הר הבית הוא הפתרון - לא הבעיה || נשים למען המקדש
הרבנית רבקה שמעון, מובילה סיורי נשים בהר הבית ומשוכנעת כי ההר הוא לא הבעיה לטרור, אלא הפתרון. "העולם סובל בגלל שהפקרנו את הר הבית". הכירו את הנשים שיעשו הכל למען המקום הקדוש ביותר בעולם
↓ מאת: אפרת קרסנר/ כיפה
לפני כחודש, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו, להורות לחברי הכנסת שלא לעלות להר הבית, זאת בשל המתיחות הגואה סביב ההר. בשמאל טוענים כי הר הבית הוא 'פצצה מתקתקת' המובילה לגלי הטרור בשנים האחרונות, ושבעקבות העליה היהודית אל ההר התפרץ זעם דתי איסלאמי פונדמנטליסטי. אבל את הנשים שבוחרות לעלות להר הבית גם בימים טרופים אלו, זה לא מעניין. שוחחנו עם כמה מהן וניסנו להבין למה הר הבית כל כך חשוב להן, ומדוע כדאי גם לכן להצטרף.
הר הבית, או בשמו המקראי 'הר המוריה', הפך בתקופה האחרונה לאבן השתייה של וויכוח עוצמתי שטרם ידעה המדינה. נדמה כי כיום יותר ויותר אנשים מתעניינים בנעשה ב'אל-אקצא' מאשר אי פעם.
"כולם אומרים שהטרור הוא בגלל שעולים להר הבית. אני חושבת שזה הפוך, הטרור הוא בגלל שאנחנו לא בהר הבית ולא לוקחים אחריות עליו" מסבירה הרבנית רבקה שמעון, המובילה סיורי נשים בהר הבית. "אנחנו לא מקיימים את מה שאנחנו אמורים לקיים, ובגלל זה כולם סובלים. ולא רק אנחנו, גם העולם סובל" היא אומרת בנחרצות.
כשהרבנית רבקה שמעון מדברת על לקיחת אחריות, היא מתכוונת לכך שלעם היהודי אסור לנטוש את הקשר המעשי שלו אל בית המקדש וההר. "אנחנו אמורים להיות בהר הבית. זה נכתב במקורות שלנו. אמור להתקיים שם מרכז שלום עולמי". מרכז השלום העולמי הוא כמובן בית המקדש שצריך לבנות בהר, שלפי הרבנית שמעון, עדיף שנתחיל בבניתו כבר עכשיו.
את טוענת כאן טענה דתית, מי שלא מאמין בתנ"ך כמקור ליסודותיו של העם היהודי, כנראה לא יתפלל לבניית בית המקדש
"התכלית היא שהר הבית יקרין מסר של שלום וצדק. אני חושבת שבשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מבינים את המשמעות של המקום הזה. זה לא כל כך רחוק מאיתנו. בסיורים שאני מארגנת אני נתקלת באנשים שהם לאו דווקא דתיים. לפני כשבועיים עליתי להר עם כלה ביום חתונתה ופתאום התחברה אלינו בחורה חילונית ונאמה בפנינו על המשמעות של המקום. באותו רגע אמרתי לה שאני מיותרת, כי היא הבינה והרגישה את החשיבות והעוצמה שיש שם".
הר הבית הוא חשוב, אבל מה לגבי בעיות הדיור, מחירי המזון שעולים וטיפול בקשישים וניצולי השואה? נראה שבמאבק היום יומי, הר הבית הוא סוגיה שלא נוגעת לרוב האזרחים בישראל
"העולם סובל בגלל שאנחנו, וגם המדינה, הפקרנו את הר הבית. כל מה שאת מדברת עליו, הרווחה, הדיור והרפואה אלו הן אנרגיות שהן משובשות מכיוון שבית המקדש לא קיים. ברגע שהוא יהיה כאן, דברים יראו אחרת. למה יש חיסרון כיס? כי אין לנו בית מקדש".
"זה הדבר הכי חשוב, בטח אם אנחנו מאמינים באלוהים, זה הייעוד שלנו" מעידה אבישג זנזורי (23) מחיפה, שהספיקה בתוך שנה אחת לבקר בהר הבית כבר 5 פעמים. זנזורי פעילה בתנועת סטודנטים חדשה המעודדת צעירים לעלות להר הבית. לדבריה הרעיון של עלייה המונית להר הבית, נראה קרוב מתמיד. "זה בהחלט לא לקיצונים בלבד. בגלל זה גם הקמנו את התנועה החדשה שנקראת 'תנועת הסטודנטים למען הר-הבית', כיוון שככל שהזמן עובר, יש יותר התעניינות מצד אנשים לנושא".
"הכותל הוא סתם קיר"
אבישג עולה להר ביום חתונתה צילום: סטודנטים למען הר הבית |
מגיל צעיר אנחנו מתחנכים ולומדים על משמעותו וחשיבותו של הכותל המערבי בירושלים. כשיהודים מחו"ל מגיעים לארץ ישראל או אפילו שחקנים וזמרים שאינם יהודיים נוחתים בארץ הקודש, הם מתכבדים להגיע לרחבת 'קיר הפתקים' בעיר העתיקה. "הכותל הוא סתם קיר תמך שמקיף את כל הר הבית" אומרת שמעון. "גם אם תעמדי בכותל המזרחי, זה יהיה אותו דבר. אנחנו התרגלנו למערבי כי הוא יותר נוח לגישה. אבל הוא בסך הכל - חלק מחומה שאמורה להקיף את בית המקדש".
לשאלה, כיצד נוכל לבנות את בית המקדש והאם עלינו לעשות זאת, עונה שמעון בהחלטיות: "המדינה צריכה לעשות את זה. כשזה יקרה, זה פשוט יקרה. כמו בהקמת המדינה. הרי כשישראל הוקמה, העם היהודי לא היה בשל לכך. למה יהודים מתו בשואה? כי הם פשוט ישבו וחיכו למשיח. אנחנו לא רוצים לחטוף שוב אז ניקח על עצמנו לבנות את בית המקדש".
לאחרונה ישנה תופעה של נשים שעולות להר הבית ביום חתונתן. מה הקשר בין חתונה לבין בית המקדש?
"יש השוואה בין חתונה למקדש כי בית המקדש הוא כמו הבית הפרטי שלנו, ממש כמו הזוגיות" מסבירה הרבנית שמעון. "יש את החיים האינטימיים, שהם קודש הקודשים, ועוד כל מיני מאפיינים אחרים, כמו בזוגיות. בית המקדש יהיה מקום מפגש חברתי, כמו בית הכנסת רק בעצמה יותר גבוהה". כאשר אנחנו מבקשים מהרבנית שמעון למצוא הבדלים בין נשים לגברים המשתתפים בסיורים אותם היא מובילה, היא חושבת לרגע ומסבירה "האוכלוסייה הנשית מתעסקת יותר בזוגיות, פחות מעניינת אותן הגאוגרפיה והארכאולוגיה של ההר".
תהל רובין (22) מירושלים, פעילה בתנועת הסטודנטים החדשה, מחזקת את דבריה של הרבנית שמעון ומוסיפה נדבך נוסף לפיו עצם זה שנשים עולות להר הבית, מעודדת את האחיזה של היהודים באזור. "רוצים בית מקדש? רוצים להתפלל בהר ה'? לדעתי זוהי משימה של שני המינים. אם יש נשים שיכולות לעלות ורוצות לעלות שיעלו כי זה חשוב". רובין מזכירה כי יש רבנים המתנגדים נחרצות לעליית נשים. "חבל לי על זה, כי ההתנגדות שלהם לעליית נשים מונע מנשים רבות לעלות להר, וזה משפיע בסופו של דבר על ריבונותנו המלאה וזכותנו להיות שם".
דווקא עכשיו, בגל הטרור הנוכחי אנחנו רוצים לעודד אנשים שיעלו?
"אם נודה על האמת בארץ שלנו כמעט תמיד מתוח. תמיד יש מצבים רגישים ומוצאים תירוצים למה לא לעלות" אומרת רובין ומדגישה כי העלייה בתקופה זו חשובה דווקא כדי להראות למחבלים שאיננו מפחדים וכי אנו ממשיכים בשגרת חיינו.
"לא אנחנו צריכים להיות מוגבלים, אלא האנשים שיוצרים את האלימות והמהומות" מבקשת זנזורי להדגיש, ומספרת כי הפעם האחרונה שעלתה להר הייתה בשמחת תורה, בדיוק כשהתחיל גל הטרור.
"התפללנו למקום הזה. הדברים האלה מקשרים בין האלוהות והמציאות. הר הבית זה הכי קרוב שאני יכולה להגיע לאלוהים. גם כשהחלוצים עלו לארץ, הם לא שאלו את עצמם אם זה שווה. ככה גם אנחנו" מסכמת זנזורי.
קראתי במקום אחר, שהיתה אחת שנאבקה על להניק בהר,
השבמחקיש בכך איסור דאורייתא שמבואר בתוספתא בברכות שדבר שלפני מלך בסלונו לא נחשב מכובד אין לעשותו בהר הבית, משום מורא מקדש דהינו מורא ה' במקום השראת כבודו, ובפגישה עם מלכת אנגליה לא מניקים (אפילו לא בתוך אולם הכנסת אפילו עם חלוק הנקה)
כך משמע מהתוספתא בברכות פרק ו' הל' י"ט.
מחק