כשקוראים מה הערבים כותבים אפשר קצת לשמוח

אז יאמרו בגויים... || בכל זאת, קצת נחת

מסופר על יהודי שהביט בתימהון על חברו בעת שהלה קורא בשקיקה עיתונים בערבית. לשאלתו לפשר מעשיו, הסביר החבר שבתקשורת הישראלית הוא קורא דברי ביקורת על המדינה והצטדקות על מעשיה ואילו בתקשורת הערבית הוא קורא על עוצמתה של מדינת ישראל, על המכות שהיא מכה באויביה וכו'.

אין צורך לספר לקוראי האתר על המרורים שמאכילה ממשלת ישראל בהר הבית את היהודים ועל הביזיון וחילול ה' במקום. אולם אם נשווה את המצב לשנים קודמות ונצרף לכך את בכיות הערבים, נמצא שבכל זאת יש לנו גם על מה לשמוח.

↓ זה מה שהביא העיתונאי ארנון סגל בדף הפייסבוק שלו

בסטטוס הזה מקוננים המוסלמים איך קרה שהיהודים שפעם היו אסורים בכניסה להר הבית (כאן בתמונה מ-1890) היום דווקא נכנסים על אף ההתנגדות האיסלמית

هذه الصوره رسمت على زمن العثمانين ومن يقفون بجانب الباب هم يهود لم يكن يسمح لهم بالدخول ،،،،شتان بين الماضي والحاضر