רבנים בהר הבית בדורות קודמים || גם עליהם נאסר להתפלל
 |
| 'ריקוד גדול במעגל, בניגון'. הר הבית, 1839, כפי שצוייר בידי דייויד רוברטס |
תיאור עליה להר הבית משנת התרפ"ה – 1925, מפי הרב שמואל הורוויץ, מזקני ברסלב בדור הקודם, מערער את ההנחה המקובלת שעל פיה אנשי היישוב הישן נמנעו מלעלות להר הבית. למעשה מצוי בו הסבר מאלף מדוע פסקו יהודים דתיים לפקוד את הר הבית.
↓ כך כתב הרב הורוויץ בספרו 'ימי שמואל':
"והלכנו כולנו בחיות וחשק גדול והתעוררות רב להתפלל מוסף אצל הכותל המערבי... וכן גמרנו תפילת מוסף ואמרנו תיקון הכללי והתבודדות וכו' וכו'. ואחר כך הלכנו לעלות לרגל עד הר הבית, עד למקום המקדש, עד המקום שמותר לטמאי מתים לילך בו, ואמרנו 'ומפני חטאינו' ו'מלך רחמן', אבל הכל בעל פה כי להביט בסידור לא היו מניחים הגויים והשמש הערבי של מקום המקדש בשום אופן. וכן אצל שאר מקומות הקדושים כמו קברי מלכות בית דוד, הגויים לא נותנים להביט בסידור כי יראים שלא יפעלו בתפילה להיגאל. ואף על פי כן עשינו שם איזה פעמים בעלותנו לרגל ריקוד גדול במעגל בניגון, והשמש הגוי הנ"ל ראה ובערה בו חמתו אבל לא יכול לעשות כלום."ואחר כך נכנסנו למקום לשכת הגזית ששם ישבו הסנהדרין, אשר חציו בקדש וחציו בחול, וכהיום בעוונותינו הרבים זה רבות בשנים שקבעו שמה הערבים את מקום בית משפטם והקאדי (השופט) בראשם, אבל אחר איזה שנים, אחר שחזרתי מחוץ לארץ, כבר היו סוגרים את לשכת הגזית ולא מניחים את היהודים להיכנס. וכן אחר כך התחילו גם למנוע מלגשת עד מקום המקדש לעלות לרגל והיו מניחים רק לעמוד מרחוק, ואחר כך מנעו גם את זאת, ומאז התחילו להפסיק לילך לעלות לרגל למקום המקדש וזה כמה שנים שלא הולכים יהודים לשם כלל, רק היו הולכים לכותל המערבי להתפלל מוסף, ואחר כך היו הולכים על רחוב המידאן בחצר ראדשקויצער, שהוא חצר של יהודים סמוך לבתי מחסה ושם רואים כל מקום המקדש...
"נחזור לענייננו ולשנה שאנו מספרים עליה הלא היא שנת תרפ"ה. ובכן ממקום לשכת הגזית (שקורין מחכמה) הלכנו לחצר ראדשקויצער ששם רואים את כל הר הבית ומקום המקדש, ואמרנו גם שם 'ומפני חטאינו' ו'מלך רחמן'".
ימי שמואל, חלק ב, פרק קמד עמ' עו-עט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה