"המקדש מזכיר לי את הבית הראשון
והשני, ואת שרידיהם שנמצאים כיום מתחת להר הבית. זה מזכיר לי את הכותל ואת
מנהרותיו, שכאשר הייתי מ"מ-פ"א צעיר פיניתי מהן יחד עם אחרים עפר בשקט
בשקט. ואולם כיום, להתיימר ולבנות מחדש את המקדש כְּשֶבּתי כנסיות רבים כבר פזורים
ברחבי הארץ, זה רחוק מתפיסת העולם שלי". 
אבל גם אתה תסכים שיהודים התפללו
במשך אלפיים שנה שיתאפשר להם להקים מחדש את המקדש.
"התפללו לכיוון ירושלים, לא התפללו
להקים את המקדש".
זה ממש לא מדוייק. בכל יום יהודים
דתיים מתפללים 'והשב את העבודה לדביר ביתך'.
"אז מה רוצים? להתמודד עם 22
מדינות אסלאמיות ומיליוני מוסלמים, שהמקום הזה לתפיסתם הוא השלישי בחשיבותו? רוצים
מלחמת עולם שלישית? נכון, הר הבית חשוב לעם היהודי, נכספנו אליו אלפיים שנה, אבל
המציאות היום איננה מאפשרת בניית מקדש. לחשוב אחרת זו הזיה. זה לא ישים ולא ריאלי.
אם חפצי חיים אנו מוטב שנחשוב מהראש ולא מהבטן".
עד כמה שהדבר תלוי בך, המצב בהר
הבית צריך להישאר כפי שהוא היום? העובדה שליהודים אסור להתפלל ולהשתחוות שם קבילה
בעיניך?
"אין ברירה אחרת. זה הרע
במיעוטו. כל כך הרבה שנים הייתי במקום הזה, כל כך הרבה פעמים נזרקו עלינו משם אבנים
ופרצתי בראש כוחות המשטרה להר הבית בכדי בכדי לדכא מהומות. כשהייתי שם דימיתי עצמי
לאותו נער הולנדי שדחף אצבעו לסכר על מנת למנוע את פריצת המים ממנו. גם אני דחפתי
את אצבעותיי לכותל ומנעתי את ההתפרצות. אם לא ניזהר בנפשותינו, מלחמת עולם שלישית
תצא מהמקום הזה. ראוי שניזהר וננהג בשכל ובחוכמה. בזהירות ראויה ולא ביהירות.
"כשמלחמה פורצת על רקע מאבק שליטה
על מים או על שטח, היא מסתיימת לבסוף, גם אם לוקח לה כמה שנים. ואולם מלחמה שפורצת
על רקע דתי איננה פורצת מהשכל הישר, אלא מהבטן, ולכן היא מסוכנת לקיומו של העם
היהודי בארצו. ראינו בהיסטוריה מלחמות שפרצו על רקע דתי, כמו בבוסניה הרצגובינה או
בעבר הרחוק במסעי הצלב – כשמיליונים איבדו את חייהם והכל על רקע דתי. מוטב שניזהר
לא לגעת בגחל הבוער הזה".
בעצם אתה נותן פרס לאלימות ופוגע דווקא
בקרבנותיה.
"ממש לא. לאורך כל חיי כלאתי ועצרתי
את הגורמים האלימים. כשנזרקו אבנים מהר הבית פרצתי לשם בראש הכוחות. מאז היותי
מפקד מחוז ירושלים בשנת 2004 קיים בהר שקט מופתי, מפני שהגורמים המסיתים יודעים היטב
מה יקרה אם ירימו ראשם. אין בעיה לשלוט בהר הבית. קיימת בו תחנת משטרה ובה מאה
שוטרים. מפתחות שער המוגרבים נמצאים בידי כוחות המשטרה, אבל מצד שני ראוי לשמר את
המצב בהר הבית כפי שהוא. בית המשפט קבע שמי שרוצה להתייחד עם א-לוהיו, יופנה בידי
כוחות המשטרה אל הכותל המערבי. נקודה. כל ניסיון לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית
ייתפס כניסיון רגשי-דתי, והחורבן, הנזק, הנפגעים בנפש ואובדן הדם לחינם – מי ישורם.
אין מי שיכול למדוד זאת".
אני מכיר דווקא פסיקות אחרות של
בג"ץ, למשל בג"ץ 3374/97 בו הכריז השופט תיאודור אור: "העותר, כמו
כל אדם בישראל, נהנה מחופש המצפון, האמונה, הדת והפולחן. במסגרת זו עומדת לו הזכות
לעלות אל הר הבית ולהתפלל שם".
"אין
חופש תפילה בהר הבית. אני עמדתי בבג"ץ ומכיר את כל העתירות. בכל הבג"צים
בעניין הזה נקבע חד משמעית: מי שרוצה להתייחד עם א-לוהיו יעשה זאת בכותל. אמנם קשה
מאוד להוכיח שכשהנעת את השפתיים התפללת, אך בג"ץ אסר להתעטף בטלית, להניח
תפילין, להתפלל במניין או עם סידור. אני אמנם לא הייתי עוצר את פייגלין על כך שהניע
את שפתיו או אפילו השתחווה. לא הייתי עושה מכך עניין כי זה רק מצית את האש. זה כל
כך שטותי שלא הייתי נתפס לזה בכלל.
"אנשים שכחו שההר היה סגור
לשלוש שנים אחרי שאריאל שרון כראש האופוזיציה ביקש לעלות להר הבית. פרצו אז מהומות
אימים, עם הרוגים. מי שפתח את הר הבית מחדש בשנת 2003 זה אני, כמפקד מחוז. לא
הסכמתי לפתוח אותו בכוח, אלא במוח, בעבודה איטית, בשיחות ופעילויות שעוד לא הגיע
הזמן לפרט אותן, וכך ההר נפתח ללא אף יריה וללא הרוגים. למען עתיד ילדינו ראוי שנפסיק
להיות קיצוניים. מה מציע הימין הקיצוני? לסכן את הבית השלישי? אני בא מבית של חברי
אצ"ל שבו שרו 'שתי גדות לירדן'. ככה חינכו אותי, אבל אני ריאלי ודואג לגורל הנכדים
שלי. הקמנו כאן מדינה לתפארת, אבל יש מי שבמהלכים מטופשים מעוניינים להביא למלחמה.
בשביל מה?".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה