מוטקה והבוטקה • רשמים מעלייה להר הבית

השוטר מוטי גבאי בכניסה להר הבית

אין מוטקה בבוטקה, יש שוטרת || פקודה: בדיקה יסודית. אני עובר בדיקה "י,ס,ו,ד,י,ת" מול כל גויי הארצות. | לקראת סיום הבדיקה השוטרת מכה שוב: אחמד, אמרתי בדיקה יסודית. שאלתי: זה אחמד? השוטרת: מה לא טוב לך? "טוב מאד"!, אמרתי || רשמים מעלייה להר הבית

 
מערכת הקול היהודי | ח׳ בטבת ה׳תשע״ד (11/12/2013)

רשמים מביקור בהר הבית (גילוי נאות, אני יהודי ונראה יהודי):

אתמול הגעתי לבוטקה. מוטקה [שוטר המסוף מוטי גבאי] אומר לשומרים: חיפוש יסודי. אני אומר למוטי: מעדיף שאתה תבדוק אותי (הוא כבר מכיר את כל חלקי גופי). הכניס אותי לצינוק [חדרון בדיקה במסוף], מוציא כל נייר ונייר. קורא הכל. בודק אותי מכיפת ראש ועד כף רגל. מישש כל אברי ולא מצא מום (תפילה זכה). בסוף אין ברירה. משחרר אותי ולאחר אזהרה חמורה: 'תראה מה השעה', משלח אותי לעליה.

בסיור כמו תמיד הגוי עם המדים כעלוקה: 30 דקות ליציאה, תזדרז, 29 דקות ליציאה, תזדרז, 28 דקות ליציאה, תזדרז, 27 דקות… 26 דקות… 25… 24… וכן הלאה. בדקה ה-7 מקבל טלפון מהקצין שבמוקד: 'איפה אתם? כבר 7 דקות ליציאה. תזרז אותו'. אי-לכך הגוי המלווה מגביר את צריחותיו ואיומיו. 6 דקות ליציאה, תזדרז, 5 דקות ליציאה, תזדרז, 4 דקות ליציאה, תזדרז. וכך הגענו. 'שנעל', 'שנעל', 'שנעל'.

בזמן סוף סוף, אני נעמד מול הכיפה מתכונן ליציאה רוורס. הגוי מרים את מרפקו מול האף שלי ומתחיל להזיז אותי החוצה. אמרתי: אני יוצא ללא מרפקיך, וראה מאחוריך המון תיירים שאליהם עדיין אף אחד לא פנה. הוא מגביר את התקיפה המאיימת שלו בשני מרפקיו. אני אומר לו: מה זה כאן, גיסטאפו? תיירים ישראלים בלבוש בינלאומי שהיו מאחורינו (בתוך הר הבית) התנפלו עלי: אתה קורא לשוטר 'נאצי'? ופרץ גידופים כיאה לחניכי הדמוקרטיה ללא משוא פנים.

היום: אין מוטקה בבוטקה. יש שוטרת. פקודה: בדיקה יסודית. אני עובר בדיקה "י,ס,ו,ד,י,ת" מול כל גויי הארצות, ולקראת הסיום השוטרת מכה שוב: אחמד, אמרתי בדיקה יסודית. שאלתי: זה אחמד? השוטרת: מה לא טוב לך? אמרתי: "טוב מאד"!

הבודק מכניס את ידיו אפילו למקום שפלימו (במסכת פסחים) פוטר מבדיקה ומגיע לכיס המכנסיים שואל אותי מה יש לך שם? עניתי: כסף. הוא לא נרגע מכניס ידו עמוק ומוציא צ'יק. התאפקתי והמשכתי – אין לי שום סיבה להגניב משהו, כי אני ומראיתי היהודית לצנינים בעיני השלטון, ומרגיזים אותם יותר מכל דבר שיכולתי להעלות בדעתי להגניבו להר הבית.

מגיע למעלה, להר. תופס אותי קצין המשמרת מוחמד: רוצה לדבר אתך. רגע, קודם אחליף נעלים. מוחמד: אפשר תוך כדי. בסדר, גם אני מסכים. מוחמד: אתמול קראת לשוטר שלנו 'נאצי'? הסברתי לו את כל העניין והוא עונה: טוב, מהיום כשיש לך בעיה תגיד לי. סיפרתי לו על החוייה בבוטקה. הוא עונה: 'זה הנוהל' ומוסיף שוב: 'אם יש לך בעיה תדווח לי'. ביקשתי את מספר הפלאפון כדי שאוכל לספר לו. לא רצה לתת. אומר: תחפש אותי.

מתחיל את הסיבוב מלווה גוי במדים. וכמו אתמול: 17 דקות ליציאה, תזדרז, 16 דקות ליציאה… 15 דקות… 14… עשיתי את כל הסיבוב הגדול. הוא הא מה קרה: לא ליוה אותי שום וואקאפאר (הגויים סומכים על הגוי?), ופלא יותר גדול אף אחד לא שר לי "אלילי עכבר" [קריאות 'אללה הוא אכבר'].

הפוסט פורסם בדף הפייסבוק של העיתונאי ופעיל המקדש ארנון סגל