יום חמישי, 19 בינואר 2017

סיכום שבועי מהר בית ה'

בין חורבן לגאולה || עולים להר הבית

עוד שבוע בלי בית מקדש, אבל עם יהודים רבים שעולים להר הבית ומבקשים לקרב את בניינו  חתנים וכלות ובעלי שמחה נוספים הם עניין שבשגרה  ילדי חמד מיצהר שבשומרון עלו עם רבותיהם להר הבית  מי שישים לב לתמונות עם אור של קרני השמש הראשונות המאירות את מקום המקדש, יוכל לשים לב לשינוי נוסף לטובה בהר הבית  לא שמתם לב? בואו להר הבית בשעה שבע בבוקר, עשרים דקות לאחר זריחת החמה על הר הבית  יחד נתפלל: "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו"  השבוע מלאו 813 שנים לפטירת הרמב"ם, ניתן לקרוא בקצרה על חייו, משנתו ועלייתו להר הבית בקישור >>  נתוני המשטרה מצביעים על גידול של 250% במספר היהודים בהר הבית במשך שבע שנים >>  בית מדרש מקדש לנשים בקרית ארבע ממשיך לפעול ולגדול >>  בשבוע הבא יתן בית המדרש מענה גם לדוברי רוסית >>  הר הבית מחכה לבעליו האמיתיים שיעלו ויגאלו אותו מחורבנו

↓ תמונות השבוע מהר בית ה'

הלכה יומית בנושאי המקדש - כ"ב בטבת תשע"ו

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || כ"ב בטבת תשע"ו

ניתן לבשל קרבנות מסוגים שונים בבת אחת, בתנאי שזמן אכילת אותם קרבנות שווה, לדוג' ניתן לבשל בשר חטאת עם בשר אשם. אך אינו יכול לבשל חטאת (שנאכל ליום ולילה) עם שלמים (שנאכלים לשני ימים ולילה) מפני שממעט זמן אכילת הקרבן שלמים (רמב"ם מעשה הקרבנות י,יב).

חדש בקרית ארבע! בית מדרש מקדש גם ברוסית

בית מדרש מקדש בקרית ארבע || גם ברוסית

בית מדרש מקדש לנשים בקרית ארבע ממשיך לפרוץ גבולות  לפני השיעור לנשים ביום ראשון הקרוב בשעה הרגילה, יתקיים שיעור ברוסית גם לגברים  אניה וד"ר מאיר אנטופולסקי יעבירו שיעור על הקשר היהודי להר הבית במשך הדורות  בשבע בערב יתקיים השיעור ברוסית לכלל הציבור  בשמונה בערב יתקיים שיעור בעברית לנשים  השיעורים יתקיימו בספרייה הציבורית  הציבור מוזמן


↓ לומדים מקדש בכל השפות

בקרית ארבע יש ציבור רחב ומגוון של יהודים שעלו ממדינות חבר העמים, חלק מהמבוגרים שבהם, עדין מתקשים לדבר בעברית שותפת. לאור דרישה מהשטח, החליטו מארגנות בית מדרש מקדש לנשים בקרית ארבע להקדים לשיעור השבועי הקרוב, שיעור ברוסית.

ביום ראשון הקרוב כ"ד בטבת (22/1/17) בשעה שבע בערב יתקיים שיעור מיוחד לדוברי רוסית - גברים ונשים, מפי אניה וד"ר מאיר אנטופולסקי על הקשר היהודי להר הבית במשך הדורות.

בשעה שמונה בערב, לאחר השיעור ברוסית יעבירו בני הזוג שיעור בעברית במסגרת הרגילה של בית מדרש מקדש לנשים. האירועים יתקיימו בספרייה הציבורית בקרית ארבע.

לאניה וד"ר מאיר אנטופולסקי ידע רב וכמיהה עצומה לבניין המקדש. בני הזוג אנטופולסקי נמנים עם מייסדי ארגון נקודת המפגש, אשר הוקם על ידי חברים שעלו ממדינות חבר העמים. הארגון שם לו למטרה ליצור מרחב תרבותי לאנשים בעלי מגוון דעות ואשר השיח היהודי נמצא במרכזו.

הארגון פועל בקרב יהודים דוברי רוסית ומפיץ תורה ברבים, הוא פתוח לשומרי מצוות ולכאלה שאינם שומרי מצוות ללא כל תנאי. 

בני הזוג הוציאו לאחרונה ספר הדרכה על הר הבית בכמה שפות. הספר הוקדש לזכרם של יצחק וטליה אימס הי"ד, אשר היו בין העולים הבולטים להר הבית ובין הפעילים המרכזיים למען בניים המקדש.

לארגון הערב שותפות רינה אריאל, אשר מקדישה את פעילותה לזכר בתה הלל הי"ד, צפורת חזי מראשונות ילידי קרית ארבע חברון, בתו של הצייר המפורסם ברוך נחשון ופעילה מרכזית בתנועת נשים למען המקדש. יוזמת השיעור ברוסית היא אורה פרידמן, העולה עם משפחתה להר הבית ונמנת על המתפללות הקבועות בבית הכנסת המפורסם חזון דוד בקרית ארבע - יחד עם חיים בעלה וילדיה.

מטרת יציאת מצרים/ הרב ישראל אריאל

פרשת שמות || הרב ישראל אריאל

מעבדות לעבדות  מה מטרת יצאת מצרים?  מה התנאי לדורות, שעל עם ישראל לשמור  מה קורה, חלילה, במקרה של הפרת התנאי?

המשכן במדבר סיני

↓ מאת: הרב ישראל אריאל

לקראת סוף הפרשה הקב"ה מתוודע אל משה ומבקש ממנו ללכת אל פרעה, כאשר המטרה היא: "שלח את עמי ויעבדני במדבר"... (שמות ז,טז). אין מדובר באיזו חגיגה עממית על השחרור מבית עבדים, ובודאי שאין מדובר בתכסיס מחוכם לברוח באמצעותו ממצרים! - העבודה לה' בזבחים ועולות היא פסגה, היא מטרה עליונה – התגלמות הרעיון של יציאת מצרים, ככתוב: 'אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים - להיות לכם לאלקים!'

ספר חרדים (ט, כד) כותב שמשום כך נאמר בעשרת הדיברות 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים', שכן, כוונת המצוה היא, שה' הוציא אותך מעבדות מצרים, ללמדך, כי מעתה הנך עבד לאלוקי ישראל. זו לשונו: 'לזכור בכל יום בלבבנו כי עבדים היינו לפרעה במצרים בעבודת פרך בחומר ובלבנים, ואילו לא הוציאנו, עדיין אנו ובנינו היינו עבדים… וכתוב: ואותנו הוציא משם… ופרי המחשבה הזאת, כדי שלא יחזיק האדם עצמו כבן חורין, כדתנן באבות (פרק ב, כא): ואין אתה בן חורין להבטל ממנה… אלא יעבדו [ישראל] את ה' כעבד העובד את אדוניו'.

זאת, באשר לישראל, אך גם הודעתו של פרעה כי הוא שולח את ישראל, היא דבר מהותי בתהליך היציאה. זו באה מתוך הכרה כי הם יוצאים ממצרים בפקודת ה', ומעתה הם נמסרים לרשותו לעובדו לעולם!

מכאן מובנת התוספת של משה – 'פן יפגענו בדבר או בחרב', היינו: היציאה ממצרים למדבר מותנית בכך, שישראל 'יעבדו את האלקים על ההר הזה' בזבחים ועולות: אין עבודה – אין יציאה.
תנאי זה מלוה את ישראל במהלך הדורות: אם ישראל עובדים את ה' במשכן ובמקדש – תבוא הברכה לישראל, אם לא יעבדוהו – יבואו, חלילה, צרה וחורבן. 

כך נאמר בתחומא בחוקותי ה: 'כיון שעמדו ישראל, אמר להם הקב"ה: לא יצאתם ממצרים אלא על מנת שתעשו לי משכן, ואשרה שכינתי ביניכם, שנאמר: ועשו לי מקדש (שמות כה ח). וכן אמר לשלמה: הבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחוקתי ואת משפטי תעשה… ושכנתי בתוך בני ישראל… אם שוב תשובון אתם ובניכם מאחרי… מה אני עושה? והכרתי את ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם… למה? - תנאים הן! שנאמר: אם בחקתי תלכו… ונתתי משכני בתוככם… ואם לא תשמעו לי, מה כתיב שם? - והשימותי את מקדשיכם'.

כעין זה מצינו בימי דוד – כמובא במדרש תהלים מזמור יז, ד: ויבא גד אל דוד ביום ההוא, ויאמר לו: עלה הקם לה' מזבח (שמואל ב' כ"ד יח). תני ר' שמעון בן יוחי: משל לאחד שהיה מכה את בנו, ולא היה יודע הבן על מה הוא מוכה, לאחר שהכהו אמר לו: לך ועשה דבר פלוני שצויתיך היום זה כמה ימים ולא השגחת בי. כך כל אותן אלפים שנפלו בימי דוד, לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש'.

(תנאי זה נאמר אף באשר לעצם הזכות לצאת ממצרים - כמובא במדרש, שישראל במצרים היו נעדרי זכויות של מצוות, ונתן להם הקב"ה את מצות הקרבת קרבן פסח וכן מצות מילה, ובזכות מצוות אלה יצאו. ראה רות רבה ו, א: 'שלא היו בידם מצוות להתעסק בהם – ויגאלו, ונתת להם שתי מצות שיתעסקו בם ויגאלו, ואלו הן: דם פסח ודם מילה).

יום רביעי, 18 בינואר 2017

הלכה יומית בנושאי המקדש - כ"א בכסלו תשע"ו

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || כ"א בטבת תשע"ו

מותר לאכול את בשר הקרבנות בכל דרך שירצה: צלי, מבושל. כמו כן ניתן להוסיף מלח ושאר תבלינים של חולין אבל לא של תרומה. העצמות של הקרבנות שלא נשאר עליהן בשר מותרות בהנאה ויכול לעשות מהם כלים (רמב"ם מעשה הקרבנות י,י).

יום פטירת רבי משה בן מימון (הרמב"ם)

רבי משה בן מימון - הנשר הגדול || כ' טבת - 813 שנים לפטירתו

איך נולד הפתגם העממי: "ממשה עד משה לא קם כמשה"  813 שנים לפטירת הרמב"ם  על הנשר הגדול,  קצת על ספריו  על אהבתו לארץ ישראל  על עלייתו להר הבית  ועל ימי חג לדורות שקיבל על עצמו לרגל אירועיו


↓ מאת: הרב אבי כהנא

שני תאריכים בחודש חשון ו', ט' חשוון נקבעו כימי הודאה לדורות, לרבנו משה בן מימון (הרמב"ם), המכונה 'הנשר הגדול'. הרמב"ם נולד לפני כשמונה מאות שמונים שנה, בספרד, בתאריך י"ד ניסן ד'תתצ"ה. בן למשפחת דיינים שבעה דורות. אביו היה רבי מימון הדיין, אשר שימש כדיין בעיר קורדובה אשר בספרד. 

הרמב"ם גדל והתחנך על ברכי אביו, הרב מימון, וכן ינק תורתו מרבו של אביו, רבי יוסף אבן מיגאש, תלמיד הרי"ף. הרמב"ם הגה בתורה יומם וליל, ולא הניח מקרא, משנה, תלמוד, גאונים ושאר כתבי הקודש שלא עסק בהם. בהיותו נער כתב מספר חיבורים, שרובם אבדו ולא נותר מהם כי אם שרידים בלבד, לדוגמא: הלכות ירושלמי, מילות הגיון, מאמר העיבור ועוד. 

בגיל עשרים ושלוש כתב הרמב"ם את פירוש המשנה, המהווה פירוש מקיף ובהיר על כל מסכתות המשנה. שם הרמב"ם מתאר את השתלשלות התורה שבעל פה, וכן את עקרי האמונה. 

חיבורו הנודע והחשוב ואבן יסוד בפסיקה ההלכתית, הוא הספר 'משנה תורה' ארבעה עשר ספרים המתמצתים את התורה שבעל פה, ובלשון העם נקרא: הי"ד החזקה לרמב"ם. וכך כתב בהקדמתו לספר משנה תורה: "לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". 

הרמב"ם חיבר גם ספרים בהשקפה ודרך חיים, כמו כן כתב אגרות כדי לחזק את יסודי דת ישראל, כנגד המנסים לכוף את ישראל להתאסלם או להתנצר. הרמב"ם נודע גם כגדול במתמטיקה, פילוסופיה ורפואה, כך ששמו התפרסם בקרב עמים רבים בשם 'מוסא בן מימון' או בשם 'מיימונידס'. 


הרמב"ם ארץ ישראל והמקדש

בהיותו בן עשר נאלצה משפחתו לעזוב את ספרד, בעקבות רדיפת המוסלמים אחר יהודי האזור. בעקבות כך עברה משפחתו של הרמב"ם לעיר פס שבמרוקו, אך גם שם נרדפו היהודים, ומשפחתם אולצה לעזוב את מרוקו. כך שבגיל שלושים עלה הרמב"ם ומשפחתו ממרוקו אל עכו שבארץ ישראל, שם התיישבו. ההפלגה לארץ ישראל לוותה בסערה גדולה, עד שבתאריך, י' אייר, האוניה חישבה להישבר. הרמב"ם ניצל מן הסערה, ונדר על עצמו לצום ביום זה לדורות, ולתת צדקה. 

בג' לחודש סיוון הגיע הרמב"ם לעכו שבארץ ישראל ויום זה נדר שיהיה יום ששון ושמחה ומשתה ומתנות לאביונים עד סוף כל הדורות. עובדה זאת מלמדת אותנו כי הרמב"ם ראה במצות ישוב ארץ ישראל מצוה מן התורה שיש לשמוח עליה עד סוף כל הדורות!!! 

לאחר חמשה חודשים, הרמב"ם יחד עם אביו, ר' מימון, ורבה של עכו, הרב יפת ב"ר אליהו, ערכו מסע בארץ ישראל, בעיקר בירושלים ובחברון. וכך מתאר הרמב"ם את רישומו, התפעלותו והתרגשותו: "וביום שלישי בשבת, ד' חשוון, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו ביום חמישי, ששה ימים לירח מר חשון... שבח לאל על הכל!. ובאחד בשבת, ט' בחודש חשוון יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה... ושני ימים אלו... נדרתי, שיהיו לי כמו יום טוב, ותפילה ושמחה בה', ואכילה ושתיה. א-להים יעזרני על הכל ויקיים לי: 'נדרי לה' אשלם', אמן". 

מממכתבו זה של הרמב"ם עולה כי ביקר בהר הבית ואף התפלל בו. בהלכותיו, כתב ספר שלם על העבודה ועל הקרבנות העוסקים בבית המקדש הלכה למעשה ופסק כי מצות בנין המקדש וכליו מוטלת עלינו כמצוה לדורות (רמב"ם ספר המצוות עשה כ). 

בהיותו בארץ שלטו הצלבנים, שדיכאו את יהודי הארץ, לפיכך ירדה משפחת הרמב"ם למצרים. בתחילה היו באלכסנדריה, ולאחר מכן עברו לקהיר. שם בא הרמב"ם בברית נישואין, ושם נולד לו בנו יחידו, ר' אברהם בן הרמב"ם. בקהילה בקהיר קיבל הרמב"ם על עצמו הנהגת הקהילה. 

בזמן זה התפרנס הרמב"ם מהשקעת כספו בידי אחיו, שסחר באבנים יקרות, אך לאחר שאחיו טבע בים, התפרנס הרמב"ם מיגיע כפיו כשהוא משמש כאחד הרופאים הטובים בקהיר, עד שמאוחר יותר נבחר כרופא המלוכה. 

עובדה זאת, לא מנעה מהרמב"ם להמשיך לעסוק בתורה, לכתוב ספרים ולהשיב תשובות לשואלים אותו. הרמב"ם נפטר בקהיר בתאריך כ' טבת ד' תתקס"ה והוא בן ששים ותשע שנה, על פי המסורת ביקש הרמב"ם לא להיקבר במצרים, ולכן הועבר לטבריה. כך נוצר הפתגם העממי: "ממשה עד משה לא קם כמשה".


קצת על בית מדרש מקדש לנשים בקרית ארבע

נשים לומדות מקדש || בית מדרש נשי למקדש בקרית ארבע

בית מדרש לנשים בקרית ארבע ממשיך בפעילות  שני השיעורים האחרונים עסקו בשני מבשרי הגאולה - הרב קלישר והרב אלקלעי  השיעור הבא יעסוק בקשר היהודי להר הבית במשך הדורות  בשבוע הבא יינתן שיעור מקדים בשפה הרוסית לגברים ונשים  השיעורים מתקיימים מדי יום ראשן בספריה הציבורית בקרית ארבע בשמונה בערב


↓ מתכוננות לבניין המקדש

בבית מדרש מקדש בקרית ארבע שהתקיים ביום ראשון השבוע הרצתה הרבנית אסתר אזולאי על משנתו הייחודית של הרב אלקלעי, על החשיבות בגאולה מעשית, על החזרה לארץ ישראל ובניינה ועל אי וההבנה שהגלות היא עונש. לדעה זו קמו מתנגדים רבים בזמנו, אולם המציאות מוכיחה את צדקת דבריו של הרב אלקעי. 

הנושא עליו הרצתה הרבנית הוא חלק מהדוקטורט שלה.


הרבנית קשרה בין המציאות דאז וההתנגדות לחשיבה אקטיבית לבין המציאות כיום, כאשר רבים וטובים מתנגדים לגאולת המקדש באופן אקטיבי.

יותר מעשרים נשים השתתפו בשיעור המתקיים בקרית ארבע מדי שבוע ביום ראשון בשעה שמונה בערב בספריה הציבורית במקום. השיעור השבוע היה המשך לשיעור בשבוע הקודם שעסק בדרישת ציון של הרב קלישר ומאמר העבודה על חידוש עבודת הקרבנות.

מלבד גרעין קבוע של כעשרים נשים שמגיעות בקביעות לשיעורים, מדי שבוע מגיעות נשים נוספות באופן מזדמן לחלק מהשיעורים. את השיעורים מארגנות שתיים מהבולטות מבין נשים למען המקדש ציפורת חזי ורינה אריאל מקרית ארבע.

בשבוע הבא ינתן שיעור ייחודי מפי אניה ומאיר אנטופולסקי מהישוב נוקדים שבמזרח גוש עציון. השניים יתנו יחד שני שיעורים ברצף - הראשון ברוסית לגברים ונשים והשני בעברית לנשים בלבד. השיעור של בני הזוג יינתן בשעה הקבועה של השיעור השבועי ויעסוק  בקשר היהודי להר הבית לאורך היהסטוריה.


יום שלישי, 17 בינואר 2017

הלכה יומית בנושאי המקדש - כ' בטבת תשע"ו

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || כ' בטבת תשע"ו

קרבנות נאכלים רק לאנשים טהורים שאינם ערלים ושאינם חייבים בקרבן (אינם מחוסרי כפרה) לדעת הרמב"ם אנדרוגינוס נימול אוכל קדשים קלים (כס"מ, רמב"ם מעשה הקרבנות י,ט). 

פאנל עיתונאים על הר הבית באוניברסיטה העברית

חבית חומר נפץ או מימוש ריבונות? || הציבור מוזמן

"חבית חומר נפץ או מימוש ריבונות?"  על כך ידונו שני עיתונאים משני הקצוות  העיתונאי ארנון סגל ממקור ראשון מימין  והעיתונאי ניר חסון מ"הארץ" משמאל  יום ראשון כ"ד בטבת (22.01.17) בשעה 18:30  האוניברסיטה העברית, קמפוס הר-הצופים, בפקולטה למדעי החברה, כיתה 3401  יהיה מעניין  הציבור מוזמן


↓ הזמנה לפאנל העיתונאים על הר הבית

תא סטודנטים למען הר-הבית באוניברסיטה העברית, שמח להזמינכם לפאנל בנושא הר-הבית. חברי הפאנל הם ניר חסון וארנון סגל. 

ניר חסון הוא עיתונאי, כתב ירושלים וארכאולוגיה בעיתון "הארץ". 

ארנון סגל הוא בעל טור שבועי בנושא הר-הבית בעיתון "מקור ראשון".


הפאנל יתקיים ביום ראשון, כ"ד בטבת (22.01.17) בשעה 18:30, באוניברסיטה העברית, קמפוס הר-הצופים, בפקולטה למדעי החברה, כיתה 3401.

כיבוד קל יוגש בהתכנסות.

יום שני, 16 בינואר 2017

הלכה יומית בנושאי המקדש - י"ט בטבת תשע"ו

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || י"ט בטבת תשע"ו

קרבן תודה, איל נזיר והלחם הבא עמו, פסח, חטאת, אשם, שלמי ציבור, שיירי מנחות נאכלים ליום ולילה. מדין תורה אפשר לאכול אותם עד עמוד השחר, אך חז"ל גזרו שיאכלו עד חצות הלילה כדי שלא יבוא לאוכלם אחר עמוד השחר (רמב"ם מעשה הקרבות י,ז-ח).

הישג נדיר בבג"ץ

כל הדרישות בוצעו על ידי המשטרה || ניתן פסק דין מחייב

פסק הדין מכיל רק 13 מלים, אך הן מקפלות בתוכן את אחד הניצחונות הגדולים ביותר של עולי הר הבית היהודים במאבקם כנגד ההגבלות שמטילה עליהן משטרת ישראל חדשות לבקרים: "עתירה זו הפכה תיאורטית, לאחר שעל פי הודעות המדינה, כל המבוקש בעתירה התקיים". הא ותו לא.


↓ התקדמות משפטית בדרך להפסקת האפליה

עתירתו של פרופ' הלל וייס, שהוגשה על ידי עו"ד אביעד ויסולי, כנגד ניסיון המשטרה להרחיקו ללא צו שיפוטי מהר הבית, ולחייבו לחתום על התחייבות משפילה כתנאי לחזרתו להר, הסתיימה בניצחון מוחץ: לא זו בלבד שפרופ' וייס חזר להר הבית מבלי לחתום על כל התחייבות, וכך למעשה בוטלו כל כתבי ההתחייבויות לעולי הר הבית, אלא המשטרה נאלצה גם לוותר בבג"ץ על האמצעי החלופי שהיא ניסתה להטיל על העולים שנעצרו בגין תפילה בהר הבית - שיחת אזהרה עם קצין בכיר. 

המאבק של עולי הר הבית כנגד ההגבלות המנהליות שהמשטרה ניסתה להטיל עליהם, ללא אישור משפטי, נחל הצלחה מלאה. נראה כי המשטרה נחלה כאן את התבוסה המובהקת ביותר שלה מול עולי הר הבית בבג"ץ מזה למעלה מ - 35 שנה, אם לא יותר מכך.

פרופ' ויס לא רק קיבל את כל מה שביקש, אלא עתירתו גם פורצת את הדרך לכל יהודי המבקש לבטל את המדיניות המפלה גזענית של משטרת ישראל כנגד יהודים דתיים העולים להר הבית.

העתירה הוגשה כעתירת "הביאס קורפוס" המיועדת, בדרך כלל, לביטול מעצר בלתי חוקי. עד היום 90% מהעתירות הללו הוגשו על ידי תנועות שמאל קיצוניות בנוגע למעצר פלשתינאים. זו הפעם הראשונה שעתירה מסוג זה מוגשת על ידי פעיל הר הבית בטענה כי הגבלת תנועה המוטלת עליו משמעה מעצר בלתי חוקי. 

לעתירות מסוג "הביאס קורפוס" יש יתרונות רבים על עתירות רגילות: העותר אינו מחויב באגרה. העתירה נידונה במהירות רבה – בדרך כלל בתוך כמה ימים והסעד מופעל מיידית. עצם קבלת העתירה פותח את הדלת לכל אדם שהמשטרה ממאנת להתיר לו לעלות להר הבית (ללא צו שיפוטי), להגיש עתירה דומה, ועניינו יידון בבית המשפט העליון בתוך ימים ספורים. 1:0.

כך אירע בעניינו של פרופ' וייס. המשטרה שנדרשה לתת תגובה מיידית, הודיעה מיידית כי היא מבטלת את הדרישה לחתימה על התחייבות, אך דרשה מפרופ' וייס לקיים שיחה עם קצין בכיר. פרופ' וייס טען כי גם דרישה זו מפלה ובלתי חוקית גם כן. בדיון בבית המשפט ביום 9.1.17 שאלו השופטים את נציגת המדינה האם הדרישה הזו עדיין בתוקף, והמדינה השיבה שלא. מעתה המשטרה לא תוכל לדרוש "שיחה עם קצין בכיר" כתנאי להתרת עליית יהודי להר הבית. 2:0.

מעבר לכך, עו"ד ויסולי ניסה להרחיב את הדיון בבג"ץ לכל מסגרת האפליות הגזעניות של משטרת ישראל כנגד יהודים דתיים בהר הבית, כגון החובה להציג תעודת זהות ורישום הנכנסים. השופטים דחו את הניסיון באמירה כי יש צורך להגיש לשם כך עתירה חדשה. למעשה יכול עתה כל יהודי שביקשו ממנו תעודת זהות בכניסה להר הבית להגיש עתירת הביאס קורפוס לבית המשפט העליון והיא תידון במהירות. 3:0.

השופטים דרשו מעו"ד ויסולי למחוק את העתירה, מאחר ש"השגתם את מה שבקשתם בעתירה" (כב' השופט נ' סולברג). עו"ד ויסולי סרב ודרש פסק דין. בפסק הדין שהוכתב על ידי נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור בכעס רב, היא הורתה על מחיקת העתירה כי "כל המבוקש בעתירה התקיים", אך היא דחתה את הבקשה לחיוב המדינה בהוצאות העותר "לנוכח עמדתו של בא-כוח העותר שעמד על העתירה". 

עו"ד ויסולי: "היה חשוב לי יותר לקבל פסק דין מפורש שאותו אוכל להציג בפני המשטרה ובתי המשפט כל אימת שהמשטרה תנסה להרחיק יהודי מהר הבית ללא צו שיפוטי, מאשר למחוק את העתירה תמורת הוצאות. "

עתירת פרופ' וייס ועו"ד ויסולי עומדת להיות יריית הפתיחה לגל תביעות ועתירות דומות, שידרשו שוויון זכויות מלא ליהודים בהר הבית. כך מתכננים עולי הר הבית לבטל את כל האפליות הגזעניות המוטלות על ידי משטרת ישראל על יהודים, הן ביחס לזכות הכניסה והן בכל הנוגע לחופש התנועה בתוך הר הבית. די היה לראות את הפנים הקודרות של נציגת הפרקליטות וממ"ר דוד ביציאתם מאולם המשפט כדי לעמוד על משמעות המהלך.