שני ליטמן – עיתונאית 'הארץ' וסגנית עורך מוסף 'דה מרקר וויק'

לפני כשלושה חודשים עלתה שני ליטמן, סגנית עורך מוסף "דה מרקר וויק" וכתבת הארץ, וכן צלם העיתון ניר כפרי להר הבית, לְשֵם הפקת כתבה בעניין הפעילות היהודית המתעצמת לאחרונה סביב מקום המקדש. לבקשת פעילי ההר שהדריכו את השניים, ליטמן וכפרי באו בשערי המקום הקדוש בהתאם להגבלות ההלכה, לאחר טבילה וללא נעלי עור. ליטמן פקדה את ההר לאחרונה לא פחות משלוש פעמים, ואף השתתפה בישיבת המטה המשותף לתנועות המקדש, במהלכו אנשיו חשפו בפניה את מהלכיהם ושאיפותיהם בעניין הר הבית. (ר' ידיעה של ארנון סגל באתר זה).

לפני חודשיים פרסמה הכתבת כתבה נרחבת על הפעילות לכינון המקדש.

במסגרת מדורו הקבוע "בית חלומותי" במקור ראשון, ביקש ארנון סגל לשמוע את דעתה של שני ליטמן על בית המקדש ובנינו בקרוב.

באחת הסצנות בסרט היפה "למלא את החלל" של רמה בורשטיין, שואל אחד החתנים המיועדים שמגיע לפגישה עם גיבורת הסרט, שירה בת ה-18, איזה מין בית היא רוצה שיהיה לה. "בית אמיתי", עונה לו שירה, "אני לא רוצה לשקר". גם אני לא רוצה לשקר. אין לי שום עניין בבית המקדש כפי שרוב האנשים שפגשתי ומעוניינים בו, מתארים אותו. האם מה שנחוץ לנו כחברה הוא מקום להקריב בו קורבנות? מקום לנהל מסכת שלמה של טקסים האמורים לקרב אותנו אל הא-ל?

אין לי צורך בבנייתו המחודשת של בית המקדש, משום שאין לי עניין בקודש. קודש הוא כל מה שנבדל, מיוחד, נעלה. מנותק. אני יותר מעוניינת בטוב. הטוב צריך להיות נחלת הכל, לרבוץ למטה, בין בני האדם, בתוך הכל. מעורבב, מחובר. יומיומי. הטוב צריך להיות בכל מקום. ומהו הטוב? המוסרי. הצודק. הניסיון להביא לכך שלכל בני האדם באשר הם, יתאפשר כל מה שהטבע ייעד עבורם: חיים, אהבה, ביטחון, צדק, בריאות. כל אלה אמורים להיות ברי השגה תוך שילוב כוחות ורצונות בין בני האדם, והשילוב הזה אינו יכול לבוא מתוך ניסיון להתנתק או להתחבר לספירות עליונות שמעצם הגדרתן הן נפרדות מבני האדם. א-לוהים הוא הדבר שמקיים את הטוב בעולם, ולכן הוא בעצם עובד בשבילנו. אנחנו בית המקדש שלו.