חידוש בענייני המקדש מספרו של הרב יצחק זילברשטיין

ערב יום השואה והגבורה
חידוש בענייני המקדש מספרו של הרב יצחק זילברשטיין *

 מִחֶרֶב הִצַלְתָּנוּ

כאשר יש יהודי שרודפים אחריו כדי להורגו, איזו עצה אפשר לייעץ לו להנצל?

כתוב בספר עולמות שחרבו: מעשה ביהודי שנתקף בפחד מוות, מפני נכרי שהפסיד אצלו כל כספו, והגוי התנכל להמיתו. היהודי הגיע רועד מפחד לפני השרף מהרי"ל דיסקין. יעץ לו הרב מבריסק שילמד כל יום משניות מסכת מדות. היהודי נהג כך והגוי הפסיק לרדפו. חכמי ירושלים נלאו למצוא מקור לעצת הרב. כאשר שמע זאת האדמו"ר מסאטמר הגאון ר' יואל זצ"ל, אמר שהמקור לכך כתוב במסכת זבחים (דף נד ע"ב) המבארת את הנאמר בספר שמואל ( א' פי"ט) 'ויבקש שאול להכות בחנית בדוד...ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל הרמתה...וילך הוא ושמואל וישבו בניות. שואלת הגמרא מה ענין ניות אצל רמה? מתרצת הגמרא שהיו יושבים ברמה ועוסקים בנויו של עולם. ומפרש"י "ענייני בית הבחירה". הרי לנו שבשעה שדוד המלך פחד מהחרב, הלך ועסק בענייני בית המקדש וזוהי מסכת מדות וזה מקור לעצת הרב מבריסק, עכ"ד.

ונראה לענ"ד להוסיף, דהנה נאמר במסכת מדות (פ"ג מ"ד) שלכן אסור להניף ברזל על המזבח, משום שהמזבח נברא להאריך ימיו של האדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, ואין זה בדין שיונף המקצר על המאריך, ועוד שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך לא יבוא עליו כורת ומחבל, {והובאו הדברים ברש"י (שמות כ כב)}. לאור זאת שהמזבח נברא להאריך ימיו של האדם, לכן כשאין בידנו היום מזבח, הלימוד בענייני המזבח נחשב כמזבח. וגם הרי המזבח עושה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, ולכן לא יבוא עליו כורת ומחבל. וכשיש שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, יש גם שלום בין ישראל לנכרי המבקש להמיתו להנצל מידו לחיים טובים וארוכים.

פניני הלכה, חישוקי חמד, נידונים הלכתיים בעניינים מעשיים מאוצרותיו של רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, בענייני מצוות הפסח ועל סדר הגדה של פסח, שבט, התשע"ג. עמ' תצג

אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה

ועוד מספרו של רבי יצחק זילברשטיין שליט"א:

על הפסוק: אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, כותב רבי יצחק באותו ספר, בעמוד תפד תשובה לשאלה:  הנכנס בזמן הזה למקדש לצורך פיקוח נפש האם רשאי להסתכל על אבן השתיה?

בתשובתו הוא מצטט את הרדב"ז "הילכך מי שעולה בעליות אשר לרוח מערב או הנכנס לראות מהפתח אשר לצד מערב צריך לשער שיהיה בינו לבין הכיפה יותר מאחד עשר אמה שכך היה בין כותל מערבי של העזרה לכותל ההיכל...יעו"ש. הרי שמענו שאין איסור להכנס ולראות את אבן השתיה בימינו.והוסיף לי גיסי הגר"ח קנייבסקי שליט"א שכל האיסור לראות את קודש הקודשים עצמו, הוא רק מדרבנן כיוון שבמראה אין מעילה, וא"כ ברור שאין איסור לראות את אבן השתיה. וכן משמע מהלשון 'לאו אורח ארעא' שזה רק עניין של דרך ארץ.

גם מדברי הגרי"ח זוננפלד משמע שאין בזה חשש.

*    הרב זילברשטיין שליט"א הוא חתנו של הרב אלישיב זצ"ל, מנישואיו הראשונים.

התפרסם לראשונה באתר נשים למען המקדש