לשכנו תדרשו: הרב בניהו ברונר ראש הגרעין התורני צפת ומייסד הישיבה

לעלות להר הבית בטהרה || לעלות בשמחה בדרך לבנין המקדש

בשנת תשמ"ט (1989) הוקם בצפת הגרעין התורני, שהיה אחד מראשוני הגרעינים התורניים. הרב בניהו ברונר שליט"א היה מראשוני הגרעין והרוח החיה בו, כמה שנים מאוחר יותר הוקמה על ידי הרב ברונר ישיבת ההסדר צפת. הרב בניהו ברונר שליט"א משמש נשיא הישיבה וכראש הגרעין המונה יותר ממאה משפחות.

 

הרב בניהו ברונר מוביל את הגרעין עם הפנים קדימה גם אל מחוץ לעיר צפת - לירושלים. הרב ברונר נוהג לעלות להר הבית עם תלמידיו ועם רבים מחברי הגרעין התורני בצפת.

הנה דברי פתיחה מאת הרב ברונר שליט"א לחוברת "לשכנו תדרשו" בענין העליה להר הבית שהוציאה הישיבה.

↓ דברי פתיחה - הרב בניהו ברונר שליט"א, ראש הגרעין התורני ומייסד הישיבה

הר הבית נקרא בפי חז"ל "בית חיינו" (ויק"ר י"ט ה) מידי שבת בברכות אחרי קריאת ההפטרה אנו אומרים: "רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו". ציון היא הר הבית, ההר שעליו עומד הבית, בית המקדש. מקום המקדש הוא מקור החיים של העולם כולו ושל המין האנושי: "ושתיה היתה נקראת. תנא: שממנה הושתת העולם. תנן כמאן דאמר מציון נברא העולם" (יומא נד ע"ב).

"המזבח מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר זה מזבח לעולה לישראל, ובמקדש נעקד יצחק אבינו שנאמר ולך לך אל ארץ המוריה ... ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא, אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא" (רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו). 

אבן השתייה בקודש הקודשים ממנה החל העולם ומקום המזבח ממנו נוצר האדם. ה' מתגלה בעולם ובאדם וממקום זה החלה ההתגלות. התגלות זו אינה מאורע חד פעמי בהיסטוריה, השפע הרוחני ממשיך לרדת לעולם דרך מקום זה. בעת החורבן השפע נמצא רק בצורה כחנית- גולמית ואילו בזמן המקדש השראת השכינה גלויה. קיימים מצבי ביניים, הגלות מסתיימת, עם ישראל חוזר לארצו, שולט על המקום והמקדש עדיין אינו בנוי.

כך היה בימי דוד, שרצה לבנות את בית המקדש וה' מנע בעדו. למרות זאת דוד לא ישב בחיבוק ידיים אלא עשה את כל אשר לאל ידו. הוא קונה את מקום המקדש, מכין את החומרים לבניית המקדש ממנה את משמרות הכהונה כפי שמתואר בספר דברי הימים א' פרקים כב'- כט'. דוד יודע שקיימים תהליכים וכל דור מחויב לעשות את מה שבאפשרותו על מנת לקדם את עם ישראל אל היעד הנכסף, ועשייה זו מגלה שכינה בעם ובעולם כולו.

בתקופתנו זכינו לשחרר חלקים גדולים מארץ ישראל ולהקים ממלכה לתפארת, אנו שולטים על מקום המקדש, אבל לצערנו לא ניכר כלל שמקום זה הוא מקום המקדש. המקום משמש כאתר תפלה לבני דת אחרת, המכריזים בריש גלי שהמקום הוא שלהם, ומעולם לא היה מקום בתי המקדש של ישראל. בנוסף לכך יהודים לא מורשים להתפלל במקום שלכוונו כל ישראל, בכל קצוות העולם מתפללים. מציאות זו היא חלול השם נוראי שמונע את גילוי השכינה. גם לפני הקמת המקדש אפשר וצריך לעלות אל ההר ולהודיע קבל עם ועולם שמקום זה הוא מקום המקדש, מקום שממנו יורד השפע לעולם כולו, ותפלתם של ישראל ובעתיד עבודת הכוהנים שליחי ישראל תוריד שפע רוחני לעולם כולו.

ניתן לעלות אל ההר בטהרה מתוך תחושת שליחות של בניית המקדש, לעלות בשמחה שאנו זוכים לדרוך במקום זה, ובצעדינו לקרב את בניית המקדש השלישי, ובמקביל לתבוע ממנהיגנו לאפשר ליהודים להתפלל במקום שהוא "בית אלוקים ושער השמים".

המפעל הציוני שקרם עור וגידים בהקמת המדינה, בנוי על "ציון" ובציון לא נמצאים בני ציון, מצב זה גורם למחלת לב רוחנית לכל גוף המפעל הציוני, צריך לטפל בלב ובזריזות. ר' אלישע וולפסון אברך בישיבת ההסדר בהדרכתו של ראש הישיבה הרב אייל יעקובוביץ שליט"א העלה על הכתב נושא חשוב זה על מנת לעורר את עם ישראל למשימה נעלה זו, אני מברך אותם ואת כל מי שיירתם לפעילות בנושא מהותי זה.