רחוק משולחנך || בצל חורבות כותליך
קינה לשנת 48 לשיבת ציון לירושלים המקודשתבמשך שנות הגלות, בהן הוגלנו מעל שולחן אבינו, ישבנו בבית הכנסת על הארץ וקוננו כבנים שאביהם לא מרשה להם לחזור לביתם.
בכינו לפני הקדוש ברוך הוא - כבנים המבקשים לחזור לביתם, אך הוא לא מרשה.
היום, לאחר שחזרנו לארצנו וקיבלנו את הר בית קודשינו, אין לנו להלין אלא על עצמינו ומנהיגינו.
לכן - קינה זו יש לאומרה מול מַרְאָה ולבכות כבנים שאביהם מבקש להחזירם אל שולחנו, אך הם מתעקשים לשבת - גולים מרצונם מעל שולחן אביהם ולהמשיך לבכות ליד הקיר החיצוני של חצר ביתו ולהאשים את האב בריחוק.
↓ קינה שחוברה על ידי ירושלמי מוותיקי עולי הר הבית
אבן השתיה מחוללת ועזובה בידי בני השפחה
בית המקדש נטוש, וגדוש במבקשים לו שכחה
גלות וגירוש לכותל, החליטו שרים בממשלה
דרישת ציון מבקשים להשתיק, ואסרו תפילה
הר הבית מוסגר לניהול שודדיו המוסלמים
ויכוח דת נאורים כופים על בני מאמינים
זבח תודה או מנחה אחת, אין אנו מגישים
חיל ועזרת נשים חרבים ואינם מקודשים
טהרות וכל דיניהם עזובים ומאתנו מופרשים
יד-ישראל היא השלוחה כמעט שנים חמישים
כיור וכנו - מי קם לקנאו?
לחם הפנים - מתי נשוב לאפותו?
מזבח שנעקר הרי מקטירין במקומו
נרות להאיר מבטלים אנו מדי לילה ויומו
סולת שתי הלחם - כמה מבקשים?
עומר להקריב - האם אנו דורשים?
פסח קרבנו הרי בכרת לנמנעים
ציץ אינו מרצה ואנו נדים ונעים
קרבנות עולה ושלמים חטאות ואשמות
רצוצים עוקרים פרשיותיהם השלמות
שוועת העולים ומתדפקים על הר ביתך
תמיד מדי שבת ומדי חודש בחודשך
תבוא לפניך, לקומם מקדשך
ואל תפנה לתאבי לישב רחוק משולחנך בצל חורבות כותליך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה