האם מותר לא לעלות להר הבית?

"שואל ומשיב" בלי שאלות ובלי תשובות לעניין || ויכוח בסוכה

ברצוני להתייחס לדיון שהשתתפתי בו בנושא הר הבית, דיון שעשוי לשפוך מעט אור על המחלוקת הקיימת בנושא בציבור כיום. תחושתי היא שסיפור הדיון הזה יהווה מקור מידע לאלה שאינם מודעים למכלול השלם ועד כמה חשוב נושא זה לעם היהודי, בייחוד כיום, כאשר ממשלת ישראל שוב מוכנה לתת חלקים מארץ ישראל לאויבינו.

↓ מאת: אבא הורוביץ

במוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות, אשתי ואני הלכנו לברך בברכת "ברוכים הבאים" ידיד שלנו, שבא מאוסטרליה לבקר את משפחתו הגרה בישראל. הוא מגדיר את עצמו כדתי לאומי, אבל רוב משפחתו תימנית חרדית.

בהגיענו, הוּבלתי לסוכה לשבת עם הגברים. תוך כדי השיחה, הראיתי לידידי צילום שלי על הר הבית, כשאני לובש חולצה עם הדפס של דגל ישראל עליה. ידידי, מתוך רצון לתבל את השיחה בסוכה בנושא מעניין יותר, ציין בפני המשפחה שאני אחד מ"אלה" שעולים להר הבית. מיד ציין אחד מבני המשפחה בבוז גלוי: "אסור לעלות להר הבית. העונש על זה הוא כרת".

ויכוח עם רב שואל ומשיב

מאחר ולמדתי במשך מספר שנים את הלכות הר הבית, ומאחר וקראתי את ספרי הרב ישראל אריאל בנושא פעמים רבות, חשתי ביטחון עצמי רב כשהשבתי לו: "איפה כתוב שזה אסור?" האדם החרדי שאיתו דנתי בנושא, ומאוחר יותר הבנתי שהוא יושב בבית המדרש כ"שואל ומשיב", ענה מייד: "זה כתוב בספרים". אינני בטוח מדוע הוא חשב שתשובה זו תספק אותי, או כל אדם אחר המתייחס להלכה כאל נושא רציני. בכל נושא כללי אחר, הייתה תשובה זו מוגדרת כ'צולעת' במקרה הטוב.

המשכתי להסביר לו שרק בעזרה אסור להכניס טמא מת, אבל בהר הבית מותר להכניס אפילו את המת בעצמו. אמרתי לו לפתוח הלכות ביאת מקדש פרק ג הלכה ד ברמב"ם והוא יראה שכך כתוב שם. הר הבית נחשב למחנה לויה, ולמדנו שמשה רבנו נשא עימו-במחיצתו את עצמות יוסף, לכן גם לנו מותר להכניס מת למחנה לויה = להר הבית.

הגדולים יודעים בשבילנו

תגובתו הבאה הייתה צפויה. הוא אמר שהגדולים קבעו שזה אסור. שאלתי אותו אם ביכולתו להגדיר מהו גדול. הוא אמר "הרב עובדיה והרב אלישיב". אמרתי לו שהם לא הרבנים שלי, ושהרבנים שלי אומרים שמותר לעלות להר הבית ושהם יכולים להוכיח מדוע הדבר מותר. ודרך אגב, אמרתי לו, שניים מהרבנים 'שלי' הם הרמב"ם והרדב"ז.

יתרה מזאת, הרב אלישיב מעולם לא כתב מאמר הלכתי או נייר עמדה הלכתי, בו הוא מסביר מדוע הוא מרגיש שאסור לעלות להר הבית. (ראה בספר "קול מהיכל", בו הרב אריאל מתווכח עם הרב נבנצאל). 

הטעם של הרב עובדיה יוסף לאסור עלייה להר הבית (יביע אומר חלק ה', יורה דעה סימן כ"ו) נראה בעייתי במידה שווה. ההיגיון שלו מתבסס על עקרון "מורא מקדש", שאומר שאין לנו זכות להיות על הר הבית אם איננו מקיימים שם שום מצווה. למעשה, אלה העולים להר הבית מקיימים מצוות רבות וכפי שיוסבר בהמשך, ולכן נראה שהדאגה של הרב עובדיה אין לה על מה שתסמוך. הרמב"ן בפרשת וירא, פרק כ"ב פסוק ב', מגדיר את עצם עניין "מורא מקדש", במילים: "...ושם 'מוריה' עשאו מן 'מורא', ששם יראו א-לוקים ויעבדו לפניו". רק על ההר ניתן לקיים את מצוות מורא מקדש.

אמרתי לו שאפילו 'גדול' שאומר שמשהו אסור ואינו מנמק את דבריו או נותן מקור לפסק שלו, אין חיוב לשמוע בקולו. פסק לא יכול להישען על תחושה בלבד. בהסתמכי על כתבי הרב אריאל, הפניתי אותו למכתב שכתב רבי אברהם בן הרמב"ם, הנמצא בספר עין יעקב, ובו רבי אברהם כותב שחובה על כל רב לתת מקור והוכחה לדבריו ושאם הוא אינו נוהג כך, אפילו יהיה גדול כיהושע בן נון אין שומעים לדבריו (חולין קכד עמוד א).

הדובר השיב לדבריי באומרו כי הסיבה שהרבנים אוסרים לעלות להר הבית היא שאיננו יודעים בבירור היכן היו המקומות הקדושים, ולכן אנחנו לא יודעים לאן מותר ולאן אסור לעלות. אמרתי לו שאי אפשר לאסור דבר על סמך אי ידיעה, אם רבנים אחרים טוענים שהם כן יודעים. הפניתי אותו למסכת סנהדרין דף ט עמוד ב, שם כתוב: "סנהדרין קטנה שנחלקו… ואחד אומר איני יודע ...זה שאומר איני יודע הרי הוא כמי שאינו". אם דיין אומר שהוא לא יודע, מתייחסים אליו כאילו הוא לא קיים בכלל. מעמדו והפסק שלו הופכים להיות לא רלוונטיים. אי אפשר לאסור משהו על סמך בדיקה שאינה מעמיקה מספיק.

מי מתיר לנו לנטוש את הר הבית?

בשלב זה עברתי להתקפה, ושאלתי אותו באיזו זכות מותר לו לנטוש את הר הבית, המקום הקדוש ביותר לעם ישראל, לטובת בני בליעל המטמאים את המקום בכל יום. המקום שהרמב"ם אמר עליו בהלכות בית הבחירה, פרק ו הלכה טז: "לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה, ושכינה אינה בטלה". 

הקדושה של הר הבית עדיין קיימת, כי שכינתו של הקדוש ברוך הוא המקדשת את ההר אינה בטלה לעולם. מדוע אם כן, החרדים המוכנים לחרף נפשם בהגנה על קברי מתים שלא ברור אם הם של יהודים בכלל, אינם מוכנים להגן על המקום הקדוש ביותר לא-לוקים? הסברתי לו שישנן יותר ממאתיים מצוות שניתן לקיימן רק על הר הבית, ועדיין החרדים מתעלמים מכך בטענה שהם אינם יודעים היכן המקומות הקדושים נמצאים. 

ידוע שמי שחוטא משום שאינו יודע את ההלכה ועובר בשגגה על חטא שעונשו בזדון כרת, חייב להביא קרבן חטאת. אי ידיעה איננה תירוץ בהלכה היהודית. איך תוכל, שאלתי אותו, להרשות לאויבינו להמשיך ולחלל את המקום הקדוש ביותר לנו מתוך חוסר אכפתיות מזעזעת? מה שווה התורה שלך, אם אינך מוכן לפקוח את עיניך ולראות מה כל התורה מצווה? אולי הרבנים שלך צריכים לעבוד מעט קשה יותר, על מנת לברר היכן נמצאים המקומות הקדושים ולהיכן בדיוק מותר לעלות.

הוא שאל אותי מדוע אני בכלל עולה להר הבית. עניתי לו שאני עושה זאת ממספר סיבות: ראשית, על מנת לקיים את מצוות התפילה, בדומה לרבי עקיבא, רבי יהושע ורבי אליעזר (בסוף מסכת מכות) שעלו להר הבית להתפלל. שנית, אני עולה להר הבית בכדי להשתחוות במקום הקדוש ביותר לעם ישראל ובכך לבטל את עצמי בפני ריבונו של עולם. 

אני עולה להר הבית גם כדי לקיים את מצוות מורא מקדש, כפי שהיא כתובה בהלכות בית הבחירה פרק ז הלכות א,ב ברמב"ם. אני עולה להר הבית גם כדי לכבוש במובן מסוים את הר הבית ולתבוע אותו בחזרה מה"שועלים שהלכו בו". אינני מאמין בנטישת המקום המקודש ביותר לנו ובמסירתו לאויבינו. ולסיום, אני עולה להר הבית כי זהו הצעד הראשון הנחוץ כדי להגיע בסופו של דבר לבניין בית המקדש. 

כן בשמים היא וכן מעבר לים?

ואז ה"שואל ומשיב" ענה: "על מה אתה מדבר? בית המקדש ירד מהשמים" ונפנף בידו כמבטל לחלוטין את דבריי.

לא הוכיתי בהלם מדבריו, מכיוון ששמעתי את אותה התשובה פעמים רבות בעבר. אשתי הציעה שייתכן שכולם לומדים 'עובדה' זו בגן הילדים והיא נשארת איתנו לאורך כל הדרך עד לבגרותנו ומשמשת כתירוץ להימנעות מעשייה בתחום מאיים זה של בניין בית המקדש. יתכן שהייתה זו הגלות בת כמעט 2000 השנים, שאילצה אותנו לחלום על ניסים גדולים יותר מקריעת ים סוף. שאלתי אותו "היכן זה כתוב"? ושוב הוא ענה את התשובה ה'ישיבתית': "בספרים"... ביודעי שאין הדבר כן, עניתי כי הדבר אינו כתוב בשום מקום בגמרא ובוודאי שלא בהלכה.

שאלתי אותו אם ה' ייצר את התפילין שהוא מניח כל בוקר, או אם ישנן מצוות אחרות שבהן הוא מניח שה' יעשה עבורו את העבודה. אמרתי לו שבקבלה יש מונח שנקרא "אתערותא דלתתא" ו"אתערותא דלעילא" (זוהר, לך לך, פ"ח, א'), שמשמעותו היא שבמקום שבו יש התעוררות מלמטה, מהעולם הגשמי שלנו, העולם הרוחני העליון מגיב בהתעוררות משלו. המונח הזה מלמד אותנו שעלינו קודם כל לעשות את חלקנו בתורה ובמצוות, ורק אז ה' יענה לתפילותינו. נחשון בן עמינדב קפץ לים ורק אז הוא נבקע. וגם בנושא המקדש כתוב: "ועשו לי מקדש – ושכנתי בתוכם". קודם אנחנו עושים מקדש, ורק אז ה' שוכן בתוכנו.

יתרה מזאת, כיצד ייתכן שנס גדול כל כך כמקדש בנוי היורד משמים ומוצב במקומו המדויק, שנס גדול כזה לא יוזכר בשום מקום בחז"ל? או בגמרא? או ברמב"ם, או בבית יוסף? יש לנו כלל בהלכה: "לא בשמים היא", שכוונתו שמצוות התורה לא נקבעות בשמים או על ידי מלאכים או ניסים, אלא על ידי החכמים והסנהדרין עלי אדמות.

לאחר מכן ביקשתי ממנו להביא הלכות בית הבחירה ברמב"ם, וביקשתי ממנו לקרוא את הלכה א האומרת: "מצות עשה לעשות בית להשם מוכן להיות מקריבין בו קרבנות... שנאמר ועשו לי מקדש". עצרתי אותו ושאלתי אותו האם כתוב שם שהמקדש ירד מהשמים? הרי כתוב שם שישנו חיוב בזמננו לבנות את בית המקדש. ספר החינוך בפרשת תרומה אומר אותו הדבר. למעשה, בעל ה"מנחת חינוך" בפרשת תרומה אומר שהבאת קרבנות ובניין בית המקדש הינן מצוות הנוהגות בזמן הזה.

למה לא ניגשים לעבודת בניין המקדש?

ה"שואל ומשיב" התחיל לגמגם ואמר שאם זה נכון, אז למה אני לא בונה את בית המקדש? עניתי לו שכל 93 כלי המקדש מוכנים לעבודה, אבל המציאות היא שהממשלה, השב"כ, המשטרה והצבא לא ירשו לנו לבנות את בית המקדש, אחרת היינו בונים אותו. הבן שלו אמר שכנראה שהכלים הם רק לתצוגה וללמידה. עניתי לו שלא, הם נבנו לפי כל הדעות בהלכה ומיועדים לשימוש בעבודה בבית המקדש.

השאלה הבאה הייתה צפויה. "האם אתה חושב שתקריבו קרבנות"? השבתי "בהחלט". ראשית כל, לפי י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם, העיקר התשיעי הוא "אני מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו". התורה והמצוות אינם משתנים. למעשה, הרמב"ם אומר שזו כפירה לחשוב אחרת. גם האמונה שבית המקדש ירד מן השמים עשויה להיחשב ככפירה, כי היא מבטלת למעשה אחת ממצוות התורה.

היו ניסיונות של גדולי עולם להקריב קורבנות בהר הבית

בשלב הזה הסברתי שבעלי התוספות במאה ה-12, וכן הרב אשתורי הפרחי, ביקשו להקריב קרבנות על הר הבית בזמן בו היו רק אלפים מועטים של יהודים בארץ ישראל. כל המעשה מובא בספר "כפתור ופרח" לרבי אשתורי הפרחי. רבי עקיבא איגר ביקש מחתנו ה"חתם סופר" לברר את האפשרות של הבאת קרבן פסח על הר הבית (יורה דעה רל"ו). הדבר היחיד שמנע ממנו לבצע את כוונתו היה השליט המוסלמי באותה תקופה, שאסר על מי שאינו מוסלמי לעלות להר הבית, אחרת הם היו מקריבים אז את קרבן הפסח. השאלה הגדולה יותר, אמרתי לו, היא למה אנחנו לא מקריבים קרבנות בזמן הזה?

בשלב מסוים הם שאלו איך ניתן להקריב קרבנות ללא בית מקדש, ולכך עניתי שזאת הלכה מפורשת ברמב"ם, בהלכות בית הבחירה פרק ו הלכה טו: "לפיכך מקריבין הקרבנות כולם אף על פי שאין שם בית בנוי". זה בדיוק מה שעם ישראל עשו ב-18 השנים הראשונות של בית המקדש השני, וזאת הייתה תכניתו של רבי עקיבא איגר.

המשכתי לפתור את תעלומת המיתוס של בית המקדש היורד באש מן השמים, וציינתי את מקורו ברש"י בשני מקורות מקבילים בגמרא. במסכת ראש השנה דף ל עמוד א ובמסכת סוכה דף מא עמוד א, רש"י מנסה להסביר קושי בגמרא על ידי שהוא אומר: "אבל בית המקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל, הוא יגלה ויבוא משמים". הפירוש הזה של רש"י הוא המקור לכל אלו המבקשים להאמין שבית המקדש ירד בנוי על ידי ה'.

על מנת להסביר את הפירוש הזה של רש"י, ציטטתי את ה"תפארת ישראל" על מסכת מידות, האומר שדברי רש"י היו "דברי אגדה" ואין למדים מדברי אגדה. ה"תפארת ישראל" מסביר שרש"י התכוון לומר שה' יעזור ליהודים שיבנו את בית המקדש, בכך שיגן עליהם. ה"ערוך לנר" מביא הסבר דומה. הרמח"ל (בספרו "משכני עליון") אומר שכוונתו של רש"י היא לומר שבית המקדש הרוחני ירד משמים אל תוך בית המקדש הגשמי שאנחנו נבנה מלמטה. והכי חשוב – רש"י אינו חוזר על הסבר זה בשום מקום אחר בתנ"ך או בגמרא. להיפך, בספר יחזקאל רש"י אומר במפורש שבית המקדש השלישי ייבנה בידי אדם (יחזקאל מג, יא). ועדיין רבים ביכרו להעדיף את ההסבר הקשה של רש"י, שניסה להסביר דברי אגדה בגמרא. האם יש כאן מגמתיות?

יתרה מזאת, אם בית המקדש יבוא משמים, מדוע כתב רבי יהודה הנשיא את כל מסכת מידות? הרמב"ם בהקדמתו למסכת מידות מסביר שהסיבה לכתיבת מסכת זו היא כדי שאנחנו נדע כיצד לבנות את בית המקדש כשיגיע הזמן המתאים לכך. ה"תוספות יום טוב" מסכים עם דברי הרמב"ם הללו. זה הסבר הגיוני הרבה יותר מבניינים מעופפים.

סיימתי באומרי שעלינו להבין שהרמב"ם התמודד עם בעיה דומה בזמנו. בהקדמתו לספר קדשים, הוא כותב שהחכם והסכל הינם במדרגה שווה כאשר המדובר בהלכות קדשים; שניהם אינם יודעים דבר. אמרתי לחבריי החדשים שאם כל מה שהשגתי מהדיון הוא שהם יתחילו ללמוד הלכות קדשים ויפתחו את עיניהם, אז 'דיינו'.

בעקבות הויכוח

בעקבות הדיון, אחד האחים הזמין אותי לחתונה של הבת שלו.

אני מספר את כל זה על מנת לחשוף את רמת הבורות המצויה בקרב היהודים, ולו הלמדנים הגדולים ביותר, כשהדברים נוגעים לסוגיית הר הבית ובית המקדש. זוהי טרגדיה, שבימינו כשרוב היהודים בעולם חיים בארץ ישראל והאפשרות קרובה לבניין בית המקדש, רבים מתחבאים בצילה של הגלות ומתכחשים לאחריותם לה' ולביתו. אפילו 'גדולים' רבים לא למדו את הנושאים הללו ביסודיות הדרושה על מנת לפסוק כהלכה בנושאים הקשורים להר הבית. רבים מהם בוחרים לומר עד היום "אנחנו לא יודעים" ואז אוסרים את העלייה להר הבית, במקום להיכנס לעובי הקורה בניסיון למצוא פתרונות אמיתיים.

חומרות שמביאות לביטול מצוות

אמרת חז"ל ידועה בגמרא אומרת כי "מתוך שהחמרת הקלת". הכוונה היא שאם תחמיר יותר מדי בדבר אחד, תהיה בסכנה להקל במקום אחר באופן שאינו ראוי. אני מאמין שהאמרה הזאת רלוונטית לנושא הר הבית. על ידי כך שרבנים מסוימים מכריזים שישנו איסור לעלות להר הבית, הם באותו הזמן מונעים אותנו מלקיים יותר ממאתיים מצוות הכתובות בתורה. 

מתי והיכן הותר לעשות דבר שכזה? האם מותר לנו לפי ההלכה לקבל פסק כזה, או האם שומה עלינו להתנגד לרבנים הללו, ולא משנה מי הם ומה מעמדם, ולהתעלם מה'פסק' שלהם, כדי לשמור על התורה? יש גמרא במסכת סנהדרין דף ו עמוד ב, האומרת שאם ראית את רבך טועה בדבר הלכה עליך לתקן אותו, ככתוב בפסוק "לא תגורו מפני איש". האם אין הוראה זו נכונה פי כמה, כאשר נגרם חילול ה' אדיר במקום מנוחתו של ה'? אני תוהה: האם מותר לנו לא לעלות להר הבית?

לא עת בא עת בית השם להבנות

בשבוע שעבר תחת הכותרת - "הכותל או הר הבית? / תגובה לרב אבינר", הבאנו תגובה לדבריו תמוהים.

הנה תגובה מנומקת נוספת:

מאת: אבא הורוביץ 

לצערי הכתבה של הרב אבינר מזכירה לי הפסוק מהנביא חגי (א, ב): "...העם הזה אמרו לא עת בא עת בית השם להבנות."

אני רוצה להתייחס למאמר שכתב הרב אבינר לפני שבוע בעלון "באהבה ובאמונה".   הרב אבינר כסגנונו, כתב 8 משפטים שמטרתם הוא לשלול כל קשר להר הבית. אני לא מכיר את הרב אבינר אישית. בכל זאת, כאחד משוחרי בית המקדש הרגשתי חיוב להגיב לדברים החמורים (ולדעתי חילול השם) שהוא אמר. קודם שאתחיל לסתור ,כמובן על פי חז"ל, את כל מה שהעיז לומר, רציתי לציין שהרב אבינר לא הביא שום מקור למה שאמר אפילו לא אחד. לפי דרך הפסק ואכן הוא  ניסה לפסוק, יש חיוב להביא מקורות לכל "חידוש" שהוא אומר ובמיוחד כשאתה סותר לגמרי דברי חז"ל. עיין רב אברהם בן הרמב"ם בהקדמה לעין יעקב. אם לא מביא מקורות "אפילו יהושע בין נון לא צייתינא ליה" (חולין קכד.)

מוזר שהרב אבינר שהקים ישיבת עטרת כוהנים ובמקום להדריך כוהנים בעבודה הוא הפך אותם לזרים.

1)  ציטוט:

כאשר מדברים על הכותל המערבי מדברים בחרדת קודש כמו המהרי"ל דיסקין שלא העיז כלל לגשת אליו, או כמו רבנו הרב צבי יהודה קוק שהתפלל שם רק בהזדמנויות מיוחדות בעלות ערך של קדושה ואז רעד שם מרוב חרדת קודש, וכן רעד כשעתיים אחרי שחזר לביתו.

תגובה:- לפי המשנה בכלים א: ו,ז  "עשר קדושות הן…..הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם" .  להר הבית יש קדושה (שלב ג של קדושה לפי מסכת כלים) המשנה לא מחלקת בין הכותל לשאר עיר העתיקה. לאיזה קדושה הרב אבינר מתכוון? האם הוא מתכוון לקדושה של העיר העתיקה? קדושת בית כנסת? מה שכן ברור שאין לכותל המערבי שום קדושה מיוחדת.

הסיפורים שהביא על הרב דיסקין ורב קוק (בהנחה שהם אמיתיים) הם סתם דברי שמועות. ברור לי שהחרדה נבעה ממה שבצד השני של הכותל (הר הבית)  ולא מהכותל עצמו, חלילה.

2)ציטוט:

קל וחומר שאין מעליבים אותו באמירה שהוא פחות מר הבית. הכותל בדורו כמקדש בדורו. עתה הכותל המערבי הוא המקדש שלנו.

תגובה:- המשפט הזה הוא בעיותי גם הלכתי וגם השקפתי.  קודם כל, איזה מין קל וחומר זה? הרב אבינר רוצה ליישם קדושה על הכותל ולהגיד שהוא אינו פחות מהר הבית? מי נתן לו רשות לקדש הכותל? ומי נתן לו רשות להנמיך קדושת הר הבית? עיין משנה שבועות ב:ב  " שאין מוסיפים על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של שבעים ואחד ושתי תודות ובשיר"  וכן פוסק הרמב"ם הלכות בית הבחירה ו:יא.  הרב אבינר לפחות יצטרך ליישם הרבה תנאים כדי להרחיב קדושת הר הבית. לא ברור אם אפשר להרחיב את קדושת הר הבית או רק העזרה (עיין תוספות שבועות טו. ד"ה ויוצא וכן עיין חדושי הגרם והגריד בית הבחירה א:ה " (הר הבית) קדושתו נעשית ממילה על ידי המקדש ….(ולהר הבית) לא שייך הוספה). לפי הלכה, אין סכוי שהרב אבינר יוכל לקדש את הכותל בקדושת הר הבית.

האם הוא מתכוון להקריב קרבנות ליד הכותל? האם הוא מחליט שהר הבית הוא קדוש רק למוסלמים? על סמך מה? ברור לי שהוא כן שולל מעל 200 מצוות בתורה שרק אפשר לקיימם בהר הבית עצמו. 

הרמב"ם בהלכות מלכיםיא:א אומר….ועיקר הדברים ככה הם שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפים עליהם ולא גורעין מהם וכל המוסיף או גורע או שגלה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן הרי זה בודאי רשע ואפיקורס"  (וכן ביסודי התורה ט:א) אין מנוס שמה שהרב אבינר אומר הוא בגדר של הוספה ובו זמנית גריעה.

וכן עין נפש החיים שער א פרק כב,"ומעת שבעוונינו פסקה נבואה לישראל, אף אם יתאספו כל חכמי ישראל, אשר נמסר להם מעשה בראשית ומעשה מרכבה, ויעמיקו השגתם וטהר שכלם לשנות אף איזה פרט מאיזה מצוה, או להקדים ולאחר זמנה חס ושלום, לא נאבה ולא נשמע אליהם.  לא להקשיב לדברי הרב אבינר.

עיין רמב"ם הלכות תלמוד תורה ו:יד "על 24 דברים מנדין את האדם... המעכב את הרבים לעשות מצוה" מאמר של הרב אבינר, בעצם הוא מכשול לאלו שרוצים לקיים מצוות הקשורות למקדש. ועיין עוד בהלכות דעות ו:ח, .."אבל בדברי שמים אם לא חזר בו בסתר מכלימין אותו ברבים ומפרסמין חטאו ומחרפין אותו בפניו ומבזין ומקללין עד שיחזור למוטב… בעניין כל כך חמור שהוא דחיית מעל 200 מצוות בתורה ויש חלול השם עצום וגם לרב אבינר לא חולקים כבוד.

3) ציטוט: הכותל מערבי, לבד מהיותו חומת הר הבית , גם התקדש על ידי תפילותיהם של ישראל, מסירות נפשם של ישראל וגעגועיהם הטהורים של ישראל כך שהוא בית כנסת הכי מקודש של עם ישראל.

תגובה: כמו שהסברתי ב-1 ו-2 שאין קדושה מיוחדת בחומת הר הבית. עיין שולחן ערוך אורח חיים סימן קנא: ו, "מותר ליכנס בבית כנסת במקלו ובתרמילו ובאפונדתו…". לפי הרב אבינר, שהכותל היא בית כנסת, מותר ללכת במקלו ובתרמילו וכו…  אבל הר הבית ההלכה היא שונה לגמרי עין רמב"ם הלכות בית הבחירה ז:א,  ואי זו היא יראתו לא יכנס אדם להר הבית במקלו או במנעל שברגליו או באפונדתו או באבק שעל רגליו... אסור להשוות את הכותל להר הבית.

הלכות בית כנסת מופיעות באורח חיים. לא מופיע באף הלכה שיש "בית כנסת הכי מקודש של עם ישראל" ולא נראה שיש נפקא מינא הלכתית. הרב אבינר חייב להסביר מאיפה יש לו מושג כזה.

4)ציטוט: שכינה לא זזה מהכותל מערבי, לא נאמר על כותל בית המקדש, אלא על הכותל שלנו, כפי שהוכיחו חכמי ישראל. דיון הסטורי – לאומי – פולמסי - מאבקי לא צריך להידחף לדון בעניינים של הלכה ואמונה, אלא לעמוד בענווה במקומו, שאם לא כן, אז גם ערכו המיוחד יאבד.

תגובה: לצערי הרב אבינר טועה ובגדול.  המאמר "לא זזה השכינה מכותל מערבי…" מופיע בהרבה מקומות במדרש. עיין במדבר רבה יא:יב, שיר השירים רבה ב:ד, ילקוט שמעוני מלכים א רמז קצ"ה  וכו...כמעט בכל מקום כתוב "לא זזה השכינה מכותל מערבי של בית המקדש". לא מצינו באף מקום שהכותל הזה מתייחס לכותל המערבי של הר הבית. עיין ילקוט שמעוני מלכים קצה  "אמר רבי אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בית המקדש שנאמר הנא זה עומד אחר כותלנו"  השמוש במלה כותל הוא רק מתכוון לדבר אחד, הכותל של בית המקדש.  עיין מדרש תהילים יא:ד "אמר רב פדת בין שחרב בית המקדש בין שלא חרב אין השכינה זזה מתוכו שנאמר….  ברור שהמלה זזה משמעו שלא זזה ממקומו אלא נשארה במקומה המיועד לה. השכינה נשארת במקומה בקודש הקדשים ולא זזה בכלל. וכן עיין תענית כג. שלחו לחוני המעגל: "התפלל וירדו גשמים". התפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה (מעגל) ועמד בתוכה ….נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך... ברור שהבטוי "לא זזה" אומרת שהדבר נשאר במקומו.

לפי הרב אבינר ולפי מסכת כלים א:ו:ז,ח,  השכינה היתה חייבת לקפוץ שמונה קדושות כדי להגיע לכותל המערבי. לא רק שזה לא סביר אלא ככה לא משמע מדברי חז"ל. הרב אבינר אמר" כפי שהוכיחו חכמי ישראל" איפה הוכיחו? אני הוכחתי בדיוק להיפך למה שאמר. עוד פעם – הוא לא הביא שום מקור.

את המשפט השני אני חייב להודות שלא הבנתי שום מילה ולא הבנתי למה מתכוון. אם מישהו יכול לברר אודה.

5) ציטוט: הר הבית מעולם לא היה מקום תפילה או מקום טקסים דתיים שונים ואסור היה להיכנס בו למטרה אחרת מאשר עבודת המקדש או בניין המקדש. ומרן הרב קוק ראה בעיני רוחו, כמובא בשו"ת מלכי בקודש, חזון גדול של בית כנסת משותף לאומה כולה סמוך להר הבית בכותל מערבי.  

תגובה: לא רק שהבית המקדש היה מקום תפילה אלא הרבה יותר מזה.  האם נעלם מהרב אבינר משנה מפורשת במדות ב:ב,  "מה לך שמקיף שמאל שאני אבל  השוכן בבית הזה ינחמך שאני מנודה…." רואים שאבל נכנס לבית המקדש כדי לקבל נחמה.  וכן עיין מסכת שמחות פרק ו שיש בה רשימה מליאה של אנשים שעלו להר הבית להתפלל לדברים מסויימים"   מי שיש חולה בביתו, מי שאבד אבידה … שמתחילה לא בנאו שלמה אלא על תנאי שכל מי שיש לו צרה יבא ויתפלל עליה" וכן עיין ירושלמי מעשר שני ה:ב , איך שהיו אנשים שעלו להר הבית כדי לקבל השבת בבית המקדש. לומדים מחנה כל מיני הלכות תפילה בזמן שהתפללה במשכן שילה.  עיין ברכות לא. " אמר רב המנונא כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה"  . ברור שהר הבית היה היעד של עם ישראל שרצו להתפלל ולהיות קרובים להשם.

גם בזמן שמחה היו "טקסים דתיים" כמו שמחת בית השואבה שלא לא היה מצווה כשלעצמה אלא באה משום ניסוך המים. עיין משנה סוכה ה:ד "חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן ואומרים לפניהן דברי שירות ותשבחות…" הריקוד הזה אינו שייך לאף עבודה אלא היה טקס שעל ידו אנשים קבלו  מדרגה של שמחה כמו שכתוה במשנה סוכה ה:א "כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

מה שכתב על רב קוק לא מעלה ולא מוריד. אין פה דברי פסק ואין קשר להר הבית. אין בדברי רב קוק שום נטיה שהכותל הוא דומה להר הבית (חלילה).

6) ציטוט:  הלכות הנוגעות להר הבית אינן שייכות לפסיקה של רב פלוני או אלמוני אלא לרבנות הראשית לישראל הכלל ישראלית, והכרעתה שאין להיכנס אינה חוות דעת בעלמא שכל אחד רשאי לדחותה, אלא החלטה סופית של השופט אשר יהיה בימים ההם.

תגובה: קודם כל לא היה אף פעם דיון על ידי הרבנות הראשית לגבי הר הבית (עין קול מהיכל שפעמים רבות הרב ישראל אריאל שליט"א ניסה ליזום דיון אבל ללא הצלחה). סתם להגיד שהדבר אסור בלי מקורות ובלי מראה מקומות אינו שוה כלום. שנית, אין עצמאות כלשהי לרבנים הראשיים לפסוק בעניין הר הבית. הרי הם מוגבלים על ידי הממשלה לא להתיר העלייה להר הבית. הלא הם רבני מטעם שדוקא אסור לסמוך עליהם. הלא כתוב בתורה "לא תגורו מפני איש"? לכן להגיד שהם השופטים אינו הולם את האמת.  יותר מזה, רוב האנשים שהצביעו לרבנים הראשיים, הם חילונים בורים ועם הארצים. הם לא נבחרו על ידי תלמידי חכמים ולא "נקבו בשמות". לכן להגיד שאפילו מישהו שגדול ממנו בתורה ובחכמה אינו יכול לחלוק עליהם איננו נכון.

הרבנים הראשיים אינם בית דין אלא יחידים.  עיין רמב"ם הלכות סנהדרין ב:י,יא, "שנים שדנו אין דיניהם דין… והלכה יא, "אחד שהיה מומחה לרבים או שנטל רשות מבית דין הרי זה מותר לו לדון יחידי אבל אינו חשוב בית דין. ואע"פ שהוא מותר מצות חכמים הוא שמושיב עמו אחרים שהרי אמרו אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד.  " ממה נפשך הרבנים הראשיים אינם בית דין ופשוט וברור שאפשר לחלוק עליהם.  

שנית, ההלכות ששייכות להר הבית, הם ההלכות שנכתבו על ידי הרמב"ם בספר עבודה. האם הרב אבינר מתכוון לפסול את ההלכות של הרמב"ם ובמקומו לאמץ ה"פסקים" של אינם מומחים?

מאיפה הרב אבינר למד שרב ראשי שנמנה על ידי הכנסת נחשב כשופט? גם זה אינו מופיע בחז"ל.

הרמב"ם בהקדמה שלו בקודשים, אומר שלגבי ידע ההלכות, "הושוו בהם החכם הגדול והסכל בהמון" , זאת אומרת שיש חור גדול אצל אפילו תלמידי חכמים בענייני קודשים. לכן חשוב לפני שמישהו רוצה לפסוק בהלכות אלו שהוא קודם ישקיע זמנו בניתוח ההלכות. לא מצאנו שום מאמר הלכתי על הר הבית מהרבנים הראשיים ואפילו לא איזכור.  

7) ציטוט: מקום המקדש והר הבית אינו עניין של כיבוש לאומי, נוכחות והתיישבות, ככל שאר חלקי ארץ ישראל, אלא כשמו, המקום של המקדש וההר של הבית, וכל עניינו הוא קודש עליון של השראת השכינה.

תגובה: לפי זה, כנראה החשמונאים עשו טעות ואולי הרב אבינר יפסוק שכדאי לא לחגוג את חנוכה. על איזה מקור סמך הרב אבינר שיש הבדל בין הר הבית לשאר ארץ ישראל כשמדברים על כבוש. האם מפני שהוא יותר קדוש יש פחות סיבה לכובשו? "בשביל שאני זכר הפסדתי" (בבא בתרא קלט:). ההגיון אומר הפוך.

עיין ספרי דברים יא:כד,  "סמוך לפלטרין שלך לא הורשת , האיך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובא" משמע שהשם כעס על דוד שהתעלם מכיבוש הר הבית. בזמן דוד רק היתה רק משפחת אחת ששלטה בהר הבית - ארונה היבוסי שהיה גר תושב (עבודה זרה כד:) ואף על פי כן השם כעס על דוד. על אחת כמה וכמה כשמליון אויבי ישראל שאין להם דין גר תושב (לא קבלו שבע מצוות בני נח) שולטים על ההר יש חיוב לכבוש מקום השראת השכינה. לא בחינם בכו רבן גמליאל, רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע כשראו שועלים הולכים בהר הבית במכות כד:. אם הוא "קודש עליון של השראת השכינה" למה בכו? אלא כל זמן שאין הר הבית בשליטתנו ואין מקדש בנוי במקומו יש מקום לבכות.  

8) ציטוט: הכותל המערבי הוא הפרוזדור ובית המקדש הוא הטרקלין, ואין דרך להגיע לטרקלין אלא דרך הפרוזדור, ומיליוני האורות שבטרקלין מאירים בפרוזדור.

תגובה: אין שום מקור לדברים התמוהים האלו.  יש ציטוט שונה לגמרי בחז"ל "רבי יעקב אומר: העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא; התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין" (אבות פ"ד כא) לא מזכיר את הכותל או את הר הבית.

השאלות שכל אחד מחויב לשאול את עצמו:

1)     מדוע הרב אבינר רוצה כל כך לשלול 200 מצוות בתורה שאפשר לקיימם רק בהר הבית. מי נתן לו רשות?

2)     האם יש פה אג'נדה מסויימת נגד הר הבית שנובעת משיקולים פוליטיים. האם זה יוזמת השב"כ? האם הרב אבינר משתף פעולה בדומה בזמן גירוש גוש מקטיף?

3)     איך אפשר שרב ידוע בישראל כותב שקרים וסילוף דברי חז"ל בלי בושה, ויוצר מזה דת חדש שמכבדת את הכותל במקום את הר הבית?

4)     מדוע לא שומעים דבר ולא חצי דבר מרבנים אחרים? האם הם עסוקים בגנוי תג מחיר?

אני קורה לרב אבינר לעשות תשובה, פשוטו כמשמעו. עיין רמב"ם הלכות תשובה ז:ו  "גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך. ונאמר ולא שבתם עדי נאם ה'. ונאמר אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב. כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק. התשובה מקרבת את הרחוקים.

התשובה תקרב את הרחוקים מהר הבית, שנשארים מחוץ למחנה לויה.

יהי רצון שיבנה (בית המקדש) במהרה בימנו, אמן  (תמיד ז:ג ושמונה עשרה ג פעמים ביום).

אבא הורביץ