהם בכך שכאילו מדינת ישראל הגיבורה לא מצליחה נגד משוגע דתם שכאילו מחולל להם נסים.
    3. גילוי פנים בתורה שלא כהלכה , כי לכל הדיעות בהלכה טמא מת מותר במחנה לויה.
    4. חולק על מסורת ישראל על מקום המקדש ובכך מעודד את כל הכפירה במסורת התורה, שכפי שציטטו כל הפוסקים (הב"ח הרדב"ז החיד"א) כל מסורת ישראל היא רק על מקום המקדש שהוא בולט וניכר לעין הרבה יותר מכלל ההר ושסביב לזה הוא הר הבית ואם לא אפשר לחפש את הר הבית בגוש עציון או באתיופיה, [השקר בדעתו בחישובים רחוקים שעושים כאילו בדעתו של הכפתור ופרח כאילו ר"ל חולק על המסורת כאשר הוא עצמו מעריך ששער הרחמים הוא שער מזמן שלמה כאשר לפי סילופם שער זה הוא בכלל מחוץ לתחום ההר 500 אמה כך גם שער השלשלת שהוא מספר עליו כשער קיפונוס].
    5. ביטול עבודת הקרבנות שלולי כל הפעילות הנמרצת של "רבנים" אלו, היה יכול להתחדש ובזה ממשיך את מסורת ירבעם בן נבט שחטא והחטיא בחטאים אלו את ישראל אף שהיה ת"ח גדול מאוד, וממש כמו בימינו גם אז נופפו בחותמות של רבנים מהדור הקודם. השפיע גם על צדיקים: יהוא המלך שחי שנים רבות אחר כך ביאר את כל הע"ז שהכניס אחאב לישראל ולא סר מעל חטאות ירבעם בגלל שראה את חותמו של אחיה השילוני על תמיכה גורפת בירבעם (סנהדרין קב.)

    השבמחק