בית המקדש ומגילת אסתר || שמואל בן חמו
↓ מאת: שמואל בן חמו
מטרת המשתה של אחשורוש היתה לציין את ביטול מועד הגאולה ח"ו לאחר שכבר עברו שבעים שנה כדברי הנביאים.
עם ישראל קיבל את הדין ונכנע לאחשורוש כאשר הם השתתפו במשתה.
זאת התנהגות דומה לאלה שטוענים היום, שלא ניתן לבנות את בית המקדש בגלל פחד מהמוסלמים שיהפכו את העולם או שחייבים לוותר על חלקים מארץ ישראל למען שלום.
לפי דברי ה"שם משמואל" חשיבה כזאת באה מקליפת עמלק. המהות של עמלק היא לקרר את ישראל מן הגאולה ולהרחיק אותו מהקב"ה. כך עמלק עשה כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, כך היה בתקופת מרדכי ואסתר. זה מתחיל ברפיון רוחני וחלישות דעת ביחס לתכלית הגאולה שהיא בנין בית המקדש. בהמשך עמלק מתגלה גם ברמה הפיזית בניסיון להשמיד את ישראל בפועל. כאשר עמלק מצליח להשליט על ישראל את דעותיו אז הוא עובר לשלב הביצוע של פגיעה פיזית בנפשות ישראל.
כפי שכתוב: " וכמו ששלטה עליהם קליפת עמלק הרוחנית לעומתה התעורר עמלק הגשמי ובא והלחם. וכך היה בימי אחשורוש, בשביל שנהגו מסעודתו שעשה, משום דאמר ודאי תו לא מיפרקי, וזה רפיון ידים וקרירות מן היעוד המקווה לכונן הר בית ה' בראש הרים, על כל התעורר עמלק הרוחני והגשמי." (שם משמואל, פורים שנת תרע"א דפים קסה-ו).
מרדכי לקח על עצמו את התפקיד של המעורר הלאומי. הוא עורר את ישראל על ידי התגרות מסוכנת בהמן. מתוך הסתכלות שטחית זה נראה מעשה בלתי אחראי שהיה עלול לסכן את כל ישראל.
למעשה זה היה בדיוק ההיפך. בזכות מרדכי עם ישראל התעורר ודחה את קליפת עמלק, האמין בגאולה ולבסוף חזרו לארץ ישראל ובנו את בית שני.
ה"שם משמואל" מדייק שמתוך שמות אבותיו המוזכרים במגילה ניתן לראות את דרכי הפעולה של מרדכי. כמו שכתוב: אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ (אסתר ב,ה).
התלמוד הבבלי מפרש כל שם ושם בפני עצמו. נתמקד ביחוס לאביו, יאיר.
כמו שכתוב: "בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו" (מסכת מגילה דף יב ע/ב).
היעוד המרכזי של מרדכי הוא להאיר את דרך הגאולה לעם ישראל.
מרדכי מסכן את עצמו כאשר הוא לא השתחווה להמן. כל פרובוקציה מקובלת ורצויה כאשר המטרה להאיר לישראל את הדרך לביטול קליפת עמלק.
גם היום ניתן לראות את אותה קליפת עמלק המנסה להשלטת על רוח עם ישראל ולעכב את הגאולה.
החושש לבנות מזבח בהר הבית בגלל אומות העולם נכנע לקליפת עמלק. אנחנו עדים לכך יום יום, שויתור רוחני לפלסטינאים-העמלקים של היום גורר לפגיעה פיזית בעם ישראל ופיגועים רצחניים ח"ו.
בזמן הגלות ישראל שוכח את מה שחסר לו ואינו מרגיש בהעדר המקדש כי הלב מטמטם. כאשר העם מתעורר ומרגיש את החוסר זה גורם להתחלת הישועה. תפקיד מרדכי היה לעורר את העם ולהביא את הישועה.
גם היום, אחרי 2000 שנות גלות קשה לבא בטענות לעם ישראל שהוא שכח את המקדש. יש להצטרף למרדכי של היום המרגישים את חוסר המקדש ועושים הכל כדי לעורר את ישראל.
עלינו להתחזק ולסמוך על הקב"ה באמונה שלמה שאם אנחנו נרצה לקיים בכל ליבנו את עבודת הקרבנות הוא ישמור עלינו מכל רע.
למאמר מורחב על הקשר המוצפן בין המגילה ובין בית המקדש השני ודף מקורות על הקשר המוסתר בין מגילת אסתר ובנין בית המקדש: http://otzma1.blogspot.co.il/2007/03/blog-post.html
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה