יום שישי, 16 בדצמבר 2016

עושים לנו בית ספר

בתי ספר לכיבוש || כיבוש הר הבית באמצעות בתי ספר

הוואקף מפעיל שלושה בתי ספר בהר הבית לצרכי עתודות כוח האדם שלו במתחם ויצירת התקהלויות נגד המשטרה בו • בימי שגרה התלמידים מסתפקים במשחק כדורגל בהפסקות, בחצר שהיא במקרה גם רחבת הר הבית

↓ מאת: ארנון סגל

במימון ירדני. כיתה בבית הספר היסודי ריאד אל אקצה

בתיכון אל אקצה לשריעה, מוסד לימוד לבנות השוכן במדרסת אשרפיה שבהר הבית פתחו את שנת הלימודים ארבעה ימים מוקדם יותר מאשר בשאר העולם, ב-28.8.16. באתר התנועה האיסלמיתQPRESS ביכתה המנהלת עהאד סברי את העובדה שבמוסד רשומות בשנת הלימודים הנוכחית רק תשעים תלמידות. תשע בלבד הצטרפו בשנתון הנוכחי – הרישום הנמוך ביותר מאז נוסד בית הספר: שש תלמידות נרשמו לכיתה ז' שבמצב תקני מונה עשרים תלמידות, שתי תלמידות נוספו לכיתה ח' ובת אחת לכיתה י'. 

סברי, אחותו של שיח׳ עכרמה סברי המשמש יו״ר הרשות האסלאמית העליונה ומי שכיהן עד שנת 2006 כמופתי של ירושלים, האשימה את הכיבוש, איך לא, בירידה המשמעותית במספר התלמידות. זאת מכיוון שלטענתה כוחותיו מצרים את דרכי הכניסה של התלמידות למתחם ההר ו'מפחידים אותן'. בעקבות זאת, כך גורסת סברי, החליטו רבים מהוריהן להעבירן למוסדות לימוד שלווים יותר. 

המנהלת סיפרה על מקרה שבו השוטר בכניסה להר הבית דרש מאם שהגיעה עם בתה לבחון את בית הספר להציג את תעודת הזהות שלה, ומכיוון שזו סירבה לא אפשר לשתיים להיכנס למתחם ההר. ממילא הן פנו לבחון בתי ספר אחרים. לדברי המנהלת, המשטרה הישראלית איימה עליה בכמה הזדמנויות בסגירה לצמיתות של המוסד הלימודי. סברי לא מציינת מדוע איימו עליה, ואת השאר ניתן להשלים בעזרת הדמיון. מותר לשער שהיו למשטרה כמה סיבות טובות להזהיר כך את מנהלת בית הספר הפועלת מטעם ההקדש האיסלמי. 

הרחבת האחיזה האיסלמית בהר באמצעות כדורגל. תלמיד תיכון אל אקצה בזמן ההפסקה

מדרסת אשרפיה שליד שער השלשלת במערב הר הבית נוסדה עוד בשנת 1482 בידי הסולטאן הממלוכי אל-מלכ אל-אשרף קאיתביי אשר קרא אותה על שמו, ונחשבת לאחד המבנים המפוארים הקיימים כיום בהר. כך או אחרת, בית הספר הפועל במבנה איננו כה עתיק והוקם רק בשנת 1979, תחת השלטון הישראלי. שלטון הליכוד, אם לדייק. 

בכתבה ב-QPRESS צוטטה גם התלמידה פאטמה ח'ליפה מכיתה ז' המתגוררת בסילוואן, שהסבירה שבחרה ללמוד בבית הספר הזה מכיוון שהוא 'מצוי בתוך מסגד אל אקצה' [הכוונה להר הבית. א"ס] ואף עודדה את אחיותייה להצטרף לשורות בית הספר 'המשלב בין ידע לבין עבודת הא-ל' כדבריה. שכנתה לשולחן צוטטה כאומרת שהיא אוהבת את בית הספר הזה בגלל שהלימוד בו מאפשר לה בכל יום מלבד לימודים גם תפילה במסגד. 

בנוסף לתיכון לבנות מפעיל הוואקף שני בתי ספר נוספים בהר הבית. בית הספר היסודי לבנים 'ריאד אל אקצה' בניהולו של אכרם אל אשהב שניצב בצפון מזרח ההר, בין שער השבטים לבין השער החשוך. בצמוד לו מצוי תיכון 'אל אקצה' לבנים. התלמידים מגיעים לבתי הספר הללו לאו דווקא מאזור העיר העתיקה וכפר השילוח הסמוכים אלא גם מאזורים מרוחקים יותר. 

בקצה הצפון-מערבי של ההר גובל במתחם המקודש גם בית הספר היסודי (עד כיתה ח') אל עומריה. במקרה הזה מדובר בבית ספר ממלכתי שמוריו מקבלים את משכורתם ממשרד החינוך הישראלי ונחשבים עובדי מדינה, וגם תכני הלימוד בו מפוקחים על ידי המשרד. בניגוד לשלושה שהוזכרו קודם, בית הספר הזה רק גובל בכותל ההר הצפוני אולם הכניסה אליו נעשית מחוץ להר, מרחוב ויה דולורוזה. 


מתגובה לשאילתה שהפניתי למשרד החינוך מתברר ששלושת בתי הספר שבפנים ההר, מלבד אל עומריה, אינם זוכים לכל תמיכה ממשרד החינוך אלא רק מהוואקף – כלומר בעקיפין מממשלת ירדן. ממילא אין למדינת ישראל כל השפעה על התכנים הנלמדים בהם, על הרכב צוות ההוראה ומהותי מכך – אין כל פיקוח חינוכי ישראלי על מה שעושים התלמידים הללו בשטח ההר בזמן ההפסקות. 

וזה עניין משמעותי מאוד. מותר להעריך שבעיני הוואקף, מניע מרכזי להקמת המוסדות הללו היה אפשרות האספקה הכמעט בלתי-נדלית של כוח אדם גדול, צעיר ומוסת, שאותו ניתן להזרים לרחבת ההר בטווח זמן אפסי. המטרה: להוות משקל נגד לשוטרים הישראלים, לתרום לפוטנציאל ההתלקחות המהיר בהר ולהבטיח את שליטת הוואקף בו תוך יצירת מאזן אימה. 

יחד עם זאת, יש לציין שבתי הספר הללו אינם פועלים בימי שישי, וממילא תלמידיהם אינם מעורבים ככלל בהפרות הסדר הגדולות שמתרחשות מדי פעם בעיקר ביום הזה. גורם בכיר במשרד הביטחון שהיה מעורב מאוד בנעשה בהר בשנים האחרונות איננו זוכר בעיות ממוקדות שהתעוררו בעניין בתי הספר הללו, אבל זה עדיין לא אומר הרבה על אופי החינוך המוקנה לנוער הזה בהעדר עיניים ישראליות בוחנות. 

כך או אחרת, היבט יומיומי אחד, צורם למדי, בהחלט נגרם בידי בתי הספר הללו: העובדה שרחבת ההר הופכת בידיהם לחצר המשחקים של התלמידים. מגרש כדורגל אחד גדול, אם לדייק. לא מופרך לשער שמשחק הכדורגל התמים-לכאורה של התלמידים הוא אחת הסיבות החשובות לכך שהם הובאו כלל לכאן. הרי הנוכחות הבולטת של צעירים מוסלמים בהר היא שם המשחק האמיתי. כל שער שנכבש במהלכו הוא למעשה חלק מכיבוש זוחל של ההר ותורם לחיזוק האחיזה האיסלמית בו על חשבון הציונים. לעת עתה, יש להודות, התוצאה היא 3:0 לטובתם. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה