בג"ץ לממשלה: לצקת תוכן לקריאה "הר הבית בידינו"

לתת ביטוי לאינטרסים הישראלים בהר הבית || חופש דת ליהודים

בג"ץ קרא אתמול לממשלה לצקת תוכן לקריאת מוטה גור: "הר הבית בידינו" • על הממשלה לאפשר חופש דת בהתאם לחוק יסוד ירושלים בירת ישראל וחוק השמירה על המקומות הקדושים • על הממשלה לשמור על הכבוד הלאומים של עם ישראל בהר הבית

↓ בג"ץ והר הבית

בפסק דין שניתן ביום 28.3.17 בבג"ץ (6421/16 חוג הפרופסורים לחוסן מדיני ורגבים (ב"כ עו"ד נדב העצני) נ' ראש הממשלה ואח', השופטים רובינשטיין, מלצר, שוהם) בנושא סמכויות הוקף בהר הבית, קבע בית המשפט העליון כי על הממשלה לצקת תוכן לקריאה של מח"ט הצנחנים, ולימים הרמטכ"ל, מוטה גור "הר הבית בידינו":

"במלחמת ששת הימים, שבקרוב ימלא לה יובל, קרא מפקד חטיבת הצנחנים 55 אל"מ (לימים רב אלוף) מרדכי גור ע"ה "הר הבית בידינו", קריאה שנזכרה לא אחת גם בפסיקתו של בית משפט זה לאורך השנים, ככזו שיציקת תוכן לתוכה מוטלת על הדרג המדיני".

בנוסף קבע בג"ץ לראשונה מפורשות כי בהר הבית חל חוק השמירה על המקומות הקדושים הקובע את חופש הגישה למקומות הקדושים ואת איסור חילול ופגיעה בחופש הגישה וברגשות בני הדתות להר הבית, הן כלפי יהודים והן כלפי מוסלמים ונוצרים. משמעות פסיקה זו היא התרה מלאה של חופש הדת והפולחן ליהודים בהר הבית:

"נזכיר כאן רק, כי חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967 קובע בסעיף 1: 

"המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות". 

וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל קובע בסעיף 3: 

"המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות."

"הוראות דין אלה חלות על כולי עלמא וכלפי כולי עלמא ככתבן וכלשונן, גם בהר הבית."

עוד קובע בג"ץ נחרצות כי כל הסמכויות השלטוניות והחוקיות בהר הבית נתונות בלעדית למדינת ישראל:

"כמובן, שבגדרי תחולת החוק הישראלי, הסמכות החוקית מהחל ועד כלה נתונה לישראל ולמשטרת ישראל, וכפי שהצהיר בפנינו מפקד המרחב, היא מקוימת בהתחשב ברגישות – אך בנחישות."

וכן קורא בית המשפט העליון לממשלה, לתת ביטוי בהר הבית לאינטרסים הישראליים של כבוד לאומי בהר הבית:

"חזקה על המשטרה וגורמי הממשל הישראליים שיתנו ביטוי לאינטרסים ישראליים של כבוד לאומי וכנגד מחרפים, ויהיו אלה מקרוב ומרחוק".

המדינה טוענת בבג"ץ כי הריבון הוא ישראל, בכל המובנים, כולל בנושא עתיקות; כי מספר המבקרים היהודים עלה בשנה האחרונה בכ – 30%; בניגוד לטענת הירדנים כי ישנם 800 אנשי ווקף (ובכוונתה להגדיל את המספר ל – 1,000), טוענת המשטרה כי בהר הבית פועלים 270 אנשי ווקף וב-2016 גויסו עוד 50; כי מספר אנשי הווקף הנצמדים לקבוצות ישראליות קטן; על אנשי הווקף חלות מגבלות רבות ואין למשטרה כוונה, ככל שהדבר תלוי בה, להגדיל את מספרם:

"שמענו בדיון, את נצ"מ דורון תורג'מן, מפקד מרחב דוד מאז ספטמבר 2015. כפי שציין, מספר המבקרים עלה ב-30% והחגים היהודים התנהלו בתקופה האחרונה כסדרם; לוקף אין כל סמכות כלפי יהודים העולים להר, ושומרי הווקף והמבקשים לפעול כלפי יהודים שלא כראוי מורחקים מן ההר; ועוד, ישנה גם הידברות שהביאה לכך שמספר אנשי ווקף הבאים לקרבת הקבוצות המבקרות קטן, והם גם אינם עולים למקומות תצפית גבוהים בשטח ההר; והריבון הוא ישראל, לרבות לגבי ביקורי רשות העתיקות. הוזכר, כי ה"מוראבטון" וה"מוראבטאת" הורחקו מן ההר. כנמסר, אין למשטרת ישראל כוונה, ככל שתלוי הדבר בה, להגדלת מספרם של אנשי הוקף."

תגובת יו"ר המטה למטה ארץ ישראל, עו"ד אביעד ויסולי: אנו מקווים כי פסיקת בג"ץ, שעל ממשלת ישראל לצקת תוכן ממשי לקריאה "הר הבית בידינו", תקוים הלכה למעשה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואנו נדרוש זאת על כל צעד ושעל. 

חייבים לתת משמעות מעשית לקביעת בג"ץ שבהר הבית חל חוק השמירה על המקומות הקדושים, המחייב את חופש הגישה להר הבית של בני כל הדתות ואוסר על פגיעה בה וברגשותיהם. בג"ץ התיר בכך ליהודים את זכות התפילה וחופש הפולחן בהר הבית ואנו נעמוד על ביצוע הוראות דין אלה כפי שהורה בג"ץ "ככתבן וכלשונן, גם בהר הבית".

התפתחות בעתירת מצלמות הר הבית

למנוע נזק בלתי הפיך || דיון מוקדם בניגוד לעמדת הפרקליטות

בג"צ הקדים את הדיון ודחה את בקשת הפרקליטות  •  בית המשפט העליון דחה את בקשת המדינה, והורה לה להשיב להקדים את תשובתה תוך 10 ימים, לעתירה נגד הצבת מצלמות ירדניות בהר הבית. 

↓ הדיון יוקדם, אך בלי צו ביניים

בג"צ נעתר חלקית לבקשות העותרים בפרשה, חוג הפרופסורים לחוסן מדיני והקרן לעצמאות ישראל, וקיצר בשליש את זמן התגובה של המדינה לעתירה.

מנגד סירב בג"צ לתת צו ביניים שיאסור את התקנת המצלמות עד למועד הדיון בבית המשפט.

נזכיר, כי למרות הודעות הירדנים כי הם מתכננים להציב מצלמות כבר בשבוע הקרוב, ובכל מקרה לפני חג הפסח. נתן תחילה בג"צ למדינה אורכה של 30 יום להשיב תשובה מקדמית לעתירה, ואף טען "הואיל והתקנת מצלמות אינה צעד בלתי הפיך, לא תהיה מניעה ליתן סעד אפקטיבי בעתירה, גם אם לא יינתן צו ביניים".

בתגובה פנו העותרים אל בג"צ בבקשה לעיון מחדש, ובקשה נוספת לקיום דיון דחוף בעתירה. לטענת העותרים "לאחר שמדינת ישראל תאפשר לממשלת ירדן להתקין מצלמות בדרך האמורה בעתירה בשטחה הריבוני בהר הבית ומצלמות אלו יותקנו, עלולה החלטה שיפוטית להסיר את המצלמות, ו/או למנוע גישה מממשלת ירדן, לגרום למשבר דיפלומטי חמור, ואף סיכון מצב הבטחון באיזור. עובדה זו בפני עצמה, תמנע את היכולת לקבל הכרעה שיפוטית ראויה, בנסיבות הרגישות של עתירה זו".

עו"ד נדב העצני טוען בעתירה כי מעבר לחשש למשבר דיפלומטי ואף מהומות, אם המצלמות יותקנו ותינתן הוראה להסירן, הנחת התשתית והכבלים של המצלמות וחדר הבקרה עלולים לפגוע בעתיקות שבמקום. גם אם ניתן יהיה להסיר את המצלמות במידה והעתירה תתקבל – את הנזק שייגרם לעתיקות ספק אם ניתן יהיה לתקן.

זאת ועוד, הנחת התשתית באופן שמונע מישראל גישה ישירה לתשדורת של המצלמות, תחייב הנחת התשתית מחדש אם העתירה תתקבל, דבר שיגרום נזק מיותר לאתר רגיש וחשוב זה.

אי לכך טענו העותרים כי "התקנת המצלמות בטרם דיון והכרעה בעתירה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך שהעתירה נועדה למנוע, באופן שעלול לרוקן מתוכן את פסק הדין שיינתן בעתירה, אם יינתן".

לאור זאת, התבקש בית המשפט "לעיין מחדש בהחלטה הדוחה על הסף את הבקשה לצו ביניים. לחילופין, ולאור העובדה שעל פי הפרסומים מערך המצלמות צפוי להתחיל לפעול עוד לפני חג הפסח הקרב ובא, יש מקום לקיים דיון דחוף בעתירה על מנת שניתן יהיה להכריע בה בהקדם. בכלל זה יש מקום לחייב את המשיבים להגיב בתוך פרק זמן קצר בהרבה מזה שנקבע במקור בהחלטה מיום 17.3.17. שכן ברי כי עם תחילת הפעלת מערך המצלמות יהיה קשה הרבה יותר, אם לא כמעט בלתי אפשרי, להשיב את המצב לקדמותו.

בד בבד התבקש בית המשפט גם לקבוע דיון דחוף בעתירה, מייד לאחר קבלת תגובת גופי המדינה.

כאמור ביקשה הפרקליטות "לדחות את הבקשה" של העותרים, ללא שום נימוק והסבר, אלא בטענה כי עמדת המשיבים, דהיינו ראש הממשלה והשר לבטחון פנים "היא כאין אין מקום להורות על הקדמת מועד תגובת המשיבים".

בג"צ דחה כאמור את התנגדות הפרקליטות והורה למדינה להשיב לעתירה תוך 10 ימים.

פניה לרה"מ: חשש לפגיעה בריבונות ובחוק בהר הבית

נתניהו, אל תפעל בניגוד לחוק || אל תפגע בריבונות ישראל

המועצה האקדמית למדיניות לאומית (לשעבר: חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי) פנו לראש הממשלה, לשרת המשפטים ולשר לביטחון פנים בדרישה למנוע מגורמים זרים לקבוע מצלמות בהר הבית. הפונים קובלים על הפגיעה של המעשה בריבונות הישראלית במקום בניגוד לחוק יסוד ירושלים, על מתן סמכויות לגורם זר בניגוד לחוק העתיקות ועל הפגיעה בחוקים נוספים.

הפונים מסתמכים על דברים סתומים שנאמרו על ידי ראש הממשלה ועל דברים נחרצים שנאמרו על ידי גורמי ערביים רמי דרג, ללא כל הכחשה ישראלית. הפונים מאיימים לפנות לערכאות משפטיות, אם חששם יתאמת וינתן לגורמים זרים להציב מצלמות בהר ולשלוט עליהן.

↓ המכתב המלא לנתניהו, שקד וארדן

לכבוד

מר בנימין נתניהו         גב' איילת שקד               מר גלעד ארדן

ראש הממשלה            שרת המשפטים              השר לבטחון פנים

בדוא"ל ובפקס'

נכבדיי, 

הנדון: חשש לפגיעה בריבונות ובחוק בהר הבית

בשם מרשתי - המועצה האקדמית למדיניות לאומית, ע.ר (לשעבר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי), אתכבד לפנות אליך בעניין הנדון, כדלקמן:

1.             בסוף חודש אוקטובר 2015 פורסם אודות הסכמה אשר הושגה בין ישראל וירדן, בתיווך שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, לפיה יותקנו מצלמות אבטחה אשר יכסו את כל שטח הר הבית. על פי הפרסום, אלו נועדו להציג באופן גלוי את כל הנעשה על ההר ובכך לספק שקיפות מלאה, אשר תוכיח האם אכן נעשה שינוי בסטאטוס קוו בהר הבית, אם לאו.

2.             משרד ראש הממשלה בירך על השגת הסכמה זו ודוברים ישראלים רשמיים ציינו כי מדובר, למעשה, באינטרס ישראלי, היות והמצלמות תסייענה למניעת התפרעויות ולאיתור מפרי סדר. עוד הטעימו כי כיסוי כל שטח הר הבית במצלמות יאפשר להזים את העלילה, לפיה ישראל משתלטת כביכול על מסגדי ההר ומשנה את הסטאטוס קוו.

3.             אלא שמייד לאחר פרסום הודעה זו פורסמו בכלי תקשורת ערביים ידיעות עקשניות, לפיהן ההסכמה שהושגה בתיווך השר קרי, שונה בתכלית. לפיה – הוואקף והשלטון הירדני הם שיתקינו את המצלמות וישלטו בהן, כאשר הם יפעילו חדר בקרה הנשלט על ידם באופן בלעדי מתוככי הר הבית. יתר על כן, נטען בפרסומים אלו, כי הוסכם שמצלמות לא יותקנו במסגדי הר הבית עצמם, מקום ממנו נערכו הפרות סדר רבות וחמורות בשנים האחרונות.  

4.             הפרסומים האמורים גובו במעשים, כאשר גורמים מטעם הוואקף המוסלמי ניסו להתקין מצלמות בהר הבית, וככל הידוע פעולתם סוכלה. ראש הממשלה התבטא בהקשר זה ואמר שהמשטרה מנעה את ההתקנה כיוון שההסכמה שהושגה קבעה כי שכל פעולה תבוצע בתיאום ובהסכמה הדדית.

5.             עם זאת, הטענות לפיהן הוסכם שישראל לא תתקין את המצלמות, לא תשלוט בהן ואלו לא יכסו את שטח המסגדים הלכו והתעצמו. במהלך חודש נובמבר ש"ז התבטאו המלך הירדני עבדאללה, כמו גם שר ההקדשים שלו – האיל דאוד, ברוח זו. הם הטעימו כי פרויקט התקנת המצלמות הינו בסמכות ירדנית בלעדית ויתבצע באמצעות משרד ההקדשים הירדני והוואקף (הירדני) בלבד.

6.             לפי פרסומים שונים טען מלך ירדן כי המצלמות תובאנה מירדן, הן לא תותקנה, כאמור, בתוך המסגדים, יוקם חדר בקרה בתוך הר הבית, בהפעלת הוואקף ובשליטתו הבלעדית, וממנו ישודר החומר המצולם היישר אל לשכתו של מלך ירדן. יתר על כן, החומר לא ישודר לישראל וגורמים ישראלים יוכלו לצפות בו רק אם וכאשר, תחליט ירדן להקים אתר אינטרנט פתוח, בו תוכן הצילומים יהיה זמין לכל העולם.

7.             הנה כי כן אין מדובר בשמועות ופרסומים מפי גורמים עלומים, אלא בטענות מפי הגורמים המוסמכים ורמי הדרג ביותר בירדן, החוזרים ועומדים על המתווה האמור. טענות ופרסומים אלו עומדים בסתירה לטענות לשכת ראש הממשלה בנושא. 

8.             על רקע זה יש להתריע מפני מתן כל הסכמה ישראלית למתווה המשורטט על ידי גורמי ירדן והוואקף. מעבר לסיכון הבטחוני הגלום בכך, מדובר בפגיעה יסודית וחמורה בריבונות ובחוק של מדינת ישראל.

9.             בהקשר זה יש להצביע, ראשית, על סעיף 6 לחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל, הקובע כי "לא תועבר לגורם זר, מדיני או שלטוני, או לגורם זר אחר בדומה לכך, בין דרך קבע ובין לתקופה קצובה, כל סמכות המתייחסת לתחום ירושלים והנתונה על פי דין למדינת ישראל או לעיריית ירושלים".

10.         כל סמכות לפעול בשטח הר הבית, לרבות התקנת מצלמות, הקמת חדר בקרה וכיו"ב, הינה סמכות בלעדית הנתונה למדינת ישראל ומוסדותיה המוסמכים בלבד. לאור זאת, מתווה בו ישראל תוותר על סמכות כלשהי בתחום זה, יעמוד באופן הנוגד במפורש את חוק היסוד האמור.

11.         בכלל, ויתור על ריבונות ו/או על סמכות שלטוניות ו/או הקניית סמכויות בשטחה הריבוני של מדינת ישראל למדינה זרה או גורם זר, מנוגד לחוק. וגם אם ייטען כי הממשלה מוסמכת לקבל החלטות בעניין זה, הרי שלא נערך דיון בממשלה ולא התקבלה כל החלטה ממשלתית ברוח האמורה. ללא החלטת ממשלה, אין בסמכות שר כלשהוא ו/או ראש הממשלה, להקנות סמכויות לגורם זר בשטחה הריבוני של המדינה. בוודאי שלא בתחום הר הבית.

12.         בנוסף, הקניית סמכויות כאמור לגורם זר, סותרת דברי חקיקה נוספים. למשל – חוק העתיקות התשל"ח 1978. לפי סעיף 29 (ג') לחוק העתיקות, לא יתן המנהל אישור לבניה או הקמת מיתקן באתר עתיקות המשמש לצורך דתי או מוקדש לתכלית דתית, אלא באישור ועדת שרים בראשות השר/ה לענייני תרבות, כשחברים בה גם שר הדתות ושר/ת המשפטים. ממילא, הקמת מתקן המהווה חדר בקרה, ואפילו התקנת מצלמות וכבלי חשמל ותקשורת באתר עתיקות המשמש לצורך דתי כמו הר הבית, דורשת  מתן אישור כאמור. אישור זה לא ניתן, ככל הידוע.

13.         הקניית סמכויות כאמור סותרת גם את הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. בפסיקת בג"צ ניתן אישור למה שמכונה הסטאטוס קוו השורר בהר הבית מאז שנת 1967. על פי סטאטוס קוו זה, כפי שזה עוגן בפסיקת בג"צ, "הממשל הישראלי יהיה מופקד על הביטחון הכולל במתחם ההר". התקנת מצלמות שלא יישלטו על ידי רשויות הבטחון הישראליות, כמו גם הקמת חדר בקרה, פוגעים באופן מובהק בעקרון השמירה על הבטחון הכולל בהר הבית, תפקיד המסור בלעדית לממשל הישראלי.

14.         לפיכך, נבקשכם למנוע כל פגיעה בריבונות הישראלית הבלעדית בהר, ולהמנע מכל הקניה של סמכות בטחונית או אחרת לגורמים זרים. בכלל זה מניעת התקנת מצלמות ושליטה בהן שלא על ידי מדינת ישראל, לרבות הקמת חדר בקרה, חפירות לכבלים וכיו"ב.

15.         מתן היתר לממשלה זרה או גורם זר לפעול כאמור, עלול לעמוד בניגוד לחוק. במקרה שכזה תבחן מרשתי פניה לבית המשפט המוסמך בבקשת סעד אשר יוודא הקפדה על קיום חוקי מדינת ישראל ופסיקת בג"צ, גם בתחומי הר הבית.

         בכבוד רב,

         נדב העצני, עו"ד

פנייה לרה"מ: הווקף מנסה להשתלט על שער הרחמים

בלי רחמים || נתניהו מפקיר את הר הבית וסביבתו

שער הרחמים. ''אזלת יד ונרפות מרחיקת לכת של רשויות החוק'' 

במכתב לראש הממשלה הזהירו עורך הדין נדב העצני והח"כ לשעבר פרופ' אריה אלדד כי הרשויות האסלאמיות האחראיות על הר הבית רוצות לפתוח בעבודות במתחם: "היעד הבא של הווקף בהר הבית"

מאת: ארנון סגל/ nrg

עורך הדין נדב העצני והח"כ לשעבר פרופ' אריה אלדד פנו אתמול (ה') במכתב דחוף לראש הממשלה, בתביעה למנוע מרשויות הווקף לקיים עבודות שיפוץ במתחם שער הרחמים שבהר הבית. הווקף הביע בשבועות האחרונים את שאיפתו להשמיש את מתחם שער הרחמים לצרכיו, מבנה בן כ-1,400 שנה. השבוע אף נאלצה המשטרה למנוע מפועלי הווקף לקיים עבודות שיפוץ במתחם, וכן לחסום כלים כבדים שרשויות ההקדש האיסלמי ביקשו להכניס לתוכו. 

יצויין שבשנים האחרונות כבר שאפו גורמים קיצוניים להשתלט על המתחם, אך רשויות הביטחון הישראליות מנעו זאת מהם. יחד עם זאת, העצני ואלדד חוששים ממחטף של הווקף במבנה שער הרחמים, ומחזרה על מקרה אורוות שלמה שבדרום הר הבית, שבהן במסווה של פתיחת מעבר חירום, חוללו פעולות הווקף בשנת 1999 נזקים אדירים, חסרי תקדים בהיקפם, לעתיקות ההר. 

על פי חוק, כל עבודת השיפוצים בהר טעונות אישור של ועדת שרים מיוחדת, אך ההליך הזה איננו מתבצע באופן מסודר ובאופן גלוי לציבור. במכתבם כותבים העצני ואלדד בין השאר: "מדובר במבנה מהתקופה הביזנטית שעל קירותיו מתנוססות גם כתובות של עולי רגל יהודים מתקופות שונות. המבנה משמש כיעד הבא של הווקף והגורמים האיסלמיים, המנסים להשתלט באופן מוחלט על כל המבנים בהר הבית ועל כל שטחו". 

עוד נכתב: "כזכור, דינמיקה זהה הופעלה על ידי הווקף בנוגע לאורוות שלמה, מבנה רחב היקף מהתקופה הצלבנית, שגם הוא לא שימש כמסגד מעולם. תחת טענות ותואנות שונות, ותוך אזלת יד ונרפות מרחיקת לכת של רשויות אכיפת החוק, הווקף השתלט על המקום, מחק את האופי הקדום של המבנה, ביצע עבודות בינוי רחבות היקף והפך את האתר למסגד, בפעם הראשונה בהיסטוריה. כמי שבידו סמכות העל בענייני הר הבית – אנו פונים אליך במכתב בהול זה, בדרישה למנוע כל עבודה שתיעשה בידי הווקף ולסכל את נסיון ההשתלטות האמור".