יום ראשון, 26 במרץ 2017

יבנה המקדש: מלך ומקדש

יבנה המקדש || התנועה לכינון המקדש

דף שישי של הגיליון החמישי • המשל מאמרו של הרב אליצור סגל בעניין בניין המקדש לפני העמדת מלך • מכתב נוסף בעניין של אותו מחבר

↓ יבנה המקדש/  השיר במקדש

יום שבת, 25 במרץ 2017

הלכה יומית בנושאי המקדש - כ"ח באדר תשע"ז

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || כ"ח באדר תשע"ז
אדם המתנדב להביא מנחה, צריך להביא כפי שנדר, ולכן אם אמר 'הרי עלי מנחה מאפה תנור' לא יביא מנחה שנאפתה בכופח, או ברעפים חמים, או בתוך גומה, ובדיעבד לא יצא ידי חובתו (רמב"ם מעשה הקרבנות יז,א, חזו"א).

יום שישי, 24 במרץ 2017

הלכה יומית בנושאי המקדש - כ"ז באדר תשע"ז

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || כ"ז באדר תשע"ז

הנסכים אינם באים אלא מן החולין בלבד, שנא' בהם 'והקריב המקריב קרבנו' – שיהיה הכל משלו ולא יהיה בהם שייכות לגבוה (רמב"ם מעשה הקרבנות טז,יז). 

שימו לב! שעון קיץ בהר הבית

4.5 שעות ביום ליהודים בהר הבית || התאמה לשעון קיץ

החל מיום ראשון יפתח הר הבית ליהודים ב-7:30 ויסגר ב-11:00 • בצהריים יפתח ההר ב-13:30 ויסגר ב-14:30 • ההר פתוח ליהודים בימים א-ה בלבד

שעון שמש בהר הבית

↓ אלו שעות פתיחת הר הבית ליהודים בזמן שעון הקיץ

החל מיום ראשון הקרוב, כ"ח באדר תשע"ו (26/3/17) יפתח הר הבית ליהודים בשעות:

בוקר: מ-7:30 ועד 11:00 (הבידוק יחל בשעה 7:00).
צהריים: מ-13:30 ועד 14:30.

הר הבית פתוח ליהודים בימים ראשון עד חמישי בלבד.

שעות הפתיחה יהיו תקפות בזמן הנהגת שעון קיץ.

חדשות העבר: בחירת שם והקמת תערוכת כלי המקדש

ויקרא שמה בישראל... || התנועה לכינון המקדש בחרה שם

קומץ משוגעים לדבר החליטו לפני שלושים שנה להקים את בית המקדש  הם הבינו שמדובר ברעיון עם דימוי הזוי ותמהוני  אחרי שלושים שנה הם יכולים בהחלט לרשום לעצמם כמה הצלחות  כך הדברים נראו אז  וכך הם נראים היום במבט לאחור


↓ חדשות מהעבר עם מסקנות לעתיד

בכ"ד באייר תשמ"ח יצא הגליון השביעי של "יבנה המקדש". במסגרת פרוייקט מיוחד של פרסום הגליונות הארכיוניים של "יבנה המקדש", יתפרסם כאן בימים הקרובים הגליון שיצא לאור לפני כשלושים שנה.

את העלון הוציאה חבורה שעד אז טרם קראה לעצמה בשם. באספת חברים שנערכה לפני הוצאת גליון זה הוחלט על השם: "התנועה לכינון המקדש".

העלון מספר על אספת חברים שדנה בשם הראוי ביותר להתאגדות. הדיונים עסקו בכמה שאלות:
  • איך תוגדר ההתאגדות - "איגוד", "אגודה", "מועצה" או "תנועה"?
  • מה המסר שיבטא השם החדש?
  • האם נכון יהיה להזכיר במפורש את בית המקדש או שמא הדבר נועז מדי?
עצם השאלה לגבי אזכורו של בית המקדש מעידה על השינוי התודעתי האדיר שחל בשלושים השנים האחרונות. אין ספק שלתנועה לכינון המקדש ופעילותה בשנים אלו, יש תפקיד משמעותי מאוד בשינוי התודעתי.

עו"ד שבתי זכריה הביע הסתיגות מאזכור המקדש בשם התנועה, הוא חשש שהדבר יפחיד את הציבור ועלול ליצור תדמית של תמהוניים. לדעתו, אזכור הר הבית בשם התנועה, עשוי להיות מובן וריאלי הרבה יותר. זכריה הציע את אחד השמות: "האגודה לגאולת הר הבית" או "התנועה לגאולת הר הבית".

יואל לרנר ז"ל הציג את הצד השני וטען שיש עוד תנועות שחרטו את הר הבית על דגלן ולכן הדבר לא ימשוך תשומת לב ציבורית ראויה. דווקא אזכור המקדש בשם התנועה, יעורר הזדהות מצד חלקים בציבור וימשוך תשומת לב מצד חלקים אחרים באמצעות השם הפרובוקטיבי (כך זה נשמע אז...).

בסופו של דבר התקבלה הצעתו של צבי גרנות: "התנועה לכינון המקדש" - שם שמשדר פתיחות לקליטת חברים חדשים ומציב בחזית את היעד הנכסף של הפעילות - כינון המקדש.


הקמת תערוכה קבועה לכלי המקדש החדשים

ניתן בהחלט לומר שבאספה המדוברת נזרעו הזרעים הראשונים להקמת תערוכת כלי המקדש של מכון המקדש בראשות הרב ישראל אריאל שליט"א.

הרב דוד אלבום זצ"ל הוא האדם הראשון מאז החורבן, שעסק באופן מעשי בבניית כלים לעבודת המקדש. הרב אלבום הספיק להכין מספר לא מבוטל של כלים כשרים וכמה סטים של בגדי כהן הדיוט.

לאחר חורבנה של העיר ימית ת"ו, עלה רבה של העיר, הרב ישראל אריאל לירושלים והחל לעסוק בענייני המקדש. לאחר לימוד מעמיק הקים הרב אריאל עמותה שעסקה בלימוד, מחקר ובניין המקדש. במסגרת זו החל הרב אריאל ליצור כלים נוספים למקדש.

הכלים שבנו שני הרבנים היו שמורים היטב ושמשו ללימוד וכן לתצוגה בפני קבוצות תלמידים ומתעניינים, אולם הם לא הוצגו לציבור באופן קבוע לציבור.

באספה האמורה, הוחלט לפעול להקמת תצוגה קבועה של כל כלי המקדש. לא ברור האם יש ישיר קשר בין החלטה זו לבין הקמת התצוגה הקבועה של מכון המקדש, אולם אין ספק שהנכונות של הרב אלבום להציג את הכלים לקהל והרצון הציבורי להקים תצוגה קבועה, זירזו מאוד את הקמת תערוכת מכון המקדש.


תערוכת כלי המקדש הוקמה ועוררה הד ציבורי

בהמשך הגליון יש דיווח על הקמת התערוכה של כלי המקדש ועל העניין התקשורתי הרב שהיא הצליחה לעורר. דומה שמשתתפי הפגישות ההן, מקימי התערוכה, עולי הר הבית ושאר כוספי המקדש, רצו בכל מאודם לקדם את התודעה הציבורית ולהביא לבניין המקדש, אך לא יכלו לדעת איך ישפיעו פעילויותיהם על העתיד.

בין הראשונים שעסקו בבניין כלי המקדש היה גם הרב מנחם בורשטיין, שהיה שותף להקמת התערוכה. התערוכה פעילה עד היום ומספר הכלים בה הלך וגדל עם השנים.

חלומם של ראשי מכון המקדש היה ונשאר - פירוק התערוכה במתכונתה הנוכחי והעברת הכלים לרשות האמרכלים בבית המקדש, לשם עבודת הקודש, לפחות עד שיבנו כלים חדשים ומפוארים.


במבט לאחור

היום, לאחר שלושים שנה ניתן לראות עד כמה המציאות השתנתה. הרצון המעשי לבנות את בית המקדש מקיף כיום שבות רבות בציבור. בתערוכת כלי המקדש במכון המקדש ביקרו עשרות אלפי יהודים וגויים. העליות להר הבית הפכו לדבר מובן מאליו בקרב רבדים גדולים בחברה ועוד היד נטויה.

במבט לאחור, ניתן להבין עד כמה קומץ של חברים עם דבקות במטרה, עם הרבה אמונה ורצון, עם דבקות וסבלנות אין קץ ועם הרבה מאוד מסירות לעשות את דבר ה', יכולים לשנות את המציאות של עם שלם ושל כל העולם כולו.


במבט קדימה

אז מה נשאר לעשות? קשה להגיד. 

אולי העליה הנוספת שלי להר הבית, הכלי הנוסף למקדש, לימוד מעשי של עוד עבודה במקדש, ישיבה נוספת או כיתת בית ספר או תלמוד תורה שיעלו להר הבית או תפילה זכה מעומק הלב, הם אלו שיכריעו את הכף. 

מבט לאחור על הדרך שעברנו ועל ההתקדמות הגדולה שחווינו, יכולים בהחלט לעודד וללמד שלכל מעשה יש תוצאה. העיקר להמשיך בדרך העולה את בית ה' א-לוהינו.

לקראת ניסן: השבוע שהיה בהר הבית

פוקדים את בית חיינו || הר הבית לקראת סוף אדר

השבוע עלו תלמידי מכינות קדם צבאיות להר בית  תלמידי מכינת חנתון עלו כתיירים בקבוצה גדולה אחת  תלמידי מכינת "מלח הארץ" מעין גדי עלו כיהודים, קיבלו על עצמם את המגבלות של שומרי תורה ומצוות והורשו לעלות להר בשתי קבוצות נפרדות  חתנים וכלות עלו מדי יום להר  חתני בר מצווה עם משפחותיהם  הרבה יהודים עלו השבוע לראשונה בחייהם להר הבית  המשטרה הפעילה את סמכותה ועצרה איש וואקף ותלמיד מוסלמי מבית הספר בהר הבית  תקדים - ישראל אירחה שגרירים זרים בהר הבית

הר הבית השבוע בתמונות

יבנה המקדש: השיר במקדש, מלך ומקדש

יבנה המקדש || התנועה לכינון המקדש

דף חמישי של הגיליון החמישי • סיום מאמרו של אברהם בנפרז' על השיר ועל כלי הנגינה במקדש • מאמר של הרב אליצור סגל בעניין בניין המקדש לפני העמדת מלך

↓ יבנה המקדש/  השיר במקדש

יום חמישי, 23 במרץ 2017

הלכה יומית בנושאי המקדש - כ"ו באדר תשע"ז

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || כ"ו באדר תשע"ז

אדם שפירש להביא קרבן תודה ממעות מעשר שני והלחם מהחולין, צריך להביא כמו שנדר, ובדיעבד אם הביא הכל מכסף חולין יצא י"ח, כמו כן, אם נדב להביא קרבן תודה היא ולחמה ממעות מעשר שני יביא כשם שנדר (שהלחם יכול לבוא ממעות מעשר שני כשם שהבהמה באה ממעות מעשר שני, כבקרבן שלמים) (רמב"ם מעשה הקרבנות טז,יז).

התוועדות מקדש לנוער בערב ראש חודש ניסן

ערב ראש חודש ניסן עם הרב ישראל אריאל || מיד אחרי סיבוב שערים

נוער המקדש מזמין את הציבור להתוועדות מקדש עם הרב ישראך אריאל שליט"א בערב ראש חודש ניסן  ההתוועדות תתקיים במתחם קבר דוד בהר ציון  משתתפים בסיבוב השערים ובסיום מגיעים להתוועדות  הציבור מוזמן!


↓ סיבוב שערים והתוועדות מקדש לנוער

עולות להר הבית בראש חודש ניסן

מתכוננות לגאולה || עולות להר הבית

נשים למען המקדש עולות בראש חודש ניסן להר הבית  יום שלישי , א' בניסן  נפגשות בשעה 8:30 בשער הלל  בירורים הלכתיים: 050-3663101  פרטים: 054-7543051

↓ עולות בראש חודש ניסן להר הבית

בצלאל - על שם חכמתו נקרא - להורות נתן בלבו/ הרב ישראל אריאל

פרשת המקדש || ויקהל - פקודי תשע"ז

שניים הם שפעלו להקמת המשכן, משה איש האלקים ובצלאל איש המעשה, האמן אשר הופקד על הביצוע הנכון של הוראות משה. על אמן גדול זה הוטלה המשימה להכין את כל הנדרש למשכן: בעבודות עץ, בזהב, כסף ונחושת, וכן באריגת יריעות, בצביעה ובמלאכות רבות אחרות. מלאכות אלה נעשו בתנאי מדבר צחיח, ובהעדר אמצעים הכרחיים הנדרשים למלאכה כה מורכבת.


↓ מאת: הרב ישראל אריאל

מן הכתובים אנו למדים, שכדי להוציא את הרעיון מן הכוח אל הפועל יסד בצלאל את בית הספר לאמנות הראשון בישראל, ככתוב: 'ולהורות נתן בלבו'. כלומר, מאחר ונזקק לאמנים רבים אשר יעשו את המלאכה כדי להעמיד את המשכן תוך חדשים אחדים - בראש חודש ניסן, היה צריך לחלק את העבודה לאמנים רבים - איש איש במקצועו ומלאכתו, לפיכך עמד הוא ואהליאב ולימדו את תורת האמנות לכל איש אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה. 

בעל 'אור החיים' הקדוש מעיר בענין זה, שלימדתנו התורה על תכונתו המיוחדת של בצלאל. שכן, פעמים שאדם יכול להיות גאון בתורה או במקצוע כל שהוא, אך אינו יכול להעביר את לימוד חכמתו לאחרים, ואילו בצלאל ניחן ביכולת הסברה וכן בשאר שיטות הלימוד כדי להעביר את ידיעותיו בכל האמנויות לאחרים. 

כן מצביע בעל 'אור החיים' על תכונה של רוחב לב אצל בצלאל, שכן, רוב האומנים צרי עין בהעברת מקצועם לאחרים, והם שומרים על סודם עמם מפני תחרות ואף מפני צרות עין לשמה, וכפי שקרה לבית אבטינס ולבית גרמו – משפחות הכהונה בימי בית שני – שסירבו ללמד את מקצוע עשיית הקטורת ועשיית לחם הפנים לאחרים, ראה יומא (לח, א) שחכמינו ז"ל גינו אותם על כך. ואילו לבצלאל היתה מידה של רוחב לב כדי להעביר את ידיעותיו לאחרים, כענין שכתוב: 'ולהורות נתן בלבו', היינו, זו היתה משאת נפשו, לחנך וללמד אחרים, ולגדל כשרונות חדשים בישראל, שידעו להמשיך ולפאר את המקדש בכל תפארתו.

שעות פתיחת הר הבית בשעון קיץ

השעות ליהודים יותאמו לשעון קיץ || מבקשים שינוי

שעות פתיחת הר הבית ליהודים יותאמו לשעון קיץ • השעות המעטות בהן הר הבית פתוח ליהודים לא מספיקות • עולי הר הבית מבקשים להרחיב את השעות ולפתוח את ההר גם בשבת

בית המקדש בשעת זריחת החמה באדיבות מכון המקדש

↓ שעות הפתיחה ליהודים נכון להיום

החל מיום ראשון הקרוב, כ"ח באדר תשע"ו (26/3/17) יפתח הר הבית ליהודים בשעות:

בוקר: מ-7:30 ועד 11:00 (הבידוק יחל בשעה 7:00).
צהריים: מ-13:30 ועד 14:30.

הר הבית פתוח ליהודים בימים ראשון עד חמישי בלבד.

שעות הפתיחה יהיו תקפות בזמן הנהגת שעון קיץ.

ברוב ימי הרמאדן (חודש סיוון) יפתח הר הבית ליהודים בשעות הבוקר בלבד, בחלקם הוא יסגר לגמרי בפני יהודים. 


יהודים רבים, שעות מעטות

בשנים האחרונות גבר מספר העולים בטהרה להר הבית, בפרט בימי בחגים. השעות המועטות בהם פתוח ההר ליהודים לא עונות על הצרכים הדתיים של היהודים ויהודים רבים נאלצים לוותר בשל כך על העליה להר הבית.

יהודים רבים מבקשים לעלות להר בשעות אחר הצהריים ובערב, כך שלא יאלצו לוותר על שעות עבודה ולימודים לצורך עלייתם להר הקדוש. 

עולים רבים קובלים על כך שהמשטרה מאפשרת בשעת פתיחת ההר ליהודים בצהריים, הקפה של ההר לקבוצה אחת בלבד. לכן חלק מהעולים להר בשעת הפתיחה היחידה בצהריים נאלצים לעתים לוותר על הקפה מלאה של מקום המקדש, אלא אם הם מגיעים להר מיד עם פתיחתו.


עליית יהודים להר הבית בשבת

בשלוש השנים תשנ"ט עד תשס"ב (2000-2003) הר הבית היה סגור ליהודים. עד שנת תשנ"ט ההר היה פתוח ליהודים בשבתות וחגים. מאז פתיחת ההר מחדש, לא מורשים יהודים לעלות להר הבית בשבתות.

מיהודים רבים המתגוררים בירושלים או שוהים בעיר בשבת נמנעת העליה להר דווקא ביום השבת.


בקשה להרחבת הימים והשעות ליהודים

בשנים הראשונות לשחרור הר הבית, ניתן היה ליהודים להכנס להר במשך שעות רבות במשך היום ובמשך הזמן קוצצו שעות הכניסה.

לאור כל האמור לעיל, מבקשים עולי הר הבית ממשטרת ישראל להרחיב את שעות פתיחת הר הבית ליהודים מדי יום ולהחיל את השינויים גם בשבתות, כפי שהיה בעבר. כך יתאפשר ליהודים רבים לעלות בשעות רבות יותר במשך היום ובמשך כל ימות השבוע (בינתיים - חוץ מיום שישי).

לאור הניסיון החיובי בשנים האחרונות בקשרים של עולי הר הבית עם המשטרה ועם השר הממונה, מאמינים העולים שניתן יהיה למצוא אוזן קשבת מצד המשטרה.

יבנה המקדש: השיר במקדש

יבנה המקדש || התנועה לכינון המקדש

דף רביעי של הגיליון החמישי • המשך מאמרו של אברהם בנפרז' על השיר ועל כלי הנגינה במקדש • ניסיון לזהות את כלי הנגינה

↓ יבנה המקדש/  השיר במקדש

יום רביעי, 22 במרץ 2017

הלכה יומית בנושאי המקדש - כ"ה באדר תשע"ז

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || כ"ה באדר תשע"ז

אדם שנדר נדר להביא קרבן למקדש, אינו יכול להביאו מכסף מעשרות וכן לא ממעות מעשר שני, שכן כלל הוא שכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין (רמב"ם מעשה הקרבנות טז,טו).