יום ראשון, 7 באוקטובר 2012

התפכחתי בכאב גדול/ יהודה גליק


יהודה גליק בהר הבית
מאת: יהודה גליק
באחת מהתביעות המשפטיות, בעקבות מעצר שווא, תבעתי שוטרים באופן אישי. במהלך הדיון נשאלתי על ידי השופטת מדוע איני מסתפק בתביעת המשטרה ומתעקש לתבוע את השוטרים עצמם. השבתי שכאדם שחשובה לו מאוד מדינת ישראל ומוסדותיה אני רוצה לקוות שהעוול שנעשה לי נעשה על ידי אנשים ספציפיים ולא על ידי המערכת החשובה מאוד לאכיפת החוק קרי משטרת ישראל. אמרתי את הדברים והאמנתי בהם בלב שלם למרות שקציני המשטרה שנכחו בקהל גיחכו ולעגו.
למען האמת בכל פעילותי למען הר הבית, וכפי שהבעתי את הדברים פעמים רבות, האמנתי תמיד שהדרך הנכונה היא הידברות עם המשטרה. על גישה זו הותקפתי לא פעם בטענה שאני נאיבי עד כדי כך שהיו כאלו שהגדירו את המשטרה כגוף מרושע. התווכחתי נגד גישה זו. ביקשתי שיתוף פעולה , המלצתי לכל מי שעלה להעביר רשימות, לאחל שנה טובה, לשמור על יחסי ידידות אנושיים.
סירבתי לקבל גישה אחרת. האמנתי בלב שלם שמדובר בסך הכל בחוסר הבנה שתוכל לבוא לידי פיתרון באמצעות דיאלוג כן ואמיתי.
גם כשראיתי קציני משטרה משקרים במצח נחושה, בדיון בכנסת או בבית המשפט, המשכתי לסנגר עליהם שזה מה שהכריחו אותם לומר היועצים המשפטיים והם כחלק מארגון מחוייבים לעמדות הארגון גם כשהם יודעים שזה שקר.
בשבוע האחרון לצערי נפל דבר, לפחות אצלי באופן אישי.
לא רק בגלל המעצרים השרירותיים והשערורייתיים, לא רק בגלל סגירת ההר דוקא בזמנים שהכי חשובים לנו- תשעה באב וחג סוכות.
הקש ששבר אצלי את גב הגמל היה בתגובת המשטרה לכל אירועי החג – משהו בנוסח "הכל התנהל כשורה וההר היה פתוח כרגיל בכל ימי החג למעט כמה פרובוקציות של קיצוניים משני הצדדים"
המשטרה יודעת שזה שקר, היא עצמה הודיעה שהיא סגרה את ההר בגלל איומים לאלימות.
ארגון שאינו מסוגל לומר "טעיתי" הוא ארגון נכה.
מאות אנשים טרחו מכל רחבי הארץ להגיע והמתינו בשמש קופחת כל כך הרבה זמן וסגרו להם את ההר בפרצוף, ועוד האשימו אותם שהם פרובוקטורים.
מי שאחרי כל זה מוציא הודעה שהכל בסדר כבר אינו תמים ואינו פועל רק כמחויב לתדמית אלא כאן כבר מדובר באכזריות לשמה, במעילה בתפקיד וגרוע מכך בשיתוף פעולה עם הגורמים הערבים העויינים דהיינו שיתוף פעולה עם האוייב. מבחינתם העולים להר הבית הם במקרה הטוב מטרד ובמקרה הפחות טוב "מפירי סדר".
הסכין בגב נדקרה וחדרה עמוק ללב.
מבחינתי הסתיימו ימי החיוכים ולחיצות הידיים.
עד אשר לא תתקבל התנצלות – לי אין יותר כל שיג ושיח איתם, מבחינתי אציית להוראות כפי שעשיתי עד היום כי כך נוהג אזרח במדינת חוק אבל מעבר לכך מבחינתי הם אויר- לא שיתופי פעולה, לא העברת רשימת שמות . אני ממליץ לכל שותפיי לנהוג כך.
מבחינתי  נגמר.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה