סקופ: גורמי ביטחון עודדו את הרב דוד חי הכהן להתיר עלית יהודים להר הבית

חובת העליה להר הבית || הרב דוד חי הכהן שליט"א

הרב דוד חי הכהן שליט"א במעמד שחזור ניסוך המים במקדש בסוכות

הגאון הרב דוד חי הכהן שליט"א משיב לשאלה בענין העליה להר הבית. לצד ההסברים ההלכתיים, מציין הרב את החשיבות הבטחונית שבנוכחות היהודית בהר הבית ואת הנזק הבטחוני והסכנה לחיי אדם באיסור הרבני על העליה ההרה.

הרב מספר על גורמי ביטחון שפנו אליו בענין: "...ושמעתי באוזניי מפי גורמי ביטחון מוסמכים שאמרו לי: 'אתם הרבנים האוסרים את העליה להר הבית מסכנים את יהודי ירושלים ועל אחריותכם יהיו כל המעשיים הרעים שיעשו ע''י שונאינו', ואם לדברינו תשמעו (כך אמרו לי) עליכם לכל הפחות מסיבות ביטחון לא לאסור את העליה ליהודים כדי לא לתת חרב ביד שונאינו..."

השאלה והתשובה התפרסמו לראשונה באתר אורות התורה >>

↓ שאלה לרב דוד חי הכהן שליט"א

שאלה:
לכבוד הגאון הרב דוד חי הכהן שליט"א,

אחדשה״ט.
כתבתי מכתב זו מארה״ב כדי לשאול הרה״ג שליט״א רק לשם הבנת ע״פ דרכו של הלכה. אני כותב באהבה לכל היהודים לשלום ואחדות, וכתבתי בלי עניין בפוליטיקה.

לאחרונה, קראתי כמה מאמרים לגבי המצב הכואב בנוגע להר הבית לגבי הפעולות הרעות של אויבי שלום ושונאי הקדושה. אין לי ספק בכוונות טובות ונאצלות של האוהבי שלום, האחים שלנו שרוצים לעלות להר הבית להתפלל בשלום, כמו הדורות הקודמים. עם זאת אני כותב את המכתב הזה כדי לשאול את דעתו הלכתית של כבודו בנוגע לכמה שאלות, כי נראה שהם מאוד נוגע למעשה.

הנה כידוע יש הרבה פוסקים וגדולי תורה בזה״ז שסוברים ע״פ פסקו של מרן הראי״ה קוק זצוק״ל שאסור להיכנס להר הבית בכל מקום (חוץ מפיקוח נפש), אע״פ שהם בהחלט מודעים שיש מקומות מותרים לאחר טבילה במקוה, וכו'.

ובאמת, בדרך כלל אנחנו לא יודעים באופן ברור את כל הסיבות של חלק מהגדולי תורה של הדור אחרון שאוסרים. עם זאת, שמעתי שיש סיבות אפשריות עפ"י קבלה, ונראה שיש סיבות אחרות. לדוגמא, אני קורא תשובות של כמה גדולים, שיש חשש איסור של "ולפני עור לא תתן מכשל", כי גורם לאנשי ביטחון שלא דתיים לעקוב אחריך למקומות שאסור להם (בלי טבילה במקווה, וכו׳).

הנה נראה אולי ששאלה זו גם נוגע ל״איזהו חכם הרואה את הנולד.״ ולכאורה יש חשש ברור שאם תהיה הודעה פומבית המאפשרת לכולם להיכנס להר הבית, יהיה חילול על ידי אחינו ואחיות שאינו שומרת תורה והלכות, במספרים שחסר תקדים שיהיה הולכים אפילו במקומות שכל הרבנים מסכימים שיש איסור כרת, ולכל הפחות למקומות שצריך טבילה, בלי טבילה.

אם שינוי מדיניות יגרום טומאה חסרת תקדים של המקום על ידי האחים והאחיות שלנו, ויגרום להם אפילו לעובר על איסורי כריתות, מי אחראי? התינוק שנשבה, או הרב שביקש את שינוי מדיניות כדי לאפשר להם להיכנס?

ונראה ברור מכתבי מרן הרב קוק זצוק״ל שפסקו לא היה רק בנוגע גבולות, כיון כידוע שמרן הרב קוק זצוק״ל היה נזהר מהכנסת אצבעות היד לבין אבני הכותל (ואני מניח שהרבנים לא חושבים שמרן הרב קוק זצוק״ל חשב שהאבנים של הכותל המערבי היה המקום המקדש).

הנה ע׳ בדברי הרצי״ה קוק על אביו הראי״ה: ״והיה נזהר מלנשק אבן שאינה בולטת...והיה נזהר מהכנסת אצבעות היד לבין אבני הכותל״ (לשלשה באלול ח"א, עמ' נט, עא).

ושמעתי מהגאון הרב משה צוריאל שליט״א, שמנהגו של הראי״ה קוק זצוק״ל היה לטבל בכל יום במקווה הפרטית בביתו.

אעפ״כ אנו רואים כי הראי״ה זצוק״ל היה ״נזהר מלנשק אבן שאינה בולטת...והיה נזהר מהכנסת אצבעות היד לבין אבני הכותל״. ונראה שזה הוכחה ברורה שהדעה ההלכתית של הראי״ה זצוק״ל הייתה שלא להיכנס (אפילו אצבע) להר הבית, אפילו עם טבילה.

לאחרונה, ראיתי תמונות של נשים דתיות שנכנסו הר בית בזמן שדוחף עגלות תינוק, ופוליטיקאים עם עיתונאים. האם זה משקף את פסקו של מרן הראי״ה קוק זצוק״ל?

לכל הפחות, איפה המחאה הציבורית של הרבנים שמתירים, נגד הטיולים של יהודים חילונים בהר הבית במקומות נגד הלכה (לכל הפחות בלי טבילה)? איפה יש ביטוי פומבי של מחאה על פעולות אלה, כמו המכתבים הציבוריים של מחאה שנכתבו על ידי הרב קוק זצוק״ל והרב סלנט זצוק״ל בימיהם?

לדוגמא: כאשר שרון נכנס להר הבית נגד הלכה, הייתה שם מחאה ציבורית מהרבנים שמתירים? נראה שיש מחאה ציבורית רק על ידי הרבנים שאוסרים. מה ההסבר לזה? אנו יודעים עד כמה הרב קוק זצוק״ל מחה בפומבי בנוגע ל״הברון״, מדוע יש שוב ושוב שתיקה היום מהרבנים שמתירים לציבור? איך אפשר ע״פ הלכה לכתוב מכתבים ציבוריים מאפשרים, ולאחר מכן לא בתוקף למחות כאשר יש פגימה ציבורית?

שוב, אם שינוי מדיניות יגרום טומאה חסרת תקדים של המקום על ידי האחים והאחיות שלנו, ויגרום להם לעובר אפילו על איסורי כריתות (ולכל הפחות לעובר על האיסור להולך לכל המקומות בלי טבילה), מי אחראי? התינוק שנשבה שהולך בלי טבילה, או הרב שביקש את שינוי מדיניות כדי לאפשר להם להיכנס? אם כן, איך אפשר לעשות את זה ע״פ הלכה? מה המקור בתורה לאפשר ואף לעודד לכמה אלפי יהודים לחטוא (להולך להר הבית בלי טבילה, וכו׳), אפילו עם כוונות טובות ונאצלות?

כידוע זמן אחרון שהיה בית הכנסת בהר הבית (בימי הראשונים) הייתה קודם הרפורמה, תנועות שמרניות, וחילוניות קיימות, שנים שהציבור הכללי הקשיב לרבנים. וא״כ מהו המקור ההלכתי כדי לאפשר בימינו, כאשר הרוב לא עוקב אחר דברי הרבנים?

הנה כפי שכתבתי אני תוהה מה הרבנים שמתירים (באופן פומבי כדי לעודד את הציבור הרחב להיכנס להר הבית) להיות מסוגלים לעשות בעתיד אם "נשות הכותל" להתחיל להביאם תפילין, ספר תורה, ״ותפילות,״ לרקוד על הר הבית, בשם "נשות של ההר" ר״ל? האם זה גם נוגע ל״איזהו חכם הרואה את הנולד״? בגלל המציאות היום האם אולי טוב יותר ע״פ הלכה לאפשר באופן פרטי (אם הרב מתיר בכלל) ולא ע״פ מכתבים ציבוריים לכל העולם?

ומה דעתו של כבודו, האם יש חיוב לציית למה שרוב רובם של גדולי תורה משני הדורות האחרונים (ושהם כתבו הפסק שלהם מבוססים על המציאות היום, כאמור לעיל היא שונה מאוד מהמציאות בימי הרמב"ם והרמב"ן), כולל הראי״ה קוק זצוק״ל והרבה הרבה גדולי תורה אחרים כולל הרבנים הראשיים עד היום, ובנוסף, את המלצות ראשי הביטחון במדינה? ואם יש טענה הלכתית שאם אין צריך ע״פ הלכה לקבל את דעתם, האם יש היתר ע״פ הלכה לנזוף בפומבי את עמדתם בטענה שהם כולם טועים לגמרי, ולהורות לציבור הרחב שבאמת מצווה שלא לציית להם, וכולם חייב להיכנס להר הבית?

האם זה נכון ע״פ הלכה לרבנים לכתוב מכתבים ציבוריים המתירים שהשמיט אפילו אזכור להגדולי תורה וצדיקי הדור ומנהיגי ישראל של הדורות האחרונים שלנו, מקור החיים שלנו, מחברי הספרים שאנו לומדים בישיבה כל יום, שסוברים שאסור להיכנס <בכל הש"ס לשנות דברי בית שמאי תחלה ואחריהם דברי בית הלל>? להיפך, ראיתי במאמר לאחרונה, שיש רב אחד שכתב לכל מי שלא מקשיבים פסק להתיר כניסה להר הבית: "חוטאים". האם זו ה״דרכי נועם...שלום״ של התורה הקדושה?

שמעתי וקראתי כמה וכמה מאמרים ומכתבים של אחרים מלאים בפוליטיקה, אבל ריק ממקורות הלכתיים. אני פונה אל הגאון הרב המכובד שליט״א לבקש כבודו לכתוב אליי תשובה ההלכתית לשאלות הנ״ל שאני שואל בלי עניין בפוליטיקה ומחלוקות, רק עם דגש על הבנה נכונה על פי התורה הקדושה המבוססת על מקורות הלכתיים.

בכבוד רב,
נפתלי צבי פרנקל
ניו יורק, ארצות הברית

נ.ב. כמו שכתוב במכתבו של מרן הרב קוק זצוק״ל (המצורף):

״...שלבי נמחץ מאוד, מפני חלול השם של היותו במקום המקדש, וביותר על מה ששום איש לא העיר אותו שהוא דבר אסור. פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו, עולה לנו על כל מיליונים של יישובים מעשיים. ואף על פי שלא הפסיד בכל זאת את עברו הגדול בתור מייסד היישוב, ובשוגג או בדרך שהכל הוא בשגגה בא מעשה לידו, וד' הטוב יכפר...״

אני שואל את כבודו כמה עוד פגימות יקרה בגלל ההצהרות הפומביות עידוד הציבור הרחב להיכנס להר הבית? כולם יודעים את ההשלכות של מכתבים אלה יגדילו את מספר הפגימות של חילונים וכו׳. השאלה היחידה היא כמה? ועל פי הדברים הנ״ל של מרן הרב קוק זצוק״ל, האם מותר לגרום הפגימות אלה?

וכאשר הם כבר הפגימות בעבר, לא הייתה מחאה ציבורית של הרבנים המתירים? מה ההסבר?

האם אולי יש תועלת לכתוב במועדה להתפרסם שמנהגו של הראי״ה קוק זצוק״ל היה לטבל בכל יום במקווה הפרטית בביתו. אעפ״כ, אנו רואים כי הראי״ה זצוק״ל היה ״נזהר מלנשק אבן שאינה בולטת...והיה נזהר מהכנסת אצבעות היד לבין אבני הכותל״. והנה יש הוכחה ברורה שהדעה ההלכתית של הראי״ה זצוק״ל הייתה שלא להיכנס (אפילו אצבע) להר הבית, אפילו עם טבילה?

אני שואל משום שראיתי שרבים טוענים שדעתו של מרן הרב קוק זצוק״ל היה שאסור להיכנס רק לגבי מהקום המקדש (בניגוד לכל הר הבית). עם זאת, אנו רואים מן האמור לעיל שזה לא האמת, כי באמת דעתו של מרן הרב קוק זצוק״ל היה לא להיכנס לכל שטח הר הבית (אפילו רק אצבע אחת) אפילו עם טבילה. וממילה אני חושב שיש צורך להבהיר את האמת לציבור. האם כבודו מסכים?

↓ תשובת הרב דוד חי הכהן שליט"א

תשובה:

לכבוד: הרב נפתלי צבי פרנקל הי"ו.

אחר הברכה והשלו' לך ולכל אשר לך.

אינני יודע מדוע כתבת מכתב זה אליי ואני אינני ראוי ואינני כדאי לפסוק הלכה בעניינים הנוגעים לכלל ישראל ועכ''פ שלא להתחמק אענה לכבודו את הנראה לענ''ד.

א. זכיתי ללמוד ולשמוע את מרן הרצי''ה זצ''ל ושמעתי באוזניי את התנגדותו לעליה להר הבית ואת זהירותו להכנסת פתקים בין אבני הכותל מחשש ביאה במקצת, מתוך כך בהזדמנויות אחדות כאשר נתפרסמו כרוזי רבנים האוסרים את העליה על ההר הקדוש נתבקשתי והסכמתי לצרף את חתימתי עליהם, כמו כן עליי להוסיף כי מרן הרצי''ה לא קבע בהחלט את האיסור אלא ביאר שזו היא שאלה הנוגעת לכלל ישראל, ואי אפשר שיפסקו בה רבנים בודדים גדולים ככל שיהיו. שאלה זו צריכה לידון ברבנות הראשית (לא רק ע''י הרבנים הראשיים, אלא גם מועצת הרבנות הראשית) ואחרי כל הבירורים, ככל אשר יורנו נעשה אם לטב ואם למוטב.

עוד עלי להוסיף את אשר אמר מו''ר הרצי''ה זצ''ל שלשוטרים ולחיילים השומרים על המקום ומפקחים עליו לצרכים ביטחוניים אין שום איסור להגיע למקום, ובתנאי שינהגו בטהרה ובהגבלות הראויות (נעלי בד, טבילה במקוה כשר, ולא להיכנס יותר ממה שצורכי הביטחון מורים) ואם יש צורך ביטחוני יוכלו להכנס אפילו למסגד עומר (כיפת הסלע) שלדעת רבים מהפוסקים הוא מקום המקדש ממש. ושם ישנו איסור כרת גמור, ובכל זאת לצורך פיקוח נפש כלל ישראל יש היתר גמור בדבר.

יש להוסיף בזה את הידוע קרוב למאה שנה, עוד בטרם הוקמה המדינה שהרבה מאד מהפורגמים ומסעות השיסוי נעשו ע''י המטיפים המוסלמים בהר הבית ושם התארגנו כנופיות רצח וחבלה, כך שהשמירה על המקום מפניהם היא צורך גמור ולא זהירות יתירה.

ב. במה שכתב כבודו כי מרן הרא''יה זצ''ל אסר להכנס בכל מקום וכמוהו הסכימו הרבה פוסקים לאסור גם את אותם המקומות שבהם בוודאי יש קדושת הר הבית ולא קדושת המקדש ואפילו אחר טבילה במקווה. ישנה עדות של נכדו הרב שלמה זלמן רענן הי''ד שאמר כי מרן הרב זקנו זצ''ל בוודאי לא אסר את אותם המקומות המותרים ועל כן הוא בעצמו (הנכד) שהיה ירא שמים בתכלית ונזהר בקלה כבחמורה נהג לעלות עם הזהירות לאותם המקומות, כך שיתכן שהאוסרים גדרו גדר וסגרו על מסגר את המקום על מנת להתרחק ולהרחיק כל הקרב אל משכן ד', שהרי לא יעלה על הדעת לאסור מה שמשנה מפורשת במסכת מידות התירה, בידיעתנו שהכותל הוא מחומת הר הבית ואחריו היה תחום שהגיע עד הסורג והוא מותר בכניסה לטמאי מתים (תפארת ישראל מדות פ''ב אות י''ז), וכן ידוע כי הר הבית היה חמש מאות על חמש מאות אמה. ועכשיו יש בין צפון לדרום למעלה משבעה מאות אמות וברור שחלק גדול מהם אינו קדוש אפילו בקדושת הר הבית, ואם כי ברור שאין זו סיבה להתיר מה שגדרו ראשונים אבל לאלו שהולכים רק למקומות שאין בהם ספק ועל פי פוסקים שפסקו להם אין להאשימם כעוברים על איסור כרת חלילה.

גם השאלה שהעלה כבוד על חשש איסור לפני עיוור בגלל אנשי ביטחון ההולכים במקומות האסורים כדי ללוות את ההולכים במקומות המותרים, אין בזה כדי לאסור איסור מוחלט שהרי ישנם אנשי ביטחון העושים סיורים ברכב ביום שבת, שאיסרו חמור יותר מכרת כדי לשמור על הולכי דרכים בתוך הישובים ובתוך ערים שיש בהם גויים רעים, וכי יעלה על הדעת לאסור על אלפי יהודים לצאת מבתיהם?! כמו בחברון, קריית ארבע, וישובי ההתנחלויות, וכן בירושלים עיר קודשנו ת''ו, כיוון שבהליכתם לתפילה ובצאת ילדיהם לביקור עם חבריהם הם גורמים "לפני עיוור" לאנשי ביטחון וכי עלינו לגזור את השבתת החיים?! ובזה ידוע כי מה שכתבו הפוסקים להתיר ההליכה בשבת במערת המכפלה למרות הליווי הצבאי ברכב, ואמרו שכל מה שנעשה בשגרת החיים אין בזה איסור של לפני עיוור וכמו כן ניתן לומר כאן כי יהודים שעולים למקומות המותרים לשם כך על החילים להבטיח את שלומם יש בזה משום פקוח נפש ואין לחשוש משום לפני עיוור.

וכפי הידוע בדרך כלל אנשי הביטחון הולכים באותו מסלול שהולכים שם היהודים העולים לכבוד קדושת ההר העולים עם כיסופי נפש לחצרות בית ד' כדברי דוד משיח צדקנו.

ג. ומה שכתב כבודו על חשש אם תהיה הודעה פומבית המאשרת לכולם להכנס להר יהיה חילול גמור של פורצי גדר שילכו אפילו במקום איסור כרת ברור שאם יכתבו להתיר, יש להגדיר שההתר הוא רק במקומות המסומנים בסימון גמור, ומעבר לאותם סימונים אין להכנס להתיר מלבד לאנשי ביטחון, אבל אין לאסור את המותר שמא יבאו אחרים להתיר את האיסור.

ועל כל פנים אפשר גם שלא יפרסמו שום היתר אבל לא יפרסמו שהעולים בזהירות על פי ההוראות של רבניהם עוברים על איסור כרת כבר שיבחה הגמ' בערכין (מצאתי במדרש רבה ויקרא פרשה ג' אות ו) עה''פ "תורת אמת היתה בפיהו" על אהרון הכהן שלא התיר את האסור ואסר את המותר.

ומה שכתבת על הצורך במחאה ציבורית של הרבנים המתירים כנגד טיולים של יהודים רחוקים בהר הבית. אני מסכים עם כבודו במלוא מובן המילה שיש צורך לאסור באיסור גמור את הכניסה להר הבית למקומות האסורים ללא כל סייג ולדרוש איסור על הכניסה גם לעיתונאים, וצלמים, ואנשי תקשורת המבקרים, וכמו כן לדרוש ממשלת ישראל להגביל את הכניסה לגויים שבוודאי האיסור שלהם חמור בהרבה ואם משום סיבות מדיניות אי אפשר לאסור, לכל הפחות שלא לאפשר לבחורי ערב לשחק משחקי כדור רגל ולעשות אספות פוליטיות על ההר המקודש! די במה שמתירים לאלו הטוענים שהם באים להתפלל בלבד. ואם יהיה כרוז כזה בלנד''ר לא רק שאחתום בעצמי בקריאה לדרישה כזאת, אלא אשתדל לשכנע רבנים מהציבור הציוני דתי לתמוך בדרישה - זה לאסור על כל זר ומוזר יהודי או גוי איש או אשה, מוסלמי או נוצרי להכנס במקום הקודש. אך לא יעלה על הדעת לקרוא לממשלת ישראל לאסור כניסה ליהודים דתיים, ולהסכים לתת אשור כניסה לתיירים נוצרים ונוצריות חשופות גוו, ומקילות ראש להכנס למקום קודשנו אין זה מקום תיירות, גם לגויים יש לומר שאפילו לדעתם הכניסה היא רק למתפלל, ורק בכבוד רב בלבוש מתאים ובזהירות מכל קלות ראש.

ד. יש לדעת כי רבים מגדולי התורה לא הסכימו לאסור בהחלט את הכניסה לכל הר הבית וגם רבנים ספרדים מגדולי התורה שאינם מזוהים עם הציונית הדתית התירו בדבריהם את הכניסה למקומות המותרים (הרב מרדכי אליהו זצ''ל ויבל''ט הרב מאיר מאזוז שליט''א) מתוך כך איך אפשר לגעור במי ששמוע לדבריהם ולהוכיח אותו כעבריין העובר על איסור חמור כאשר יש גדולי תורה שללא שום משוא פנים דעתם להקל בזה.

ה. מה שכבודו חושש מכל הפרועים והפרוצים כ"נשות הכותל" ואחרים, וכי היום אפשר למנוע אותם? כמה זה מגוחך וצועק עד השמים שמתירים לכל הפרועים והפרוצים לעלות תמיד ואוסרים ומציקים רק ליראי שמים.

ומה עוד הביזיון וחילול כבוד ישראל הנורא מאד שכיום לאותם היהודים שעולים בטהרה וזהירות נאסר להתפלל, ובודקים אותם שאין בכיסיהם סידור תפילה, ועוקבים אחר השפתיים כדי שח''ו אדם לא יתפלל. האם יעלה על הדעת לאסור את התפילה בבית קודשנו, שלמה המלך ביקש מהקב''ה שיקבל שם אפילו את תפילת הנוכרים, ורק לישראל תאסור יציבא בארעה וגיורא בשמי שמיא?! לכל הפחות יש להוריד איסור מבייש וחצוף כזה שהמשטרה היהודית נותנת כח בידי אנשי הרשע המוסלמים שיאסרו את התפילה רק ליהודים כמו שעשו מקודם במערת המכפלה, שמקום קברי אבותינו הפך למסגד ולנו היהודים התירו רק לעמוד במדרגות בחוץ. וכי לא בושה היא זו?! שנגזור לנדות את ישראל, ולקרב את הגויים כדרבי רבי יהושע בן חנניה זיע''א ( זבחים קי''ג) שאמר לחכמי ישראל "לא בושה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו"?! ולנו לא בושה היא לגזור על עמינו ואחינו שלא לעלות להר הבית ולהתיר לנוכרים ופרוצים לעשות שם ככל העולה על ליבם?!

על פגם זה ליבי יחם בקרבי ואע''פ שאינני בין המתירים לעלות על ההר אבל לא אסכים שלאלו העולים תיאסר התפילה, ולא אוכל להסכים להתר שניתן לכל התיירים והמטיילים למיניהם לעלות אל מקום הקודש ועיני ישראל ראויות וחולות כי זרים אוכלים נחלתנו".

ו. לאחרונה אוסיף דבר שאולי איננו הלכתי אבל הוא ראוי ביותר לצרף לכל האמור לעיל האיסור הברור והחותך של הרבנים על כניסת יהודים להר הבית מביא לסכנת מסירת המקום לידי שונאינו, שכידוע הם שופכי דמים ואם המקום יימסר לערבים, וישראל יעדרו מן המקום יש בזה סכנת נפשות ברורה לכל יושבי ירושלים וכבר היום אנו עדים לכל הרציחות האכזריות שנעשות ע''י אויבנו בשם הדאגה להר הבית וכבר מקודם ניסו הגויים לנשלנו אפילו מן הכותל המערבי ובזמנו לא התירו אפילו לשים ספסל לזקנים לנוח עליו ביום הכיפורים ליד הכותל המערבי וכבר ראינו שכל מסירה של חלק מארצנו ביד הגויים יביא לשפיכות דמים נוראה בכל הארץ.

ושמעתי באוזניי מפי גורמי ביטחון מוסמכים שאמרו לי אתם הרבנים האוסרים את העליה להר הבית מסכנים את יהודי ירושלים ועל אחריותכם יהיו כל המעשיים הרעים שיעשו ע''י שונאינו, ואם לדברינו תשמעו (כך אמרו לי) עליכם לכל הפחות מסיבות ביטחון לא לאסור את העליה ליהודים כדי לא לתת חרב ביד שונאינו.

ומאז ששמעתי דברים אלו הנני שינתי את הנהגתי, ואם קודם לכן גערתי בכל החפץ לעלות אל ההר אפילו במקומות המותרים כדי שלא לסור מדברי רבותינו, אחר ששמעתי את גורמי הביטחון אינני מוצא לנכון למחות בידי היחידים העולים למקומות המותרים על פי הפוסקים הנזכרים שמתירים, בתנאי שישמרו מכל משמר שלא לצאת מאותם גבולות ולא להכנס בלי טבילה או בנעליים.

ומי יתן וגואל ישראל ייתן לחכמי ישראל עצה טובה ומחשבה נכונה כיצד להנהיג את עמנו לטובת הטהרה והקדושה להשראת שיכנה בתוכנו בקרוב אמן.

נ.ב. תודה על מכתב כבודו שמראה התענינות, בא''י ירושלים, ומקום המקדש, ומי יתן שמהשמיים יסייעו בידך להיות בין המתיישבים בארץ הקודש לזכות האור, ולסייע בעדנו להאבק על כל דבר שבקדושה ובזאת תוכל להיות בין מזכי הרבים אכי''ר.

אחתום את שמי אע''פ שאינני ראוי ואינני גאון כפי שכתבת, והלוואי שאזכה לקיים את תפקידי כהוגן בתוך קהילתי וצורנו יצילנו משגיאות אמן.

בברכת התורה

דוד חי הכהן יצ''ו