יותר חרדי מחרדי || לא לעלות להר המור ולא לעסוק בקירוב למקדש
העיתונאי ארנון סגל מביא בטורו השבועי את תשובתו הנחרצת של הרב יוסף קלנר, מבכירי רבני חוג הר המור, נגד עליה להר הבית. לא נחה דעתו של הרב, עד שתקף בבוטות את הרבנים העוסקים בלימוד מוחשי של תורת הבית ושחזור כלי המקדש.
דבריו המוזרים של הרב צורמים במיוחד לאור העובדה שהרב, הרואה עצמו שייך לזרם שמאמין בשותפות אנושית בקידום מהלך הגאולה, מציג עמדות קיצוניות שלא מקובלות אף בציבור החרדי. לאחרונה החלו חוגים מרכזיים בציבור החרדי לעסוק בלימוד קודשים הלכה למעשה, תוך הדגמה והמחשת עבודת המקדש בתוככי מאה שערים בירושלים ובמרכז בני ברק (לחץ כאן לכתבה >>) ואפילו העלית החרדיות להר הבית גדלו.
בדבריו הקשים רומז הרב שאם יבנה המקדש באופן שלא מקובל עליו, הוא לא יהיה מרוצה ממנו. ואנו תוהים: האם יתכן שחלק מבני הציונות הדתית יצטרפו לאחר בנין המקדש לנטורי קרתא ויצעקו על בנין המקדש: "מעשה שטן"?
הנה הדברים כפי שהובאו בדף הבית במקור ראשון, קיראו ותשפטו:
הנה הדברים כפי שהובאו בדף הבית במקור ראשון, קיראו ותשפטו:
"כשהמשטרה מונעת מיהודים לעלות להר, רוח השם בקרבה"
הרב יוסף קלנר, מבכירי רבני חוג הר המור הנחשב לתלמידו ולמקורבו של הרב צבי טאו, הפיץ באחרונה בקרב תלמידיו ושומעי שיעוריו תשובה ארוכה המתייחסת לסוגיית העליה להר הבית. זאת, לדבריו, לאור שאלה שהתבקש לה בעניין בידי תלמידי ישיבת מעלה אליהו בתל אביב. הרב קלנר, שהתבטאויותיו החריפות נגד השר נפתלי בנט זכו בחודשים האחרונים לתשומת לב תקשורתית רבה, לא מכזיב גם הפעם ומשתלח בעולים להר הבית וברבנים המגבים אותם בסגנון קשה.
ראשית מצטט הרב קלנר את דברי הרב קוק ביחס לעלייתו ההרה של הברון רוטשילד, "פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו, עולה לנו על כל מיליונים של ישובים מעשיים". הברון – בניגוד לנהוג כיום בקרב יהודים שומרי מצוות – אמנם עלה ההרה שלא בטהרה ונכנס ככל הנראה גם לתחומים בהר שאליהם אוסרת ההלכה להיכנס, אך הרב קלנר קובע בכל זאת בנחרצות: "אם היו שואלים את הרב מה עדיף: שיעלה הברון להר הבית ויבנה את ארץ ישראל; או לחלופין שלא יעלה להר ולא יבנה את ארץ ישראל, הרב היה מכריע שלא יבנה ולא יעלה".
"הסבת תשומת הלב הציבורית לממד החיצוני של בית המקדש בהר הבית במקהלות רבבות עמך ישראל", מוסיף וכותב הרב קלנר, "שחלק ניכר מהם הם 'רחוקי תורה' אשר לא ידעו בין ימינם לשמאלם בסוגיה זו, בלא כל ניסיון לבנות את התובנות הקריטיות והיחס למהותו ועיקרו של העניין, זו הקדשת אנרגיות רבות לטפל והזנחת העיקר החשוב באמת, היוצרת תודעה שטחית ומעוותת. זו איננה רק טעות חינוכית חמורה, כי אם הסחת דעת ממהותו ועניינו של בית המקדש, שמהווה הפרעה חמורה המעכבת את בניינו".
ואיך לטעמו של הרב קלנר מקרבים את בניין הבית בדרך ראויה? "את הקדושה הכללית של האומה יוצרים על ידי לימוד 'אורות' ו'לנתיבות ישראל' (ספריהם של הראי"ה והרצי"ה קוק. א"ס)", קובע הרב ומוסיף: "לי ברור שלפני שתיבנה בציבור הרחב אוריינטציה רוחנית כללית ברוח ה'אורות' – לא יהיה בית מקדש. על כל פנים לא של אש. 'אורות' זה התוכן של מקדש האש שירד מן השמים. בסוף הוא ירד מן השמים. כשיהיה כאן צבור, מקהלות רבבות עמך ישראל, שיחשבו ברוח 'אורות' ו'לנתיבות ישראל', בית המקדש ייבנה. זו עבודה של שנים, אולי עשרות שנים ואולי אף יותר. מכל מקום, בה צריך לעבוד".
מכאן עובר הרב קלנר להשתלח ישירות במכון המקדש ובגופים אחרים העוסקים בענייני המקדש. לטעמו הפעילות הזו רק מרחיקה את הקמתו: "ייצור דגמים של בית המקדש וספרים יפיפיים ששם אפשר לראות את בית המקדש בימי חול ובחגים השונים, ואת עבודת הכהן הגדול; ידיעות תורניות הלכתיות משולבות באסתטיקה רבה; מכון שמזמין לבוא ולראות איך הכל היה נראה ואיך יראו הדברים... והמנורה – שכבר בנויה... כל זה, בלא עבודה תרבותית רוחנית גדולה, כלומר, עבודה שכלית ומוסרית עצומה לרוממות קדושת החיים הכללים של מדינת ישראל ואנשיה, מהווה הסחת דעת הציבור והפרעה לבניין המקדש. כי על-ידי זה התשוקה והכימהון לבניין בית המקדש, המצויים בכמיסה בנשמות כל ישראל, מוסטים לכיוון לא נכון – כאילו בית המקדש אינו אלא של 'עצים ואבנים', מבנה ארכיטקטוני מקסים, עם המון מעשים הלכתיים אקזוטיים ותו לא. איך תחזור ותופיע השכינה בתרבות חסרת פיתוח שכלי ומוסרי שכזו?".
וכעת הרב קלנר מפנה את החצים גם כלפי הרבנים המעודדים עליה להר: "לצערנו הרב, ניכר שיש לבנות את התודעה הזו גם ברבנים תלמידי חכמים, וזה הדבר החמור מכל. ביקורת זו רלוונטית גם בלא שקלול הרושם הקשה העולה מתלמידי חכמים המחזיקים מעצמם כמבינים בעניין כלל ישראלי זה יותר מהרב קוק ומהרב צבי יהודה, מהרב אונטרמן ומהרב ניסים, מהרב עובדיה ומהרב אליהו והרב אברהם שפירא. היש בידם מינוי להכרעה בנושא חמור ורב אחריות שכזה?".
בהמשך התשובה תוקף הרב קלנר במלים קשות את הטענות הרווחות על הצורך לעלות להר הבית מ'דין כיבוש': "על-ידי מי מתבצע 'כיבוש'? האם אדם יחידי יכול לכבוש? האם כאשר יהודים מסתובבים על הר הבית זה נקרא "כיבוש"? קבוצות תיירים הן "כובשות"?! כך אתם מתכוונים לכבוש גם את עבר הירדן או את עזה?! זו גלותיות שנכנסה עד מח העצם, פרטיות הזויה וגסה ואבדן השכל הישר והפשוט. ממשלת ישראל היא הריבון, ומשטרת ישראל היא ביטוי הכיבוש. כיבוש צריך להיות על ידי עם, על ידי מדינה ונציגיה. הגורם הכובש והריבוני צריך להיות הצבא והמשטרה ולא תלמיד חכם פלוני, שאולי סיים כמה פעמים את הש"ס, אך זה עדיין לא נותן לו ייפוי כוח להיות נציג רשמי של כלל ישראל להחלת ריבונות בהר הבית".
ובכלל, תוהה הרב קלנר: "במה הר הבית איננו כבוש? לפעילי הר הבית יש טרוניות כלפי משטרת ישראל שלא נותנת להם לעלות להר הבית, ומונעת יהודים מלהתפלל על ההר. משמע שהעלייה או אי העלייה, ומה שנעשה שם על הר הבית הינם פועל יוצא של רצונה של המשטרה. היא הקובעת אם אפשרית העלייה להר או לא, זה הסדר הקבוע שם. אך משטרת ישראל היא 'ידא־אריכתא' של מדינת־ישראל. אם כן, ממשלת ישראל היא הריבון שם.
"המשטרה", מחדד זאת הרב קלנר עוד יותר, "כשהיא מונעת עליית יהודים להר הבית, זהו בעצם "כיבוש". משטרת ישראל שאין רוחה נוחה בעליית יהודים להר, כנראה רוח השם נוססת בקרבה, שורה עליה גם שלא מדעתה. אמנם היה ראוי שתאסור על כולם לעלות להר הבית, זה מה שצריך להיות".
דברי רב חיים וולאזין נפש החיים שער א פרק כב --ולבל יתחכם האדם הגדול שהשגתו מרבה, לומר, אנכי הרואה סוד וטעמי המצוות בכוחות ועולמות העליונים שראוי לי לפי שורש נשמתי, או למי ומי לפי שרשו, לעבור על איזה מצווה, או לדחות שום פרט ופרט מפרטי המעשה, לעשותה במגרעת אף דקדוק אחד מדברי סופרים, או לשנות זמנה חס ושלום. אבא הורביץ
השבמחק