תודה לך ריבון עולם ותודה לך רחל על הזכות לבקר בבית ה'

עולה חדשה בהר הבית, ותיקה בארץ || רשמים מחוויה בלתי נשכחת 

מאת: רחל סלע

הרב אלבוים, רחל סלע, לאה שטייגמן, רות שריאל,
עטרת צביה עטיה עם שושנה התינוקת בהר הבית

נתתי בשבוע החולף שעור לנשים בקצרין. זה היה שעור שלישי ברצף. הן ביקשו אחד, ואחריו עוד אחד ואחריו שלישי. ממש מרשים.

אחרי השעור הראשון ניגשה אלי אחת הנשים, עולה מבריה"מ וגיורת, ואמרה שהיא רוצה לעלות להר הבית.
אחר כך היא שמעה שיש אוסרים, והתלבטה ממושכות, התכתבנו בעניין זה, ובסופו של דבר היא החליטה לעלות ואמנם היא עלתה איתי בסוף סיוון.

בתפילה לבשורות טובות!

לחץ כאן לכתבה על העליה >>

 

↓ אני מעבירה לכם את דבריה כמו שהם, נדמה לי שזה מעניין ומחזק ונותן כמה תובנות

הגיע הזמן והעת לכתוב כמה מילים וכמה שורות על חווית הביקור במקום הכי קדוש בעולם, במקום שניתן להרגיש את קרבת ה' ממשית ובבית ממש!!

העלייה שלנו היתה מאוד עוצמתית בעיניי, לא היתה קלה, כלומר לא עלינו בקלות, אלא אחרי עיכובים, תפילות ותחנונים לזכות בזכות הענקית הזאת לראות ולהיראות, לבקר בהיכל ה' כדי לדעת על מה בדיוק לבכות בבין המצרים ובתשעה באב ולמה להתגעגע ולכוון בתפילות לכיסופים לחזור למקום הזה, כשהוא בתפארתו עומד על מקומו.

על ההר הרגשתי מאוד בטוחה, הרגשתי בבית, ניסיתי להתחבר מבפנים ולשמוע את קול הנשמה שלי, מה הוא לוחש לי. הוא לחש שמחה מצד אחד על הזכות והקרבה, ומצד שני חשתי כאב פנימי ממראה עיניי. שבית ה' מבוזה על ידי אנשים, האויבים לעם ישראל שמסתובבים בכל רחבי ההר הקדושים כבעלי המקום, במקום שלא להם. הרגשתי את ה"חיוך" של השכינה שחייכה לנו , לבנים ובנות שבאו לבקרה, והכאב שהביקור כל כך מצומצם וכל כך מוגבל, שאיננו יכולים להשתטח ולהתפלל בפה מלא. השכינה כאילו כבולה ומבקשת לשחררה שתוכל להאיר לכל עם ישראל את אור ה' הטוב ולכל העולם.

עשרות הערבים והערביות (אולי אפילו היו מאות מהם שם) היו בעיניי כזבובים, ללא הגזמה. לא היה לי שום פחד או חשש שיפגעו בנו, למרות שמצד השכל וההיגיון זה לא היה רחוק מהמציאות, לצערנו. ה' נטע כזה ביטחון שאנו רצויים שם וחשובים שם, שעשה אותם בעיניי כחגבים שהרעש שלהם רק הפריע לי להתרכז בתפילה לבורא עולם.

והפמליה שליוותה אותנו לאורך כל ה20 מטר שהלכנו - היתה מרשימה למדי. כזה יחס של חשיבות מעולם לא קיבלתי.

ביציאה הרגשתי עצבות וכאב חד, שמגרשים אותי מהבית, מרחיקים אותי בכוח, בעל כורחי מה'. זהו כאב עצום, משפיל, אך גם מחדד את התשוקה לשוב ולחזור אליו בתקווה ותפילה גדולה שיהיה בבניינו. אני מודה לריבון העולמים על הזכות, ועל כך שנענה לתפילתי וקיבל אותי בחצרות מקומו הקדוש.

אני מודה לרחל על ההזמנה, האור בעיניים, על הידע העצום שמקרב אותנו להשתוקקות אל בניין בית המקדש, על המשפט שהולך איתי: "הערבים טוענים שזה המקום שלהם - וזה שקר, והאמת היא שזה המקום של עם ישראל, ואף על פי שזה לא נראה עדיין ככה, האמת תנצח בסוף. אמת מארץ תצמח!" תודה רבה. לרב שליווה וסיפר לנו על הקטרת הסמים שחסרים לנו כיום והנשמות היקרות של הנוער נופלות על סמים המסוכנים של היום. תודה על אומץ הלב שכל אחד מהקבוצה שלנו הקרין, על התפילות בגבורה ישראלית, על חוזק פנימי ובטחון בדרך.

אחת התובנות החזקות שלי מהביקור היא, שעד שאתה לא עולה להר הבית אתה לא מבין עד כמה אנו חיים בחיסרון. רק שם אפשר לחוש את החיסרון האמיתי בכך שאין לנו את בית המקדש. כשמדברים על זה לפני העלייה - מבינים רק בשכל. כשעולים למעלה - מבינים וחווים ברגש, בלב, בכל ההוויה שיש שם.

עוד תובנה - קבלת הפנים ה"סוערת" שקיבלנו בהר נתנה לי להבין עד כמה אנו חשובים שם בביקורנו, עד כמה חשוב שיעלו עוד יהודים. כי הרי בגלל שעולים מעטים, אז הערבים עושים הרבה רעש. אם נעלה במאות כל יום - מאזן הכוחות ישתנה ובכך , בעצם העלייה להר, נוכל לכבוש בחזרה את המקום שלנו ולהחזיר את כבוד ה' למקומו. לכבוש לא בנשק או אלימות אלא בעצם עלייה לרגל, בעצם נוכחותנו שם נחזיר את הבעלות אלינו. אוי, כמה ה' מצפה ומחכה לזה, שנרצה לבנות את הבית שלו, שלנו.

רחל יקרה, כפי שאמרתי לך בסיכום אותו היום המיוחד, הייתי רוצה יותר ללמוד על בית המקדש כדי ללמד ו"להדליק" את הנשמות של עוד יהודים, לקרב אותם למימוש הרצון של כולנו שייבנה בית המקדש במהרה בימינו.

ביום שלישי הבא ב-י"ז בתמוז תהיה אצלי בבית קייטנה של 8 בנות, בנות 9 , והייתי מאוד רוצה לעשות איתן פעילות הקשורה לבית המקדש, אבל לא משהו מרוחק מהם בחוויה אלא לקרב את הבניין אל הלב, שירגישו את החיסרון ולעורר את הרצון האמיתי בבניין ובעלייה להר. אני לא יודעת אם זה אפשרי מפעם אחת. אך, הן נשמות רכות ורגישות - אז אולי כן. הייתי רוצה לקבל ממך כמה עצות איך לעשות זאת בדרך הטובה ביותר. יש לרשותי כ-4 שעות להיות איתן.

בנוסף לכך, אנו מארגנים פגישה של עולים חדשים, עולי ברית המועצות לשעבר, אלו שמחפשים את השורשים היהודים שלהם. בחרנו לעסוק במפגש בנושא של בית המקדש. אשמח אם תוכלי לשלוח אלי את דף המקורות שלמדנו במפגש האחרון איתך בקצרין. שאוכל לתרגם דברים מרכזיים לרוסית ולספר על חשיבות הבניין והאפשרות לעלייה שהיא אחת ההשתדלויות החשובות לקרב את יום הבניין הממשי.

בהערכה רבה ואהבה,

לאה שטייגמן, קצרין