הר הבור

קשה להאמין שהשיר הזה נכתב לפני 13 שנים. צור ארליך פירסם אותו בגליון 'מקור ראשון' שהופיע בי"ד בשבט תש"ס (21.1.2000). על הפרק עמד אז שוד העתיקות הגדול בדרום הר הבית, באזור המכונה אורוות שלמה, וגם פתיחת הליכים פליליים נגד הארכיאולוג צחי צווייג. לרגל הגלגל החוזר בהיסטוריה והעבודות המתחדשות בהר, ולאור החלטת בג"ץ בשבוע שעבר על המשך הטלת החסיון על דו"ח המבקר החמור המתייחס לאירועים ההם, אנו מביאים כאן שוב את השיר: 

הר הבור

אֶת הַלֵּב עוֹקֵר לָנוּ דַּחְפּוֹר.

מַשָּׂאִיוֹת שׁוֹפְכוֹת אוֹתוֹ לַנַּחַל.

הַר הַמֹּר הוֹפֵךְ לְהַר הַבּוֹר

וַאֲנַחְנוּ מִתְמַתְחִים בְּנַחַת.

מֵהַמֹּחַ מוֹחֲקִים לָנוּ תָּאִים שֶׁל זִכָּרוֹן

כְּמוֹ הָיָה דִּיסְקֶט אוֹ דִּיסְק קָשִׁיחַ.

הֶעָבָר שֶׁלָּנוּ מֻשְׁלָךְ שָׁם בַּקִּדְרוֹן.

וְאָנוּ מְחַכִּים פֹּה לַמָּשִׁיחַ.

אָנוּ רַק יוֹדְעִים לְהִתְחַמֵּק. לִמְחֹק.

רַק לִשְׁקֹט. לִשְׁתֹּק. לִשְׁחֹק. לִשְׁכֹּחַ.

גַּם בָּגָ"ץ הִסְכִּים שֶׁאֶת שִׁלְטוֹן הַחֹק

יֵשׁ לִדְחֹק בִּפְנֵי שִׁלְטוֹן הַכֹּחַ.

לָמָּה אַף אֶחָד אֵינוֹ פּוֹרֵץ לָהָר?

לָמָּה אֵין שׁוֹכֵב מִתַּחַת לַבּוּלְדּוֹזֶר?

לָמָּה גַּם אֲנִי יוֹשֵׁב מוּל הַנְּיָר?

הַאֻמְנָם כֻּלָּנוּ רְצוּעִים בָּאֹזֶן?

אוֹ אוּלַי פָּשׁוּט הַלֵּב כְּבָר נֶעֱקַר

וְהַמֹּחַ מִתְגּוֹלֵל בַּנַּחַל

וְלָכֵן כֻּלָּנוּ, בְּרִפְיוֹן עָקָר,

מִתְמַתְחִים מוּל הַתַּנּוּר בְּנַחַת.

■

לָמָּה לְיַלֵּל? מַדּוּעַ רַק לִבְכּוֹת?

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹכֵף אֶת חֹק הָעֲתִיקוֹת.

לֹא עַל דַּחְפּוֹרֵי הַמֻּפְתִּי וְהַקָּאדִי,

לֹא בָּהָר עַצְמוֹ – אַךְ לְפָחוֹת בַּוָּאדִי.

דַּי כְּבָר עִם הָאוֹי, תַּפְסִיקוּ עִם הַוָּי –

הָאָשֵׁם נִתְפַּס. קוֹרְאִים לוֹ צַחִי צְוַיְג.

הוּא שׁוֹדֵד וְיֵשׁ לִתְלוֹת אוֹתוֹ עַל חֶבֶל:

הוּא גּוֹנֵב שְׂרִידִים מֵעֲרֵמוֹת שֶׁל זֶבֶל.

יַד כֹּחוֹת הַצֶּדֶק מַגִּיעָה רָחוֹק.

תְּחִי הַמִּשְׁטָרָה. יְחִי שִׁלְטוֹן הַחֹק.