מכתבי השמיניסטים

ישיבת בני עקיבא ברעננה קיימה בשבוע שעבר יום עיון בנושא העליה להר הבית ובנושא הקרבת קרבן הפסח בזמננו. בין השאר הציף צוות הישיבה את המוסד בשלטים בעד ונגד עליה שתוכנם נלקח מתוך פירסומים שונים שהתייחסו לעליה בהר, בעדה ונגדה. בנוסף הוזמנו לדבר בפני התלמידים רבנים בעלי תפיסות מנוגדות בסוגיה המדוברת במטרה להביא את התלמידים לנקוט לגביה דעה. ואכן, בסיכום יום העיון בחרו כמה מתלמידי י"ב בישיבה להעלות על הכתב את הרהוריהם בנושא. הנה הם.

לעלות/עדיאל בן מאיר, רון נאמן ואריאל פיינטיין

לעלות או לא לעלות להר הבית - זו השאלה

נושא העליה להר הבית רגיש לעם היהודי. מצד אחד, כבשנו את הר הבית והוא שלנו. מצד שני, בפועל הערבים שולטים בהר כמעט באופן מלא. הדבר מתבטא בכך שהשוטרים היהודים עוצרים בהר הבית אזרחים יהודים על-פי הוראות הוואקף, ובחלק מהימים הכניסה אף אסורה ליהודים.

בית המקדש הוא השיא שהיהודים שואפים לו. הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר. יש הסוברים שאסור לעלות להר מפני שכיום עם ישראל טמא מת, ויש הסוברים שמותר, מפני שיש חלקים בהר הבית שאליהם מותר להיכנס גם כך. אנו היהודים מתווכחים, ובינתיים הערבים מנצלים את המחלוקת בינינו ושולטים שם באופן כמעט מלא. לדעתנו היהודים אינם צריכים להסס, אלא להפך – לעלות. להראות לערבים ולעולם שאנו שולטים בהר הבית. כל עוד קיימת שם שליטה ערבית, הדבר מרחיק את הקמת בית המקדש.

רוב הנמנעים מלעלות להר הבית חוששים שמא עוברים בעצם העליה על איסור כרת בכך שנכנסים למקום קדוש שאסור לטמא מת להיכנס אליו. אך הרב דב ליאור סובר שאין חשש בכך, מפני שעל-פי מדידות מדוייקות שנעשו בדקדקנות בידי הרב גורן ובהתאם לשיטת הרמב"ם, אין חשש להגיע למקום הקדוש אשר בו אסורים טמאי מת להיכנס.

מקל בכך הראב"ד וסובר שאין כלל קדושה בהר הבית בימינו, אחר החורבן. בנוסף לפן ההלכתי נוסף הפן האידיאולוגי שאומר שעצם העלייה להר הבית מזרזת את הגאולה. לא מספיק לדבר על בית המקדש, אלא צריך גם לפעול למענו. עצם העלייה מראה שאין אנו מוותרים בקלות על מקום מקדשנו. כשם שאדם מתפלל על פרנסה ויוצא לעבוד, כך אדם המתפלל על בנייתה של ירושלים נדרש גם לצאת ולפעול לשם כך.

לא לעלות/שי צברי

הר הבית הוא המקום החשוב והמקודש ביותר לעם ישראל. דווקא בשל כך עלינו לא רק לשומרו מפני השתלטות של אויבים, אלא גם לשמור על קדושתו הגדולה. כאשר שמעתי איך משתלטים עליו הערבים, המחשבה הראשונה היתה שעלי לעלות להר הבית יחד עם המוני יהודים ולהראות שזה שלנו. אולם במחשבה נוספת נמנעתי מכך, מפני שעלה בי הירהור שאולי דווקא בשל קדושתו לא נוכל לשמור עליו אם ישנו החשש שאנו בעצמנו נחללו. הרי איננו יודעים בוודאות מהם הגבולות המדויקים שאם עוברים אותם חייבים כרת, ואיך נוכל לשמור על הר הבית אם ניכנס בטעות למקום שאליו אסור לטמאי מתים להיכנס? זו עלולה להיות מצווה הבאה בעבירה.

כמו כן, רוב גדול של פוסקי ההלכה ובמיוחד הרבנות הראשית לישראל, אסרו תמיד על הכניסה להר מסיבות שונות. איך נוכל ללכת נגדם? קיימים עוד דברים רבים שניתן לעשות לשם שמירת ארץ ישראל בידינו, בלא חשש לעבור על איסורים גדולים. את עיקר מאמצינו עלינו להפנות אליהם.