ברבנות לא סופרים את הציונות הדתית

לא סופרים אותם || לא סופרים את עצמם?

פרוטוקול בן חודשיים של מועצת הרבנות הראשית שמתפרסם כעת מגלה שלא רק בענייני גיור שמורה שם זכות המילה הראשונה והאחרונה למשפחת הרבנים יוסף

↓ מאת: ארנון סגל

השורה התחתונה בישיבת מועצת הרבנות הראשית ב-ז' בסיוון השנה ידועה עוד לפני פירסום הפרוטוקול הרשמי כעת. מעבר להחלטה ששונתה בינתיים, שלא להאריך את כהונת הרב ריסקין, הוכרע באותה ישיבה שלא במפתיע גם שאין לתקן את נוסח השלט בכניסה להר הבית, אשר עליו נכתב בשם הרבנות שאסור לכל אדם לעלות להר מפאת קדושתו. עניין השלט, המוצב בכניסה למקום הקדוש כבר מעת שיחרור ההר במלחמת ששת הימים, הועלה לדיון במועצה ביוזמת רב העיר צפת שמואל אליהו והרב אריה שטרן – רבה של ירושלים. משניהם, מגלה הפרוטוקול, רק האחרון העז להתמרד מעט מול כוחו המשתק והמשתיק של הרוב החרדי. 

מה מפתיע בפרוטוקול? עוצמת המכבש שמפעילים במועצה בני הרב עובדיה יוסף לעומת תשות כוחם של הרבנים הציוניים המעטים בו. לא פחות מכך מדהימה דעתו החד-משמעית של הרב הראשי האשכנזי, דוד לאו, נגד כל שינוי בנוסח הקיים, וזאת על אף הצהרות קודמות שלו בעניין הרחוקות מכך כרחוק מזרח ממערב. 

"אני לא עולה להר הבית וחזקה עלי מצוות רבותיי", פתח הרב שטרן את הצגת הנושא בסגנון מתנצל-משהו. "אולם אי אפשר להתעלם מהמציאות. הרבנות הראשית צריכה לראות מה נעשה בתוך הציבור, ואני מדבר על ציבור של תלמידי חכמים גדולי תורה שבדור, שאומרים שהם בדקו את העניין הזה בצורה של מדידות יותר מדוייקות. יש להם את היכולת להבחין איפה מותר להיכנס ואיפה אסור. לא באתי לאשר את מה שהם אומרים", חזר הרב והתנצל, "אבל היות שהם ותלמידיהם עולים להר הבית, הציבור הזה מתרבה והולך. אולי לא כל הרבנים פה מכירים אותם. הרבנים הכי חשובים והכי גדולים בציבור שלנו עולים להר הבית, בזהירות, בקדושה ובטהרה. 

"השלט שנמצא שם אינו קדוש", המשיך הרב של ירושלים בזהירות. העניין הזה בלאו הכי כבר נמצא במחלוקת. נוסח השלט מאוד בוטה, שאומר לאנשים שעולים להר הבית 'אתם עוברים על דין תורה'. זה נראה לי לא ראוי וזה צריך להיכתב מתוך כבוד לתלמידי חכמים שעולים". הרב שטרן לא דרש להתיר עלייה להר הבית אלא בסך הכל להקים ועדה מטעם המועצה שתנסה "למצוא ניסוח יותר עדין שלא יבטל את מה שהרבנות הראשית אומרת, אבל לא יתייחס אל מי שעולה כעבריינים מדין תורה". 

מסכן, הרב שטרן. לא הבין לאיזה שדה מוקשים הוא נכנס. אחריו ביקש את רשות הדיבור הרב הראשי האשכנזי, דוד לאו. באופן מעט מפתיע, ועל אף שבכמה וכמה במות הצהיר שאיננו מתנגד לאלו העולים להר על פי דעת רבותיהם, כאן התבטא הרב הראשי באופן נחרץ נגד כל דיון בשינוי נוסח השלט בכניסה להר: "היות ודעתנו היא חד משמעית, שיש בזה איסור חמור, אני מאוד חושש שכל שינוי בשלט יתפרש אצל אנשים ש'בסדר, אפשר לעלות'". 

אגב, לגמרי לא ברור שדעת הרבנות כה חד משמעית בשאלת העליה כפי שמשוכנע הרב לאו. הרב שאר ישוב כהן שריכז את הוועדה היחידה כמדומה מטעם הרבנות שמונתה לדון בעניין, והתכנסה פעמיים באדר תשל"ו (1976), טוען שהוועדה פשוט לא הכריעה בסוגיה. דברי הסיכום של ישיבותיה – שדנו אז בעצם העליה להר ולא רק בשינוי מינורי של השלט האוסר עליה אליו – שונים ברוחם מקצה לקצה מהזמירות שהושמעו בישיבה שהתקיימה במועצה השנה. 

כך, למשל, נכתב בפרוטוקול אותה ועדה מתשל"ו: "הר הבית הוא הר המוריה, מקום המקדש וקודש הקודשים, המקום בו בחר השם א-לוהי ישראל לשכן את שמו שם, שהתקדש בעשר קדושות על ידי דוד מלך ישראל. זכותו של עם ישראל על הר הבית ומקום המקדש היא זכות א-לוהית נצחית, בלתי מעורערת ואינה ניתנת לוויתורים. הזיקה של העם היהודי אל הר הבית היא תשתית האמונה היהודית. 

"מועצת הרבנות הראשית שמעה הרצאה מקיפה מפי כב' מרן הרב הראשי לישראל הרב ש. גורן, על נושא הר הבית ומחליטה להטיל על כב' הרב הראשי לפרסם את מחקרו בנושא זה בכתב, בצירוף תרשימים והמידות שבידו. לאחר מכן תדון המועצה בחומר הכתוב בכובד ראש עם רבני ישראל". אלא שהמחקרים לא פורסמו אלא כעבור שנים רבות והוועדה לא שבה והתכנסה עוד. 

כך או אחרת, תהום פעורה בין ההתייחסות לשאלה בישיבת הוועדה הרחוקה ההיא לבין סגנון ההתבטאות בעניין בדיון שנערך לפני חודשיים. הפרוטוקול של זה האחרון מגלה שגם הרב שמואל אליהו לא עמד בלחץ הרבנים החרדים. במהלך הישיבה השווה הרב אברהם יוסף, רב העיר חולון, עליה להר הבית לכניסה לחנות ללא תעודת כשרות. הוא שאל רטורית את הרב שמואל אליהו: "חנות שאינה כשרה, כבודו נכנס לרכוש ממנה דבר מה? ברור לי שלא. למה? כי ברגע שרואים את כבודו אנשים נכנסים וקונים. אם אני נכנס להר הבית אולי אני יודע איפה הגדר, אבל מי שלא יודע נכנס אחריי ואני אשם". 

הרב שמואל אליהו: "אני מסכים איתך. אבא הורה לרב גץ עליו השלום, אמר לו לחיילים, לכוחות הביטחון וכדומה, לעשות מקווה, לתת להם מפה איפה הם רשאים [להיכנס. א"ס]". בהמשך הדיון הוסיף, על פי הפרוטוקול: "אין שבוע שאני לא נשאל האם מותר לעלות להר הבית, ואני אומר 'אסור'". 

כעת הציע הרב אריה שטרן נוסח חלופי לשלט והתברר לפתע שהוא מסתפק במועט שבמועט: "אין לעלות להר הבית מפאת קדושתו ומפני חשש למעבר במקומות האסורים". מה לניסוח הזה ולתמיכה בעליה להר? ובכל זאת, גם לכך התנגדו הרבנים בתוקף. הרב אברהם יוסף: "היום יותר לאומיים רוצים להשתתף בחגיגה הזו שנקראת עליה להר הבית, לא מתוך מניע דתי אלא מתוך מניע לאומי. אין לי שום ספק שאסור לשנות כלום". 

ההתנגדות הנחרצת של רב העיר חולון מסתדרת היטב עם הקו המשפחתי. אחיו, הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף, כינה את הרבנים התומכים בעליה להר 'רבנים מליגה ד'', ואילו אחיו האחר – הרב דוד יוסף, דרש מראש הממשלה לסגור את הר הבית ליהודים וטען שהעליה להר משמשת "תירוץ בידי שונאי ישראל לתת חרב בידם להורגנו ולבצע בנו רציחות ופיגועים". 

בהמשך הדיון הדגיש הרב לאו שהוועדה שתקום "תדון רק בנוסח של השילוט בלבד ולא על עצם ההחלטה של איסור העליה", ועדה שבה הציע שישבו הרב דוב ליאור – העולה להר בפועל, ולעומתו הרב אברהם יוסף והרב שלמה אבינר המתנגדים לעליה בתוקף. אולם אפילו לוועדה כזו, שאין ספק שבמסגרתה לא היה משתנה ניסוח השלט כהוא זה, סירב הרב אברהם יוסף להסכים. 

גם אחיו של שר הכלכלה ורבה של באר שבע, יהודה דרעי, הצטרף להתנגדות להקמת ועדה: "עצם הקמת הוועדה הוא דבר שלילי. (...) אין היום מקום לשינויים, לא להקמת ועדות". הרב יצחק רלב"ג, רב שכונת מעלות דפנה בירושלים, הוסיף: "זה יכול לעשות שריפה בכל העולם ואני מתנגד לרעיון ומתנגד להקמת הוועדה". הצבעה גילתה שרוב מוחלט של רבני המועצה הנוכחית סבור כמותו. הצעת הרב שטרן נדחתה. 

הבעיה היא, זה ברור, שבמועצת הרבנות הראשית שהשבוע מלאו שמונים שנה לפטירת מייסדה, לא נכלל כיום אף רב שעולה בפועל להר הבית. ולא שאין רבים וחשובים כאלה, מהרב דב ליאור דרך הרב צפניה דרורי ועד הרב רא"ם הכהן, הרב יעקב מדן, הרב נחום רבינוביץ' ועוד רבים. כל אלו היו מסבירים לרבנים הנכבדים שהבעיה היא מזמן לא יהודים שעלולים לעלות אליו בטומאה בשל עידון נוסח שלטי הרבנות, אלא דווקא עלו שעולים אליו כבר כעת, נושאי דגלי חמאס וחיזבאללה שהשתלטו עליו בחסות האיסור הרבני הגורף. אולי היו נחשפים אז לעובדה שדברי התוכחה שלהם לעולים מאומצים בחום ומצוטטים יותר מכל דווקא בחוגי התנועה האיסלמית. שם לא חלמו לקבל רוח גבית כזו מקרב נציגי הדת שממנה הפקיעו את קודש הקדשים שלה.