‏הצגת רשומות עם תוויות ראש השנה בהר הבית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ראש השנה בהר הבית. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 5 באוקטובר 2016

תמונות: שנה טובה החלה בהר הבית

כך החלה שנת תשע"ז בהר הבית || שנה טובה

בראש השנה יכולים לעלות להר הבית רק הקרובים להר  132 יהודים עלו בראש השנה להר הבית  51 יהודים עלו ביום הראשון של ראש השנה  ביום השני עלו 81 יהודים בין העולים היתה קבוצה של חסידי ברסלב שעשו את ראש השנה בירושלים במסגרת הקיבוץ החסידי של ראש השנה בהר הבית  הר הבית היה שקט, שקט מדי  המוסלמים לא כ"כ נראו וגם לא נשמעו  קול השופר לא נשמע מתוך ההר  התמונות צולמו ע"י מוסלמים ונלקחו מצילומי מסך 

↓ ראש השנה בהר הבית

יום רביעי, 28 בספטמבר 2016

האם בערב ראש השנה הר הבית יפתח ליהודים?

המונים צפויים לעלות בערב ראש השנה להר הבית || האם הם יצליחו

ביום ראשון, ערב ראש השנה צפויים יהודים רבים לעלות להר הבית מכל רחבי הארץ  ביום זה נוהגים רבים לעלות, להיזכר לפני ה' במקום קודשו ולהתכונן ליום הדין  ליהודים שהתקשרו למוקד המשטרתי להודיע על עלייתם להר הבית נמסר שלא ברור אם ההר יפתח ליהודים וכי הדבר תלוי בהחלטת הדרג המדיני  ביום ראשון או ביום שני יחול ראש השנה המוסלמי  רוב המוסלמים לא מציינים יום זה ואף לא מודעים לקיומו  אבל כשיש סיבה להציק ליהודים, מתעוררים הרבה חגים חדשים ולא מוכרים גם למוסלמים עצמם  בחגים היהודיים אין שינוי בשעות הכניסה להר הבית  בחגים המוסלמיים אסור לאדם שאינו מוסלמי לעלות להר גם בשעות המועטות שההר פתוח להם  האם הר הבית יסגר בפני יהודים בערב יום הדין?  למה משטרת ישראל לא מוסרת מידע לציבור?  למה בעיני נתניהו היהודים נחשבים נחותים לעומת המוסלמים?


↓  מכתב דחוף למפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל

כ"ה אלול תשע"ו
28.9.2016
ד ח ו ף
לכבוד
ניצב יורם הלי
מפקד מחוז ירושלים
משטרת ישראל 

א.נ.,

הנדון: הודעה ברורה ממשטרת ישראל - כניסת יהודים להר הבית ערב ראש השנה.


יורם שלום וברכה!

כידוע לך יום ראשון, כ"ט אלול )2016.10.2 )הוא ערב ראש השנה הבעל"ט. ביום הזה יהודים רבים מעוניינים לעלות להר, בבוקר ובצהרים, למקום הקדוש ביותר לעם ישראל, על מנת להתייחד עם בורא עולם לפני תחילת יום הדין.

יהודים מכל רחבי הארץ, מהצפון ומהדרום, עושים מאמצים גדולים מאד על מנת להספיק לעלות להר עוד פעם אחת לפני יציאת השנה.

לצערנו בשנים קודמות העולים הגיעו לכניסת ההר בבוקר ובצהרים רק לגלות שההר נסגר, וזאת למרות שטרחו באופן מיוחד ובעוד מועד ליצור קשר עם המשטרה לפני נסיעתם כדי לוודא שההר אכן יהיה פתוח, וקיבלו מהמשטרה תשובה חיובית!

היו גם מקרים שיהודים שגרים בסביבה התקשרו חצי שעה לפני מועד הפתיחה, קיבלו אישור שההר אכן יהיה פתוח במועד רק לגלות בהגעתם לכניסה להר שלמרות האישור שניתן ע"י המשטרה רק חצי שנה לפני כן שהשער נעול ואין עונה!

לכן, אני פונה אליך ומבקש שכבר מחר בבוקר, יום חמישי, תצא ממשטרת ישראל לכלל הציבור הודעה ברורה וחד-משמעית לגבי האפשרות של עליית יהודים להר ביום ראשון בבוקר ובצהרים ערב ראש השנה וע"י כך תמנע את אגמת הנפש שנגרמה ליהודים רבים בשנים קודמות שדווקה פעלו לפי מידע שקיבלו מהמשטרה
עצמה.

יורם, מאז כניסתך לתפקיד ממ"ז ירושלים ניכרת התחלת מגמה חיובית לתקן עוולות העבר ביחס המשטרה כלפי היהודים בהר הבית. אני בתקווה שבענין הזה תבין את הרגישות והחשיבות ותפעל בהתאם.

בברכה לכתיבה וחתימה טובה!
יעקב הימן
יו"ר המטה המשותף

יום רביעי, 16 בספטמבר 2015

כך התחילה שנה חדשה בהר הבית

ובכן צדיקים יראו וישמחו || ראש השנה בהר הבית

מאות יהודים עלו להר הבית בטהרה לרגל השנה החדשה בערב יום הדין ובשני ימי החג   המשטרה נאלצה להתמודד עם התפרעויות של ערבים מצד אחד ועם מגבלות מבצעיות שמטיל עליה ראש המשלה מצד שני   למרות דיכוי המהומות, המגבלות על היהודים נמשכו  •  התמונה הראשונה צולמה בערב החג  •  שאר התמונות הן צילומי מסך מתוך אתרי מחבלים  •  תמונות אלו צולמו במהלך החג על ידי צוררי ישראל

↓ הר הבית - ראש השנה - סקירת מצב מתבסס על דיווחי ארגון ייראה

בשלושת הימים המשטרה פיצלה את היהודים לקבוצות של שיירות מאובטחות. ולא אפשרה ליהודים נוספים להכנס להר בזמן ששהתה במקום קבוצת יהודים בודדת. תיירים לא-יהודים הורשו להיכנס באופן חופשי וללא מגבלות.

יהודים רבים הגיעו לעמדת הבידוק המשטרתית בכניסה להר הבית, אך לאחר המתנות ארוכות בתור ובעקבות ההשפלה שביחס המפלה ליהודים בעלי חזות דתית, הם התייאשו ושבו על עקבותיהם. 

לצורך אבטחת היהודים, לא אפשרה המשטרה את מעבר היהודים במסלול הרגיל בצד הדרומי, מחשש לפגיעה מצד מוסלמים שהתבצרו במסגד אל אקצה.


יום ראשון - ערב ראש השנה

עד השעה 10:00 בערב החג איפשרה המשטרה ליותר מ-150 יהודים להיכנס להר הבית ולהקיף את מקום המקדש מבפנים.

לקראת השעה 10:00 סגרה המשטרה את מרחב ההר ואפשרה ליהודים להיכנס ולעבור רק במשעול השלשלת, בן 80 המטרים הצמודים לכותל המערבי מצדו הפנימי.
בשעת הצהרים מנעה המשטרה כניסת יהודים במשך 25 דקות. כחצי מתוך השעה הבודדת שההר פתוח בצהריים, למי שאינם מוסלמים.

לתיירים לא-יהודים איפשרה המשטרה כניסה חופשית לכל רחבי ההר.



יום שני - א' ראש השנה

ביום החג הראשון (יום בני) עלו יותר מ-60 יהודים להר הבית.

גם ביום הזה אפשרה המשטרה ליהודים להיכנס להר הבית רק בשעות הבוקר המוקדמות.
בעליית הצהרים מרחב ההר היה סגור לגמרי ליהודים שהורשו להיכנס להצצה בלבד ויציאה מיידית משער השלשלת.

לתיירים לא-יהודים איפשרה המשטרה כניסה חופשית לכל רחבי ההר.


יום שלישי - ב' ראש השנה

גם ביום החג השני (יום שלישי) עלו יותר מ-60 יהודים להר הבית. בין העולים בלט הרב אריה ליפו, ראש ישיבת שירו למלך, שעלה יחד עם חסידי ברסלב הנוהגים לערוך את "הקיבוץ" בראש השנה בהר הבית.

ביום החג השני המשטרה לא אפשרה כלל ליהודים להיכנס למרחב ההר. המשטרה הכניסה את היהודים שעלו להר, למשעול השלשלת בלבד.

לתיירים לא-יהודים איפשרה המשטרה כניסה חופשית לכל רחבי ההר.


עשרת ימי תשובה בהר הבית

היום, יום רביעי - צום גדליה עלו יהודים רבים להר הבית (פרטים בהמשך).

העולים ציינו בהר הבית את היום בו פרש כהן גדול מביתו ללכת פלהדרין בהר הבית, כהכנה לקראת עבודת יום הכיפורים. העולים ניסו לשחזר בעזרת הרב חברון שילה שליט"א מעתניאל את ההתנהלות בימים אלו בהר הבית ואת סדר עבודת כהן גדול ביום הכיפורים.

בעשרת ימי תשובה צפויים לעלות יהודים רבים להר הבית, יחד עם רבנים, ראשי ישיבות עם תלמידיהם.

יום ראשון, 13 בספטמבר 2015

רואים אור בקצה מהנהרה - ערב ראש השנה בהר הבית

מוסלמים זועמים ומשתוללים || יהודים עולים בהמוניהם להר הבית

יהודים רבים עלו הבוקר להר הבית  בצהריים צפויים לעלות רבים נוספים • במשך הלילה הערבים השתוללו  • ניסו לרצוח שוטרים באמצעות מטען צינור מאולתר  המשטרה הרחיקה את המחבלים  אפשרה כניסת יהודים עם מגבלות פחותות מהעבר  כל הכבוד לשר ארדן!  השר אורי אריאל מברך בברכת כהן מהר הבית את כל עם ישראל

↓ סוגרים שנה בהר הבית, מקווים, לפתוח שנה בבית שבהר

ברכת כהן ממקום המקדש לכל עם ישראל תודה לערוץ 7

שלא כהרגלנו נדלג על פירוט האירועים הקשים שהתחוללו הלילה בהר הבית. לא נזכיר את האזהרות שלנו על ההסלמה - אזהרות שמטען החבלה שנמצא, הוכיח את צדקתן. נדלג גם על ההגבלות התמוהות של מספר היהודים בהר הבית. ולא נספר לכם על התורים הארוכים בכניסה להר הבית... נסתפק בתפילה שאמנם תכלה שנה וקללותיה.


תחל שנה וברכותיה


המשטרה הדפה את הפורעים המוסלמים ואפשה כניסת יותר ממאה ועשרים יהודים בשעות הבוקר בקבוצות של 30 יהודים בקבוצה.

העולים מדווחים על הר ריק כמעט מפורעים ועל שקט מוחלט בהר.

השר אורי אריאל הכהן ברך את עם ישראל בהר הבית בברכת כהנים.

עולי הר הבית מברכים השר גלעד ארדן על התחלת תיקון העוול ומאחלים לו שנה טובה ושיצליח להמשיך בתיקון העוול בהר הבית.


שנה טובה לכל בית ישראל!!!

שנה שנבנה מחדש את בית מקדשנו.




כך יראה ראש השנה בבית המקדש

שנה טובה || כך תתחיל השנה בבית המקדש

בקודש הקודשים נמצאת אבן השתיה, אשר ממנה הושתת העולם. ממקום המזבח - מזבח אדמה לקח הקדוש ברוך הוא עפר מן האדמה, בלל אותו עם עפר מכל העולם וברא שם את האדם. בראש השנה - יום הרת עולם - יום בריאת האדם, עומד האדם לדין על כל מעשיו.

הרב אברהם בורשטיין מפרט בפנינו כיצד צוין יום נורא הוד זה במקום בו הכל התרחש.

↓ ראש חודש בבית המקדש/ אברהם בורשטיין

פתיחה - קביעת ראש השנה על פי הלבנה


לעתיד לבוא יקבע התאריך שבו חל ראש השנה, על פי הזמן שבו נראית הלבנה בחידושה, ולא על פי לוח שנה הקבוע מראש. כיצד הדבר מתבצע? בית הדין האחראי על קביעת החודשים מחליט על פי ראיית הלבנה מתי לקבוע את ראש השנה: אם הלבנה נראית ביום השלושים לאלול, נקבע תאריך זה כראש השנה, ואם לא, נקבע ראש השנה למחרת. (באופן זה יקבעו גם ראשי החדשים וממילא לוח השנה כולו).

בית הדין מחשבים האם יש סיכוי שמולד הלבנה יראה ביום השלושים לאלול. אם לפי החישוב אין סיכוי שהדבר יקרה, נותר יום זה ל' באלול והיום שאחריו נקבע כיום א' בתשרי – ראש השנה. אם יש סיכוי, בית הדין ממתינים לראות האם יגיעו ביום זה עדים שראו את מולד הלבנה. בנתיים החל מכניסת יום זה נוהגים קדושה מספק, ומבוקרו של היום עד זמן מנחה קטנה ממתינים לראות אם יבואו עדים ויעידו על ראיית מולד הלבנה. אם באו עדים והעידו שראו, בית דין מקדשים את החודש באותו יום ומקריבים את קרבנות המוסף. אם לא באו עדים עד זמן מנחה קטנה, מקריבים את קרבן התמיד של בין הערביים כבכל יום, וא' בתשרי שהוא ראש השנה נקבע למחרת ובו יקריבו את קרבנות המוספין (אך ממשיכים לנהוג ביום זה קודש).


קרבנות היום ושירת הלווים


ראש השנה פותח גם את השנה החדשה וגם את חודש תשרי, ולכן מקריבים בו בבית המקדש גם את קרבנות המוסף של ראש השנה וגם את קרבנות המוסף של ראש חודש. 

בתחילה שוחטים ומקריבים את אחד עשר קרבנות המוסף של ראש חודש: עשרה קרבנות עולה - שני פרים, איל אחד ושבעה כבשים. ושעיר חטאת. לאחר מכן שוחטים ומקריבים את עשרת הקרבנות של ראש השנה: פר, איל ושבעה כבשים לעולה ושעיר חטאת.

מערבבים יחד את היין של נסכי המוספים כולם ומנסכים אותו על גבי המזבח. בשעת הניסוך הלווים שרים את מזמור 'הרנינו לא-לוהים עוזנו' שבתהילים, הכהנים תוקעים בחצוצרות, ויש אומרים שהנגנים מנגנים. בתמיד של בין הערביים הלווים שרים את מזמור 'הבו לה' בני אלים'. 


תקיעת שופר


מצוות תקיעת שופר בראש השנה מתקיימת במקדש ביחד עם תקיעה בחצוצרות: "בחצֹצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' ". התוקע נעמד ומחזיק בידו שופר שחלקו מצופה בזהב, ומימינו ומשמאלו נעמדים שני כהנים עם חצוצרות כסף. הם תוקעים ביחד, והתוקע בשופר מאריך יותר מהתוקעים בחצוצרות. גם כאשר ראש השנה חל בשבת תוקעים כרגיל.



הערות והרחבות

  1.  "בית דין מחשבין בחשבונות כדרך שמחשבים האצטגנינים שיודעין מקומות הכוכבים ומהלכם וחוקרים ומדקדקים עד שידעו אם אפשר שיראה הירח בזמנו שהוא ליל שלשים או אי אפשר, אם ידעו שאפשר שיראה יושבין ומצפין לעדים כל היום כולו שהוא יום שלשים, אם באו עדים ודרשום וחקרום כהלכה ונאמנו דבריהם מקדשין אותו, ואם לא נראה ולא באו עדים משלימין שלשים ויהיה החדש מעובר, ואם ידעו בחשבון שאי אפשר שיראה אין יושבים יום שלשים ואין מצפין לעדים, ואם באו עדים יודע בודאי שהן עדי שקר או שנראית להם דמות לבנה מן העבים ואינה הלבנה הודאית" (רמב"ם קידוש החודש א', ו').
  2.   על פי מידות ושיעורי תורה י"ד, י"ב-י"ג.
  3.   רמב"ם מעשה הקרבנות ב', ד-ה, על פי הפסוקים בבמדבר ט"ו א'-י"ג.
  4.   עפ"י מדות ושיעורי תורה עמ' רל"ג-ד'.
  5.  לא הארכנו כאן בסדר הקרבת המוספים, עיין בעניין זה בעבודת הקרבנות, בעניין קרבנות ראש השנה, שסידר היטב את סדר ההקרבה.
  6.  "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצֹצרת על עֹלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה' אלהיכם" (במדבר י', י'). ובמשנה בסוכה (נג:): "בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות במקדש: שלש לפתיחת שערים, ותשע לתמיד של שחר, ותשע לתמיד של בין הערבים. ובמוספין היו מוסיפין עוד תשע". וכתב המנח"ח (מצוה שפ"ד ס"ק א'): "והנה כ"פ מבואר תר"ת נראה דזה מה"ת ע' בסוף ר"ה אבל מה שמבואר דתוקעין תשע תקיעות ג"פ תר"ת על כל פרק נראה דזה אינו מה"ת ורבנן תקנו כן כ"נ" (המקורות מאנצקפ"ת ערך חצוצרות עיי"ש עוד). 
  7. בגמרא בסוכה (נד.) מובאת ברייתא האומרת שתוקעים על כל מוסף: "כי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא, אייתי מתניתא בידיה: ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות שאין תלמוד לומר יתקעו, שכבר נאמר ותקעתם בחצצרות על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם ומה תלמוד לומר יתקעו? - הכל לפי המוספין תוקעין". הגמרא שם (בדף נה.) מסבירה למסקנה שאין הכוונה שתוקעים בנפרד על כל מוסף, וגם כאשר מקריבים כמה מוספין שונים עדיין תוקעים תשע לכל המוספים יחד, וכוונת הבריתא היא: "אמר רבינא: לומר שמאריכין בתקיעות. רבנן דקיסרי משמיה דרבי אחא אמרי: לומר שמרבה בתוקעין". והסביר רש"י: "...שמאריך במשך התקיעות, כשיש שני מוספין, ואומרין השיר לאחר שקרבו נסכי שניהם: שמרבה בתוקעין - שמוסיפין חצוצרות, ותוקעין יחד, וכולהו חד מיחשבי - דתנן בערכין (יג, א): אין פוחתין משתי חצוצרות ומתשע כנורות ומוסיפין עד לעולם".
  8. אלא שהרמב"ם (כלי המקדש ז', ה') השמיט דבר זה ודנו האחרונים מדוע. ועיין שפ"א (סוכה נד.) שכתב: "ואפשר דהרמב"ם מפרש שמאריכין היינו שנמשכין הט' תקיעות במשך זמן הקרבת כל המוספין ולזה רמז הרמב"ם שם בלשונו ע"ש". 
  9. בליקוטי הלכות (לסוכה נד.) כתב שהתקיעות יהיו: "בעת אמירת השיר לאחר שנסכו כל נסכיהם ביחד זה אחר זה", וצ"ע מדוע כתב לאחר הניסוך ולא במהלכו.
  10. בענין עבודת המקדש בשבת הארכנו בשאלה האם מנגנים במקדש בשבת. בסיכום הדברים שם כתבנו שמשמע לכאורה מפשט דברי רש"י והרמב"ם שבשבת רגילה לא מנגנים, וכך הבין הערוך לנר בדבריהם, אולם הלחם משנה הבין בדעת הרמב"ם שבכל שבת מנגנים וכ"מ בליקוטי הלכות בדעתו. לדעת התוספות משמע לכאורה שמנגנים בשבת, וכך נקטו היעב"ץ ועבודת הקרבנות. 
  11. נראה שאין כל חילוק בין ראש השנה לשבת לעניין זה וגם כאן תהיה אותה מחלוקת (שהרי השבות לעניין ראש השנה אמורה להיות זהה לשבות בשבת, ושניהם אינם נכללים בי"ב יום המיוחדים שבהם החליל מכה לפני המזבח). אולם בעבודת הקרבנות (ח"ב סי' ע"ה וסי' פ"ד) השמיט את כל עניין הנגינה, והזכיר רק שבן ארזה מקיש בצלצל (וזהו יותר בתורת סימן להתחלת השירה והתקיעות, וכנראה לא חלק מהנגינה), ולעומת זאת לעניין שבת(ח"א סי' קלט) כתב בפירוש שמנגנים, וצ"ע מדוע.
  12.   "מתיב רב אחא בר הונא: תמיד של ראש השנה, שחרית - קרב כהלכתו, במוסף מהו אומר - הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב. במנחה מהו אומר - קול ה' יחיל מדבר" (בריתא ר"ה ל:).
  13.   עיין בירור הלכה לר"ה ל: ציון ו', ז', ח'.
  14.   "ובזמן שחל ראש השנה להיות בחמישי בשבת שהשירה שלו הרנינו לאלהים עוזנו - לא היה אומר בשחרית הרנינו, מפני שחוזר וכופל את הפרק, אלא מהו אומר? הסירותי מסבל שכמו. ואם באו עדים אחר תמיד של שחר - אומר הרנינו אף על פי שחוזר וכופל את הפרק" (בריתא ר"ה ל:). ועיין רמב"ם תמידין ומוספין ו' ט' ובנו"כ שם. ועיין באורך בבירור הלכה לר"ה ל: ציון ו', ז', ח'. 
  15.    השילוב של שופר וחצוצרות קיים דווקא במקדש, כדברי הגמרא (ר"ה כז.): "רב פפא בר שמואל סבר למיעבד עובדא כמתניתין. אמר ליה רבא: לא אמרו אלא במקדש. תניא נמי הכי: במה דברים אמורים - במקדש, אבל בגבולין: מקום שיש חצוצרות - אין שופר, מקום שיש שופר - אין חצוצרות... אמר רבא, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מאי קראה - דכתיב בחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה', לפני המלך ה' - הוא דבעינן חצוצרות וקול שופר, אבל בעלמא - לא".
  16. במשנה בר"ה (כו:): "שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב", ובגמרא (כז.): "ופיו מצופה זהב. והתניא: ציפהו זהב, במקום הנחת פיו - פסול, שלא במקום הנחת פיו - כשר! - אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין - שלא במקום הנחת פה תנן". הרמב"ם השמיט דין זה והלח"מ (תעניות א', ד'), התקשה מדוע ונשאר בקושיא.  המעשה רוקח תירץ: "י"ל דלא נחית רבינו אלא לאשמועינן עיקר דין השופר ומאי דהוי לעיכובא וחצוצרות נראה דהוי לעיכובא דילפינן לה מקרא דבחצוצרות בקול שופר הריעו וכו' משא"כ פיו מצופה [ושופרות] דנראה דלא הוה לעיכובא ולהכי לא חש להזכירם". בדומה לזה באריכות גדולה כתב בכתר המלך שם: "ויש לומר דמצינו הרבה דברים דנשנית במשנה ובברייתא ורבינו לא הביאם בספרו... וא"כ הכא נמי נימא כן דכיון דזה דבעי שיהיה מצופה זהב בר"ה ובתענית של כסף לא נמצא לימוד ע"ז אמרינן דעשו זה במקדש משום הידור מצוה ולהכי ניחא מה שבגבולין לא עשו כן דגם במקדש היה רק להדור וניחא מה שהשמיט רבינו זה דלאו דינא הוא. ואפ"ל דמזה גופיה היה לו הוכחה לרבינו דכיון דאמרינן דשלא במקום הנחת פה כשר ומוכח דבגבולין לא עשו זה שמע מינה דזהו רק הדור ולא דין". וע"ע שם שהביא דוגמאות רבות לעניין זה, וע"ע ימי שלמה על הרמב"ם שם. [וע"ע יום תרועה למר"מ בן חביב ר"ה כו: שהתיחס לעניין זה ואחרונים רבים הקשו עליו עיין ימי שלמה הנ"ל ושפ"א ר"ה כז.].
  17.   מי תוקע? כתב המנח"ח (מצוה שפ"ד): "ואינו מבואר בדין דר"ה שהי' חצוצרות גם כן או בתעניות שהיה שופר ג"כ מי היו התוקעין אם כהנים דוקא או אפי' ישראלים. ונר' דבשופר היו תוקעין הן בר"ה הן בתעניות אפי' ישראלים דבשופר ל"מ בשום מקום קפידא בכהנים אך בחצוצרות אף בר"ה כיון דמצינו חצוצרות בכהנים ג"כ בר"ה היו הכהנים תוקעין בחצוצרות וישראל בשופר הן בר"ה והן בתענית כנ"ל. וראיתי בספרי מביא ראיה שכהנים בע"מ (בעלי מומין) כשרים לתקוע בחצוצרות משמעון אחי אמו שהי' חיגר ברגליו והי' תוקע בחצוצרות ור"ע דחה שהי' בר"ה וביובל והודה ר"ט נראה דאף בר"ה היו כהנים תוקעין בחצוצרות כמ"ש אך בע"מ כשרים".
  18. באילו חצוצרות? כתב המנח"ח (שם): "אבל ברור דחצוצרות של תענית היו גם כן כסף כי שוים בדיניהם לכ"ד וגם החצוצרות שהיו תוקעין עם השופרים בר"ה ג"כ היו של כסף כ"נ".
  19.   "שופר של ראש השנה של יעל, פשוט ופיו מצופה זהב, ושתי חצוצרות מן הצדדין. שופר מאריך וחצוצרות מקצרות, שמצות היום בשופר" (משנה ר"ה כו:).
  20.   "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעין, אבל לא במדינה" (משנה ר"ה כט:). ובגמרא: "מנא הני מילי? אמר רבי לוי בר לחמא אמר רבי חמא בר חנינא: כתוב אחד אומר שבתון זכרון תרועה, וכתוב אחד אומר יום תרועה יהיה לכם. לא קשיא; כאן - ביום טוב שחל להיות בשבת, כאן - ביום טוב שחל להיות בחול. אמר רבא: אי מדאורייתא היא - במקדש היכי תקעינן? ועוד: הא לאו מלאכה היא דאצטריך קרא למעוטי... אלא אמר רבא: מדאורייתא מישרא שרי, ורבנן הוא דגזור ביה, כדרבה. דאמר רבה: הכל חייבין בתקיעת שופר, ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד, ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים". והסביר רש"י: "גזירה שמא יטלנו וכו' - ובמקדש לא גזור, דאין איסור שבות דרבנן במקדש".   ועיין רמב"ם שופר ב', ח' ובהשגות הראב"ד שם.
  21. נאמר במשנה (מנחות ק:): "לחם הפנים נאכל אין פחות מתשעה ולא יותר על אחד עשר. כיצד? נאפה מערב שבת - ונאכל בשבת לתשעה, חל יום טוב להיות ערב שבת - נאכל לעשרה, שני ימים [טובים] של ראש השנה - נאכל לאחד עשר". לכאורה הצורך בהקדמת האפייה קיים גם כאשר מקדשים על פי הראיה וכדברי הרמב"ם שהבאנו לעיל שגם בזמן שהמקדש קיים, קורה שנוהגים יומיים בגלל שאם לא באו עדים עד המנחה נוהגים אותו היום קודש ולמחר קודש. אלא שיש לעיין מה הדין כאשר אפו את לחם הפנים ביום ד' ובסוף באו עדים וקידשו את יום ה' להיות ראש השנה, וא"כ יום ו' הופך להיות יום חול גמור. האם צריך לאפות בו לחמים חדשים, או שמשתמשים באלה שנאפו ביום ד'? וצ"ע.

יום שישי, 11 בספטמבר 2015

שידור חי: סוגרים שנה בהר הבית

ברגעים האחרונים של השנה || כי כאן הכל התחיל

למה נקראת האבן שעליה עמד ארון הברית "אבן השתיה"? -  כי ממנה הושתת העולם!
איפה נברא האדם? - אדם ממקום כפרתו נברא - ממקום המזבח בהר המוריה!
ומתי זה קרה? - היום הרת עולם - בראש השנה!

↓ לקראת ראש השנה חוזרים בתשובה - מתחברים למקור


בערב ראש צפויים מאות יהודים לעלות להר הבית בשעות 7:30 - 11:00  ו-13:30 - 14:30.

"עת שערי רצון להיפתח"-סליחות ותפילת שחרית של ערב ראש השנה, יום א', בשער היהודים של הר הבית. (שער המוגרבים הצמוד לכניסה לכותל). 

סליחות בשעה 6:00. 
לאחר מכן תפילת שחרית. 
לאחר התפילה הר הבית ייפתח לכניסת יהודים בשעה 7:30 וכולנו נעלה להר לכבוד השנה החדשה! 

-נא להביא את סדר הסליחות הספרדי- 

כמו כן תשודר העלייה בשידור ישיר מהשטח. 
לינק לכל עולה להר שירצה לשדר מהשטח החל מהשעה 07:30: 
prod.awevid.com 

לינק לצפייה בשידור החי: 
https://awevid.com/events/6r_1jwbo


דגשים הלכתיים:
לפני העליה להר הבית יש לטבול במקוה כשר או במעיין.
העליה להר הבית אסורה בנעלי עור (ניתן לעלות עם נעלי יום כיפור).
יש להקפיד בהר הבית על דיני מורא מקדש.
לפרטים נוספים: לחץ כאן >>

לפי דרישת המשטרה, יש להצטייד בתעודה מזהה.
ניתן להפקיד כלי נשק בנקודת המשטרה שליד הכותל המערבי.