מי רשאי לקבל ולזרוק את הדם || על זריקה שלא נעשתה כהלכה
אל תביאו סירים מהבית, אל תזמינו חברים לסייע לכם, אל תעלו סטטוסים בפייסבוק הנוגעים לעבודתכם בקודש * תקנון השירות הקשוח של כהני הבית השלישי נחשף במלואו
↓ הלכות הקורבנות בשפה קלילה/ ארנון סגל
לא כל אחד ברחוב רשאי לקבל דם, ממש כפי שלא כל אחד רשאי לתרום דם. רק כהן עם תעודות ייחוס נאות ומאושרות מורשה להציב כלי קיבול מתחת לצוואר בהמה זבוחה. גם אחרי שזה כבר קורה, אם נציג היהדות הנעלה הזה נכנע לשידולים של חבר ילדות פשוט-עם שאיננו נמנה על איגוד הכהנים להעביר לידיו לרגע אחד, רק רגע אחד, את המזרק עם הדם כדי לחוש פעם בחיים את הריגוש שחשים כהנים בכל יום, ובכן – זו עבירה חמורה על התקשי"ר הקשוח הנוהג במתחם המקודש.
מצד שני, אם חבר הילדות לא יעשה את המובן מאליו, כלומר יוליך את המזרק עם הדם להראות לחבר'ה (במקרה כזה, לצער הלב, נצטרך לזרוק את הדם יחד עם הקרבן לסל המיחזור במקום על המזבח), הוא רשאי פשוט להחזיר בעדינות רבה את המבחנה לאיש הדת המוסמך ומבחינתנו אפשר להשאיר את התקרית מאחורינו ולהמשיך במלאכת הקודש.
אותו הדין בדיוק יהיה אם הכהן שקיבל את הדם כשהמבחנה נתונה על פי הכללים ביד ימינו (ימין הוא הצד היחיד הבא בחשבון בעניינים החשובים באמת) – אך אז נאלץ להעבירה לצד שמאל בגלל התקף התגרדויות פתאומי. ובכן, העיקר מבחינתנו הוא שלבסוף, משהתעשת, הוחזר הכלי המקודש ליד הנכונה והלגיטימית. זה אומר שהקרבן יהיה כשר למהדרין על אף עבירת הבטיחות הנוראה.
כנ"ל לגבי מקרה נוגע ללב שבו כהננו המקודש בחר להעביר את הדם מהכלי הקביל והלגיטימי לסיר שהביא מהבית, וזאת במטרה להעלות את הסיטואציה המשעשעת כתמונת סלפי ויראלית לפייסבוק ('אני והדם שלי'). ובכן, אם אך זכרה אושיית הרשת הזו להשיב את הדם חזרה לכלי בעל תו תקן מקדשי, אזי הקרבן כשר והכל בסדר.
אם הכהן הנלהב והקדוש זרק את הדם מהכלי מוקדם מדי, על רצפת השיש היפהפיה של העזרה במקום על המזבח כמקובל בהשקפה היהודית, ובכן, המסכן יצטרך לספוג את כל שאריות נוזל החיים האדום בספוג ולהחזירן לכלי הדם. אחר כך הוא ייאלץ להבריק את הרצפה עם חומר ניקוי כי במקדש שלנו נקיון זה נקיון, אבל העיקר הוא שהדם חזר לתיפקוד מלא ואפשר להמשיך להוליך אותו בנחת עד לזריקתו על הקיר, כאילו לא ארע דבר רע באמצע התהליך.
אכן, קיימים מצבים שבהם כהנים מוכשרים במיוחד מסבכים את העניינים מעט יותר. למשל, כהן חדש וטרי שהחליט להשליך את הדם על כבש המזבח ולא במקום המיועד, ממעל ליסוד. הזרקן, לא בלי קריצה שובבה, חשב שהוא יכפר בכך על חטאים עלומים כלשהם שבוצעו בכבש, והמעשה ההומוריסטי ככלל ימצא חן בעיני היושב ברקיעים העליונים. אולם האמת היא ששם למעלה מקבלים חשיבה מקורית מהסוג הזה באי התלהבות כללית.
אגב, בשמיים מעקמים את האף גם מקרה שבו כהן זרק דם שצריך היה להגיע לחלקו העליון של קיר המזבח דווקא על חלקו התחתון ולהפך, וגם על דם שנועד להישפך על הפרוכת הצחה בקודש הקדשים אך נשפך דווקא על קיר המזבח – או לחילופין היה אמור לסיים את דרכו מרוח על קיר המזבח אך מצא עצמו בטעות נזרק על הפרוכת. חברים, זה לא אבוד. בכל המקרים הללו יש לברר בסך הכל האם טרם אזל הדם שיצא מהבהמה המוטלת לפנינו קודם לנפיחת נשמתה, ואזי יש עוד תקווה. אפשר פשוט לקחת כוס מלאה ממנו ולעשות זאת שוב, הפעם כפי שצריך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה