יום רביעי, 16 בדצמבר 2015

פניה לרה"מ: חשש לפגיעה בריבונות ובחוק בהר הבית

נתניהו, אל תפעל בניגוד לחוק || אל תפגע בריבונות ישראל

המועצה האקדמית למדיניות לאומית (לשעבר: חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי) פנו לראש הממשלה, לשרת המשפטים ולשר לביטחון פנים בדרישה למנוע מגורמים זרים לקבוע מצלמות בהר הבית. הפונים קובלים על הפגיעה של המעשה בריבונות הישראלית במקום בניגוד לחוק יסוד ירושלים, על מתן סמכויות לגורם זר בניגוד לחוק העתיקות ועל הפגיעה בחוקים נוספים.

הפונים מסתמכים על דברים סתומים שנאמרו על ידי ראש הממשלה ועל דברים נחרצים שנאמרו על ידי גורמי ערביים רמי דרג, ללא כל הכחשה ישראלית. הפונים מאיימים לפנות לערכאות משפטיות, אם חששם יתאמת וינתן לגורמים זרים להציב מצלמות בהר ולשלוט עליהן.

↓ המכתב המלא לנתניהו, שקד וארדן


לכבוד
מר בנימין נתניהו         גב' איילת שקד               מר גלעד ארדן
ראש הממשלה            שרת המשפטים              השר לבטחון פנים

בדוא"ל ובפקס'
נכבדיי, 
הנדון: חשש לפגיעה בריבונות ובחוק בהר הבית

בשם מרשתי - המועצה האקדמית למדיניות לאומית, ע.ר (לשעבר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי), אתכבד לפנות אליך בעניין הנדון, כדלקמן:
1.             בסוף חודש אוקטובר 2015 פורסם אודות הסכמה אשר הושגה בין ישראל וירדן, בתיווך שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, לפיה יותקנו מצלמות אבטחה אשר יכסו את כל שטח הר הבית. על פי הפרסום, אלו נועדו להציג באופן גלוי את כל הנעשה על ההר ובכך לספק שקיפות מלאה, אשר תוכיח האם אכן נעשה שינוי בסטאטוס קוו בהר הבית, אם לאו.
2.             משרד ראש הממשלה בירך על השגת הסכמה זו ודוברים ישראלים רשמיים ציינו כי מדובר, למעשה, באינטרס ישראלי, היות והמצלמות תסייענה למניעת התפרעויות ולאיתור מפרי סדר. עוד הטעימו כי כיסוי כל שטח הר הבית במצלמות יאפשר להזים את העלילה, לפיה ישראל משתלטת כביכול על מסגדי ההר ומשנה את הסטאטוס קוו.
3.             אלא שמייד לאחר פרסום הודעה זו פורסמו בכלי תקשורת ערביים ידיעות עקשניות, לפיהן ההסכמה שהושגה בתיווך השר קרי, שונה בתכלית. לפיה – הוואקף והשלטון הירדני הם שיתקינו את המצלמות וישלטו בהן, כאשר הם יפעילו חדר בקרה הנשלט על ידם באופן בלעדי מתוככי הר הבית. יתר על כן, נטען בפרסומים אלו, כי הוסכם שמצלמות לא יותקנו במסגדי הר הבית עצמם, מקום ממנו נערכו הפרות סדר רבות וחמורות בשנים האחרונות.  
4.             הפרסומים האמורים גובו במעשים, כאשר גורמים מטעם הוואקף המוסלמי ניסו להתקין מצלמות בהר הבית, וככל הידוע פעולתם סוכלה. ראש הממשלה התבטא בהקשר זה ואמר שהמשטרה מנעה את ההתקנה כיוון שההסכמה שהושגה קבעה כי שכל פעולה תבוצע בתיאום ובהסכמה הדדית.
5.             עם זאת, הטענות לפיהן הוסכם שישראל לא תתקין את המצלמות, לא תשלוט בהן ואלו לא יכסו את שטח המסגדים הלכו והתעצמו. במהלך חודש נובמבר ש"ז התבטאו המלך הירדני עבדאללה, כמו גם שר ההקדשים שלו – האיל דאוד, ברוח זו. הם הטעימו כי פרויקט התקנת המצלמות הינו בסמכות ירדנית בלעדית ויתבצע באמצעות משרד ההקדשים הירדני והוואקף (הירדני) בלבד.
6.             לפי פרסומים שונים טען מלך ירדן כי המצלמות תובאנה מירדן, הן לא תותקנה, כאמור, בתוך המסגדים, יוקם חדר בקרה בתוך הר הבית, בהפעלת הוואקף ובשליטתו הבלעדית, וממנו ישודר החומר המצולם היישר אל לשכתו של מלך ירדן. יתר על כן, החומר לא ישודר לישראל וגורמים ישראלים יוכלו לצפות בו רק אם וכאשר, תחליט ירדן להקים אתר אינטרנט פתוח, בו תוכן הצילומים יהיה זמין לכל העולם.
7.             הנה כי כן אין מדובר בשמועות ופרסומים מפי גורמים עלומים, אלא בטענות מפי הגורמים המוסמכים ורמי הדרג ביותר בירדן, החוזרים ועומדים על המתווה האמור. טענות ופרסומים אלו עומדים בסתירה לטענות לשכת ראש הממשלה בנושא. 
8.             על רקע זה יש להתריע מפני מתן כל הסכמה ישראלית למתווה המשורטט על ידי גורמי ירדן והוואקף. מעבר לסיכון הבטחוני הגלום בכך, מדובר בפגיעה יסודית וחמורה בריבונות ובחוק של מדינת ישראל.
9.             בהקשר זה יש להצביע, ראשית, על סעיף 6 לחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל, הקובע כי "לא תועבר לגורם זר, מדיני או שלטוני, או לגורם זר אחר בדומה לכך, בין דרך קבע ובין לתקופה קצובה, כל סמכות המתייחסת לתחום ירושלים והנתונה על פי דין למדינת ישראל או לעיריית ירושלים".
10.         כל סמכות לפעול בשטח הר הבית, לרבות התקנת מצלמות, הקמת חדר בקרה וכיו"ב, הינה סמכות בלעדית הנתונה למדינת ישראל ומוסדותיה המוסמכים בלבד. לאור זאת, מתווה בו ישראל תוותר על סמכות כלשהי בתחום זה, יעמוד באופן הנוגד במפורש את חוק היסוד האמור.
11.         בכלל, ויתור על ריבונות ו/או על סמכות שלטוניות ו/או הקניית סמכויות בשטחה הריבוני של מדינת ישראל למדינה זרה או גורם זר, מנוגד לחוק. וגם אם ייטען כי הממשלה מוסמכת לקבל החלטות בעניין זה, הרי שלא נערך דיון בממשלה ולא התקבלה כל החלטה ממשלתית ברוח האמורה. ללא החלטת ממשלה, אין בסמכות שר כלשהוא ו/או ראש הממשלה, להקנות סמכויות לגורם זר בשטחה הריבוני של המדינה. בוודאי שלא בתחום הר הבית.
12.         בנוסף, הקניית סמכויות כאמור לגורם זר, סותרת דברי חקיקה נוספים. למשל – חוק העתיקות התשל"ח 1978. לפי סעיף 29 (ג') לחוק העתיקות, לא יתן המנהל אישור לבניה או הקמת מיתקן באתר עתיקות המשמש לצורך דתי או מוקדש לתכלית דתית, אלא באישור ועדת שרים בראשות השר/ה לענייני תרבות, כשחברים בה גם שר הדתות ושר/ת המשפטים. ממילא, הקמת מתקן המהווה חדר בקרה, ואפילו התקנת מצלמות וכבלי חשמל ותקשורת באתר עתיקות המשמש לצורך דתי כמו הר הבית, דורשת  מתן אישור כאמור. אישור זה לא ניתן, ככל הידוע.
13.         הקניית סמכויות כאמור סותרת גם את הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. בפסיקת בג"צ ניתן אישור למה שמכונה הסטאטוס קוו השורר בהר הבית מאז שנת 1967. על פי סטאטוס קוו זה, כפי שזה עוגן בפסיקת בג"צ, "הממשל הישראלי יהיה מופקד על הביטחון הכולל במתחם ההר". התקנת מצלמות שלא יישלטו על ידי רשויות הבטחון הישראליות, כמו גם הקמת חדר בקרה, פוגעים באופן מובהק בעקרון השמירה על הבטחון הכולל בהר הבית, תפקיד המסור בלעדית לממשל הישראלי.
14.         לפיכך, נבקשכם למנוע כל פגיעה בריבונות הישראלית הבלעדית בהר, ולהמנע מכל הקניה של סמכות בטחונית או אחרת לגורמים זרים. בכלל זה מניעת התקנת מצלמות ושליטה בהן שלא על ידי מדינת ישראל, לרבות הקמת חדר בקרה, חפירות לכבלים וכיו"ב.
15.         מתן היתר לממשלה זרה או גורם זר לפעול כאמור, עלול לעמוד בניגוד לחוק. במקרה שכזה תבחן מרשתי פניה לבית המשפט המוסמך בבקשת סעד אשר יוודא הקפדה על קיום חוקי מדינת ישראל ופסיקת בג"צ, גם בתחומי הר הבית.

         בכבוד רב,

         נדב העצני, עו"ד

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה