יום חמישי, 13 ביולי 2017

שאל את הרב: חתונה על הר הבית

חתונה בהר הבית? || שאלה ותשובה

לפני כשבועיים נערכו בהר הבית קידושין  הרב יובל שרלו, התומך בעליה להר הבית ואף עלה עם תלמידיו להר, נשאל לדעתו על עריכת חתונה בהר הבית  בתשובתו מתייחס הרב לעוד שתי נקודות: שייכות פשוטי העם להר הבית ועריכת תמונת סלפי במקום  הנה השאלה והתשובה


↓ שאלה ותשובה/ הרב יובל שרלו


שאלה:

מה דעת כבוד הרב על אירועים שמתפרסמים לאחרונה של קידושי אשה בהר הבית. מצד אחד אני מבין את הרצון של אנשים לתת נופך מיוחד וקדוש לרגע המיוחד בחייהם. כמובן בעיניהם זה גם עוד צעד של הפגנת נוכחות ובעלות במקום הקדוש ביותר שלצערנו כיום הגישה אליו דווקא ליהודים, מוגבלת.

אולם נראה לי מצד שני שבסופו של דבר יש כאן חוסר כבוד למקום המקדש. כנראה שכשבית המקדש היה קיים לא התחתנו שם ולא השתמשו בו לאירועים פרטיים מלבד מה שמצווה לעשות דווקא בבית המקדש (קרבן תודה, קרבן יולדת וכד'). האם אין כאן מידה של קלות ראש וחריגה ממורא מקדש? ראיתי דעה שאפילו בשמחת בית השואבה דווקא הצדיקים הורשו לרקוד כיוון שהיה ברור ששמחתם היא ללא קלות ראש.

אשמח אם הרב יתייחס גם לתמונות סלפי וכד' שמתפרסמות מאנשים שעולים על הר הבית.

תודה רבה ויישר כוח

תשובה:

שלום וברכה,

למעשים אלה יש משמעויות רבות, ואתייחס אך ורק להיבטים הרוחניים שלהם, ולא להיבטים הפוליטיים.

בית המקדש כפי שאני מבין אותו אינו מיועד רק לצדיקי עליון.

יש בו נדבכים נדבכים, ואף ההלכה מבטאת את היסוד הזה: היא בנתה מעגלים מעגלים סביב הר הבית. מקומות בהם מותר לכולם להיכנס; מקומות בהם רק כהנים; מקום שבו רק כהן גדול.

חתונה כן נמצאת בחלק מהמעגלים, וחתונה אינה ראויה במקום בו אסור להיכנס (במובן המטאפורי).

וכעת, שבכלל המקום שאנו עולים אליו הוא מצומצם - הדבר מאוד תלוי בהקשר ההתכווננות.

כשזה חלק ממעשה פוליטי הפגנתי - אני מאוד מתנגד.

כשזה חלק מקדושת המשפחה, המתחברת לקדושת המקום - זה מעשה ראוי.

ועכשיו צריך לחשוב איך ליישם את זה בפועל.

לגבי סלפי: לדעתי דיני קדושת הר הבית המופיעים במשנה, ביישומם היום, אינם מתירים את קלות הדעת הזו.

כל טוב

פינחס: ראה מעשה ונזכר הלכה/ הרב ישראל אריאל

פרשת המקדש || פינחס תשע"ז

מדוע אמרו חז"ל על פנחס: 'ראה מעשה - ונזכר הלכה'?  פעמים רבות הנני נשאל: למה לא שומעים תלמידי חכמים האומרים שצריך לבנות מקדש?  למה יש רבנים שאומרים שמקדש ייבנה על ידי משיח, או שמקדש יבוא משמים?  התשובה טמונה בנקודת המוצא


↓ מאת: הרב ישראל אריאל

מדוע אמרו חז"ל על פנחס: 'ראה מעשה - ונזכר הלכה'? הרי גם משה ראה בדיוק את אותו מעשה כמו פנחס, שהרי אליו ניגש זמרי באמרו: 'בן עמרם! זו מותרת או אסורה', ולמה לא עשה דבר?'

אולם דומה שכוונת חז"ל לומר: 'ראה מעשה', היינו, ראה בעיני רוחו את עצמו לוקח רומח ועושה מעשה, רק אז 'נזכר הלכה' שלמד אותה לפני ארבעים שנה כשירד משה מן ההר, ש'הבועל ארמית – קנאין פוגעין בו'.

לעומתו, משה, לא ראה את עצמו עושה מעשה, אם מפני זקנתו, אם מפני שהגיע יומו לסיים את שליחותו, אם מפני שרפו ידיו כשראה את ה'כלה מקלקלת בחופתה', וכשאין אדם רואה את עצמו עושה מעשה - 'נתעלמה ממנו הלכה'.

הוא מה שאמרו חז"ל: 'הלומד על מנת ללמד - מספיקים בידו ללמוד וללמד, והלמד על מנת לעשות – מספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות!' כי כשאדם חותר לעשות ולבצע - גם תלמודו מתחדד, הוא מאמץ את כל חושי המעשה, וזכרונו מעלה לו את כל הידיעות האפשריות כדי להוציא את המעשה אל הפועל.

כשאדם מתכוון ורוצה לעשות את דבר ה', מן השמים יסיעו בידו למצוא את הסעיפים בהלכה וכן את הפתרונות המעשיים כדי להוציא את כוונתו לפועל, אך כשאינו מתכוין לעשות - 'מתעלמת ממנו הלכה', ולהיפך, ימצא סעיפים בהלכה למה אסור לעשות!

פעמים רבות הנני נשאל: למה לא שומעים תלמידי חכמים האומרים שצריך לבנות מקדש? למה יש רבנים שאומרים שמקדש ייבנה על ידי משיח, או שמקדש יבוא משמים?

התשובה טמונה בנקודת המוצא: הרוצה לקיים את מצות ה' למעשה – יתקיים בו: 'ראה מעשה – ונזכר הלכה!' אם יראו תלמידי חכמים את עצמם חוצבים באבן ונושאים את אבני המקדש על גבם, יופיעו לנגד עיניהם כל ההלכות המלמדות שחובה לבנות מקדש.

אך אם מקנן החשש בלב: מה יאמרו הבריות? האם אפשר כיום, בעולם המודרני, להקריב בעלי חיים על גבי המזבח? או אם תעלה בפניהם השאלה: שמא מבניית המקדש על הר הבית יתעוררו אומות העולם נגדנו? מאותו רגע שעולים פקפוקים אלה ואחרים לנגד עיניהם - 'הידים רפות' 'ומתעלמת מהם ההלכה'. ולהיפך, יתחילו להופיע הלכות חדשות: צריך נביא, צריך מלך, צריך אפר פרה, איננו יודעים את מקום המזבח, ושאר חידושי הלכה שלא שמעתן אוזן מעולם!

יבנה המקדש: הכרזת נאמני הר הבית

יבנה המקדש || התנועה לכינון המקדש



הכרזת ריבונות על כל ארץ ישראל מאת נאמני הר הבית נעשית מהמקום הקדוש הנמצא בלב הארץ  לפני 28 שנים

↓ יבנה המקדש: הכרזת נאמני הר הבית

 

יום רביעי, 12 ביולי 2017

הלכה יומית בנושאי המקדש - י"ט בתמוז תשע"ז

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || י"ט בתמוז תשע"ז
נאמר בתורה ביחס ללחם הפנים: "לחם פנים לפני תמיד" (שמות כה,ל) והכוונה בזה שהלחם יהיה באופן תמידי על השלחן. לפיכך כשמוציאים את הלחם המונח על השלחן, עומדים הכהנים המוציאים את הלחם בצד דרום ופניהם לצפון ומושכים את הלחם והכהנים שיבדם הלחם החדש עומדים בצפון ופניהם לדרום ומיד מכניסים את הלחם החדש טפחו של זה לצד טפחו של זה (רמב"ם תמידין ומוספין ה,ד). 

צפו: שבעה עשר בתמוז בהר הבית • הגיע זמן בניין

אלפיים שנה בכינו, חמישים שנה חיכינו || הגיע זמן בניין

להר הבית עלו אתמול יהודים רבים לפקוד את מקום החורבן ביום הצום  ללא אירועים חריגים  ללא מעצרים  משטרת ישראל נערכה לתת מענה למספר רב יותר של יהודים  היערכות לנסיקה נוספת בתשעה באב


↓ לבנות במקום לבכות



במטה ארגוני המקדש מדווחים על עליה של שישים אחוזים במספר היהודים בהר הבית ביחס לשנה שעברה. "למרות החום הרב ושעות הפתיחה המצומצמות ליהודים רק בשעות הבוקר, הכמיהה ודרישת המקדש הולכת ומתעצמת ומתבטאת בשטח". אמר דובר המטה אסף פריד.

בסיפוק רב ציינו העולים כי המשטרה נערכה במקום בכוחות מתוגברים שאבטחו את העליות ומנעו כל אירוע חריג במקום מצד הוואקף והמוסלמים. גם אף יהודי לא נעצר היום ולא הוצא מן ההר. 

בין העולים היום להר הבית נצפו גם הרבנים, הרב יצחק יעבץ, הרב עמיחי שוקרון והרב אליהו וובר. 

במטה ארגוני המקדש נערכים לתיגבור משמעותי במספר הפוקדים את הר הבית במהלך שלושת השבועות הקרובים. שתיה קרה וכיבוד קל יוגש לעולים הרבים במשך ימי בין המצרים, ומספר העולים צפוי להגיע לשיא בתשעה באב.

יבנה המקדש: מגילת ההר

יבנה המקדש || התנועה לכינון המקדש



מגילת ההר מוצגת פני הקוראים  כל קורא מתבקש לחתום ולשלוח את החתימה למזכירות התנועה לכינון המקדש

↓ יבנה המקדש: מגילת ההר

 

יום שלישי, 11 ביולי 2017

הלכה יומית בנושאי המקדש - י"ח בתמוז תשע"ז

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || י"ח בתמוז תשע"ז
ביום השבת מוציאים את הלחם שהיה שם כל השבוע ומניחים לחם חדש. את הלחם שהוצא מחלקים בין המשמר הנכנס והמשמר היוצא של הכהנים, והכהן הגדול יכול לקבל חצי מהלחמים של כל משמרת (רמב"ם תמידין ומוספין ה,ג).

י"ז בתמוז בהר הבית - על סיפור אחד מני רבים

מזכי הרבים || עולים ומעלים בקודש

חז"ל מספרים שאלקנה, אביו של שמואל הנביא עלה להר הבית ארבע פעמים בשנה  המצב בשילה לא היה במיטבו ולכן רבים נמנעו מעלה למשכן ה' בשילה  אלקנה פתח בקמפיין לעידוד העליה לרגל ובכל פעם הוא עלה מדרך אחרת ועודד עולי רגל נוספים להצטרף  זכות קירוב עם ישראל לבית ה' עמדה לו לדורות, הוא זכה לבן שהנהיג את ישראל בדרך ה' והקים את מלכות בית דוד  אלקנה זכה לממשיכים רבים בדורנו  רבים מהם יוצאים עם תלמידיהם וחבריהם באשמורת הבוקר, כדי להספיק להיות בין העולים הראשונים שיפקדו את חצרות בית ה'  איתן אונטרמן ומשפחתו הם דוגמה אחת מני רבות

איתן אונטרמן עם אביו, אחיו ואחותו

↓ באשמורת הבוקר מעכו להר הבית

המדרש מספר על אלקנה אביו של שמואל הנביא ועל עלייתו לרגל מרמתיים צופים למקדש ה' בשילה: 
אלקנה, ואשתו בניו ואחיותיו וכל קרוביו היה מעלה עמו לרגל, ובאים ולנים ברחובה של עיר, והייתה המדינה מרגשת

והיו שואלין אותן להיכן תלכו?
ואומרים לבית ה' שבשילה, שמשם תצא תורה ומצות, ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך יחד?
מיד עיניהם משגרות דמעות אומרים להם נלך עמכם? ואומרים להם הן,
עד לשנה הבאה חמשה בתים, לשנה אחרת עשרה בתים, עד שהיו כולם עולים. ובדרך שהיה עולה שנה זו - לא היה עולה שנה אחרת, עד שהיו כלם עולים, אמר לו הקב"ה אלקנה! אתה הכרעת את ישראל לכף זכות, וחנכתם במצות, וזכו רבים על ידך, אני אוציא בן ממך שיכריע את ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצות, הא למדת שבשכר אלקנה שמואל.

לא רק אלקנה, לא רק רמתיים צופים

עולי הר הבית עומדים נפעמים מול עשרות ממשיכי דרכו של אלקנה מכל הארץ. בית שמש, צפת, חברון, גוש עציון, קרית שמונה, דימונה, הגולן, רעננה, רמת גן, קרני שומרון, עכו... והרשימה עוד ארוכה.

אחד הסיפורים המיוחדים שייכים לקבוצה מעכו בניצוחו של איתן אונטרמן. 

בעכו פועלת קבוצה תוססת של חברים שעולים להר הבית. בקבוצת הוואטצאפ של העולים עוברות הודעות על עליות קרובות וסיפורים על חוויות מהר הבית.

פעם בחודשיים בערך, מודיע איתן על עלייתו להר הבית ברכב נוסעים גדול. עד העליה הרכב מתמלא בעולים נוספים. הפעם, לציון יום הבקעת חומות ירושלים שמר איתן כמה מקומות לבני משפחתו, אשר עלו יחד להבקיע את החומות, אבל הפעם מהכיוון ההפוך.

טליה, אחותו של איתן, נאותה לשתף אותנו בחוויותיה.


חוויות מהעלייה להר הבוקר/ טליה אונטרמן:

הלב קרוע. הרבנות הראשית אוסרת, רבנים גדולים אחרים אומרים שזו מצווה. המוח אומר שלכאן ולכאן יש על מי לסמוך. הלב אומר לעלות. 

וכך מצאנו את עצמנו בהחלטה משפחתית, מתכווננים לעליה משותפת ב-י"ז בתמוז. עלינו חמישה, לשניים מתוכינו זו היתה העליה הראשונה.

ההכנות קצת מעורבבות. הכל צריך להיות נקי. ממש נקי. מתפללים שה' ינקה לנו גם הלב.  שבוע שלם של תודעת מקדש. המציאות שגרתית לכאורה, אבל מעל הכל מרחף ערפל קדוש של הכנה - כי שמה אלוקים.

3:30 בבוקר. יוצאים מעכו. הצום עוד לא התחיל, מנשנשים קצת ויוצאים לדרך. הרכב מלא ברוך ה' (7 מקומות). 

מישהו מתחיל לשיר "השבעתי אתכם" ומבקש לשים דיסק. נזכרים ששלושת השבועות התחילו.

לא מפעילים את הרדיו, אבל יש שמחה. "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך".

שמחה וצום ביחד? מסתבר שכן. אור וחושך משמשים בערבוביא לגמרי. מזכירים לעצמנו שאלפיים שנה חלמנו. שאמנם המצב רחוק מלהיות אופטימלי, אבל סבא וסבתא בשואה היו חולמים לזכות. לזכות לראות ולהיראות.

מגיעים. הבנים טובלים ברובע, אני הולכת לכותל. הכותל האהוב וספוג הדמעות. שחרית. "ולירושלים עירך ברחמים תשוב". הלב מרגיש שזה הדבר הנכון.

7:30 ואנחנו על הגשר. לשם ייחוד. מישהו מעיר שאנחנו לא עולים כאנשים פרטיים אלא שלוחים של עם ישראל.  כ-35 יהודים.

פעם חשבתי שצריך להרגיש בהר "חשמל". אבל אז אחי היקר האיר לי שההר הוא כמו פחמימה מורכבת. את מתיקות הסוכר אנחנו מרגישים מיד והיא חולפת מהר, אך לעומת זאת פחמימה מתפרקת לסוכר לאט לאט ומשביעה להרבה יותר זמן. 

מהלכים. מדי פעם אני משתדלת לזקוף את הגב, זה הבית שלנו.

שוטר ערבי מתקרב אלי ואומר "את ממלמלת. תפסיקי". הפסקתי.

קטפתי עלה למזכרת ואותו שוטר ביקש שאתן לו את העלה. אבא'לה איזה גלות.

הלב פועם. קמעא קמעא. חלוציות. תודה לה' על הזכות. 

ירושלים כבר פחות יושבת בדד, אנחנו חזרנו.

הזמנה! כנס היין למקדש בראש חודש אב, בר אילן

מחקרי גפנים ויין במדע ובהלכה לקראת המקדש || אַלְפָא לַיַּיִן

בראש חודש אב - יום פטירת אהרון הכהן יתקיים כנס בנושא: היין במקדש  הכנס יתקיים ביום שני, א' באב (14/7) בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן, חדר הישיבות בבנין 410, קומה ג'  המושב הראשון יוקדש לזכרה של הלל אריאל הי"ד  הציבור הרחב מוזמן!  מספר המקומות מוגבל  להרשמה מראש: 0545-343-545


↓ תוכנית כנס אלפא ליין

10:00 - התכנסות

10:15 - ברכות: פרופ' הלל ויס
   
10:30 - על הארץ ועל פרי גפנה
יו"ר ופותח: פרופ' זהר עמרפרופ' אליעזר גולדשמיט: הפיזיולוגיה של הגפן ותנאי ההלכהד"ר שיבי דרורי: זני גפן אנדמיים לארץ ישראל המתאימים לייצור יינות איכותיים
ד"ר ישי נצר: גידול כרם בתנאי בעלשראל מוניץ: היתרון האפשרי בגידול כרם רוגליתמשה ברונר: השפעת הקומפוסט על הגפנים בשנים הראשונותעמיחי אריאל: המשמעות הטופוגרפית של "כרם בן שמן"הרב יהודה עמיחי, ראש מכון התורה והארץ: על מצוות התלויות בארץ גפנים ויין
משיב: דרור דותן, אגרונום
  
 12:30 - הפסקת סעודה והסיבת ראש חודש
סיום מסכת ליום פטירת אהרון הכהן
סעודה על לחמי-תודה, ועל כוס יין-רוגליות, לחיי השלום

13:30 - ארכיאולוגיה אקטואלית
פרופ' עמוס הדס: היין בתרבות החול והמקדש בימי המקרא והמשנהאריה קליין: בין המקווה, הגת והכבשן - יין וטהרה ביהודה בימי הבית-השני בעקבות עונת החפירות תשע"ו - תשע"ז

15:00 - גפן ויין בטהרה בימינו
הגאון רבי צבי רוזנטל שליט"א: פתרונות יקבהרב עזריה אריאל: מכון המקדש וחידוש הטהרהמלכה ועמירם אלבה: כרם שלמה אלבה ז"ל, חלוץ כרמי הרוגליות לנסכי המקדש - סרטוןהרב יעקב סביר: משקין בטהרה בימינוהרב מנחם מקובר: מאי נסכים?

17:00 - הדגמת נסכים
הכהן הרב ברוך כהנא: מידות כלים וניסוך

מספר המקומות מוגבל
להרשמה מראש: 0545-343-545

יבנה המקדש: כסליו במקדש (המשך)

יבנה המקדש || התנועה לכינון המקדש



המשך מאמרו של הרב עודד כיטוב על כסליו במקדש

↓ יבנה המקדש: כסליו במקדש (המשך)

 

צפו: הקרב על בית המקדש - אז והיום/ חגי בן ארצי

שבעה עשר בתמוז || יום הבקעת חומות העיר

ד"ר חגי בן ארצי לוקח אותנו אלפיי שנה לאחור אל ירושלים במצור, אל קרב הגבורה על הגנת בית המקדש ואל הבקעת חומות העיר ושרפת בית מקדשנו  במהירות הבזק מחזיר אותנו בן ארצי אל שנת תשכ"ז ואל שנת תשע"ז  ד"ר בן ארצי מסיים עם קריאה לממשלת ישראל  הסרטון הופק ופורסם בערוץ 7

↓ לחזור להר הבית

יום שני, 10 ביולי 2017

הלכה יומית בנושאי המקדש - י"ז בתמוז תשע"ז

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || י"ז בתמוז תשע"ז
אי אפשר להניח על השלחן סדר אחד בלי חברו. וכן בזיך אחד בלי חברו שהסדרים והבזיכים מעכבים. חינוך שלחן לחם הפנים נעשה בהנחת הלחם ביום השבת (רמב"ם תמידין ומוספין ה,ג). 

מָקוֹם בַּמָּקוֹם: המקוואות בתוך הר הבית

על מָקוֹם - בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' || כפות המנעול

חכמינו זיכרונם לברכה מזכירים במקורות מימי הבית השני את מקוואות הטהרה שהתרבו בירושלים, ובהם אף מקוואות שהיו בתוך שטח הר הבית עצמו  הפינה השבועית של "כפות המנעול" עוסקת בשלושה מתוך המקוואות הרבים:

מקווה שנמצא מתחת לפתח המזרחי ביותר של מסגד אל אקצא 

↓ מאת: פינחס אברמוביץ'/ כפות המנעול

חכמינו זיכרונם לברכה מזכירים במקורות מימי הבית השני את מקוואות הטהרה שהתרבו בירושלים, ובהם אף מקוואות שהיו בתוך שטח הר הבית עצמו. כך במסכת מדות נזכר 'בית הטבילה', אשר הגישה אליו עברה בלשכה הצפון-מערבית של בית המוקד, מצפון למקדש; בית טבילה נוסף נזכר שהיה בלשכת המצורעים שבעזרת הנשים. במסכת יומא נזכרים המקוואות של הכהן הגדול, מעל לשכת בית הפרווה שבעזרה, ומעל שער המים. 

הממצא הארכיאולוגי שסביב כותלי הר הבית הדרומי והמערבי מכיל מקוואות רבים שסבבו את הר הבית. סך הכל נתגלו סביב הר הבית כ-150 מקוואות טהרה אשר שימשו את עולי הרגלים בירושלים בימי בית המקדש השני. בין המקוואות ישנם מקוואות אשר יצאו משימוש עוד בימי הבית השני כאשר נקברו מתחת למתחם הר הבית בעת שהמלך הורדוס הרחיב את שטח ההר. נזכיר כאן שלושה מתוכם: 

1. 

מתחת לפתחו המזרחי ביותר של מסגד אל אקצא הנוכחי נמצא מקווה טהרה המתוארך לימי הבית השני. המקווה נתגלה במהלך השיפוצים שנעשו במסגד בשנים 1938 1942 בניהולו של רובורט המילטון. המקווה לא פורסם בפרסום מדעי בידי המילטון, אשר נמנע מלפרסם ממצאים שקדמו לתקופה הערבית, והוא פורסם לראשונה בשנת 2008 על ידי צחי דבירה במאמר "מידע חדש מחפירות שונות בהר הבית במאה השנים האחרונות" (בתוך: חידושים בחקר ירושלים הקובץ ה-14), שם אף הביא תצלומים של המקווה מארכיון רשות העתיקות.

שני מתקני מים שזוהו על ידי רוני רייך כמקוואות טהרה

2. 

בשני צידי הכניסה של השער הכפול (שער חולדה המערבי) ממוקמים באופן סימטרי שני מתקני מים אשר זוהו על ידי הארכיאולוג רוני רייך כמקוואות טהרה. לשני המתקנים צורת 'קמץ' (כעין - T) והם ממוספרים כבור מס' 6 ובור מס' 36 במפת בורות המים של ההר שערכו ומיספרוּ צ'ארלס וורון וצ'ארלס וילסון במאה ה 19. נראה שמקוואות אלו היו מחוץ לשער הר הבית הקדום, משני צידי השער ומעט דרומה לו. רוני רייך מניח שמקוואות אלו הותקנו בסמיכות לשערי חולדה הקדומים, לפני שהמלך הורדוס הרחיב את שטח ההר, ואשר בעת הרחבת ההר דרומה ובניין הסטיו המלכותי, מולאו המקוואות בעפר ויצאו מכלל שימוש.


3. 

למרגלות המקטע הדרומי של הכותל המערבי (היום במתחם מרכז דוידסון) נתגלו שני מקוואות טהרה אשר יצאו מכלל שימוש בעת שנבנה חלקו הדרומי ביותר של הכותל המערבי בסוף ימי הבית השני. על פי הממצאים הנוספים שנחשפו ביסודות הפינה הדרום-מערבית של מבנה הר הבית, מקוואות אלו היו חלק ממבני מגורים אשר נבנו מחוץ למתחם הר הבית החשמונאי. מבחינה טופוגראפית מבנים אלו מונחים על ירכתי הגבעה המערבית העולה להר ציון ולרובע היהודי, כאשר פינתו הדרום מערבית של הר הבית, שנבנתה לאחר התקופה החשמונאית, מיוסדת אף היא על ירכתי הר ציון. בעפר המילוי שנמצא במקוואות אלו, ביסודותיו של הכותל המערבי, נמצא בין היתר מטבע של וולריוס גראטוס, המושל הרומי מטעם הקיסר טיבריוס, והוא מתוארך לשנים 17 18 לספירה, כמובן לאחר מות המלך הורדוס בשנת 4-. נראה, שבנייתו של הכותל המערבי נשלמה לאחר מותו של המלך הורדוס, כמעט 30 שנה לאחר בניית המקדש של הורדוס, וכ-50 שנים לפני חורבנו. 

מקווה שנסתם ועליו הונחו נדבכי הכותל המערבי של הר הבית

היום! הזמנה לכנס המקדש בערב שבעה עשר בתמוז

בשביל המקדש || כנס המקדש התשיעי

כנס המקדש התשיעי יתקיים בערב שבעה עשר בתמוז בירושלים • בכנס ישתתפו מיטב המרצים והוא יכלול תוכנית אומנותית • יום שני, ט"ז בתמוז משעה שלוש אחה"צ • בית הספר מימון, רחוב בן ציון 7, קרית משה ירושלים


↓ הזמנה לכנס המקדש התשיעי

כנס המקדש התשיעי



לכבוד ידידנו היקרים!

שמחים אנו לבשר על הכנס התשיעי 'בשביל המקדש'.

בכנס יתקיימו שיחות מרתקות עם טובי הרבנים והמרצים:
הרב שמואל אליהו הרב ישראל אריאל, ד"ר חגי בן ארצי, הרב שמואל טל, הרב מנחם מקובר והרב יששכר היימן.
וכן סדרת הרצאות לנשים ע"י הרבנית שולמית פישר, הרבנית חווה שימלוביץ' והרבנית אסתר כי-טוב

את הכנס ילווה הזמר והיוצר הראל טל, בנוסף להופעה מלאה הסוף הערב.

הכנס יתקיים ביום שני ט"ז תמוז (10.7 למניינם) החל מהשעה 15:00

בית הספר מימון, רחוב בן ציון 7, קרית משה ירושלים.