 |
| עלים לרגל באדיבות מכון המקדש |
להלן יובא תֵאור אחת מעליותי להר-הבית. התֵאור יתמקד בסגנון-השקפה של עין-טובה וראיַתם של הדברים הטובים שהיו בהר;
ביום א' דחוהמ"פ של השנה האחרונה, חשקה נפשי עד מאוד לעלות להר-בית-ה' ולבקר בהיכלו. כיון שכבר מכיר אני את המקומות אליהם מותר להכנס מן הפעמים הקודמות בהם עליתי להר, לא הרגשתי צורך לברר אודות קבוצה קיֶמת המתכננת לעלות להר.
התייצבתי ב-13:30 בשער המוגרבים לאחר שנטהרתי, שלפתי את תעודת-הזהות והבאתיה לשוטר. אכן, לא הייתה זו תחושה נעימה לחכות בתור כשהרבה גויים עוקפים אותי ע"פ הוראות-השוטרים, אך סביר מאוד להניח כי הוראות אלו באו מגבוה, ולא השוטרים הזוטרים שעמדו בכניסה הם שהחליטו על הסדר.
בין-כך ובין-כך, בעומדי בתור בפאתי הכבש העולה אל ההר, התחלתי לדבר עם שאר הנוכחים שחיכו עמי יחד. רוח נעימה שרתה בין הממתינים, רוח שכולה התכוננות לקֹדש, ויראה מהולה בשמחה על המעמד המיוחל. בין שאר-העולים נתייצבה משפחה ירושלמית; אב, בן ו-4 ילדוֹת קטנות [מכיתה ד' ועד פעוטון]. כיון שמטבעי אני נמשך לשחק עם ילדים קטנים, התחלתי לדבר עמם על ביהמ"ק, ומהר מאֹד הבחנתי כי בקיאים הם מאוד בנושא. עליה להר הבית תמונת אילוסטרציה את גלאי-המתכות עברנו ללא שום תקלות, וזכינו לשיחת-הבהרה מפי אחד השוטרים. שיחה שמזכירה קצת את הגלות ואת הפחד מהקוזאקים, ושוב - נראה כי ההחלטה על שיחה זו אינה באה מן הדרגים הזוטרים, ולכן מיותר לרטון כנגדם.
 |
| עליה להר הבית | תמונת אילוסטרציה |
במהלך-השהייה עצמהּ נתנו לנו השוטרים 'פנאי מרחבי', שאִיפשר לנו להתפלל בנחת על כל חולי עם-ישראל, ועל כל האישים הזקוקים לישועות - בַכלל ובפרט.
בסוף השהיה אף ניגָנּוּ ניגון עתיק של חסידות כלשהי, והשוטרים היו מספיק בוגרים להאזין בנחת ולא לדחוק בנו. אמנם, זלגו עינינו דמעות כשראינו את לשכת-הגזית, מקום-מושבם של דיָני-הצדק, רועיה ומוריה של האומה הישאלית - נתונה לזר, ואף טפיהם של הנכרים משחקים בה בכדור.
לאורך כל-הדרך נענו בין 'שהחיינו' ושמחת חול-המועד מחד, ובין 'דיָן אמת' ואבל-החורבן מאידך.
נראה לי כי הסתכלות זו, הסתכלות דרך עין טובה, ובמיוחד בהר-הבית היא ההסתכלות הנכונה. הסתכלות הרואה בשוטרים היהודים את אחינו האהובים, האוצרים בקרבם נשמה טובה, ואף אם לפעמים מתכסה היא במעט קליפות.
הסתכלות של עליה-להר מתוך תחושה כי זהו רצון-ה', והתמקדות בעצם השהיה והתחושה, ופחות ב'גניבת' אמירות-התפילות על-פה [שהרי תפילה היא בעיקרהּ 'עבודה שבלב'].
ולוואי ויעלה רצון מאיתו ית' ויבָּנה מרום מראשון מקום-מקשדנו. אמן.
אילן ליברמן.
יפה ומרגש
השבמחקאמנם קשה להתעלם מהקשיים והצרות,
השבמחקאך יש כל כך הרבה על מה להודות לקב"ה,
הלואי שנלמד ממך לעשות זאת
ונזכה לראות בטוב ירושלים.
אי אפשר להתעלם מהרוע של חלק גדול מהשוטרים.
השבמחקישנם שוטרים ערביים כמו 'ניזהר' שקשה למצוא עולים שלא סבלו מהם.