יום שלישי, 7 באוגוסט 2012

לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה'

לא תטע לך אשרה כל עץ, מלמד שכל הנוטע אשרה עובר בלא תעשה ומנין לנוטע אילן בהר הבית שהוא עובר בלא תעשה תלמוד לומר כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך. (ספרי)

הר הבית - העץ שבתמונה נעלם

חברים שעלו לאחרונה להר הבית סיפרו שחלק מהעצים בהר הבית נעלמו ממקומם.

העץ המפורסם שבתמונה משמאל, אשר כולכם מכירים מהשטח או מהתמונות של העולים להר הבית, נעלם ואיננו.

אנו, כמובן רואים בכך אות מבשר טובות.

במשך דורות ארץ ישראל לא האירה פנים לגויים שניסו ללא הצלחה לישבה ונתקיים בהם הפסוק : "ושממו עליה אויביכם, היושבים בה".

כאשר חזרנו לארצנו החלה הארץ לתת את פרותיה בעין יפה וראינו בעינינו כיצד ארץ ישראל חיכתה לבניה ששבו לאדמתם וקיבלה אותם ככלה המחכה לבעלה השב מרחוק ונתקיים בנו הפסוק: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא".

הארץ האירה פנים לכל היושבים בה וגם הגויים שפלשו לארץ במשך הדורות האחרונים נהנים מכל הטוב שמשפיע ה' על בניו.
אנו לא היינו אמורים להתחלק איתם בטוב המיועד לנו ולדאבון ליבנו עברנו על אזהרות התורה והבאנו עלינו את הצרות שהבטיח לנו ה' אם נעבור על דבריו: "ואם לא תורישו [תגרשו - רש"יאת-יושבי הארץ, מפניכם - והיה אשר תותירו מהם, לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם [כנופיות חמושות ומחנות טרור שיסגרו עליכם ויציקו לכם - עפ"י אונקלוס]; וצררו אתכם על-הארץ, אשר אתם יושבים בה.  והיה, כאשר דימיתי לעשות להם - אעשה לכם".

עד שנת תשכ"ז העיסוק המרכזי של האומה, לבד מחיזוק עולם התורה, היה בבנין החומר - קיבוץ גלויות, הפרחת השממה, בנין הכח של צבא ישראל, ביסוס הריבונות היהודית בארץ ישראל ושיקום הגאוה היהודית לאחר שנות הגלות והשואה שבאה בסיומן של שנים אלו.

השיא של בנין החומר היה אמור להיות הניצחון המזהיר שהנחיל לנו הקדוש ברוך הוא על אויבינו במלחת ששת הימים, עת הובסו צבאות ערב וכבשנו את הר הבית, את כל ירושלים, יהודה, שומרון, הגולן, עזה וסיני. היינו אמורים אז לקחת את כל העוצמה שזכינו בה, לבסס את הריבונות היהודית בכל הארץ שבידנו ולהתחיל לעסוק ביעד המרכזי של שיבת ציון - בנין בית המקדש.

מאז החורבן חזרנו ודיקלמנו בתפילות מוסף את ההתחיבות הבאה: "והביאנו לציון עירך... ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו". הבטחנו שכאשר ה' יחזיר אותנו לארצנו, אנו נחזור להקריב לפניו קורבנות במקום מקדשו.

הפרנו את חלקנו בהתחיבות, מסרנו את הר הבית לגרועים שבאויבים, השארנו את הערבים בירושלים ובשאר הארץ, מסרנו לאויב את סיני, את יריחו, שכם, עזה ועוד והחרבנו מקומות ישוב פורחים, תוך התאכזרות ליושביהם.

איך זה קשור לעצים בהר הבית?
עד כה לא מצאנו הבדל בין אדמת הקודש בהר הבית לבין אדמת הקודש בשאר ארץ ישראל. אדמת הר הבית נתנה פירות, למרות שהמקום לא מיועד לנטיעה.
עם ישראל לא נהג קדושה במקום והמקום לא הראה הבדל בינו לבין מקום אחר.

מי יודע אולי ההתעוררות שאנו רואים לאחרונה, כאשר מאות יהודים מכל המגזרים מתעוררים ונזעקים על כבוד שמים המחולל, כאשר ראשי ישיבות ותלמידיהם פוקדים בטהרה את הר הבית, כאשר הנושא עולה בתדירות לראש סדר היום הלאומי - אולי עכשיו גם אדמת הקודש בהר הבית מראה פנים פחות שוחקות לנטע הזר במקום.

ומי יודע, אולי הדחיה שמגלה אדמת הקודש (ראה כתבה נפרדת) לעצים במקום מבשרת דחיה מוחלטת גם של הצורר הערבי עצמו ממקום המקדש.

2 תגובות:

  1. יפה מאד שיעופו כל העצים על הראשים של הערבים הרשעים

    השבמחק
  2. איפוא העץ הזה היום

    אולי נוכל לעשות ביזנס מזה...

    השבמחק