יום שבת, 29 במרץ 2014

במקומו יקומו עשרות אחרים לכבוש את ההר

עקיבא לם חייב למעשה להודות למשטרת ישראל. "בזכות" התעקשותה התינוקית להתנקם ביהודה גליק ולהרחיקו מהר הבית, עקיבא יעלה בעצמו להר. נראה שבמקום יהודה אחד בהר הבית, נמצא שם עוד עשרות יהודים שיבואו להחליפו בהר הבית.

כך כתב עקיבא בעמות הפייסבוק שלו:


יהודה גליק הוא הכהן הגדול

מאת: עקיבא לם
שובת הרעב יהודה גליק. מגורש מהר הבית
בכל יום שאני לא עולה להר הבית, אני יודע שהוא כן. אני יודע זאת, משום שבכל יום הוא מעלה תמונה, בה אני רואה לבושתי מאות תיירים גויים שמממשים את "והביאותים אל הר קודשי... כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים". כל העמים, מלבד עם ה'. הג'ינג'י הזה שמשגע את משטרת ישראל או בעצם את הוואקף המוסלמי על הר הבית, נמצא שם כל יום שהוא יכול, כשזה הדבר החשוב ביותר שעומד לנגד עיניו.
יהודה אמנם הוא אדם פרטי, אך מרגע שנטל את האחריות על הר הבית, הפך לאיש ציבור. 
יצא לי לפגוש את יהודה מספר פעמים, גם השבוע. הוא היה לבוש חליפה, ומעליה חולצת 'שובת הרעב' שלו. הרחיקו אותו מביתו וממקום יצירתו. הוא נראה היה מעט חלוש, מעט עייף. אני בטוח שהוא מעדיף היה שלא להפעיל את הכלי המחאתי הזה, שביתת רעב. לא היום, לא עכשיו. נראה לי לוקח לו זמן להתאושש. לחצתי לו את היד, ואמרתי מספר מילות הערכה. התקשיתי לדבר איתו, כי אני, לבושתי, מעולם לא עליתי להר הבית. 
לא עליתי כי אני מפחד. זה ה-הר. ההר שחלמנו עליו במשך דורות. זה ה-הר שחלמנו לכבוש אותו, ה-הר שאם נשלוט בו, נשלוט בכל הארץ, ה-הר שעליו אם נרצה נגשים את יעודנו. יש בהר הזה גם אלמנטים של קדושה לא מוכרת, כזאת שהשארנו אי שם בעבר. כשאני לא עולה, אני יודע שיהודה נמצא שם במקומי.
משטרת ישראל והוואקף המוסלמי הרחיקו את השליח שלי מהר הבית. אני לא יודע אם גליק הוא כהן, אבל עבורי הוא השליח שלי בהר, והמשטרה הרחיקה את השליח. הפתרון הוא כפול: האחד - להשיב את הכהן הגדול אל מקום קודשו, והשני - לעשות מעשה ולעלות בעצמי. 
אגב, משטרת ישראל, את מוזמנת לעקוב. בכוונתי לשוח עם בוראי על ההר. אתם מוזמנים לעצור אותי בעוון זה. 

עם שמוותר על חירותו לטובת ביטחונו, אינו ראוי לא לזה ולא לזה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה