בזכות הגשם: הר הבית בידינו!

למרות הגשם השוטף, העולים הקבועים להר הבית לא ויתרו וכבכל יום רביעי עלו גם היום להר הבית

היום בהר הבית: יהודים מול שער המזרח בגשם שוטף

כבר עשר שנים, בכל יום רביעי אנחנו - חברים מקרית ארבע, בית חגי, עתניאל, נגוהות וכרמי צור מגיעים בשבע וחצי לשער המוגרבים ופוגשים שם חברים נוספים מירושלים, מודיעין, בית שמש, מעלה אדומים ועוד. לא תמיד כולם מגיעים, אבל תמיד יש חברים נוספים שמגיעים ומצטרפים לעליה להר הבית. היום למשל הגיעה יהודיה מחיפה שזו הפעם הראשונה שהיא עולה להר הבית.

בשער המוגרבים כבר מכירים אותנו, אנחנו מחכים בסבלנות שיגיע תורנו ועולים יחד פנימה להר הבית. בדרך כלל השוטרים בכניסה והמאבטחים האזרחיים מקבלים אותנו בברכה ומנסים לא להכביד מעבר למה שההוראות המפלות דורשות מהם.

כבכל יום רביעי, גם הבוקר נפגשנו מחוץ לעמדת הבידוק ועלינו להר הבית, למרות הגשם השוטף שירד בירושלים. השוטרים והמאבטחים קיבלו אותנו בתדהמה והביטו בנו כמשוגעים (מה שכנראה נכון...). חוץ מאיתנו לא הגיע איש, כלומר לא היו תיירים ולא מבקרים, רק יהודים שבאו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. לכן עברנו את הבידוק בזריזות ובלי תור.

לפי הכללים, לאנשים מכובדים מגיע ליווי משטרתי צמוד בהר הבית. בתור יהודים בעלי חזות דתית, אנחנו עונים בהחלט על ההגדרה ולכן נאלץ אחד השוטרים ללוות אותנו לאורך כל המסלול. אל השוטר הצטרפו שני אנשי ואקף עצבניים שנאלצו לעזוב את החימום ולהצטרף אלינו בגשם ולהרטב עד לשד עצמותיהם.

בהר הבית לא נתקלנו היום באף מוסלמי מלבד אנשי הואקף. הערביות הצעקניות והערבים העצבניים לא הגיעו היום לעבודה או שהם הסתתרו במבנים מוגנים מגשם, נראה שהגשם צינן את התלהבותם במלחמה מול הכובש הציוני המאיים לבנות את בית המקדש - כך נוצר מצב של רוב יהודי בהר הבית.

מלבד דברי תורה על פרשת השבוע ולימוד של הלכות העבודה במקדש, הזכרנו בהר הבית את הכוהנים שעבדו יחפים גם בגשם, את האש של עצי המערכה שמעולם לא הצליחו הגשמים לכבותה, את הכהן הגדול שחכמים לא הסכימו לצרפו לבית הדין שידון בעיבור השנה מחשש לנגיעה אישית, שכן עיבור השנה עשוי לגרום לכך שיום כיפור ידחה בחודש והכהן הגדול יאלץ לעבוד בחוץ בגשם יחף לעיתים עם ארבעה בגדים בלבד (גם שמונה בגדים פחות מחממים ממעיל רגיל בימינו).

כמובן לא שכחנו להודות למי ששיכן שמו במקום, על גשמי הברכה שהוריד לנו ולהתפלל שימשיך שפע רב על עמו ונחלתו.

את הסיבוב סיימנו לאחר שעה של גשם זלעפות ללא הפסקה, רטובים עד לשד עצמותינו. יצאנו מהר הבית, אמנם רטובים, אך לאחר שעה של התעלות רוחנית והרגשת רוממות מעצם הנוכחות בהר בית ה' ומהעובדה שזכינו להיות נציגי עם ישראל בהר הבית כמעט בלי נוכחות זרה.