אינני יודע מה תהיה צורתו ואורחותיו של בית המקדש שייבנה במהרה בימינו. האם הכהן הגדול יהיה ספרדי או אשכנזי, האם יחולקו שם עלוני פרשת שבוע פרסומיים בעת הקרבת קרבן מוסף, ואיזו כשרות של איזה בד"צ תזכה בבלעדיות במתחם. אך לפני שנסתער עם השאלות הפרקטיות, אני מציע לכוון בתפילת "שייבנה בית המקדש במהרה בימינו" לתיקון פנימי חברתי למען נהיה ראויים לבית מקדש. תיקון החברה מעושק ומעוול ומאפליה הוא צעד הכרחי בהפיכתנו לחברת מקדש. שהרי בית המקדש כבר היה בנוי אבל כששנאת חינם ושאר עבירות השתלטו על החברה, גם הוא נהיה ריק מתוכן: "למה לי רוב זבחיכם יאמר ה'... כי תבואו לראות פני מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי..." מקונן ישעיהו הנביא. אם החברה מקולקלת, מה לנו כי נקים מקדש שרק ידגיש את הצביעות האנושית אל מול המבנה המפואר המסמל את הימצאותה של השכינה?
מי ייתן וב"חוק המקומות הקדושים" היינו יכולים לכלול את המקומות בהם אנחנו מקדשים את חייו וכבודו של הזולת הנזקק: בתי האבות בהם זקנינו מטופלים במסירות הם מקומות קדושים, בתי החולים בהם רופאים ואחיות נאבקים על חייו של חולה הם מקומות קדושים; בתי תמחוי ומוסדות סעד, בתי ספר לבעלי צרכים מיוחדים ומוסדות חסד. אם כל המקומות האלה פועלים ביושר ובמסירות, בנאמנות ומתוך כבוד אמיתי לשוהים בהם - הרי אלו הם מקומות קדושים, מקדשי מעט של חברה הראויה לבית המקדש הגדול בירושלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה