טבילת אש

צחוק מהחוק || עליית בחורות להר הבית והמכשולים שבדרך

זה בניגוד גמור לחוק ולתקנות, ובכל זאת בלניות המקוואות ממשיכות לתחקר את הטובלות  •  על עלילות רווקה שהעזה להודות במקווה צפתי שהיא מתכננת לעלות להר הבית

↓ על עליית רווקות להר הבית

במוצאי השבת שלפני יום הכיפורים הגיעה אפרת למקווה בצפת, כדי לטבול ולעלות להר הבית בטהרה בערב היום הקדוש. לטבילה קדמה הכנה נפשית ממושכת, וכמובן גם הכנה פיזית לא קלה. אחרי ספירת שבעה נקיים היא מצאה את דרכה אל המקווה הזה, אולם הבלנית, שתחילה חייכה אליה, שינתה את יחסה מקצה לקצה כשהתברר שמדובר ברווקה. אפרת, יש לציין, גמרה אומר מראש לומר רק את האמת. בתמימותה חשבה שהבלנית תבין ללבה כשתיחשף למטרה שלשמה הגיעה לטבול. עם זאת, הבלנית נראתה זעופה: "למה לך לטבול?" הטיחה בה. "אני עולה להר הבית", השיבה אפרת, וחשה במבט מצד הבלנית שכהגדרתה היה 'חצי ציני-חצי נגעל'. "היא נתנה לי להרגיש שאינני נורמלית. שאני מפגרת", תיארה אפרת.

"תסלחי לי", הוסיפה הבלנית בהתנשאות, "אנחנו לא עושים דברים כאלה". אפרת נאלצה לצאת מהמקווה כלעומת שבאה, מבלי שטבלה. את מקום מי המקווה מילאו הדמעות שנשפכו כמים. בדמעות הגיעה גם למחרת לשער הכניסה להר הבית, וראתה מרחוק כיצד קבוצות יהודיות עלו להר בעוד שהיא נותרה מאחור.

"אלו נושאים רגישים מאוד, ונשים הן עם פגיע מאוד", סיפרה אפרת, כשהיא עדיין כאובה, "הרי לוּ אישה חילונית שבאה לטבול תיתקל באותו יחס גועלי שהבלנית העניקה לי כשהתברר לה שאני עולה להר הבית, יספיק מבט אחד מזלזל כזה והאישה לא תקיים עוד בחייה את מצוות הטהרה. זה משפיל. הרגשתי כמו אלו שטובלות כדי לבלות עם החבר שלהן לפני החתונה. אני בת 22, ומעולם לא נגעתי בגבר. אני מקפידה בכל מאודי על צניעות. מה כבר ביקשתי? לקיים מצווה, לעלות להר הבית, ונותנים לי הרגשה שאני מופקרת".

יש לציין שהנוהל הרשמי של משרד הדתות, כפי שהתפרסם בחוזר המנכ"ל שהופק לפני כשנה וחצי, הוא חד-משמעי בהקשר הזה. מצד אחד נכתב בו אמנם ש"הובהר על ידי הרבנות הראשית כי טבילה של פנויות במקוואות אסורה", אך מצד שני נוספו שם משפטים ברורים אחרים: "מטעמים של צנעת הפרט בלבד, יובהר כי הבלניות מנועות מלשאול את הנשים המגיעות לטבול שאלות בדבר מעמדן האישי – אם הן נשואות, רווקות וכיוצא בזה, ואין להתנות את האפשרות לטבול במתן מענה לשאלות אלו. לאור זאת, יש לתלות בכניסה למקווה שילוט בדבר האיסור ההלכתי על טבילת פנויות על פי הנוסח הבא: 'על פי פסיקת הרבנות הראשית לישראל, טבילת פנויות אסורה. יש לכבד את פרטיות הטובלות, ולהימנע משאלות הנוגעות למעמדן האישי ולצנעת הפרט. האחריות מוטלת על הטובלות עצמן'".

וגם ההוראה הזו נכתבה בחוזר המנכ"ל: "טרם הטבילה תציע הבלנית לטובלת סיוע מעשי ובחינה הלכתית המתמקדת בנושאי הטבילה, וזאת בתנאי שהטובלת מעוניינת בכך. במקרה והטובלת אינה מעוניינת בהכוונה או בבחינה הלכתית טרם הטבילה, אין לבלנית לעכבה, ובהתאם לכך הבלנית תאפשר טבילה ללא דרישה או שאלות הנוגעות לענייני הטבילה".

בתגובה משותפת לרבנות ולמשרד לשירותי דת נמסר ל'מקור ראשון' שבמקרה המדובר התנהלות הבלנית הייתה "לחלוטין בלתי תקינה. הבלניות מונחות על ידי חוזר מנכ״ל להימנע מלשאול שאלות. הנושא ייבדק".

תגובת הרב המקומי, רב העיר צפת שמואל אליהו, הייתה מזועזעת אף יותר: "קראתי את מה שכתבה אפרת, והדברים כאבו לי מאוד. מצאתי את עצמי בוכה יחד איתה. אני מעדיף שלא לעסוק בבעיה הטכנית שעלתה כאן, כי אני מניח שזו תיפתר על ידי משרד הדתות, אלא להתמקד בעניין המהותי. הסיבה לסיפור הכאוב הזה היא הריחוק המנטלי מהר הבית. גם אני עצמי אינני עולה ההרה לצערי הרב, אך בכל יום אני שואל את עצמי מחדש אם כבר הגיע הזמן לעלות אליו. יחד עם זאת, ברור לי שיש לכבד את מי שבחר לעלות ההרה, ובוודאי את מי שבא להיטהר לצורך עלייה. אני מבין מאוד את השאיפה והרצון לעלות, אולי כי בסתר לבי אני מקנא בעולים".

ח״כ רחל עזריה (כולנו) הגיבה גם היא בחריפות למקרה: ״הטבילה היא חוויה אינטימית ששייכת לטובלת בלבד. הרבה יותר מדי פעמים אנחנו שומעות על שומרי סף שמנסים להחליט מי תטבול ובאיזו דרך, מבלי שיהיה בכך צורך או הצדקה. לכל אישה בישראל חייבת להינתן האפשרות לטבול בדרכה, מבלי שיתחקרו אותה ובוודאי מבלי שישפילו אותה. שוחחתי על כך באחרונה עם שר הדתות דוד אזולאי, ואני מקווה שבתקופה הקרובה נראה תיקונים במקוואות שיאפשרו לנשים לעבור את חוויית הטבילה שמתאימה להן״.

יחד עם זאת, גורמים שמעורים בנעשה בעולם הבלניות הנמיכו ציפיות באשר לאפשרות של שינויים מהירים בהתנהלות וביחס הניתן במקוואות. שלא לייחוס הסבירו אותם גורמים שעם כל הכבוד לנהלים החדשים ולרבני הערים, הבלניות כפופות לרבני המקווה הישירים ולמפקחות הממונות עליהן, והללו לא ימהרו לאמץ שינויים בדפוסי הטבילה ובהנחיות. בשל כך הציעו הגורמים לוותר קמעא על מידת העדינות בהקשר הזה ולהפגין החלטיות - בין השאר להגיע עם חברה למקווה כדי להעניק ביטחון עצמי לטובלת אל מול עמדת הבלנית, ובמקרה שזו מסרבת בכל זאת לאשר את הטבילה, לתעד במצלמת וידאו את הסירוב ואף לאיים בתביעה אישית. יחד עם זאת, אותם גורמים טרחו לאזן את התמונה והדגישו שקיימים לא מעט מקוואות ידידותיים יותר שבהם מקפידים לא לתחקר את הטובלות. "עם יחס נכון ומעט עקשנות", סיכמו הללו, "תמונת המצב במקוואות עשויה להשתנות מקצה לקצה".