התפתחות בעתירת מצלמות הר הבית

למנוע נזק בלתי הפיך || דיון מוקדם בניגוד לעמדת הפרקליטות

בג"צ הקדים את הדיון ודחה את בקשת הפרקליטות  •  בית המשפט העליון דחה את בקשת המדינה, והורה לה להשיב להקדים את תשובתה תוך 10 ימים, לעתירה נגד הצבת מצלמות ירדניות בהר הבית. 

↓ הדיון יוקדם, אך בלי צו ביניים

בג"צ נעתר חלקית לבקשות העותרים בפרשה, חוג הפרופסורים לחוסן מדיני והקרן לעצמאות ישראל, וקיצר בשליש את זמן התגובה של המדינה לעתירה.

מנגד סירב בג"צ לתת צו ביניים שיאסור את התקנת המצלמות עד למועד הדיון בבית המשפט.

נזכיר, כי למרות הודעות הירדנים כי הם מתכננים להציב מצלמות כבר בשבוע הקרוב, ובכל מקרה לפני חג הפסח. נתן תחילה בג"צ למדינה אורכה של 30 יום להשיב תשובה מקדמית לעתירה, ואף טען "הואיל והתקנת מצלמות אינה צעד בלתי הפיך, לא תהיה מניעה ליתן סעד אפקטיבי בעתירה, גם אם לא יינתן צו ביניים".

בתגובה פנו העותרים אל בג"צ בבקשה לעיון מחדש, ובקשה נוספת לקיום דיון דחוף בעתירה. לטענת העותרים "לאחר שמדינת ישראל תאפשר לממשלת ירדן להתקין מצלמות בדרך האמורה בעתירה בשטחה הריבוני בהר הבית ומצלמות אלו יותקנו, עלולה החלטה שיפוטית להסיר את המצלמות, ו/או למנוע גישה מממשלת ירדן, לגרום למשבר דיפלומטי חמור, ואף סיכון מצב הבטחון באיזור. עובדה זו בפני עצמה, תמנע את היכולת לקבל הכרעה שיפוטית ראויה, בנסיבות הרגישות של עתירה זו".

עו"ד נדב העצני טוען בעתירה כי מעבר לחשש למשבר דיפלומטי ואף מהומות, אם המצלמות יותקנו ותינתן הוראה להסירן, הנחת התשתית והכבלים של המצלמות וחדר הבקרה עלולים לפגוע בעתיקות שבמקום. גם אם ניתן יהיה להסיר את המצלמות במידה והעתירה תתקבל – את הנזק שייגרם לעתיקות ספק אם ניתן יהיה לתקן.

זאת ועוד, הנחת התשתית באופן שמונע מישראל גישה ישירה לתשדורת של המצלמות, תחייב הנחת התשתית מחדש אם העתירה תתקבל, דבר שיגרום נזק מיותר לאתר רגיש וחשוב זה.

אי לכך טענו העותרים כי "התקנת המצלמות בטרם דיון והכרעה בעתירה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך שהעתירה נועדה למנוע, באופן שעלול לרוקן מתוכן את פסק הדין שיינתן בעתירה, אם יינתן".

לאור זאת, התבקש בית המשפט "לעיין מחדש בהחלטה הדוחה על הסף את הבקשה לצו ביניים. לחילופין, ולאור העובדה שעל פי הפרסומים מערך המצלמות צפוי להתחיל לפעול עוד לפני חג הפסח הקרב ובא, יש מקום לקיים דיון דחוף בעתירה על מנת שניתן יהיה להכריע בה בהקדם. בכלל זה יש מקום לחייב את המשיבים להגיב בתוך פרק זמן קצר בהרבה מזה שנקבע במקור בהחלטה מיום 17.3.17. שכן ברי כי עם תחילת הפעלת מערך המצלמות יהיה קשה הרבה יותר, אם לא כמעט בלתי אפשרי, להשיב את המצב לקדמותו.

בד בבד התבקש בית המשפט גם לקבוע דיון דחוף בעתירה, מייד לאחר קבלת תגובת גופי המדינה.

כאמור ביקשה הפרקליטות "לדחות את הבקשה" של העותרים, ללא שום נימוק והסבר, אלא בטענה כי עמדת המשיבים, דהיינו ראש הממשלה והשר לבטחון פנים "היא כאין אין מקום להורות על הקדמת מועד תגובת המשיבים".

בג"צ דחה כאמור את התנגדות הפרקליטות והורה למדינה להשיב לעתירה תוך 10 ימים.