יום שישי, 24 באוקטובר 2014

יהודה גליק: קיצור תולדות המאבק

יהודה גליק || השעיר לעזאזל של משטרת ישראל

בו' בחשוון שיחול בשבוע הבא ימלאו 849 שנים לעליית הרמב"ם להר הבית, תאריך שהרמב"ם טרח לציין מאז ועד סוף ימיו כיום טוב. יו"ר תנועת הליב"ה (לחופש יהודי בהר הבית) יהודה גליק מקפיד לקיים אירוע חגיגי בתאריך הזה, שמבחינת העולים להר הפך למעין ציון דרך במאבק על חופש הפולחן בו. גם מבחינת גליק עצמו, יש לומר, זהו ציון דרך משמעותי.

בשנה שעברה בתאריך הזה נעצר גליק בהר הבית בטענה שהתגרה במוסלמים, וכך נפתח סבב נוסף בעימות הבלתי נגמר שבין גליק ובין הרשויות על רקע הר הבית. השנה החולפת היתה סוערת מאוד מבחינת גליק וגם מבחינת הר הבית.

אין לטעות: לא מדובר כאן בהתרחשות נקודתית בין אזרח יחיד לבין המערכת הגדולה. גליק הוא ראש החץ כיום במאבק למען נוכחות יהודית בהר הבית, והמאבק בין הרשויות לבינו הוא בעצם ראי של הסיפור כולו, סיפור גדול מאוד בעל השלכות נרחבות. במלאת שנה למעצר שהוביל לשביתת הרעב של גליק, שביתה שבעקבותיה הושב אל ההר, שב והורחק ממנו וחוזר חלילה, נביא כאן בתמצית ובראשי פרקים את עיקרי ההתפתחויות ביחס שבין גליק לבין הרשויות על רקע הר הבית:

↓ יומן ארועים

ט"ז בתשרי תשס"ט, 15.10.2008 –המשטרה עוצרת את גליק בחשד שהטמין קטעי תנ"ך בתוך ספר שביקש להכניס לשטח ההר. העניין מגיע לבית משפט השלום, שם השופט מוריס בן עטר ז"ל מסרב לבקשת המשטרה להורות על הרחקתו של גליק מהמתחם המקודש.
כ"ט בטבת תשס"ט, 25.1.2009 – גליק מורחק מההר בידי המשטרה ועותר עקב כך לבג"ץ. המשטרה מודיעה לבית המשפט שהיא מוכנה לאפשר את כניסתו של גליק להר הבית בתנאי שיתחייב לפעול לפי כללים שקבעה, והצדדים מסכימים שגליק יחתום על מסמך כללים שתנסח המשטרה.
י' בסיוון תשס"ט, 2.6.2009 – גליק מתעד עצמו נושא בהר תפילה לשחרורם של יונתן פולארד וגלעד שליט, מפיץ את ההקלטה ועקב כך מורחק מההר. בעקבות זאת הוא עותר פעם נוספת לבג"ץ, המכריע: על המשטרה להבהיר לגליק ברחל בתך הקטנה מה מותר ומה אסור לשיטתה לבצע בשטח ההר, ולאפשר לגליק לעלות ההרה. המשטרה מתמהמהת מלבצע זאת וגליק עותר פעם נוספת לבית המשפט. השופט רובינשטיין מאבד את סבלנותו ותחת מחאה בנוסח "די, אני לא גננת", קובע פגישה בין הצדדים להסדרת הנושא.
חנוכה, כ"ז בכסלו תש"ע, 14.12.2009 – גליק מצלם את נקודת הבידוק המשטרתית בכניסה להר הבית ונעצר בידי המשטרה, המביאה את גליק לבית משפט בדרישה להרחיקו מההר. השופט, דב פולוק, דוחה את דרישת המשטרה ומורה למשטרה להניח לגליק לצלם. למחרת שב גליק ומצלם את נקודת הבידוק, ושב ונעצר בידי המשטרה. גליק מובא שנית בפני השופט פולוק הגוער במשטרה על עצם המעצר. המשטרה מערערת בעניין לבית המשפט המחוזי, שמצדו מסרב לאפשר את הרחקתו של גליק לשבועיים מאזור הכותל והר הבית כבקשת המשטרה, וממליץ למשטרה לחזור בה מהעירעור. המשטרה מקבלת את המלצת השופטת.
על שני המעצרים הגיש גליק תביעת פיצויים. בשנה שעברה הכריעה שופטת השלום מלכה אביב שעל המשטרה לפצות את גליק ב-30,000 ₪, וקבעה שהתנהלות המשטרה ביחס לגליק במקרה הזה מזכירה משטרים אפלים. המדינה עירערה לבית המשפט המחוזי, שדחה את עירעור המשטרה על עצם הפיצוי אך הוריד את הסכום ל-3,000 ש"ח. גליק שב ועירער בעניין לבית המשפט העליון ופסיקה סופית בעניין טרם ניתנה.
ערב פסח תש"ע, 29.3.2010 – גליק וגורמים נוספים מבקשים מהמשטרה אישור להקרבת קרבן פסח בהר הבית. המשטרה משיבה בשלילה. גליק עותר לבג"ץ, שבוחר הפעם לגבות את המשטרה. גליק מודיע שבכוונתו לקיים אירוע חלופי ברובע היהודי כזכר להקרבת קרבן פסח. בערב פסח מגיע גליק עם גדי לשער יפו – ונעצר בידי המשטרה. בעקבות המעצר מחליטה המשטרה לשוב ולהרחיק את גליק משטח ההר. ההרחקה מסתיימת כעבור כחצי שנה בעקבות בקשתו של האחרון.
י"ד באדר א' תשע"א. 16.2.11 – בעקבות כתבה בערוץ 10 שבה נראה גליק כשהוא מתפלל את תפילת 'עלינו לשבח', הוא מורחק משטח ההר למשך שנתיים תמימות. ההרחקה מסתיימת רק בראש חודש אדר תשע"ג, 10.2.2013, אז נעתרת המשטרה להשיב את גליק ההרה לרגל בר המצווה של בנו. בעקבות ההרחקה הזו הוגשה בידי גליק תביעה בסך חצי מיליון ש"ח. פסק הדין יינתן בעוד כשבוע וחצי, 2.11.14.
ו' בחשוון תשע"ד, 10.10.13 – גליק נעצר בהר ומורחק ממנו למשך חצי שנה. מפקד מחוז ירושלים במשטרה, יוסי פריינטי, מנמק במכתב את הרחקתו של גליק בכך שנצפה מתפלל בהר "תפילה לשלום המדינה ותפילה לשלום חיילי צה"ל". בעקבות זאת פותח גליק בשביתת רעב הנמשכת 12 ימים, שמביאה את מפקד המחוז פריינטי להורות על השבתו המיידית של גליק למתחם המקודש.
שושן פורים תשע"ד, 17.3.14 – עליה של גליק להר, עליה סוערת מאוד מבחינת הגורמים האיסלמיים בהר המגדפים את גליק לאורך כל הסיור, מסתיימת במעצרו של גליק ללא סיבה ברורה. המשטרה מודיעה לו שהוחלט להרחיקו מההר עד ל-31.7.14. גליק מחדש את שביתת הרעב, שנמשכת הפעם 53 ימים. משהמשטרה איננה נעתרת לדרישתו מחליט גליק לסיים את השביתה ולעתור לבג"ץ. בבוקר הדיון, 29.5.14, מציעה המשטרה הצעת פשרה שלפיה יוותר גליק על העתירה ויושב להר מיידית. גליק נעתר, וב-1.6.14 הוא שב אל ההר.
ז' באלול תשע"ד, 2.9.14 – גליק מגיש תביעה לבית המשפט בשל העובדה שבשמונה הזדמנויות שונות במהלך שלושת החודשים שחלפו מנעו ממנו השוטרים לבוא בשערי ההר.
ט' באלול תשע"ד, 4.9.14 – גליק מעוכב בשערי ההר ומובא לחקירה, שם נאמר לו שהוא חשוד בהכאת אשה מוסלמית בהר יומיים קודם לכן, בשעה 14:30, ובגרימת חבלה חמורה לה. גליק נלקח לבית משפט השלום, וטוען שכלל לא שהה בהר בשעה שבה נקבה המשטרה, אך השופטת מורה בכל זאת על הרחקתו מההר למשך 45 יום.
גליק מערער על הרחקתו לבית המשפט המחוזי, שם מורים על קיום דיון חוזר בבית משפט השלום. בדיון החוזר טוענת המשטרה שבדבריה נפלה טעות סופר ומועד התקיפה של האשה המוסלמית בידי גליק מוקדם ביומיים למה שטענה תחילה, והוא ה-31.8.14. השופטת מורה בכל זאת להשיב את גליק אל ההר, אך המשטרה איננה מוותרת ומערערת לבית המשפט המחוזי. השופטת בן אור מקבלת את הסבר המשטרה שמדובר בטעות סופר וגליק שב ומורחק מההר.
כ"ח בתשרי תשע"ה, 22.10.14 – תמו 45 ימי ההרחקה, והמשטרה מבקשת להאריכה עד תום ההליכים בכתב האישום שהגישה על תקיפתה של מוסלמית בידי גליק, לכאורה. בית המשפט מקבל את בקשת המשטרה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה