לק"י
7 דנחמתה
אבודרהם קובע, שסדר הפטרות של נחמה – הוא סדר ברזל והפטרות הנ"ל לא נדחות, אפילו על ידי ראש חודש.
מענין לגלות, שבתום 7 שבתות נחמה, לאחר ראש השנה, יום כפור, סוכות ושמחת תורה, כבר בשבת השניה, -"נח" – אנו שוב קוראים אותה הפטרה:
עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים
וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ:
וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ:
(ישעיהו נד)
דבר יותר מפתיע – ישנן 3 (!) גמרות על הפסוק הזה !
וכך מסופר בהן: עלו תלמידיו של ר' יוחנן למעלה (רוחנית), ולאחר שחזרו – רצו לצחוק על מורם הזקן, ושאלוהו: - "אם אנחנו הצלחנו להגיע לכזה גובה רוחני, בהיותינו בגלות, איזה חידוש כבר יכול לחדש לנו משיח, לכשיתגלה !?
ענה להם ר' יוחנן: אתם תיישים צעירים עסוקים בלרדוף אחרי שמלות ! הרי כתוב אצלנו: וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח !
- "לא מבינים סינית !" – היתה תגובתם הנחרצת.
- נו זה פשוט מאד – ענה רבם : "זאת אומרת, שבזמן הגואל, יהיו כל שערי ירושלים מיהלום אחד, בגודל 30X30 אמה !"
- בטח – צחק אחד מתלמידיו. אנו באמת "תיישים", אלא כשאנו סוף – סוף מוצאים כלה, אנו מארסים אותה בטבעת יהלום : 1 ממ, 2 ממ, 3 ממ, יהלום בגודל יותר גדול א. – לא ראינו וב. – אין לנו מספיק כסף לרוכשה. יהלום של 30 אמה !!! חא חא חא חא...
הרב – שתק, והמלאכים למעלה – ראו את הדבר.
לאחר זמן, יצא אותו תלמיד, לרגל עסקיו, כנראה, לחו'ל. ואיך שהפליגה ספינתו ועזבה את נמל יפו, - טבעה. הגיע המסכן לקרקעית הים, ראה דגים מנסרים יהלום בגודל 30X30 אמה! מה זה – שאל בשפת הדגים (הרי היה ת"ח!)?
יא טאמבאל , ענו לו הפועלים המיוזעים– עוד מעט המשיח בא, ואת השערים עדיין לא הכנתם !
נעשה נס ל"טמבאל", צלח את הים, רץ אל בית המדרש, ונפל לרגלי ר' יוחנן – "צדקת !" צעק, מתפלש באבק..
- במה צדקתי ? – שאל הרב.
- בקשר ליהלום של 30 אמה !
- ואיך אתה יודע שזאת האמת ? – שאל הרב (נקאץ)
- "ראיתי !"
- אהא, ראית !? – נתן בו מבט והפך אותו לגל עצמות..
כמובן, שפה מופיע, מי אם לא, מיודעינו, הסופר נקאץ, ר' אליעזר, שמאז תנורו של עכנאי, הפך למהנדס בניה מאד מבוקש.
"מה פה קורה פה ?!" זעק בזעם. ר' יוחנן לא היה מסוגל לעצור פני הסערה המתקרבת ושטף האשמות של "המהנדס".
- 30X30 אמה, זה בטח אצלך הגודל החיצוני של השערים ! מה זאת אומרת? השער עצמו הוא מכסימום 20X20 ?!
ר' יוחנן לא ידע נפשו, איזה תיק מפילים עליו ולמה כבר אפשר לצפות.
- הרי כתוב ואתה יודע זאת, המשיך "המהנדס הזועם", שבנות ירושלים, לאחר ריקודים בעמק שילה בט"ו באב, עלות לגובה של 150 אמה וחוזרות לירושלים! ואיך יכנסו לשערי "הפיצקלאך" שלך !?
ניתן לסכם את התקופה "בין המצרים" בפסוק: "ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים – אקבצך"
אם 2500 שנה, עם כל מה שאנו יודעים, מה עבר על עמינו, ובמיוחד לפני 72 שנה – זה הוא "רגע קטון", אם כן, אנו שנמצאים בעיצומם של "רחמים גדולים", - בטוחים בהופעת השערים הנוצצים והמתנשאים לגובהי מרומים...
האדם הרי הוא סך הכול של חלומותיו, הכמוסים והקסומים! החלום – משפיע על הרצון, הרצון – מעצב את המעשה, והמעשים – קובעים את הגורל! גורל האדם ויעוד העם. ומה מגשים את החלום – תפלה ! ואיפה היא התפלה הכי כנה, מכל הלב, וגם מתקבלת מיד – ברור שבהר המוריה !
לזכר הקדושים יצחק וטליה אימס הי"ד, בהתקרב שנתים להרצחם בכ"א אלול תש"ע
עבדכם חיים אודם י"ב מנחם אב ה'תשע"ב עפרה
תמונות יפות, מעשי ידי?..
השבמחקחיים, ממש אהבתי!אני צריכה להזכר במשהו ששמעתי פעם על היהלומים והכודכודים האלה....
השבמחקחיים, ישר כח!
השבמחקכל פרסום שלך מזכיר לי מחדש את דרשותיך בימי רביעי בהר הבית.
עלה והצלח!
כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים - התורה מכוננת תפלה, התפלה נוגעת בחלום, חלום משפיע רצון, הרצון - מעצב את המעש והמעשים - כובעים את הגורל. העני באמת, - זה אחד , שאין לו חלום.
השבמחקניחמתנו, חיים,ניחמתנו...
השבמחקאגב, מה לבסוף התשובה לקושייתו של רבי אליעזר על השערים הפיצקאלאך?