חוויות ל"ג בעומר: יצהר, הר הבית, הכנסת, קבר דוד והרבנית

הרבנית רבקה שמעון נאותה לשתף אותנו בחוויותיה בל"ג בעומר - יום עמוס חוויות ותובנות. החל במדורה לילית ביצהר ועד חלקה בקבר דוד ובמרכז - עליה להר הבית וישיבה בכנסת על זכויות היהודים בהר הבית

חוויות ל"ג בעומר/ רבקה שמעון

ל"ג בעומר התשע"ד

הרבנית רבקה שמעון (שניה משמאל) בהר הבית בל"ג בעומר

אחרי ארבע שעות נדודי שינה בלילה ,לאחר מדורה מרנינה עם ילדינו ונכדינו בישוב יצהר, אני משכימה קום וממהרת לאזור העיר העתיקה למצוא חניה ולתפוס מקום בתור לשער המוגרבים. עושה דרכי מהחניה ונודרת, בלי נדר, לצלם את ההזנחה בדרך לשער האשפות. לא טיפוח, לא פחי אשפה, לא גינון, לא מדינת ישראל המתחדשת, לא מעוף, לא מקום שהוא אתר תיירות מבוקש בעיר הקודש ירושלים. פשוט בושה .

השתלם לי להקדים. מדריך תיירים ותיק זכר אותי מפעם וכבר לא כעס עלי וזו שכעסה מקבוצה אחרת קבלה הסבר שלא הפיס את דעתה בינתיים. מוטי השוטר היה די נינוח בעקבות הצל"ש, אך לא היו לו מספיק שוטרים, 'כי כולם נסעו למירון'. בכל זאת עלינו די מהר. מיה ש"ץ הכלה ואחותה, אנה בתהליך גיור, שרה העולה המתמידה ועוד צרפו אלינו קבוצת גברים מסועפת המורכבת מרבנים, נערים צעירים משילה ועוד כהנה וכהנה. מאוחר יותר הצטרף אלינו הרב פרופ' יואל אליצור שהחכים אותנו בידיעותיו.

בעליה זו התחדש לנו על ידי מוטי איסור חדש: 'אסור לצלם את הערביות', המכונות על ידי: 'המעודדות', או יש שמכנים אותן: 'המקוננות'. יש בינינו דוברי אנגלית המכנים אותם vampires- ערפדיות. אולי בגלל שלא יכלו לעלות ביום העצמאות הן הציפו את ההר בהמוניהן הפעם. כל פעם שצעקו: אללה אכבר, ענינו להם: ה' הוא הא-לוהים'. אם לא רוצים שנכריז זאת, שישתקו הן קודם, כמו שאומרים הילדים.

אבל העלייה עברה עלינו בניחותא. בסקירה על העליה שלנו - באתר הר הבית נכתב על הקשר בין ל"ג בעומר למקדש.

הבנות שעלו אתי מאד הודו לנו, התרגשו ומהרו לדרכן. אני מיהרתי להשתתף ב'חלקה' בקבר דוד המלך עם בעלי הרב, שגזז לבן השלוש של תלמידה תלתל ראשון, וגם שם היה המקום עמוס תיירים ומבקרים.

בצהרים נסעתי עם נכדתי מלכות לכנסת (היא קבלה אישור מסיעת ה 'בית היהודי') להשתתף בישיבת ועדת המשנה לוועדת הפנים של הכנסת בראשותה של מירי רגב, שמינתה את חה"כ דוד צור לעמוד בראש הועדה. נכדתי, שהקשיבה לכל מילה מהדיון שתפה אותי בתחושותיה, ש'כולם שם מדברים יותר מדי והם גם בהתחלה אומרים משהו אחד ואחר כך סותרים את עצמם.' היא בסך הכול בת 13.

חה"כ דוד צור מחונן בחוש הומור, מבט מפוכח על המציאות ועברו במשטרה מביא אותו גם למתוח עליהם בקורת מסותרת על התנהלותם. הרגשתי שהוא חותר למצוא פתרונות לכמה כשלים. בעיני, יש משהו מיסטי בכך שדווקא הוא נבחר לעמוד בראשות הועדה. השם שלו גורם. אולי הוא לא חושב על זה אך בעיני זה סמלי ששמו דוד.

לא מטרידה אותי העובדה שחה"כ זבולון כלפא מהבית היהודי לא עולה להר הבית. אז מה? גם חה"כ מוטי יוגב לא עולה ואפילו לא חה"כ אורית סטרוק. אף אחד לא דרש מהם מראש לעלות. אולי זו טעות, אבל זה מה שיש. היתה לנו תמיכה מעודדת מחה"כ שולי מועלם ומחה"כ משה פייגלין. לענ"ד, אפילו חה"כ נחמן שי היה הפעם פחות עוין לעניננו.

בחרתי בפורום זה בכנסת לשבח את המשטרה שהכינה לנו מודל משובח לעליות להר הבית ביום העצמאות, בבחינת: כזה ראה וקדש. עד שהם מתאמצים פעם אחת, מן הראוי לציין זאת, ולא אכפת לי מה היו המניעים והגורמים לכך.

בסך הכל אני עושה סקירה לעצמי ומהרהרת בקול. הישיבה הראשונה בראשותה של חה"כ מירי רגב התקיימה בערך לפני שנה ביום ירושלים. עברה כמעט שנה ועברנו כברת דרך. יש מה לשפר, כמובן, אבל אני דווקא רואה התקדמות.

כמובן יש כשלים בדרך. חול המועד פסח היה מביש. עליית ילדים – מה יהא עליה? יהודה גליק ועוד אחרים מורחקים מן ההר. המשטרה ונציגי הוואקף 'מנקצים' על ההר, בלשון המעטה, ולהתפלל גלויות עדין לא מתאפשר לנו. הרבנות הראשית עוד לא הורידה את השלטים בכניסה להר ועל התקנות של הרב אלי בן דהן שמענו , אך עוד לא ראינו.

ובכל זאת, ביום ל"ג בעומר שמחדד לנו את מצוות אהבת הרע, מהדהדות באזני מילותיו של הרב פרופ' יואל אליצור כשעלה להר והצטרף אלינו: שנשכיל להשכין שלום, אהבה ואחווה ורעות בין איש לרעהו. גם נציגות 'עיר עמים' המצחיקות לא מטרידות אותי. אינני מבינה מה מטריד אותן. וכי אני מצפה שביום אחד לכולם ייפול האסימון? שדוד צור יחזור בתשובה ויחבוש כיפה על הראש ונחמן שי יגדל זקן?

בכלל, לפי התנהלות הגאולה בדורנו, יש לתלות יותר תקוות ב'חילונים' מאשר ב'דתיים'. עלינו לזהות את המקומות בהם יש לעניין שלנו סייעתא דשמיא ולהודות על כך.

הרגשתם בלילה את האור של הצדיק ר' שמעון?