הקפדה על עלייה בטהרה להר הבית || כיבוש הר הבית
 |
| הרב יצחק ברנד שליט"א עם תלמידיו בהר הבית |
↓ לא תנסו בענין עליה להר הבית/ הרה''ג יצחק ברנד שליט''א
בעליה להר הבית בזמננו יש כמה מצות:
בענין תפילה על הר הבית והתנגדות של הקב״ה לעשות נס בעניו זה.
עיין רש״י (בראשית כח יא) ״ויפגע במקום, לא הזכיר הפסוק באיזה מקום אלא במקום הנזכר במקום אחר הוא הר המוריה שנא' וירא את המקום מרחוק. ויפגע, רבותינו פרשו לשון תפילה.
"וא"ת כשעבר יעקב על בית המקדש מדוע לא עיכבו שם, איהו לא יהיב לביה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו ומן השמים יעכבוהו?! איהו עד חרן אזיל כדאמרינן בגיד הנשה, וקרא מוכיח וילך חרנה, כי מטא - לחרן אמר אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו?! יהיב דעתיה למהדר, וחזר עד בית א ל, וקפצה לו הארץ (שם כח יז).
ורואים מזה חשיבות הגדולה להתפלל על הר הבית, ורצה לחזור מחרן כדי לעלות ולהתפלל על הר הבית, ותמה על עצמו איך לא נתעורר מקודם על זה. וכן לא זכה יעקב אבינו למראה סולם, וכל ההבטחות ולנחלה בלי מצרים, רק בגלל שנתעורר מעצמו להתפלל על הר הבית. וכן רואים משם שהקב״ה אינו רוצה לעשות נס למי שאינו רוצה וחושב להתפלל שם, כי הקב״ה רוצה שהאדם יתעורר מעצמו להתפלל שם, והנס בא רק אח״כ כשכבר הסכים להתפלל שם, וממילא אין לומר כשהקב״ה יעשה נס אנו נתפלל על הר
הבית, אלא אתה תתפלל שם, וכשיעלה רצון לפני הקב״ה לעשות נס יעשה, ואם לא יעשה נס לא יעשה, ואין זה עסק שלנו.
עי' ברכות (נד ע''ב) ותו״כ (ויקרא): ״איזה מורא? ולא שייך לקיים מצוה זו רק כשבאמת לא יכנס להר הבית במקלו בתרמילו,עולים ומקיימים המצות שם, במנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו,אבל כשאינם עולים אין מקיימים מצות ולא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מק״ו״. ומקדשי תיראו.
ונתברר במשך השנים האחרונות בבירור מוחלט, שהדבר היחיד שמעכב נסיגת ריבונות ישראלית מן א״י הוא אך ורק אחיזה ותפיסה יהודית ע״י התנחלות ונוכחות יהודית, והטענה שאם יתנו לערבים יסכן את הציבור, אף שטענה זו אמת מצד עצמו, מ״מ ראינו שלא היה תופס במציאות ורק האחיזה היהודית עיכבה הנסיגה.
ראה תראה מה קרה בחברון שבכל מקום שיש בתים יהודים לא נתנו לערבים והשאר נתנו להם, וכן בבית לחם שנתנו בשליטתם כל מה שמעבר לקבר רחל, וכן בשכם נתנו כל העיר חוץ ממתחם קבר יוסף בגלל הישיבה שם, (עד שבעוה״ר מסרו גם זה לערבים ימ״ש). וכן כל ההתנחלות ביש״ע עכבה את הנסיגה, ואפילו מאחז של מעון לא יוכלו לתת רק כשהיה הסכמת מועצת יש״ע על זה, אבל כל זמן שאלו שאדוקים בא״י לא מסכימים לזה אין להם כח למסור.
המקור למציאות הזאת אפשר ללמוד מן התוספתא (ע״ז פ״ה ג) ״אלא כל זמן שהם עליה כאילו היא נכבשת, אינם עליה כאילו אינה נכבשת״.
וכעת עתה לא רק ״כאילו״ שאינה נכבשת, אלא שבאמת נתבטל הכיבוש.
וגם דנים בכל התוקף בענין הר הבית אם למסור לגוים או לא, שהצורר ימ״ש טוען שזה מקום קדוש למוסלמים, ורבים מבני בריתנו נמשכים אחרי טענה זו בעוה״ר, ואין עצה לעכב המסירה אלא אך ורק ע״י עליה להר הבית בקדושה, ולהראות לעמנו ולכל העולם שהמקום הזה הוא שלנו וקדוש לנו, והקב״ה בחר את עם ישראל ונתן לנו במיוחד את המקום הזה, והרבה פעמים הוזכר בתורה ״אל המקום אשר יבחר ה׳״, והכוונה להר הבית.
וממילא העליה להר הבית הוא כעת במצוה של כיבוש א״י של המקום הזה.
ויש להדגיש כאן שעליית תיירים לא נקראת כיבוש והתנחלות. משום שהם אינם מראים בעלות, רק באים בגבול הגויים. ורק עלייה בקדושה ובלי נעליים ואחרי מקוה, מוכיחה לגויים שאנו חפצים להאחז בו. והוא מה שנקרא התנחלות בהר הבית. כי מקום זה עלינו להכריז עליו שזהו המקום המקודש והמיוחד ביותר ליהודים.
ואי הכי נמי אילו היינו כובשים במציאת המקום באמצעות כלי נשק וטנקים אז לא היינו מקפידים דוקא חיילים יהודים שהלכו למקוה ובלי נעליים.
כי כיבוש המקום היה דוחה ענינים אלו, אבל עכשיו הרי אין עושים זאת כל זמן שהשלטון ביד מי שאינו מוכן ללחום בנשק לכיבוש המקום, וכל הכיבוש שלנו הוא רק האחיזה בו, והרי אין רוצים סתם להאחז בו כמו שאר המקומות, שאז יגידו לנו הממשלה, שהשטח כגודל הזה תקבלו במקום אחר ומה אתם להוטים אחרי המקום הזה, רק אנו צריכים לומר שאנו רוצים דוקא מקום הזה משום שזה המקום מקודש ביותר לעם ישראל, וממילא האחיזה בו צריך להיות כפי ההלכה המתאים להנהגה המיוחדת במקום, וממילא יוצא שקיום ההלכה הוא לא רק בשביל עצם קיום ההלכה אלא גם כן בשביל הכיבוש.
[א]מצוה להתפלל על הר הבית.[ב] מצות ומקדשי תיראו.[ג]מצות כיבוש א״י.
בענין תפילה על הר הבית והתנגדות של הקב״ה לעשות נס בעניו זה.
[א] מצוה להתפלל על הר הבית
עיין רש״י (בראשית כח יא) ״ויפגע במקום, לא הזכיר הפסוק באיזה מקום אלא במקום הנזכר במקום אחר הוא הר המוריה שנא' וירא את המקום מרחוק. ויפגע, רבותינו פרשו לשון תפילה.
"וא"ת כשעבר יעקב על בית המקדש מדוע לא עיכבו שם, איהו לא יהיב לביה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו ומן השמים יעכבוהו?! איהו עד חרן אזיל כדאמרינן בגיד הנשה, וקרא מוכיח וילך חרנה, כי מטא - לחרן אמר אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו?! יהיב דעתיה למהדר, וחזר עד בית א ל, וקפצה לו הארץ (שם כח יז).
ורואים מזה חשיבות הגדולה להתפלל על הר הבית, ורצה לחזור מחרן כדי לעלות ולהתפלל על הר הבית, ותמה על עצמו איך לא נתעורר מקודם על זה. וכן לא זכה יעקב אבינו למראה סולם, וכל ההבטחות ולנחלה בלי מצרים, רק בגלל שנתעורר מעצמו להתפלל על הר הבית. וכן רואים משם שהקב״ה אינו רוצה לעשות נס למי שאינו רוצה וחושב להתפלל שם, כי הקב״ה רוצה שהאדם יתעורר מעצמו להתפלל שם, והנס בא רק אח״כ כשכבר הסכים להתפלל שם, וממילא אין לומר כשהקב״ה יעשה נס אנו נתפלל על הר
הבית, אלא אתה תתפלל שם, וכשיעלה רצון לפני הקב״ה לעשות נס יעשה, ואם לא יעשה נס לא יעשה, ואין זה עסק שלנו.
[ב] מצות ומקדשי תיראו
עי' ברכות (נד ע''ב) ותו״כ (ויקרא): ״איזה מורא? ולא שייך לקיים מצוה זו רק כשבאמת לא יכנס להר הבית במקלו בתרמילו,עולים ומקיימים המצות שם, במנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו,אבל כשאינם עולים אין מקיימים מצות ולא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מק״ו״. ומקדשי תיראו.
[ג] כיבוש וישוב א''יבזמננו יש מצות כיבוש וישוב א״י, שאם אינן עולים שם יש חשש שיתנו זה לערבים. ואף שכבר נתנו במקצת לערבים מ״מ עדיין השלטון הצבאי אינו בידם, וכעת דנים לתת להם גם את זה.
ונתברר במשך השנים האחרונות בבירור מוחלט, שהדבר היחיד שמעכב נסיגת ריבונות ישראלית מן א״י הוא אך ורק אחיזה ותפיסה יהודית ע״י התנחלות ונוכחות יהודית, והטענה שאם יתנו לערבים יסכן את הציבור, אף שטענה זו אמת מצד עצמו, מ״מ ראינו שלא היה תופס במציאות ורק האחיזה היהודית עיכבה הנסיגה.
ראה תראה מה קרה בחברון שבכל מקום שיש בתים יהודים לא נתנו לערבים והשאר נתנו להם, וכן בבית לחם שנתנו בשליטתם כל מה שמעבר לקבר רחל, וכן בשכם נתנו כל העיר חוץ ממתחם קבר יוסף בגלל הישיבה שם, (עד שבעוה״ר מסרו גם זה לערבים ימ״ש). וכן כל ההתנחלות ביש״ע עכבה את הנסיגה, ואפילו מאחז של מעון לא יוכלו לתת רק כשהיה הסכמת מועצת יש״ע על זה, אבל כל זמן שאלו שאדוקים בא״י לא מסכימים לזה אין להם כח למסור.
המקור למציאות הזאת אפשר ללמוד מן התוספתא (ע״ז פ״ה ג) ״אלא כל זמן שהם עליה כאילו היא נכבשת, אינם עליה כאילו אינה נכבשת״.
וכעת עתה לא רק ״כאילו״ שאינה נכבשת, אלא שבאמת נתבטל הכיבוש.
וגם דנים בכל התוקף בענין הר הבית אם למסור לגוים או לא, שהצורר ימ״ש טוען שזה מקום קדוש למוסלמים, ורבים מבני בריתנו נמשכים אחרי טענה זו בעוה״ר, ואין עצה לעכב המסירה אלא אך ורק ע״י עליה להר הבית בקדושה, ולהראות לעמנו ולכל העולם שהמקום הזה הוא שלנו וקדוש לנו, והקב״ה בחר את עם ישראל ונתן לנו במיוחד את המקום הזה, והרבה פעמים הוזכר בתורה ״אל המקום אשר יבחר ה׳״, והכוונה להר הבית.
וממילא העליה להר הבית הוא כעת במצוה של כיבוש א״י של המקום הזה.
ויש להדגיש כאן שעליית תיירים לא נקראת כיבוש והתנחלות. משום שהם אינם מראים בעלות, רק באים בגבול הגויים. ורק עלייה בקדושה ובלי נעליים ואחרי מקוה, מוכיחה לגויים שאנו חפצים להאחז בו. והוא מה שנקרא התנחלות בהר הבית. כי מקום זה עלינו להכריז עליו שזהו המקום המקודש והמיוחד ביותר ליהודים.
ואי הכי נמי אילו היינו כובשים במציאת המקום באמצעות כלי נשק וטנקים אז לא היינו מקפידים דוקא חיילים יהודים שהלכו למקוה ובלי נעליים.
כי כיבוש המקום היה דוחה ענינים אלו, אבל עכשיו הרי אין עושים זאת כל זמן שהשלטון ביד מי שאינו מוכן ללחום בנשק לכיבוש המקום, וכל הכיבוש שלנו הוא רק האחיזה בו, והרי אין רוצים סתם להאחז בו כמו שאר המקומות, שאז יגידו לנו הממשלה, שהשטח כגודל הזה תקבלו במקום אחר ומה אתם להוטים אחרי המקום הזה, רק אנו צריכים לומר שאנו רוצים דוקא מקום הזה משום שזה המקום מקודש ביותר לעם ישראל, וממילא האחיזה בו צריך להיות כפי ההלכה המתאים להנהגה המיוחדת במקום, וממילא יוצא שקיום ההלכה הוא לא רק בשביל עצם קיום ההלכה אלא גם כן בשביל הכיבוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה