אליעזר בוצר – משורר ואמן יוצר

בית המקדש השלישי

אני לא רואה מצב

בו לוויים לובשים גלימות של שנות האלפיים

כוהני הדיוטות אצים על הכיבשן

להקריב קרבן חטאת עולה

שלמים תודה

וחוץ מזה איזו תקרית בין לאומית זו

שתצית את כל מזרח התיכון

כל רוכל מוסלמי יהפוך לשהיד

פיגועים באירופה אמריקה קנדה

אפילו על שודים באפריקה

יאשימו אותנו

והכי גרוע שזה באמת הופך

את הכל לבלתי אפשרי

מה יעשה רב הכותל

אחרי שאסף רשימת תורמים

ותקציבים כזו נכבדת

מה יעשו כל הסלבים

שרוצים לייחצ"ן איזה שעון

בשביל תלוש אלף שקל בחנות

ותמונה בצהובון

מה יעשו הפוליטיקאים

וראשי הוועדים

שירצו להראות שיש להם

איזה ערך זהותי

או משמעות רוחנית כל שהיא

מה יעשו כל האירגונים

שמביאים לכאן אמריקנים

צעירים כדי לשתות

כי בארץ מותר מגיל 18

לגלגל מיליונים ותוספת מהסוכנות

ולגעת בנשק של חיילים

מה יעשו כולם בלי פתק בכותל

מה? מה?

זה ישבור את הכל

התיירות התרבות שרותי הדת

הכל, הכל יקרוס

כל מה שבנינו שבעים שנה ייהרס

רק בגלל איזה בית לא-לוהים על ההר

אז מה אם התיירות תהיה ערכית ומתגברת

אז מה אם התרבות תחזור למקורה, לאור וטוב

אז מה אם לוויים ישוררו נביאים יתנבאו

טהרות יטהרו חטאות ינקו

אז מה אם גם ככה בעולם המוסלמי יש פצצה 

מתקתקת וגם כך עוד שניה הוא יצא מהארון ורק צריך סיבה למסיבה כדי להתפוצץ בכל רחוב הומה אדם שלא קורא קוראן

אז מה אם אלפיים שנה התפללנו. חלמנו. מתנו.

עונינו. בגלל זה

ועכשיו הגענו וזה נראה לנו הזוי. דמיוני קיצוני

כזה פנאט עם קשקשים בזקן

ושצף בפה שלא ציחצח שיניים מאז הביקור האחרון בטיפת חלב

אני באמת לא יודע. לא מבין. ויש לי מליון פרוייקטים ערכיים בראש שלא קשורים להר הבית

אבל נמאס לי מהעולם השורדני הזה

משהו בומבסטי של תקווה צריך לקרות כאן

משהו תודעתי שיש לו מקום

שיש לו נצח...

לא איזה וודסטוק שהשאיר כמה היפים מזדקנים

שלא זוכרים אם היו שם בכלל מרוב גראס שעישנו

לא איזה סטארט-אפ שימכור אותנו יותר ללופ הממוחשב של צרכנות רובוטית

משהו שיאחד את כל העולם.

משהו שיגרום לכולנו להיות טובים יותר

משהו שנוכל להתכפר בו ולהיות בעינינו באמת חדשים

משהו שסופסוף יעשה סוף לתרבות הגלדיאטורים

ויחזיר לעולם את סוד היצירה הניגון הנבואה

משהו שבשבילו נעזוב את הבית לפחות שלוש פעמים בשנה לסוג של כינוס המוני של היטענות רוחנית משפחתית עממית מלאה באהבת חינם ללא צפיפות וזבובים מעיקים בחום

משהו שבגללו נוכל לייחד כל פרי ראשון

נוכל למנוע בגידות וחשדות אכולי סרטים בין בני זוג

משהו שיאיר אור תמידי של תקווה וטוב לכל העולם

ומי שמעט יטעה אם בכלל, יוכל מיד שם להיטהר.

בא לי ללבוש גלימת כהן הדיוט של שנות האלפיים

לרוץ בין מזבחות לטהר מהמתים להחיות את החיים

אני רוצה! אני רוצה!

ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. בבקשה ברחמים... בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מקומו.

החלום

בַּשְּׁטִיבְּלַךְ עִם כּוֹס קָפֶה בַּיָּד עוֹמֵד

מַרְגִּישׁ קְצָת לֹא יָפֶה. לָמָּה דַּוְקָא פֹּה הָרֹאשׁ חוֹמֵד

שְׁמִיל נִגַּשׁ אֵלַי עִם הַגַּרְטְל חוֹצֵץ בֵּין הַבֶּטֶן לֶחָזֶה

הוּא אָמַר לִי שְׁמַע יַא פַסְפוּס, הָרֶבֶּה מַמָּשׁ מַמָּשׁ יוֹצֵא נֶגֶד זֶה.

הַחֲלוֹם...

אָז עָשִׂיתִי הֲסָבָה מֵהַפִּלְפּוּל לָאִידֵיאָל

לָקַחְתִּי טְרֶמְפְּ לַיִּשּׁוּב וְטִפַּסְתִּי לַמִּגְדָּל

צְבִיקָה עָמַד שָׁם בַּלַּיְלָה עִם מִשְׁקֶפֶת שְׁמוּטָה מֵהַצַּוָּאר

הוּא אָמַר: דַּבֵּר בְּלַחַשׁ. הָאֱזוֹר לֹא מְמֻדָּר.

אָמַר תִּרְאֶה וְאָמַר תַּבִּיט

הַחֶבְרֶ'ה פֹּה עֲסוּקִים בִּתְגוּבָה לַתָּכְנִית

זֶה נִשְׁמָע חָשׁוּב אֲבָל אֵין פֹּה חֹם

אִם יְדַבְּרוּ עַל זֶה בָּרַדְיוֹ אָז נַגִּיעַ לַמָּקוֹם.

הַחֲלוֹם...

אֲנִי רָץ לַשָּׂדֶה אוּלַי רַק אֶתְפַּלֵּל

וּפוֹגֵשׁ שָׂם אֶת אָבִי בְּאֶמְצַע לְקַלֵּל.

הוּא הָיָה בַּשִּׂיא שֶׁל לְדַבֵּר אֶלָיו חָפְשִׁי

אַשְׁרֶיךָ אָחִי אַךְ זֶה הַכֹּל עִנְיָן אִישִׁי

זֶה לֹא קָשׁוּר לַמְּקוֹרוֹת

רַק אֵין כָּאן אוֹרוֹת

וַאֲנַחְנוּ בִּירִידָה

בִּגְלָל הַבַּת הַיְּחִידָה

הַחֲלוֹם...

אָז הָלַכְתִּי לַבָּר לִפְרֹק קְצָת עֹל

פָּגַשְׁתִּי אֶת תֹּם אַחֲרֵי חָבִית אַלְכּוֹהוֹל

שָׁאַלְתִּי מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל לְגַשֵּׁשׁ

הוּא אָמַר לִי הַכֹּל, הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל לְחַשֵּׁשׁ.

וְהִפְנָה אֵלַי בַּחֲזָרָה אֶת הַשְּׁאֵלָה

אָז דִּבַּרְתִּי עַל אוֹר וְרָמַזְתִּי גְּאֻלָּה

אָמַרְתִּי יֵשׁ חֲלוֹם אָמַרְתִּי יֵשׁ מָקוֹם.

אָמַר לִי וַאלְלָה הִזְכַּרְתָּ לִי אֶת הֹדּוּ

אֲנִי קוֹנֶה כַּרְטִיס הַיּוֹם.

הַחֲלוֹם...

לָקַחְתִּי מוֹנִית

לְאַחַת מֵהָעִלִּית

נִכְנַסְתִּי לְזִירַת הַמְּצֻיָּנִים

פָּגַשְׁתִּי אֶת יְרוּחָם מְעַיֵּן בַּמַּדָּפִים

הִתְחַלְתֶּם חֲסִידִים גְּמַרְתֶּם צִיּוֹנִים

וְאֵיפֹה זֶה כָּתוּב

שֶׁזֶּה חָשׁוּב

רָאִיתִי אֲגוּדָל מִתְנוֹפֵף בָּאֲוִיר

פִּתְאוֹם אֲנִי שׁוֹתֵק, פִּתְאוֹם רַק הוּא מַסְבִּיר.

וְיֵשׁ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הוּא אָמַר אָז תִּזָּהֵר

כָּמוֹךָ הִתְחִיל וְנִהְיָה בַּסּוֹף "אַחֵר..."

הַחֲלוֹם...

נָסַעְתִּי לַמִּתְחָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַחוֹשְׁבִים

כִּי כָּאן מְדַבְּרִים עִם אוֹיְבִים

וְגִלִּיתִי שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא אוֹיֵב יוֹתֵר

כִּי אַף אֶחָד אִתִּי לֹא הִסְכִּים לְדַבֵּר.

הַיָּזְמָה שֶׁלְּךָ תַּצִּית אֶת הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן

וְגַם אִם לֹא! רַק מְאִתַנוּ יָבוֹא הַפִּתְרוֹן.

כִּי אֲנַחְנוּ הַמְּעַצְּבִים

הַנְּאוֹרִים וְהַחוֹשְׁבִים

כָּךְ אָמְרָה לִי שׁוּלָה

אֲנַחְנוּ הָעִבְרִית וְהָאוֹר לַיְּהוּדִים

הַחֲלוֹם...

וְעָבַרְתִּי בַּשְּׁכוּנָה וּפָגַשְׁתִּי אֶת נֶחָמָה הַזְּקֵנָה

יוֹשֶׁבֶת בֶּחָצֵר, אַךְ רוֹצָה לְדַבֵּר.

הִיא קוֹרֵאת תְּהִלִּים לִשְׁלוֹם הַחַיָּלִים.

הִיא מַצִּיעָה לִי לֶאֱכֹל

וַאֲנִי אוֹמֵר לָהּ שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל

כִּי יֵשׁ לִי חֲלוֹם אֲנִי אוֹמֵר בִּמְבוּכָה

וּכְשֶׁאֲנִי מְדַבֵּר נֶחָמָה בּוֹכָה

הִיא אוֹמֶרֶת תַּגִּיד לִי מָה אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת

וַאֲנִי אוֹמֵר לָהּ רַק תַּמְשִׁיכִי לִבְכּוֹת, תַּמְשִׁיכִי לִבְכּוֹת.

אֲנִי דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ אֵ-לִי, תַּעֲשֶׂה אֶת זֶה מַהֵר

לִפְנֵי שֶׁהִיא תָּמוּת וְאַף אֶחָד לֹא יִשָּׁאֵר

אַף אֶחָד עִם הַתְּמִימוּת וְהַכְּמִיהָה מֵעֹמֶק לֵב

אַף אֶחָד עִם הַחֲלוֹם וְהָרָצוֹן שֶׁיִּתְקָרֵב.

הַחֲלוֹם...

מֵעֹמֶק הַכְּאֵב נוֹלַד בִּי שִׁיר חָדָשׁ

זֶהוּ שִׁיר עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

גַּל שֶׁל חֹם עוֹטֵף אוֹתִי בְּתוֹךְ עוֹלָם שֶׁל קֹר

בְּעָמְדִי מוּל הַר הַמֹּר

בַּחֲשֵׁכָה הֵגִיחָה בִּי הֶאָרָה בְּחָשְׁבִי עַל בֵּית הַבְּחִירָה

וּמִשֵּׁנָה שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה קַצְתִּי פִּתְאוֹם בְּזָכְרִי אֶת הַחֲלוֹם...