הר הבית בידינו/ הרב חברון שילה

קול מבשר מבשר ואומר || קול הגאולה נשמע בהר הבית

הרב חברון שילה על בהושענא רבה להר הבת עם משפחתו • הרב התכונן לקלת הפנים המוכרת מהעבר, אך הופתע • הוא מספר על ההפתעה בהר הבית באוירת ההושענות שאר לפני העליה • הר הבית מחכה ליהודים • העליה שקטה ורגועה • טובלים ועולים בין השעות 7:30 עד 10:00 ומ-12:30 עד 13:30 בימים א-ה

הרב חברון שילה עם תלמידיו בהר הבית באדר ב' תשע"ו

↓ מאת: הרב חברון שילה/ עולם קטן

קול מבשר מבשר ואומר

הושענא רבא בצהריים. נוסעים לירושלים לעלות להר בית ה'. בפסח האחרון זכינו בני המשפחה לעלות בערב שביעי של פסח. עלייה קטנה ומצומצמת. למי יש זמן בערב חג לעלות להר? אז התבשרנו שאנחנו זוכים להיות העולה האלף להר הבית בטהרה בחג הפסח. 

והפעם? האם גם בחג הסוכות נזכה להיות העולה האלף, מספר עגול ויפה? מתברר שלא, אין מספר עגול. אנחנו העולים האלף שש מאות ומשהו. אנחנו גם לא כל כך מיוחדים. ערב שמחת תורה. צהרי היום, שלוש קבוצות של עולים בטהרה, כמעט מאה איש, בנוסף ל-240 שעלו בבוקר. יותר מ-2,500 עולים מתחילת חודש תשרי.

משהו שונה לגמרי היה באוויר. מתקדמים בשירה בגשר העץ העולה להר; תכף יאסרו עלינו לשיר, והעלייה להר בית ה' תלווה במוזיקה אחרת - צעקות "אללה אכבר" בכל מקום. תכף נלך מוקפים ומושפלים, כאשר ישמעאל מתנהג כאדון בהר ואנו כבני השפחה.

והנה, הפתעה. שקט מוחלט בהר. כמעט בלי בני דודים. היהודים הולכים בקבוצה גדולה. משטרת ישראל מפקחת ושומרת. היא האדון בהר, היא מובילה והיא הקובעת. אפשר שוב ללכת בהר בשתי קבוצות במקביל. כולם מספיקים לעלות. הולכים במסלול הארוך. אפשר להסביר ואפשר ללמוד. להתפלל עדיין אפשר רק בלב. עדיין העיקר חסר, "בית מקדשנו ותפארתנו... היה לשרפה", אבל ממשלת ישראל החליטה ומשטרת ישראל מוציאה אל הפועל. יהודים יכולים לעלות להר בית ה' בקבוצות גדולות. לא חמאס ולא המוראביטון שולטים בהר, אלא עם ישראל על ידי שליחיו במשטרה חזר לשלוט בהר.

קול מבשר מבשר ואומר

"קול מבשר מבשר ואומר" - הפיוט האחרון לפני חבטת ערבות עוסק כולו בגאולה. לכאורה, מכיוון שהוא מדבר על העתיד, היה צריך לומר "קול יבשר", ולא בלשון הווה "מבשר". ומדוע אומרים פעמיים את המילה "מבשר"? בעודני הולך בהר הבית נזכרתי והבנתי מה אמרתי הבוקר בתפילות הושענא רבא בבית הכנסת בעתניאל. קול הגאולה נשמע בכל יום. הוא מבשר ואומר. וחוזר ומבשר ואומר. יש השומעים את הקול הראשון, יש השומעים את הקול האחרון, אבל הוא תמיד בכל יום מבשר ואומר. 

כך היה בעלייה לארץ, כך קורה בהתיישבות ביהודה ושומרון, וכך קורה בהר הבית. יש ששמעו לקול הראשון ומיהרו לעלות מיד אחרי מלחמת ששת הימים, יש ששמעו את הקולות המאוחרים יותר. ועתה הנה חוזר הקול ומבשר ואומר. הר הבית פתוח, ממשלת ישראל ומשטרת ישראל שהן נציגות עם ישראל, מזמינות אתכם לעלות. הן עושות זאת בפנים מאירות, בסבלנות ובהזדהות. מדריכים יכולים להדריך אתכם בכל הלכות העלייה. אפשר עכשיו לשנות את ההיסטוריה.

האם נשמע את הקול המבשר?

רשמים מהושענא רבה בהר הבית

הוֹשַׁע נָא בֵּֽית הַבְּחִירָֽה || הושענא רבה בהר הבית

כבר לפני הנץ החמה התאספו כשבעים יהודים לתפילת שחרית כותיקין עם קריאת ההלל בשמחה עצומה ליד השער • את שאר התפילה השלימו העולם לאחר היציאה מהר הקודש • בשעה 7:30 עלו 36 יהודים להר הבית וב-7:45 עלו עוד 33 יהודים ההרה • כ-350 יהודים עלו בהושענא רבה להר הבית • העליה התנהלה בסדר מופתי וביעילות רבה • השוטרים האירו פנים לעולים • בהר הבית לא נראו מוסלמים רבים • בסה"כ נערכו יותר משבע הקפות סביב מקום המזבח • יהי רצון שנזכה להקיף בפעם הבאה את המזבח עם מורביות של ערבה ממוצא

↓ יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים התמונות באדיבות אדם פרופ

↓ אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה' צולם בידי עולי הר הבית

יופי לך מזבח!

עצים ליד המזבח? || יופי לך – ולא לאחרים

המשנה בסוכה (ד,ה) מתארת כיצד היו מקיימים את מצות הערבה, כאשר בסיום הקפות המזבח ביום השביעי של חג הסוכות, מופיעה אמירה לא שגרתית, שהיתה נאמרת לרגל הפרידה מהמצוה: "בשעת פטירתן מה הן אומרים? יופי לך מזבח! יופי לך מזבח!". מה משמעותה של אמירה זו? מדוע היו אומרים כן?

יהודים עם לולבים בכניסה להר הבית צולם ע"י אדם פרופ

↓ מאת: הרב הלל בן שלמה

עצים בסמוך למזבח – איסור או מצוה?

מצות הערבה הנוהגת במקדש, של זקיפת הערבות בצדי המזבח והקפת המזבח, נוהגת כהלכה למשה מסיני. נראה לכאורה, כי מצוה זו מנוגדת לכוונה העומדת מאחורי אחד מהאיסורים המפורשים בתורה: "לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלוקיך" (דברים טז,כא). עיקר האיסור אמנם נאמר על המזבח, אבל בדברי חז"ל אנו מוצאים אזהרות הנלמדות מפסוק זה בנוגע לנטיעת עצים בכל שטח הר הבית, ובנוגע לבניית אכסדראות של עץ בכל שטח העזרה (ראה בספרי שם). ממילא, העמדת עצים בסמוך למזבח עצמו – גם אם לא באופן האסור, משום שהוא אינו קבוע במקום ונמצא שם רק באופן זמני – בכל אופן, הדבר נראה כמזכיר את עצם האיסור המדובר. 

מציאות של עץ אשרה הנטוע בסמוך למזבח מוכרת לנו מספר שופטים (ו,כה), שם הורס גדעון את מזבח הבעל של אביו וכורת את האשרה אשר עליו. על פי הדברים הללו מבאר הרמב"ן את טעם האיסור של נטיעת העצים בסמוך למזבח – שאנו רוצים להתרחק מדרכיהם של עובדי העבודה הזרה, שהיו נוהגים לעשות כן. כך גם משתמע מהאיסור המופיע בדברים שם בסמוך "ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוקיך", שהקב"ה שונא את המצבות של עובדי העבודה זרה. מעין הדברים הללו מבאר הרמב"ם בספר המצוות (לא תעשה יג): "שהזהירנו שלא לטעת אילן במקדש או בצד המזבח על דרך הנוי לו והכבוד, ואפילו כיון בזה עבודת האל יתעלה. כי כך גם כן היו מגדלים עבודה זרה, שהיו נוטעין לפניה אילנות יפים ונחמדים בבתי עבודתם" (ומביא דבריו בספר החינוך במצוה תצב).

"יפה נוף" – בהקפת המזבח

על פי המובא יש לומר, כי יש משום דרך נוי וכבוד בנטיעת עצים בצד המזבח, ומן הראוי היה שאף אנו נעשה זאת – לולא היו עושים זאת גם עובדי העבודה הזרה. זאת, בדומה למובא ברש"י שם על איסור בניית המצבות, שבימי האבות המצבה היתה רצויה לפני ה', אך מאחר שהיא נעשתה בדורות שלאחר מכן בידי עובדי העבודה זרה, היא הפכה להיות שנואה (ולא כאבן עזרא המבאר שרק מצבה לע"ז שנואה ולא מצבה לה'). כך גם כותב הרמב"ם בספר המצוות (לא תעשה יא) בנוגע לאיסור עשיית מצבה, וכך הוא מבאר (שם לא תעשה יב) גם את איסור ההשתחויה על אבן משכית – שכך היו עושים העובדים לעבודה זרה.

אמנם, בנוגע לאיסור אבן משכית הדבר מפורש בגמרא (מגילה כב,ב; וגם הרמב"ם שם מזכיר זאת), שדווקא בשאר הארץ ההשתחויה נאסרה – ואילו במקדש היא מותרת. ייתכן לומר בדומה לזה, כי אף על פי שישנו איסור לטעת עצים ולבנותם באופן בולט במקדש, בכל אופן מהלכה למשה מסיני נקבע, כי אין אנו מוותרים על היופי הראוי למקדש, גם אם הגויים משתמשים בו, ויש זמן בו אנו מראים לאן באמת שייך היופי האמיתי.

וכך מופיע במדרש (פסיקתא רבתי פסקא מא; ילקוט שמעוני רמז תשנה) על הפסוק האמור על ירושלים "יפה נוף משוש כל הארץ": "יפה נוף – אמר רבי לוי: יפה נוף שלה בהקפת המזבח". כלומר: ירושלים עיר המקדש היא המקום היפה האמיתי, וישנו יופי מיוחד המופיע בה בשעה זו של הקפת המזבח.

יופי לך – ולא לאחרים

על פי הדברים הללו נראה לבאר את האמירה בשעת הפרידה מהמזבח: "יופי לך מזבח" – דווקא למזבח זה שהוא מזבח ה' שייך היופי, ולא למזבחות האחרים. כך גם מוסיף רבי אליעזר בהדגשה במשנה שם, שהיו אומרים "ליה ולך מזבח", כמבואר בגמרא (סוכה מה,ב), שהכוונה היא לשני דברים אנו מודים לה' ("לה' אנו מודים") ומפארים את המזבח ("ולך אנו משבחים ומקלסים").

וכך מבאר שם רש"י: "יופי לך - היופי הזה אנו עושין לך, שאתה מכפר עלינו... ליה אנו מודים - שהוא אלהינו. ולך אנו משבחים - שאתה חביב לפניו לכפר עלינו, מודים לאו לשון הוד, אלא לשון תודה, שאנו מודים בו ולא כופרים". אם כן, למצות הערבה ישנה משמעות של אמונה בה' והדגשת השייכות של היופי האמיתי למקדש ולמזבח, תוך הבדלתנו מעובדי האלילים הכופרים בה' ומנסים לשווא לייפות את מקומות עבודתם.

הושענא רבה: נבואת חגי שנאמרה בו ביום והלקח לדורנו

הושענא רבה, חיבוט ערבה ובנין המקדש || אבא, אנחנו אוהבים אותך

ספר חגי קצת הכמות ורב המסר ובעיקר לעניין הר הבית והמקדש, בתחילת הספר נאמרה נבואתו המפורסמת של חגי הנביא שנאמרה ביום אחד לחדש הששי [דהיינו ראש חודש אלול היום הוא נקרא תחילת ימי הרחמים והסליחות] "כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם: עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָ אָמַר יְיָ:"

↓ מאת: אליהו בן צבי

לאחר כחמישים יום נאמרה נבואה נוספת על ידי חגי הנביא ורציתי להתבונן קצת במסר היוצא מנבואה זו "בַּשְּׁבִיעִי בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְּבַר יְיָ בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר: אֱמָר נָא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶל שְׁאֵרִית הָעָם לֵאמֹר: מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם: וְעַתָּה חֲזַק זְרֻבָּבֶל נְאֻם יְיָ וַחֲזַק יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַחֲזַק כָּל עַם הָאָרֶץ נְאֻם יְיָ וַעֲשׂוּ כִּי אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת: אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְרוּחִי עֹמֶדֶת בְּתוֹכְכֶם אַל תִּירָאוּ:" אי אפשר לדעת כמובן על איזה רקע נאמרה נבואה זו אבל מתוכן הדברים אפשר להבין מה היה הטענה, עומדים כאן אנשים שזכו לראות את הבית הראשון בבניינו ועכשיו מתבוננים עליו ואומרים:

1. הבית החדש הרי הוא כלום ואין בו יופי ולא הדר, לא היה להם הרבה כסף כמו שרואים גם בתחילת חגי וגם בספר עזרא, וממילא הבית לא היה יפה.
2. גם החכמים לא היו אתם אלא להיפך היו פשוטי העם [כמו שמבואר בספר עזרא (פרק ז') שרק אחרי בניין הבית עלה עזרא מבבל עם העם, ונגשים אליו אלו שכן נמצאים (פרק ט) ואומרים שהעם לא נבדלו מטומאת גויי הארצות,] וא"כ איך מתאים לנו להיות בוני הבית הגדול המדובר.

תשובת חגי הנביא בשם ה' היא "כִּי כֹה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת הֶחָרָבָה: וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל הַגּוֹיִם וּמִלֵּאתִי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כָּבוֹד אָמַר יְיָ צְבָאוֹת: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת: גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר יְיָ צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת:" אתם תעשו את שלכם ואני אעשה את שלי ארעיש את השמים ואת הארץ וכו'.

התאריך המדובר של נבואה זו הוא כ"א בתשרי יום הנקרא היום הושענא רבא ע"ש שמרבים בבקשות הושענא, והנה מנהג נביאים הוא או יסוד נביאים הוא לנענע ביום זה ערבות ולחבוט בהם [רש"י סוכה מ"ד. כותב שהנביאים זה חגי זכריה ומלאכי], הרבה טעמים נאמרו במנהג זה ואולי אף אני אענה את חלקי בזה.

1. הערבה היא המוצר הכי זול בארבעת המינים כידוע מחירו הזול ביחס לשלשת המינים האחרים, וכן הערבה נובלת מהר ומתקלקלת מהר.
2. הערבה במדרש מסמל את האנשים הריקים ללא תורה וללא מצוות

ביום כ"א בתשרי אנו באים לקדוש ברוך הוא עם הערבה ומשמיטים את כל המינים האחרים ואומרים לפניו "אבא אנחנו אוהבים אותך" ניתן ככל שביכולתנו אבל זה מה שיש לנו, ואבא עונה לנו אני מרעיש את השמים ואת הארץ ומוריד לנו גשמי ברכה.

גם אנו עכשיו באים לקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אבא אין לנו מה לתת לך אנו רוצים לחזור בתשובה שלימה אנו רוצים לבנות לך בית אבל אנחנו אנשים חלשים בממון חלשים ברוחניות אנחנו ניתן ככל שביכולתנו נבנה את הבית לפי האפשרויות שבידינו ואבא עונה לנו תעשו בחפץ לב וארצה בו אכבדה אמר ה' ואחר כך הקדוש ברוך הוא ישלים את חלקו.

מכאן אנחנו קוראים קריאה לכולם: אמרו לאבא "אבא אנחנו אוהבים אותך ורוצים לבוא לפניך ולירא בבית מקדשך ולשוב בתשובה שלימה לפניך".

הושע-נא רבה בהר הבית. האם ישבר עוד שיא?

מנצלים את היום האחרון || כל משפחה, כל המשפחה בהר הבית

המוני עולי רגל צפויים לעלות להר הבית בהושע-נא רבה • היום האחרון של חול המועד • יום חיתום הדין • גם בשמיני עצרת הר הבית יהיה פתוח ליהודים כרגיל

↓ חותמים את החג בהר הבית

ותיקי העולים להר הבית זוכרים ימים שבהם לא עלו להר הבית במשך שנה שלמה יותר מ-500 יהודים בטהרה. למען הדיוק מדובר ב-500 כניסות של כמה עשרות יהודים שעלו בתדירות גבוהה.

אתמול עלו 448 יהודים להר הבית, דבר המבטא עליה בטהרה של לפחות 440 יהודים, שכן כמעט לא היו כניסות כפולות ביום אחד.

מדי יום בחג הסוכות עלו יותר יהודים מהיום הקודם. הדבר נובע מההפנמה של הציבור על השינויים בהר הבית ועל האפשרות לעליה רגועה ובטוחה עם ילדים קטנים.

לאור האמור, מעריכים בתנועות המקדש שבהושענא רבה - היום האחרון של חול המועד סוכות צפויים לעלות להר הבית מספר יהודים גדול לפחות כמו בימים האחרונים ואולי אף מעבר לכך.

רבני הר הבית קוראים לציבור לנצל את היום האחרון של חג הסוכות - יום חיתום הדין לעליה המונית להר הבית. על העולים להקפיד על דיני הטהרה ומורא מקדש. ולהתלוות לעולים הוותיקים לעליה בגבולות המותרים על פי ההלכה.

בשמיני עצרת הר הבית יהיה פתוח כרגיל בין השעות 7:30 ועד 11:00 ומ-13:30 ועד 14:30.

נבואת חגי שנאמרה בהושענא רבה והלקח לדורנו

הושענא רבה, חיבוט ערבה ובנין המקדש || אבא, אנחנו אוהבים אותך

ספר חגי קצת הכמות ורב המסר ובעיקר לעניין הר הבית והמקדש, בתחילת הספר נאמרה נבואתו המפורסמת של חגי הנביא שנאמרה ביום אחד לחדש הששי [דהיינו ראש חודש אלול היום הוא נקרא תחילת ימי הרחמים והסליחות] "כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם: עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָ אָמַר יְיָ:"

↓ מאת: אליהו בן צבי

לאחר כחמישים יום נאמרה נבואה נוספת על ידי חגי הנביא ורציתי להתבונן קצת במסר היוצא מנבואה זו "בַּשְּׁבִיעִי בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְּבַר יְיָ בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר: אֱמָר נָא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶל שְׁאֵרִית הָעָם לֵאמֹר: מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם: וְעַתָּה חֲזַק זְרֻבָּבֶל נְאֻם יְיָ וַחֲזַק יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַחֲזַק כָּל עַם הָאָרֶץ נְאֻם יְיָ וַעֲשׂוּ כִּי אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת: אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְרוּחִי עֹמֶדֶת בְּתוֹכְכֶם אַל תִּירָאוּ:" אי אפשר לדעת כמובן על איזה רקע נאמרה נבואה זו אבל מתוכן הדברים אפשר להבין מה היה הטענה, עומדים כאן אנשים שזכו לראות את הבית הראשון בבניינו ועכשיו מתבוננים עליו ואומרים:

1. הבית החדש הרי הוא כלום ואין בו יופי ולא הדר, לא היה להם הרבה כסף כמו שרואים גם בתחילת חגי וגם בספר עזרא, וממילא הבית לא היה יפה.
2. גם החכמים לא היו אתם אלא להיפך היו פשוטי העם [כמו שמבואר בספר עזרא (פרק ז') שרק אחרי בניין הבית עלה עזרא מבבל עם העם, ונגשים אליו אלו שכן נמצאים (פרק ט) ואומרים שהעם לא נבדלו מטומאת גויי הארצות,] וא"כ איך מתאים לנו להיות בוני הבית הגדול המדובר.

תשובת חגי הנביא בשם ה' היא "כִּי כֹה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת הֶחָרָבָה: וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל הַגּוֹיִם וּמִלֵּאתִי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כָּבוֹד אָמַר יְיָ צְבָאוֹת: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת: גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר יְיָ צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת:" אתם תעשו את שלכם ואני אעשה את שלי ארעיש את השמים ואת הארץ וכו'.

התאריך המדובר של נבואה זו הוא כ"א בתשרי יום הנקרא היום הושענא רבא ע"ש שמרבים בבקשות הושענא, והנה מנהג נביאים הוא או יסוד נביאים הוא לנענע ביום זה ערבות ולחבוט בהם [רש"י סוכה מ"ד. כותב שהנביאים זה חגי זכריה ומלאכי], הרבה טעמים נאמרו במנהג זה ואולי אף אני אענה את חלקי בזה.

1. הערבה היא המוצר הכי זול בארבעת המינים כידוע מחירו הזול ביחס לשלשת המינים האחרים, וכן הערבה נובלת מהר ומתקלקלת מהר.
2. הערבה במדרש מסמל את האנשים הריקים ללא תורה וללא מצוות

ביום כ"א בתשרי אנו באים לקדוש ברוך הוא עם הערבה ומשמיטים את כל המינים האחרים ואומרים לפניו "אבא אנחנו אוהבים אותך" ניתן ככל שביכולתנו אבל זה מה שיש לנו, ואבא עונה לנו אני מרעיש את השמים ואת הארץ ומוריד לנו גשמי ברכה.

גם אנו עכשיו באים לקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אבא אין לנו מה לתת לך אנו רוצים לחזור בתשובה שלימה אנו רוצים לבנות לך בית אבל אנחנו אנשים חלשים בממון חלשים ברוחניות אנחנו ניתן ככל שביכולתנו נבנה את הבית לפי האפשרויות שבידינו ואבא עונה לנו תעשו בחפץ לב וארצה בו אכבדה אמר ה' ואחר כך הקדוש ברוך הוא ישלים את חלקו.

מכאן אנחנו קוראים קריאה לכולם: אמרו לאבא "אבא אנחנו אוהבים אותך ורוצים לבוא לפניך ולירא בבית מקדשך ולשוב בתשובה שלימה לפניך".

הושע-נא בית הבחירה: הושענות בהר הבית

מסיימים את הרגל בהר הבית || עולים להר הבית

נהירת יהודים להר הבית בסוכות כחלק ממצוות העלייה לרגל • המצב הביטחוני, איומי הערבים והצקות המשטרה לא מרתיעים את העולים • שיא של כל הזמנים • כאלף עולים בימי החג • נמשכת גם התעללות המוסלמים ביהודים בנוכחות המשטרה • ח"כים ערביים הובילו מצעד הסתה, וגידפו בהר הבית

↓ עומסי ערבה להקיף מזבח...

"נחשדו" בתפילה. מעצר זוג יהודים בהר הבית

כ- 150 יהודים עלו בהושענא רבא לרגל להר הבית. חלק מהעולים סיפרו שלמרות שמדובר בערב חג, הם החליטו בעקבות מתקפת הרצח המוסלמית, לעזוב את ההכנות לחג ולעלות להר הבית לחזק את אחיזתנו במקום ולהסיר מעלינו את חרון אף ה'.

בעקבות הרציחות בירושלים הגבילה במשטרה את כניסת המוסלמים להר הבית.  ואיפשרה זאת רק לגברים מעל גיל 50, או לנשים בכל גיל. הללו ניצלו את נוכחותם בהר כדי להתעלל ביהודים, לגדף ולהטיל אימה.

3 יהודים נעצרו וסולקו מהר הבית, במסגרת מדיניות הכניעה לאיומי המוסלמים שדורשים למנוע מיהודים להתפלל במקום.

בצהריים הגדילה המשטרה לשלושים את מספר היהודים שאיפשרה לכלול בקבוצה הממוגנת. בבוקר עדיין מנו קבוצות יהודים רק עד 25 יהודים. לפקודת המשטרה.

גם בהושענא רבה התקיימה בכניסה להר תפילת חג, לאחר שכבר מהשעה 6:00 בבוקר התאספו יהודים בכניסה להר הבית. כדי להבטיח את זכייתם ולהכנס מיד עם פתיחתו בשעה 7:30.

יהודי עוכב בחשד שניסה להיכנס להר הבית עם בדי ערבות שהיו ברשותו. מחשש המשטרה מתגובת המוסלמים. לאחר דקות אחדות הוא שוחרר ואף הורשה לעלות להר.

3 יהודים אחרים נעצרו בהר הבית בחשד שהתפללו. גם הם שוחררו לאחר זמן קצר.

חברי כנסת ערבים מהרשימה המשותפת הובילו היום צעדת הסתה עם קריאות לכבוש את הר הבית בדם ואש.

ח"כ טאלב אבו עראר חיקה את מעשיו של ח"כ זחאלקה ותקף בקריאות יהודים בתוך הר הבית. השוטרים הרבים שהיו במקום לא עשו דבר.

גם בשמיני עצרת עלו יהודים להר הבית, סובבו את ההר והתפללו לגשמי ברכה.