יום שני, 6 בינואר 2014

בנימים צדקה – מראשי קהילת השומרונים

"צריך לאפשר לכל אדם לעבוד את א-לוהיו. רבותיי, עבדו את א-לוהיכם לפי עקרונות האמונה שלכם"

בנימים צדקה - מראשי השומרונים
"לגבינו, הישראלים השומרונים, המושג 'מקדש' מתייחס למקדש אחד בלבד, והוא מקדש משה רבנו שהוקם במדבר סיני והועבר לארץ בימי יהושע בן נון, אשר לפי המסורת שלנו הוצב בהר גריזים במשך 260 שנה. לפי אותה מסורת חל אז פילוג בתוך משפחת הכהונה. עלי הכהן מרד בכהן הגדול עוזי, והאחרון נאלץ להדיח אותו ממקדש משה. בעקבות זאת פנה עלי והלך עם תומכיו לשילה, שם הקים אוהל מועד חדש, מתחרה באוהל המקורי, לפי אותן מידות הנזכרות בספר שמות.
"בעקבות הפיצול במשפחת הכהונה חל פיצול גם בעם, וחלק ממנו נהה אחרי האוהל של עלי, בעוד הרוב נותר נאמן לאוהל שניצב בהר גריזים. ואולם הכהן הגדול עוזי, שחשש שיבולע לאוהל מועד המקורי מצד עלי ותומכיו, קיפל את האוהל ואת כל כליו וגנז אותם באחת המערות בהר גריזים שאיננו יודעים את מקומה, שם הם מוסתרים עד אחרית הימים.
"לגבי הר הבית והמקדש שבירושלים – אין ספק שמדובר במסורת עתיקה שמקובלת על היהדות, ואנחנו מכבדים אותה. זהו מקום קודשו של החלק היהודי בעם ישראל. אנחנו כמובן לא מקבלים את המקדש שבהר הבית, אבל  גם איננו מתנגדים לו. זהו מקום מקודש ליהדות ולכן יש צורך לכבדו".
אתה מבין את הרצון של חלק מהיהודים לחדש את הקרבת קרבנות בהר הבית כפי שאתם נוהגים בהר גריזים?
"נצטרך אולי להביא תיגבור של כבשים מאוסטרליה לשם כך, אבל אינני מתנגד לרעיון. איש איש יעבוד את הא-להים, והעיקר שהמאמינים לא יריבו ביניהם. שואלים אותי הרבה פעמים למה איננו מוותרים על אמונתנו וחוברים לשאר עם ישראל. אני עונה: 'אנחנו עם ישראל וגם אתם עם ישראל', אבל אני רואה שדווקא בחלק היהודי של עם ישראל קיימות הרבה מחלוקות בין הזרמים הדתיים השונים – מאבקים פנים-דתיים שבהם יהודים מבטלים את עמדתם של יהודים אחרים, כדוגמת המאבק בין האורתודוכסים לרפורמים. צריך לזכור שכשתבוא גאולה לעולם, היא תבוא לכולם".
"יחד עם זאת, לא צריך לדחוק את הקץ. הקרבת קרבנות קשורה גם ביהדות – כמו אצל השומרונים – בקיומו של מקדש. המקדש היהודי נחרב ומה שנשאר הוא רק חלק מהחומה המערבית שהקיפה אותו, כך שכל הדיבורים על הקרבת קרבנות בימינו אינם תקפים.
"אצלנו לא ממתינים לביאת משיח, אלא למה שאנו מכנים 'נביא כמשה', ככתוב בתורה: 'נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' א-לוהיך'. נביא כמשה יוכר רק אם יביא עימו שלושה דברים ממשכן משה: צנצנת המן, מטה הא-לוהים והכרובים, ויש המוסיפים – גם המנורה. אנחנו מאמינים שנביא כזה יבוא, אבל עד אז – איש באמונתו יחיה. לא צריך להילחם בינינו בגלל ההבדלים באמונותינו. אני בעד שתבוא גאולה לעולם, ואם היא תבוא על ידי נביא כמשה שהשומרונים מאמינים בו או משיח שהיהודים מאמינים בו – נקבל אותו. העיקר שתבוא הגאולה.
"יחד עם זאת, זבח פסח הוא אכן יוצא דופן. את קרבן הפסח אנחנו, השומרונים, מקריבים כקרבן יחיד, מפני שהוא איננו קשור בקיומו של מקדש. הוא התקיים בעם ישראל עוד לפני שהוקם משכן משה רבנו, בעת יציאת מצרים. כל שאר הקרבנות, לעומת זאת, תלויים בקיום המקדש. המקדש איננו קיים ולכן בטלו הקרבנות, והכהנים הגדולים החליטו שבמקום הקרבנות יתקיימו התפילות. הקרבן היחיד שהוקרב בכל הדורות ועד ימינו הוא קרבן הפסח. משנה לשנה באים אלינו יותר ויותר מבקרים לצפות בהקרבת הפסח בהר גריזים, מכיוון שרבים רואים בזה חזרה למקורות, לשורשים".
ואתה תומך בחידוש הקרבת קרבן פסח על-ידי היהודים בהר , כמו אצלכם?
"כאן אתה נכנס לתחום הפוליטי. אתה יודע כמוני שישראל מונעת זאת מחשש להתלקחות באזור, התלקחות בין מוסלמים ליהודים. אני מעריך שברגע שיהיה שלום בין הישראלים לבין הפלשתינים, ידונו גם בעניין הזה, אבל זה בוודאי לא עניין השומרונים להציע זאת. בהר הבית אין מחלוקת דתית אלא מחלוקת פוליטית".
לא מפריעה לך כאדם מאמין, העובדה שמונעים מיהודים לקיים את מצוות דתם במקום הקדוש להם ביותר?
"באופן עקרוני, צריך לאפשר לכל אדם לעבוד את א-לוהיו. רבותיי, עבדו את א-לוהיכם לפי עקרונות האמונה שלכם".
יש בין היהודים כאלו האומרים שקרבנות זה עניין פגאני שלא צריך לחזור אליו היום.
"זו שטות לומר דבר כזה. את פרשות הקרבנות בתורה אסור לכנות 'פגאניות' – זו עבודת א-לוהי ישראל".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה