דווקא בחודש אב מחזירים את השמחה לירושלים

ילדי ישראל חוזרים להר הבית || מרגישים את השינוי

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ... כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם הַשֹּׁמְעִים בַּיָּמִים הָאֵלֶּה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בְּיוֹם יֻסַּד בֵּית ה' צְבָאוֹת הַהֵיכָל לְהִבָּנוֹת... כֵּן שַׁבְתִּי זָמַמְתִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה לְהֵיטִיב אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אַל תִּירָאוּ... כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ. (זכריה ח')

↓ שירה הלוי, ממארגנות עליות הילדים שהיו במהלך החודש האחרון מספרת:

לא היו דברים כאלו כבר 2000 שנה!! מתי ראיתם המוני ילדים טהורים וקדושים עולים להר הבית ביום אחד?? • הנס הזה קרה היום!!

הכל אני יכול בחופש הגדול....

החופש הזה הוא הזדמנות נהדרת לצאת עם הילדים למקום הכי קדוש בעולם- הר הבית..

וכך זכו משפחות רבות מכל רחבי הארץ להיות שותפות לעלות להר עם הדרכה שמותאמת במיוחד עבור הילדים... 

אז איך נראת עלית ילדים?

אנחנו מגיעים לשער הלל- הילדים המקסימים בסבלנות וצפייה ... מחכים שעה, ואפילו יותר... למרות החום, הצפיפות בשער וטירטורי המשטרה, אנו מספיקים סיפור קצר, משחק מקדש, אנו מדברים על ההכנה הרוחנית להר, על יראת הרוממות שם... 

כשניתן האור הירוק הילדים מתעוררים לחיים ושרים "יבנה המקדש" בעליה המשמחת של הגשר..

צעד ראשון בהר- עם רגל ימין-בשמחה וקדושה- צעד קטן לאדם- צעד גדול לאנושות... 

בתוך ההר אני מנסה לתת סיפורים, כיוונים,שערים, מה היה, מה יהיה..

בצד המזרחי של ההר אנו נעצרים לתפילה... אני נותנת לילדים זמן שקט ומדריכה אותם להתפלל בלב- על עצמם, על המשפחה...

להודות לד' על משהו..( קרבן תודה..). ולבקש סליחה ולעשות תשובה..( קרבן חטאת..)

אנו ממשיכים... אני משתפת את הילדים בשמחה ובנחמה של ירושלים- כשאנו מהלכים וצועדים על אבניה..

הילדים מתרגשים לגלות את שרידי העץ ליד שער הרחמים שמתוארך לתקופת בית ראשון..

אני ממשיכה ומספרת באזור שער השבטים- איך ד' הביא לנו במתנה את הר הבית בששת הימים.. איך הצנחנים מצאו את ההר שקט ודומם.. וכך ללא יריה אחת- זכינו להר הבית.. (אנשי הוואקף קצת מגחחים בשלב זה... ) 

משלימים את הסיבוב.. מצטלמים.. ונפרדים מההר- בלי תתחושת מיצוי אמיתית.. . 

חסרים הלווים שיקבלו אותנו בשירה עצומה.. ריח הקטורת המרומם.. הכוהנים... האפשרות לעצום עיינים ולשקוע בתפילה אמיתית ללא חשש... 

השוטרים מאיצים...

יוצאים...

אנו מסיימים את המסע הזה- בשיר תפילה, ובהפתעות קטנות לילדים- כתרים/ טרופיות ושאר מתוקים... 

עם ההורים- אני מסיימת בקריאת פרק ח' בזכריה... בצפייה לגאולה שלמה...

ישנם אנשים שעוד לא עולים להר- כי יהיה קשה להם לראות אותו בחורבנו... וכן לא רוצים שהילדים יראו מה המציאות האמיתית בהר..שלא יצטערו ויפחדו...

אני מציעה לעלות ולהתחיל לראות טוב, לראות כל התקדמות קטנה.. ולעשות טוב...

אני מאמינה שהילדים שהיום עלו להר, ראו מציאות מורכבת.. אך הם יהיו הילדים שבעתיד עוד יבנו את המקדש... 

ולנו ההורים- נשאר רק לתווך להם את ההר... ואת הצפייה המעשית למקדש...

לאחר התרגשות שכזו, מתי אתם מארגנים עליית ילדים להר הבית בקהילה שלכם??

ההר פתוח כל יום..

• מתוך דף הפייסבוק של נשים למען המקדש