יום שישי, 3 בינואר 2014

יורדי בור

איזו מסיבה מתקיימת מתחת להר הבית? (לא זו שאתם חושבים) * היכן המקווה ששימש להטבלת פרוכת המקדש שנטמאה ולטבילת הכהן הגדול ביום הכיפורים, ואיזו מהמחילות היתה פעם מעבר המיועד לכהנים שנטמאו? * מלחמת החפירות בין הארכיאולוגים מתנהלת מתחת לפני הר הבית כבר 150 שנה 

המאה ה-19 הביאה עימה ימי עדנה וחסד על בורות המים שבהר הבית. קונרד שיק, צ'ארלס וורן, צ'ארלס וילסון, ארמטה פיירוטי ושלל חוקרי ההר התחרו ביניהם מי יזכה לזחול ביותר מחילות מתחת למתחם המקודש, ולהבקיע דרך אל הבורות החצובים בסלע. זה היה תור הזהב של חוקרי הבורוֹת. ירושלים עוד היתה אז עיר ספר נחשלת ורדומה, רחוקה מאוד מהתודעה העולמית ומהמאבקים המדממים שאפיינו את ההתנהלות בה החל מהמאה העשרים. ובקיצור – גן עדן לחלוצי המחקר.
ולכן באופן משונה, רוב המידע שבידינו, אנשי המאה ה-21, על בורות המים הללו מתבסס על שירטוטיהם של בני המאה ה-19. יש נקודות במתחם המקודש שמאז ימי קונרד שיק לא שזפה אותם עין אדם או לפחות מצלמה מודרנית. רוב מוחלט של בורות המים בהר, כחמישים במספר, נעולים וחתומים עד בוא גואל צדק. גם כוחות הביטחון לא מגיעים לשם. את הבורות עוד מכנים במספרים בדרך כלל, לפי חלוקתם של שני המְמפים החרוצים של המאה (ה-19, זאת אומרת), שיק וְ-וורן. אלא שלמרבה הבילבול אלו העניקו לבורות שמות-מספרים שונים זה מזה. לדוגמא, בור מספר 1 במפה של וורן, הוא בור 31 במפה של שיק. בור 20 של וורן ממוספר כבור 10 במפה של שיק ובור 37 במפת וורן הוא מספר 27 על-פי שיק.
מכאן, באופן טבעי, נפתחה הדרך למתיחת קו בין הבור המסויים שבשטח לבין מרכיבים במקדש ובעזרות המתוארים במסכת מידות במשנה ועשויים להתאים לבור שלפנינו. לשכת הגוּלה למשל. על פי המשנה (מידות ה,ד) על הלשכות שבדרום העזרה נימנו "לשכת העץ, לשכת הגולה, לשכת הגזית... לשכת הגולה – שם היה בור קבוע, והגלגל נתון עליו, ומשם מספיקים מים לכל העזרה". 'גוּלה' היא אגן לקיבול נוזלים, כיור, והלשכה המדוברת היתה הנקודה שממנה סופקו מים לכל צרכי המקדש.
היכן הוא בור המים המדובר? על פי אחד מבכירי חוקרי הר הבית בזמננו, הרב זלמן קורן, לשכת הגוּלה ניצבה בצפון מערב העזרה בדיוק במקום שכיום מצוי בו "ביר א-ג'ינה" – בור מים תת-קרקעי עצום (מס' 1 על פי וורן, מס' 31 על-פי שיק) שמימדיו 41X7 מטרים, ועומקו 12.5 מ'. לדבריו, "על פי ההנחה שהצאחרה [הסלע שמתחת לכיפת הסלע. א"ס] היא אבן השתיה – אין ספק שהבור שממנו נשאבו מים בלשכת הגולה אינו אלא ביר א-ג'ינה שמצפון לכיפת הסלע. קיימות דעות שבעבר קיבל בור זה מים מאמת המים שהגיעה מהר חברון ומאזור בית לחם".
הבעיה בזיהוי הזה הוא שביר א-ג'ינה נמצא דווקא מצפון לכיפת הסלע – מקום המקדש על-פי רוב הדעות והממצאים, ואילו הלשכה הזו אמורה להימצא דווקא מדרום לה. הרב קורן עצמו, יש לומר, מסתמך על גירסה שונה במשנה, שעל-פיה לשכת הגולה ניצבה דווקא בצפון העזרה, ואולם חוקרים אחרים העדיפו להשאיר את הגירסה המקורית על כנה וממילא חיפשו את בור הגולה מדרום לכיפת הסלע. הם מצאו שם את בור מס' 28 (מס' 5 על-פי וורן). זהו בור גדול מימדים אף יותר מביר א-ג'ינה. וורן, למשל, זיהה את בור 28 עם שער המים שניצב בימי הבית השני בדרום העזרה.

לא משחקים בגוּלה
הראשון לזהות את בור 28 כ'בור הגולה' היה חוקר ארץ ישראל בן ציון לוריא המנוח: "בור הגולה נמצא בפינה הדרום מזרחית של המשטח העליון. צורתו דומה לעוגן שזרועו האחת נשברה. ארכו 54.50 מ' ורוחבו 4.60. שתי זרועותיו הצפוניות ארוכות. עומק הבור מפני העזרה העליונה [רמת כיפת הסלע. א"ס] – 15 מטרים ואצל החֵיל [האזור הנמוך מהרמה] – 11.80 מ'. לבור זה נכנסים מצד מזרח דרך פתח הקבור כמעט כולו בערימת עפר, וממנו יורדים במדרגות רחבות... משם יורדת עד קרקע הבור מסיבה החצובה בסלע. למסיבה מעקה חצוב בסלע. שני פתחי שאיבה לבור. האחד למעלה והשני מחוצה לו".
הזיהוי מתבסס על מיקומו של הבור בפינה הדרום מזרחית של רמת כיפת הסלע. גודלו העצום (בור 28 הוא הארוך ביותר ובעל הקיבולת הגבוהה ביותר מבין שבעת הבורות שבשטח הרמה המוגבהת) והעובדה שמצד אחד הוא חודר לתחומי העזרה (על פי זיהויה המקובל), ומהצד השני הוא יורד אל מתחת לרמה המוגבהת שעליה ניצבת כיפת הסלע, הביאו את החוקרים לשייך אליו גם מסורות נוספות הנזכרות במקורות.
למשל את הטבלת הפרוכת, אריג בד בגודל כעשרים מטרים על עשרה ובעובי טפח (כשמונה סנטימטרים), שחצץ בין הקודש לקודש הקדשים. על פי המשנה (שקלים ח,ד) היו מטבילים אותה במקרה שנטמאה במקווה שניצב בשטח העזרה או במקווה אחר הניצב בשטח הסמוך לו, החֵיל: "פרוכת שנטמאה בוולד הטומאה מטבילין אותה בפנים ומכניסין אותה מיד, ואת שנטמא באב הטומאה – מטבילין אותה בחוץ ושוטחין אותה בחיל... ושלוש מאות כהנים מטבילין אותה". גודלה של הפרוכת חייב מקווה עצום בכדי שכולה תצליח להיכנס לתוכו, והעברתה ממקום למקום הצריכה מספר גדול מאוד של כהנים. בור 28 מתאים מאוד מבחינה זו. כך למשל כותב ד"ר מיכאל בן ארי בעבודת הדוקטורט שלו:
"להטבלתה של פרוכת זו לא ניתן להסתפק במקווה סטנדרטי... נראה להציע את בור 28 כבור שבו הטבילו את הפרוכת. התאמתו של בור זה להטבלת הפרוכת באה משתי סיבות: צורתו המוארכת והזרועות שיוצאים ממנה מאפשרים הטבלת הפרוכת כולה כשהיא פרושה. זו לעתים הוטבלה במתחם העזרה והוחזרה למקומה, ולעתים הוטבלה ב'חֵיל' ונשארה שם עד הערב כדי שיתקיים בה דין 'הערב שמש' [דין בדיני הטהרה המחייב המתנה עד צאת הכוכבים כדי לבוא אל הקודש. א"ס]. את הכניסה לבור מתוך תחום החיל ניתן לזהות עם גרם המדרגות בצורת L שנמצא ממזרח לבור. פתח נוסף נמצא בזרוע המערבית שפונה לכיוון צפון, על גבי המשטח המוגבה בשטח המזוהה כעזרה".
בשנים האחרונות הציע פרופ' יוסף פטריך מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית לזהות גם את מקור המים של הכיור שניצב בעזרה עם חלקו הצפון מערבי של בור 28. ד"ר בן ארי תומך בהנחה הזו. על פי המשנה (תמיד א,ד ועוד) 'מוכני' – כלומר גלגל או מנוף, היה מביא לשיקועו של הכיור בכל לילה בתוך בור על מנת למנוע את פסילת מימיו לשימוש.
בן ארי מציע לשייך לבור הזה גם התרחשות נוספת הנזכרת במקורות חז"ל, את טבילתו הראשונה של הכהן הגדול במהלך יום הכיפורים, שנעשתה "בחול [כלומר לא בקודש, בשטח העזרה, אלא ב'חֵיל'. א"ס] על שער המים, ובצד לשכתו היתה" (תוספתא יומא א,כ). "שער המים שבדרום העזרה היה בוודאות סמוך ללשכת הגולה" מסכם בן ארי, "וסמוך לבור 28 – בור שיש לו פתח בחיל ופתח בתוך העזרה. נזהה את טבילתו הראשונה של הכהן בבור זה".
לין ריטמאייר, ארכיאולוג בן ימינו שחקר רבות את הר הבית, משלים את תמונת הבורות בהר. את ביר א-ג'ינה שהרב קורן זיהה כבור הגולה, מזהה ריטמאייר דווקא כמעבר תת קרקעי לכיוון שער ההר שניצב בימי קדם בצפונו – שער טדי. זהו מעבר שנועד עבור כהנים שנטמאו במהלך העבודה במקדש ושנזכר במפורש במשנה. מעניין שלדעתו בורות מים עצומים, מס' 3 ו-4 (7 ו-8 לפי וורן) המצויים בדרום ההר, כיום רחבת הכניסה למסגד אל אקצה, שימשו בעבר כמאגרי מים תת-קרקעיים אדירים, שהיו מסוגלים להחזיק כשני מיליון גלונים של מים. "רוב הבורות הללו", משוכנע ריטמאייר, "היו בתחילה מחצבות תת קרקעיות שמהן ניטלו אבני בנייה לצורך מבני הר הבית, ולאחר שפעילות החציבה הופסקה, הבורות טויחו והפכו למאגרי מים". 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה