סקירה: הר הבית, ההתרחשויות סביבו ומי מעוניין בהתחממות השטח

הר הבית נמצא ברקע ומדי פעם בכותרות, וסביבו מתרחשים אירועים שונים אשר מצד אחד אומנם מצביעים על רתיחה ועל הקצנה ופוטנציאל נפיץ, אך דווקא לצד כל זאת, נראה כי החשש ממנו תמיד מזהירים אנשי הדרג המדיני, מפני הבערת המזרח התיכון כולו, ועוד תיאורי אפוקליפסה, דווקא הם לא רק שאינם מתרחשים, אלא דווקא מצביעים כי פעילות נחרצת, מביאה לתוצאה הרצויה.

רקע מקוצר: בהר הבית מתנהלים מעבר וללא קשר לפעילות ישראל בהר, מספר זרמים וכוחות אשר משתמשים בהר לאינטרסים שונים הקשורים הן לשליטה במתחם, והן לאג'נדה המקודמת תחת ובמסווה פעילות האיסלאם בהר הבית.

ראשית פועל במקום הוואקף שהוא בעיקרו בעל אינטרס ירדני (משם מקבל הוואקף את מרבית תקציבו ומשולמים משכורותיו.) האינטרס הירדני והוואקף שהוא הריבון הדתי הרשמי בהר הבית וכמובן הוותיק והממוסד שבהם. האינטרס הירדני בהר הבית הוא מעבר לשמירת ריבונות תוך טשטוש זו הישראלית, כמובן גם בשמירת התארים השונים הקשורים להר הבית מבחינת היררכיית השיח'ים וסמכות ושייכות המופתי ועוד. למעשה ירדן מבקשת לשמור בכל דרך על מעמדה בהר הבית כאחראית ומנהלת את סדרי המקום, מעבר להיות נושא זה לכבוד ולמעמד באיסלאם, כמובן שיש בעמדה זו גם עמדת כוח ואמירה בעולם הערבי. ירדן למעשה דרך הוואקף, מנהלים שיתוף פעולה מסודר עם ישראל מתוך הבנה כי רק כך יוכלו לשמור על מעמדם ועל הסדר וסדרי עולם בהר הבית, הם מבינים כי סופם של דברים, המשטרה הישראלית ומדינת ישראל, הם פיזית במקום, הם פיזית שומרי החוק והסדר, וכנגד איומים מבחוץ, הרי רק הנוכח פיזית בשטח ולו הכוח לאכוף, הוא בסופו של דבר הקובע.

כוח נוסף שצמח בהר הבית לפני למעלה מעשור ומחציתו, הוא התנועה האסלאמית בישראל, תנועה מסוכנת זו בעלת מאפיינים ואידאולוגיה קיצונית כגון אלו של האחים המוסלמים במצרים, ושל קבוצות איסלאם קיצוניות אחרות, מונהגת בעיקר על ידי הפלג הצפוני של התנא"ס בהנהגה גלויה של השיח ראאד סלאח אל טבאג'נה. ומאחוריו שיח'ים קיצוניים ופוסקי דת מוסלמים המעדיפים להיות בצל ההנהגה הדתית, ולא בחזית ההנהגה הפומבית, תנועה זו (שהשתלטה כמעט לגמרי גם על הפלג הדרומי) שמה לה למטרה לקעקע הן את ריבונות מדינת ישראל כחלק מהמלחמה בה, והן שימוש במותג הר הבית והפעילות הדתית בהר, ככר הפצה לראיונות האיסלאם הקיצוני, וכעמדת כוח ביכולות לעורר את הרחוב הערבי, כל זאת דרך הר הבית, תנועה זו החלה כאמור לפני למעלה מעשור ומחצה לכבוש ממש את הר הבית, הן בהעמדת פעילים בעמדות, בארגון האמונים להגיע להר וכך לתפוס דריסת רגל פיזית, כך גם בארגון כנסים ותרומות ואירועים הקשורים להר, הקמת קבוצות נאמנות להם בהר הבית, המקבלים משכורת לעצם הגעתם ושהייתם בהר הבית, וכך להשתמש בהם לצרכים שונים (למשל קבוצות הנשים המאורגנות שתפקידם להפריע ולשבש את תנועת היהודים בהר הבית מתוך הבנה שלכוחות הביטחון קשה להתמודד עם נשים) הזרמת הון עתק לשיפוצים עבודות ועוד בהר, קניית חלק מן בעלי ההשפעה בקבוצות אחרות המבקשות לשלוט בהר הבית ועוד.

כוח נוסף הקיים בהר ונחלש בשנים האחרונות אך שוב מנסה לקנות שליטה, היא הרשות הפלסטינית, בימי הזוהר של הרש"פ בירושלים בתקופת כהונתו של ברק כרה"מ החזיקה הרש"פ כוח צבאי בהר הבית כוח המסונף לכוח-17 שפעל בהר ללא מדים, אך ככוח שיטור לכל דבר ועניין, זו פעלה עד שנת 2002 לערך אך משנת 2004 ועד השנים האחרונות, ירדה כוחה של הרש"פ בהר הבית, בעיקר הפסידו כוחם לפעילי התנא"ס. אך עדין פועלת הרש"פ ומחזיקה באנשי מפתח ובהשפעה בהר הבית, גם כחלק מניסיונה לקבל מעמד בהר, וגם לקנות יכולת השפעה על דעת הקהל ושלהובה בעת חפצה, והוצאתם לרחובות סביב נושא הר הבית, ובפשטות, שוב יכולת בעת שתחפוץ, לעורר התקוממות מזויינת שתפתח בכותרתה את נושא "הר הבית".

לאחרונה ובשנים האחרונות כחלק מעליית כוחות אסלאמיים קיצוניים בעולם, החלו קבוצות קנאיות שכאלו לפעול גם בהר הבית, וחלקם אף להשיג רמת פעילות ניכרת, כגון פעילי הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית והחמא"ס ועוד. כוחות אלו מנוצלים מדי פעם על ידי מי מבעלי הכוח האחרים לטובת אינטרסים משותפים.

התפרעויות של ערבים בהר הבית

זוהי בקצרה מפת האינטרסים בהר הבית מבלי להאריך יתר על המידה, משום שהנושא מורכב ויכול למלא עוד דפים רבים. אך נסכם בקצרה ונגיד, כי כל בעלי השליטה בהר הבית, מבקשים לכרסם עד כמה שניתן בסמכותה ובריבונותה של ישראל בהר, ובעיקר רובם הגדול, מבקש לנצל את נושא הר הבית, הן כאמצעי שליטה בציבור וברחוב הערבי הן הישראלי והן ביו"ש על מנת להיות מסוגלים להוציאו משולהב לרחוב, והן על מנת לאיים באופן תדיר על מדינת ישראל, בהרגישם ובהבינם לתפיסתם, את חולשתה של מדינת ישראל ופחדה הגדול ממה שהיא עצמה מכנה "סיר הנפץ הגדול במזרח התיכון" הפחד שישראל משדרת הן כלפי פנים והן כלפי חוץ, מכל נושא הר הבית, בתוספת רגישות שאולי ננקטת מסיבות אחרות, אך עדין נתפסת כתבוסה וכחולשה, מנוצלות היטב על ידי אותם האינטרסים וגורמת להם לבקש שליטה והבערת השטח תחת רגליה של ישראל.

במהלך מלחמת 2000 נסגר ההר לאחר שנים רבות למבקרים שאינם מוסלמים, מדובר היה מעבר לשבירת הסטטוס קוו שנקבע במלחמת ששת הימים מכוחם היה ההר פתוח למבקרים, גם פגיעה בריבונות הישראלית וחתירה תחת ריבונותה בירושלים בכלל. כמו גם שלילת הזכויות של יהודים בהר הבית. בנוסף, נוצל המצב החדש שעליו נטלה התנועה האסלאמית את חסותה להשגת שליטה בהר הבית, לפעילות חתרנית במקום, ולניסיון של התנא"ס לבצע הפיכה בהר אל מול ההשפעה הירדנית, הירדנים שחששו מן הדבר, וכלל לא אהבו את הפגיעה בסטטוס קוו שפועל לטובתם, ובוודאי לא את התנהלות התנא"ס והרש"פ בהר הבית. העבירו רמזים ואף דרישות מפורשות אך חשאיות לממשלת ישראל, דרישות שביקשו להחזיר את הסטטוס קוו חזרה להר הבית, ולדאוג לאינטרסים הירדניים מפני המבקשים לפגוע בהם, וחלק מצעדים בנושא כמובן כצעד ריבוני, פתיחת ההר לביקורים כמימים ימימה. ולאחר דיונים רבים ואכן בהחלטת ממשלה לאחר מספר שנים בהם היה ההר סגור ונשמעו איומים רבים מאוד באם ישראל תעז לפחות חזרה את ההר לביקורי מי שאינם מוסלמים, עד כדי איומים בהתקוממות עזה מקודמתה, ומלחמה בכל החזיתות עד כדי כך ממש, הוחלט על ידי הממשלה בהתייעצות עם כל ראשי מערכת הביטחון, לפתוח את הר הבית למבקרים שאינם מוסלמים..

סיבוב שער הר הבית

חייבים להכיר טובה גם להשפעה משמעותית שהייתה דווקא לתנועה קטנה אך נחושה, התנועה לכינון המקדש, שהחלה להפעיל את סבב השערים בכל ערב ראש חודש, והצליחה למשוך לפעילות סביב שערי הר הבית כמה מאות שכאלו דבקים ונחושים שדרכם בתחילה לא הייתה קלה וניסו בכל דרך להערים מכשול בדרכם. אלא שנחישותם הפחידה את השב"כ וגורמי המודיעין שחששו שהמתח סביב נושא הר הבית וסגירת ההר מפני יהודים וכל מה שהדבר מסמל וגורם לרגשות עזים בקרב פעילי ההר, ינסו קיצוניים ממנו לבצע פרובוקציות ואולי אף יותר מכך, שיגרמו כך או כך, לנפץ גדול בהר הבית, אלו גם כן חברו לשיקולים המדיניים האחרים באשר לאיומים מהתחזקות האסלאם הקיצוני בהר, פניות הירדנים, והשימוש בהר הבית לשלהוב לאומני בשאר אזורי הארץ ויו"ש.

נראה היה שעל אף איומי הערבים החליטה אומנם הממשלה לפתוח את ההר לביקורים. אך כאן המקום לגלות שבשבוע בו נפתח ההר חזרה לביקורים, הועלתה הכוננות ברחבי הארץ לכוננות שיא, עתודות הועמדו בכוננות, פריסה מיוחדת ביו"ש, ובירושלים העיר ובריכוזי הערבים בצפון, הועמדו יחידות רבות ושוטרים רבים בכוננות, ובעבודה במשמרות כפולות ומעובות. וכמעט כל שוטרי ישראל הועמדו בכוננות הן בירה ובן הצפון הארץ, וצה"ל בגבולות וביו"ש. ממש כך. הצפי היה למהומות שיימשכו מספר ימים ובהם תפגין מדינת ישראל נחישות שיהיה בה העברת מסר כי לא ניסוג מן ההחלטה. והנה למרות שממשלת ישראל אכן התכוונה לגלות נחישות, סופם של דברים כי לא היה צורך בהם ועובדה ברורה היא, כי לא רק שלא נפל הגג על ראשנו, אלא שהוא אף לא רעד...

ממה מפחדת ממשלת ישראל

לא אמשיך להאריך בנושא הר הבית המורכב, אלא רק בנושא המעסיק מאוד את ממשלת ישראל ומשטרת ישראל כיום בהר הבית, כאמור נעשה שימוש בסוגית ביקורי יהודים בהר הבית על ידי האינטרסים השונים חלקם בצוותא וחלקם בנפרד ובמנוגד, במטרה להשתמש בנושא זה להשפעה ולכרסום ואיום על מדינת ישראל. ולאחרונה עקב העיסוק בנושא בציבור הישראלי ובכנסת ישראל, והתנועה היהודית הצוברת רוח בנושא להחזרת היהודים למקום קדשם בהר הבית. האיום של רוח זו על האסלאם הקיצוני. כמו גם ניצול הנושא להגברת השפעה וכוח ועניין, הרי שבמהלך השנתיים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה מתנהל בהר הבית מאבק יום יומי ובו מושקע כסף רב והרבה מאוד בוחשים בקדירה.

כל כולו נגד ביקורי יהודים בהר הבית, הון עתק מועבר לקבוצות נשים ולפרובוקטורים אחרים לשהות בהר ולעורר מהומות סביב יהודים בהר, הון עתק מושקע בהבאת תלמידי בתי ספר מכל הארץ בעיקר מירושלים ומהצפון להשתתף גם הם בהפרות סדר או סתם בהבהרת נוכחות. הון עתק משקיעים הצדדים השונים בהבאת קהל התומכים שלהם בבחינת הצגת יכולתם, להביאם להר לעורר מהומות. וכמובן הן הרש"פ והן מדינות ערביות סביב מעבירים מסרים דרך הנציגים הבינ"ל והאמריקאים, להזהיר את ישראל שלא להתערב בהר ולמנוע ביקורי יהודים. דווקא ירדן הנפגעת מפעילות זו המבקשת בדרך לפגוע במעמדה בהר, כמו גם חוסר שביעות רצונה מהפיכת הר הבית לשדה קרב. מנסה לתאם עמדות בדרך כזו או אחרת עם ישראל, אלא שגם אנשיה בהר משולהבים מהאווירה של בעלי ההשפעה האחרים.

ממשלת ישראל – התנהגות של גנבים בלילה

המשטרה מתמודדת עם האלימות הערבית ללא גיבוי ממשלתי

עד כה פעלה ממשלת ישראל בדרך מעוותת להתמודד עם המצב, הם פשוט העבירו את האחריות לכאב הראש למשטרת ישראל, כאשר רוח הדברים היא "תשמרו על הסיר שלא יגלוש"... ולמעשה פירוש הדבר הוא, אומנם לא לסגת לאחור בנושא ביקורי יהודים בהר הבית, אך ביקורים אלו יערכו ככל יותר במאמץ שלא לפוצץ את הנושא, וכך נולדו ההגבלות והטרטור וההפרעה וההיטפלות ליהודים המבקרים בהר הבית. כאשר עם הזמן הפכו היהודים למטרה ולעיסוק כאילו הם הבעיה, ובגינם עלול ההר להתפוצץ, ושכחו כי למעשה הבעיה היא מי שמנסה לכפות על ישראל באיומים ואלימות ובכוח, את דרכו ואת חפצו להדיר יהודים מהר הבית.

אלא שבאופן רשמי סירבה הממשלה להצהיר הן מילולית והן מעשית על מדיניות זו. וכך מצאה עצמה המשטרה מתמודדת לא רק עם טענות הציבור, אלא גם אם רצון העם כפי שמתבטא בכנסת הנוכחית, בה נאלצו שוב ושוב להסביר דרכם בוועדות הכנסת השונות, ולהתחייב בפני חברי כנסת, ולהתנהל באופן שקוף יותר ולתת יותר הסברים. וכל זאת תוך חשש מפני כך שהיא תיתפס כמי שאחראית להידרדרות המצב בהר הבית, בהיעדר גיבוי מדיני וממשלתי מעשי לפעולותיה, מלכוד זה דורש מהמשטרה להיות אחראית בעצמה על מדיניות מדינת ישראל בהר הבית, כמובן שזה גדול על המשטרה ולא הוגן כלפיה, משום שאז למעשה עדיפה הפעילות למניעת הדרדרות המצב שמשמעותו הוא הגבלת היהודים בהר, מנקיטת צעדים החלטיים המחזירים את ריבונותה להר הבית, אך עלולה להביא להידרדרות ביטחונית מהירה בה תואשם המשטרה. וכך בעודה במלכוד, מנסה המשטרה בצעדים קטנים הן להשיג שליטה בהר ולנקוט בפעילות מסכלת. והן בכך לאפשר יותר ביקורים של יהודים בהר הבית, בעיקר התכווננה המשטרה בשל דרישות חברי הכנסת, לחג הפסח הקרוב מועד מתוח בו מצד אחד מתכוננים הערבים, ומצד שני יהודים ששמו את הנושא כעמוד לפניהם. וכך נמצאת המשטרה בין הפטיש לסדן...

משטרת ישראל פועלת בידיים כבולות

במהלך החודש האחרונים נוקטת המשטרה מדיניות התקפית בנושא, מעצרים בוצעו בסיוע השב"כ שאיתר את הפעילים המתסיסים בהר הבית. צווי הרחקה חולקו לפעילים אחרים ונמנעת מהם כניסה להר הבית וחלקם אף לירושלים. השיח ראאד סלאח נוטרל ממלא לכמה חודשים בשל עונש המאסר שהושת עליו. המשטרה אף עצרה מספר נשים ממנהיגי קבוצות הנשים שכירי כסף המוכרים בהר הבית. וכן מבצעת המשטרה פריצה להר הבית בכל פעם בהם צעירים מבקשים להפר את הסדר בהר הבית או מיידים אבנים. פריצה מהירה ונחושה, וכן מבוצעים מעצרים רבים, לאחרונה אף החלה המשטרה בעיכוב צעירים כבר בסמטאות העיר העתיקה בדרכם להר, וחסימתם מלהגיע להר הבית.

השר אורי אריאל בהר הבית

אך לציין כי כל פעילות זאת מבוצעת במגבלות רבות בשל חוסר הגיבוי מן הדרג המדיני המעדיף לשבת על הגדר, וכל עוד יש שקט ואין פיצוץ, הוא מעלים עין אך אינו מוכן לקחת אחריות. וכך למשל נמנעת כניסת שוטרים למסגדי הר הבית המשמשים מקלט לזורקי בקבת"ים ויורי זיקוקים ומידי אבנים. דבר המקשה על המשטרה להשיג שליטה בהר. כמו כן נמנעת עדין המשטרה ממעצר אנשי דת בכירים המסיתים לאותם המהומות, כמו גם לאנשים אחרים בעלי דרג בכיר רגיש אחר.

והנה למרות ההזהרות לכאורה כי צעדים אלו יובילו לפיצוץ מיידי, נראה כי לא רק שאין פיצוץ. אלא שיש הנושמים לרווחה מהורדת מפלס המתיחות בהר הבית. ועל כן באופן מיידי נזעקו מחרחרי הכאוס בהר ונזעקו להלהיט את הרחוב הערבי סביב נושא הר הבית. אלו הזהירו את המשטרה מלהגביל שוב את משתתפי התפילה בהר הבית ביום שישי האחרון, המשטרה הבהירה באמצעות נציגיה בהר הבית, כי היא תיערך אך תאפשר את התפילה כרגיל בהר, אך לא תאפשר הפרות סדר, וכך ביום שישי בשעות הבוקר כאשר נוכחה המשטרה כי העסק מתחמם, עברה ברגע אחד למצב של הגבלת המתפללים, ובלמה את הצעירים בדרכם בסמטאות העיר העתיקה ואלו שפרצו את החסימות, נבלמו בכוח בשערי ההר, התפילה הסתיימה בשקט מופתי.

התסכול של הערבים גדל, והם ארגנו להיום מספר מחאות בנושא, וארגנו צעירים להפר את הסדר בהר, בשעות הבוקר עלה השר אריאל להר הבית לתסכולם של הערבים, וזאת לאחר ששוב פזרה המשטרה את ההתפרעויות בהר. ולאחר שניסו לארגן עצרת וצעדה ושרשרת ידיים בשער שכם ומזרח העיר, עצרת שהראתה כוונות להפרת סדר, פזרה המשטרה את העצרת ולא אפשרה להם לצאת בתהלוכות.

כך אומנם רמת התסכול עולה ואין ספק שהארגונים השונים אכן ינסו לשלהב את הרחוב הערבי סביב הר הבית ולאיים על ישראל בהתקוממות ואולי אף לנסות ולהבעיר כזו. אך בפועל הנה למרות הזהרות ופחדים וקולות שבר פנימיים. הנה דווקא פעילות נחרצת מעט יותר (מעט אבל לא מספיק) דווקא משיגה שליטה ומבהירה חוק וסדר, באזור הנפיץ ששמו הר הבית, שהפך נפיץ דווקא בשל היעדר נחישות וריבונות, והפגנת רפיסות ופחדים וחששות.

המשך עלילות הר הבית, בימים הבאים.

המאמר פורסם לראשונה על ידי "קפה" באתר רוטר תחת הקישור: http://rotter.net/forum/scoops1/88077.shtml, אולם משום מה הועלם שם מהפורום