כבר לא מסתתרים

חרדים לדבר ה' || חרדים עולים להר הבית

חלקם פוטרו ממשרותיהם, אחרים סולקו מישיבות וכמעט כולם זומנו לשיחות שב"כ • קבוצה מתרחבת והולכת מלב החברה החרדית מעפילה לאחרונה להר הבית

↓ מאת: ארנון סגל

אביו של אלקנה אברהם כהן, 17, החרים את מכשירו הסלולרי ואסר עליו להגיע לירושלים מביתו שבאשדוד לאחר שגילה שבנו עולה להר הבית. האב רואה בעין לא טובה גם את התקרבותו של הבן לרב ישראל אריאל ממכון המקדש, וסובר שהרב הוא מקור כל הדעות 'הבעייתיות' שבנו אימץ לאחרונה. מבחינת כהן הבן, החרמת המכשיר הסלולרי באה דווקא בדיוק בזמן, מפני שפטרה אותו מהצורך לענות לשיחות אנשי השב"כ המטרידים אותו לאחרונה ללא הפסק בדרישה שיגיע לשיחה-חקירה במתקניהם. 

השיחה עם כהן מתקיימת בבית הרב אריאל שברובע היהודי בירושלים העתיקה, וזאת למרות האיסור שהטיל האב על הגעתו לבירה. מתברר שאנשי שירות הביטחון שנתקלו בסירוב עקשני מצד הבן התקשרו עקב כך לאביו, סיפרו לו שהבן נחקר על ידם כמה פעמים – דבר שלטענת כהן הבן איננו נכון כלל, והלחיצו את האב עוד יותר. הם גם סיפרו לו שהרב אריאל הוא שמניא את הבן מלהגיע לפגישה עם אנשי שירות הביטחון. כהן משוכנע שהדבר מעיד על כך שבשב"כ האזינו לשיחות שקיים עם הרב. הוא מודה ששילם על עקרונותיו מחיר לא פשוט: "בגלל שאני חרדי יש לשירותי הביטחון אמצעים רבים שבהם אפשר לאיים עלי". 

והוא לא היחיד ששילם. אחד מבכירי העולים החרדים להר פוטר לפני כשנה מעבודתו בקהילתו, לאחר שלא הסכים לחדול מלהעפיל ההרה. כמעט לכל אחד מהחרדים העולים להר הבית סיפורים מהסוג הזה. גם שירות הביטחון הכללי, זאת יודע כל מי שמעורה בענייני ההר, עוקב באופן אדוק מסיבותיו הוא אחרי העולים ופעילותם. לא רק חרדים, אגב, אם כי באלו נראה שהוא משקיע מאמץ מיוחד. כל מי שמתבלט אך מעט בעשיה בנושא מזומן אחר כבוד לשיחה, לתהות על קנקנו. אולי גם כדי לבדוק את אפשרויות גיוסו. 

חשוב לציין שכהן הצעיר רחוק מלהיות מה שמכונה בעגה החרדית 'שבבניק', כלומר בעל חזות חרדית שבפועל דתיותו רופפת ואף למטה מכך. לא ולא. אלקנה כהן הוא תלמיד ישיבה מצטיין שנבחן בכל שבוע במסגרת 'מפעל הש"ס' על שבעים דפי גמרא, ולמד עד לסוף זמן אלול בישיבה מובחרת, ישיבת הנגב בנתיבות. 

כהן החליט לאחרונה שהוא איננו מעוניין עוד להסתיר את השקפותיו. הוא רותח על עיתון הבית הליטאי 'יתד נאמן' שהכריז מלחמה על העולים להר הבית, עיתון שמקפיד לכנות את המקום הקדוש בעולם בשם 'מתחם הכרת'. "באותה מידה אפשר לקרוא לשבת 'יום הסקילה'", מגחך כהן. "להגדיר את הר הבית 'אתר הכרת' זו הגדרה מקוממת מאוד. זה דומה לכך שעל בקבוקי מיץ הענבים כתוב 'ללא חשש טבל, ערלה ושביעית'. באותה מידה ששביעית איננה 'חשש', הר הבית איננו 'בעיה'. הרי אם יש בעיה, עדיף לא להיכנס אליה. 

"באחת ההתייחסויות של 'יתד נאמן' לעניין נכתב בו: 'קבוצה של פורעי חוק והלכה עלו להר הבית וחלצו את נעליהם כדרך ישמעאלים'. חליצת הנעליים בהר נעשית כמובן על פי דרישת ההלכה היהודית. כך במפורש דורשת המשנה. כלומר מרוב רצון של כותבי העיתון להתנגש חזיתית בעולים הם חשפו בורות מביכה, וזה כולל את הוועדה הרוחנית של העיתון שאישרה מסתמא את המשפט האווילי הזה. 

"כשהתחלנו לברר את נושא הר הבית הסתכלתי במפות, למדתי מסכת מידות ועדיין לא מצאתי מקור אחד לכך שהדבר אסור. יש מכתב ידוע של הרב אלישיב שבו הוא מציג את הטעמים להתנגדותו לעליה להר, וכולם כאחד כבר אינם רלוונטיים: הוא טוען שאיננו יודעים את הגבולות האסורים והמותרים בהר, אבל אנחנו דווקא מכירים אותם. הוא טוען שהעולים להר אינם טובלים קודם לכן, אבל אנחנו עולים להר רק אחרי טבילה. 

"הרב אלישיב גם טען שאנחנו גורמים לאחרים לעלות בלי טבילה, אבל הרי מוצב בכניסה שלט גדול שכתוב בו שאסור לעלות להר. אם מישהו ראה את השלט ועלה בכל זאת בלי לבדוק את הנושא ובלי לשאול יהודים שומרי מצוות שראה שעולים להר, אינני חושב שבאחריותנו לדאוג למנוע את עלייתו. העליה החרדית נמצאת בגידול משמעותי והדבר הזה מדאיג את הישיבות. לכן משתדלים בציבור החרדי לתאר אותנו כפלג הזוי וקיצוני. 

"נסעתי לא מזמן בטרמפ עם נהג חרדי מצומת גוש עציון לקבר רחל, ובמהלך הנסיעה סיפרתי לו שאני עולה להר. הוא אמר לי שזו התגרות באומות. עניתי לו שהוא נוסע כרגע בשטח כבוש וזו התגרות בגויים לא פחות מעלייה להר. בכל אופן, התפיסה החרדית הזו הולידה את התובנה שהגיעו אליה בשב"כ, שלפיה כחרדי אני נחשב לחוליה חלשה וקלה לפיצוח בענייני הר הבית. זו הסיבה שהם משגעים אותי כל הזמן בטלפון. 

"יש רבנים בציונות הדתית שאומרים ש'בעניין הר הבית אנחנו סאטמר' [הכוונה לרב שלמה אבינר ולרב צבי טאו. א"ס]. כלומר, לגבי ההר הם מאמצים את עמדת סאטמר שאיננה מכירה בקיום המדינה. אפשר לא להכיר בקיומם של השמש והירח, אבל הם קיימים בכל זאת. אני יכול לא להכיר בזה שיש פה קיר, אבל אם אנסה לעבור דרכו, אתקע בו. המדינה חיה וקיימת. אני יכול לומר שאני לא אוהב את הממשל, חושב שיש להחליף אותו ואני באמת חושב ככה. אנחנו מתפללים שהוא יתחלף, אבל אין טעם להתעלם ממנו. 

"הרבנים של הציונות הדתית אינם מפחדים לפסוק בדרך כלל, ואינני יודע למה בנושא הזה יש כאלו שפתאום מכפיפים את עצמם באופן כזה לפסיקות החרדיות. בנושא היתר המכירה, למשל, שלגביו קיימים פסקי הלכה חרדיים שמסבירים את הבעייתיות שבו, בציונות הדתית דווקא לא מצייתים לחרדים, אבל בעניין הר הבית שבעניינו אין אפילו פסק אחד מסודר שמסביר למה אסור לעלות אליו, לא הסבר ארכיאולוגי, לא היסטורי, לא הלכתי ולא כלום – דווקא בזה מתעקשים שם ש'אנחנו סאטמר'. הציבור החרדי אף פעם לא טען שהוא סאטמר, ופה רבנים מהציונות הדתית מרחיקים לכת יותר מהחרדים, יותר קתולים מהאפיפיור. 

"אשמח למצוא מקור אחד לכך שאסור לעלות ההרה. חיפשתי בנרות. אני לא מפחד. נמאס לי מהסיפור הזה. מה שנובע מכלל הכתבות של 'יתד נאמן' הוא שאסור באיסור נורא לעלות להר. כשקראתי זאת שאלתי את עצמי איזה רב העז אי פעם להתיר איסור כרת, אפילו לעצמו בלבד. אף אחד לא פתח ספר? אף אחד לא חשב על האיסור הזה עד שבא יתד נאמן? יש היום הרבה חרדים שעולים להר ורבים עוד יותר היו עולים לולא הפחד ממאמרים הלכתיים המשתמשים בטענות מופרכות, כמו למשל זו המתעקשת שקדושת הר הבית התפשטה מעבר לשטחו המקורי". 

תכלת? לא בישיבתנו

לכהן נרמז בשבועות האחרונים שרצוי שיעזוב את הישיבה שבה למד על רקע העליה ההרה – "על רקע קיום מצוות" כפי שמגדיר זאת כהן. "אמרו לי בסוף זמן אלול לא לחזור אחרי החגים. אין לי מושג אם מישהו מהשב"כ דיבר עם אנשי הישיבה. בעיני הישיבה אני נחשב עצמאי מדי באופן כללי – והר הבית היה הקש ששבר את גב הגמל. הגעתי לנושא ההר דרך חבר שלי שלא מסכים להתראיין, מכיוון שהוא התקבל בחזרה לישיבה בתנאי שלא יעלה להר, שלא יניח תפילין במשך כל היום אלא רק בזמן התפילה ושלא ילבש ציצית תכלת. היום הוא הולך בלי ציצית כלל, כי להבנתו אסור ללבוש ציצית בלי פתיל תכלת". 

זה נשמע כמו גזירות השמד. 

"אסרו עליו להניח תפילין לאורך כל היום כי זה נתפס כמוזר. אני עצמי כמובן לא מקבל את השטויות האלו. כמה אפשר? הייתי קצת יותר חצוף ממנו והמשכתי להטיל תכלת בציצית למרות האיסור. 

"טוענים כלפינו שהעלייה להר היא ביטול תורה. הסברתי למישהו שטען זאת כלפיי, שבגלל שהוא ואחרים נמנעים מלעלות בעצמם, אני חייב לעלות להר בכל יום אחרת לא תהיה בו נוכחות יהודית. ברור לי שביום שבו ההמון שנמצא בכותל יעלה אל ההר, אני כבר לא אעלה בתדירות כזו. להתעמת עם אנשי ואקף זה לא התחביב הכי גדול שלי, וגם לא להיות רדוף בידי השב"כ. כשיהיה תור עמוס ובכל יום ירצו 5,000 יהודים לעלות כהלכה, אני לא אהיה זה שיידחף לעלות. אשב ואלמד ואמלא בכך את התפקיד שלי. במצב הנוכחי פשוט אין ברירה". 

אבא שלך כועס עליך על כך? 

"הוא לא כועס. הוא פשוט לא יודע איך 'לאכול' את הסיפור הזה. כמו כל הציבור הוא מכיר את הימין מהכתבות המפחידות שטוענות שאנחנו הורסים מסגדים ובתים והורגים אנשים, ושאנחנו הזויים וסהרוריים. בתקשורת החרדית זה הרבה יותר גרוע, כי לכל אלו מוסיפים גם את ההאשמה שאנחנו חייבי כרת". 

איך זה לגור בבית שלא אוהבים בו את מה שאתה עושה?

"כרגע המצב הוא הבלגה משני הצדדים. אני סופג הערות גם מהאחים שלי. רובם לא תומכים בי, אם כי אחד האחים גילה לי שהוא חושב שמותר לעלות, ובכל זאת הוא איננו עולה כי הוא לא רוצה להזיק לעצמו מצד הסביבה. אומרים לי: 'בשביל מה לך ללמוד קודשים? תלמד סדר נזיקין ותהיה ראש ישיבה'. הרי ראשי ישיבות מכירים רק את שני הסדרים הללו, נשים ונזיקין, וחוץ מזה אין כלום. בשביל מה צריך קדשים-טהרות? למאי נפקא מינה? [מארמית: מה יוצא מזה? א"ס]", לועג כהן לטענות בעגה ישיבתית. "בחור שלומד סדר קדשים נתפס כ'בריסקר' [מי שהולך בדרכם הלמדנית של שושלת הרבנים סולובייצ'יק מבריסק, שבין השאר הרבו לעסוק בלימוד קודשים באופן תיאורטי. א"ס] או כציוני. הרבה יותר טוב ללמוד רק סדרי נשים ונזיקין, להיות עם הארץ עד גיל תשעים, ללכת להיות ראש ישיבה ולהפיץ את זה הלאה, להמונים. 

"אבא שלי לא מתלהב לשלוח אותי לישיבת 'מיר' בירושלים, כי אין שם מסגרת מסודרת והוא לא יכול להיות בטוח היכן אסתובב ומה אעשה. הוא שוקל לשלוח אותי ללמוד בישיבת סלבודקה בבני ברק. בכל אופן, אם אלמד בירושלים אעלה להר בכל יום שאוכל, בזמן הפסקת הצהרים. אשתדל לעלות ולהביע את הנוכחות היהודית במקום הקדוש". 

הגניב לולב להר

קלמן ברקין, 20, הוא עולה מארצות הברית שלמד עד לאחרונה בישיבת הדגל הליטאית פוניביץ' ופוקד את הר הבית כבר קרוב לשנה. כיום הוא ממדריכי קבוצות היהודים בהר הבית. אחרי התלבטות ארוכה החליט בימים האחרונים שהוא מוכן להיחשף. "נגמר הסיפור", כהגדרתו. משפחתו עודנה בארצות הברית, עוברת בשתיקה על עליותיו ההרה. כמו כהן גם ברקין זומן לשיחת שב"כ אחרי חמישה או ששה ביקורים בהר. 

הוא סירב להגיע ולכן נעצר ונלקח לשיחה בניגוד לרצונו: "יום אחד התקשר אלי אדם שהזדהה כבלש משטרה ואמר לי שהוא רוצה לדבר איתי. הבנתי שזה לא בלש אלא איש שב"כ, אבל קבענו בכל זאת בכניסה למשטרת הקישלה בשער יפו. הגעתי לשם והוא ביקש שאכנס פנימה. אמרתי שאינני מעוניין. גם קצין המודיעין של התחנה יצא וניסה לשכנע אותי להיכנס ואמרתי שאין סיכוי ושנדבר בחוץ. בסופו של דבר לקחו אותי פנימה". 

ומה היה בשיחת השב"כ?

"זו היתה שיחה כללית לבניית פרופיל עלי. שאלו אותי מה אני חושב על כל מיני דברים, כמו למשל על התנגדות לפינוי יישובים. ניסו לשאול אותי על עולים אחרים להר, אבל לא הסכמתי ללכת לכיוונים האלה". 

ניסו לגייס אותך? 

"במהלך השיחה חשתי שייתכן שזה הולך לכיוון הזה, אבל בסופו של דבר לא הציעו לי. יכול להיות שהבינו שאין טעם, כי לא אסכים". 

ברקין יודע על עוד כמה וכמה חרדים מעולי ההר שנדרשו כמותו להתייצב לשיחות שב"כ. גם לי עצמי יצא בשנים האחרונות להתוודע לרבים מקרב פעילי ההר שעברו שיחות מעין אלו. 

ברקין לא יכול להסביר איך בדיוק הגיע לעיסוק בהר הבית. "זה קרה בצורה איטית, במקביל לשינוי הכולל שערכתי בתפיסת העולם שלי. הבנתי אט אט שמשהו לא נכון בהשקפה החרדית. התפיסה החרדית לא סובלת את כל עניין ארץ ישראל, שלא לדבר על הר הבית. בעצם אין דבר כזה 'תפיסה חרדית'. יש חוסר תפיסה. לא מדברים על עניינים כאלו כלל, כי אין תשובות. כששאלתי שאלות והפסקתי לקבל תשובות, עניתי לעצמי. דיברתי עם אנשים ובדקתי ביסודיות את נושא העליה להר כדי לוודא שאין בו כל חשש הלכתי. 

"היה לי חשוב להבין עד כמה ברור לנו במאת האחוזים שכיפת הסלע היא מקום קודש הקודשים, והתעמקתי גם בדיני הטבילה. בתחילה הבנתי שמותר לעלות ואחר כך הבנתי שזה אפילו רצוי. היתה תקופה ארוכה באופן יחסי שבה כבר חשתי שצריך לעלות, אבל פחדתי מהישיבה ומכל מיני דברים אחרים. לקח זמן עד שתפסתי אומץ. גם כשכבר עליתי הסתרתי זאת במשך תקופה ארוכה". 

כהן, ברקין וחבריהם כבר עוברים למהלך הבא, ומתכננים ללמוד הלכות אכילת חולין בטהרה כדי לחדש עד כמה שאפשר את שמירת הטהרה שנהגה בעם ישראל באדיקות רבה בימי הבית השני. "אנחנו לא רק רודפי 'אקשן' ועימותים עם הוואקף, אלא בעיקר מבקשים להשיב לחיים את הנושא דרך לימוד התורה בעניינים הרלוונטיים", מסביר כהן. 

בימים אלו הוא מורחק מההר לאחר שבחג הסוכות הגניב אל המתחם המקודש את ארבעת המינים – ונתפס. לפי עדותו של כהן, הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, מכיר אותו באופן אישי. הרב יוסף, מיותר לומר, מתנגד בחריפות לעלייה להר. 

כהן מתקשה להבין זאת ומסרב לקבל גם את שגרת מעצרי המתפללים בהר בידי המשטרה: "השוטרים טוענים כל הזמן שהם ברגים קטנים במערכת. נוצר רושם שהמערכת כולה מורכבת רק מברגים קטנים. אם לא יהיה מי שיסכים למלא את התפקיד הזה, לעצור יהודים בהר, מה יעשו? הרי קיים חסר תמידי בשוטרים. אם כולם יודיעו שהם אינם מוכנים לעצור יהודים שמתפללים, זה לא יקרה יותר".