אור וחושך בהר הבית || חורבן וגאולה
העולה להר הבית מכיר את המציאות של אור וחושך משמשים בערבוביה • לחסות בצל השכינה ולראות ולשמוע את הגרועים שבאויבים • לחוש את בניין המקדש הקרב ובא ולחוות את החורבן • לראות שוטרים יהודים בהר הבית ולצידם נציגים במדי האויב • להרגיש קטן ליד מקום כבודו ולהרגיש חלק גדול בהליך גאולתנו • מעיין מגן ויוסי פוקס עלו בראש חודש אייר להר הבית • מעיין מספרת על הרגשות המעורבים ומסבירה למה לעלות להר הבית • יוסי ראה דווקא את הפחד בעיניים של מחבלי הוואקף הירדני
ביום העצמאות ה-68 של מדינת ישראל כדאי להכיר את הנעשה בהר הבית ולשמוע תיאורים שמשקפים את מצבנו בשנים האחרונות - אור וחושך משמשים בערבוביה. ללמוד להגיד תודה על כל המתנה שקיבלנו, לבקש סליחה על המתנות שקיבלנו והרסנו ולקבל על עצמנו לתקן את דרכינו לקראת היעדים הבאים.
↓ יום העצמאות ה-68 - להודות על הטוב לתקן את המעוות
↓ מאת: מעיין מגן
אם בהר חצבת אבן
לא לשווא אחי חצבת
לבניין חדש
כי מן האבנים האלה
ייבנה מקדש
(נעמי שמר)
אז מה טוב יותר מלהתחיל חודש חדש בהר הבית?
ר"ח של סיבוב שערים מדהים ועלייה להר. קודש.
אבל.. קודש מתערבב בחול והשילוב של סמארטפון עם ההגבלות המשפילות לא עושה טוב לחוויה הרוחנית.
כרגיל זה התחיל מהתדריך המשפיל בכניסה להר. אסור להשתחוות, אסור להתפלל, אסורה כל פעולה פולחנית בעלת סממנים חיצוניים, רשימה של עוד דברים שאסור, ובחייאת - תקצרו את התדריך ופשוט תגידו שאסור להיות יהודי. וכמה אירוני שהשבוע חוגגים עצמאות. לתפארת מדינת ישראל.
זה המשיך בזה שהיה יחס של ארבעה וואקפים ושוטרים על יהודי אחד, בוחנים כל תזוזה שלנו בפולשנות משפילה ופוגעים בפרטיות הבסיסית ביותר. היום זה הורגש מתמיד כי היינו שלושה.
תוסיפו צעקות רמות של אללה אכבר ואנחנו שותקים.
והשיא היה בשער המזרח. עמדנו בשקט מול השער והבטנו אל מקום המקדש, כל אחד עם התפילה שלו בלב. לפחות את מה שבלב הם לא יכולים לקחת.
"אל תתנדנדי", גער בי השוטר וניפץ את הרגע. מי התנדנד? ככה אני עומדת. זה בא טבעי. מרוב היסטריה השוטרים מתחילים להזות. ואם הייתי מתנדנדת ההר היה מתפוצץ? ואיך אפשר להפוך נדנוד לפשע? לאן ההזיה הזו עוד תגיע? והוואקפים מחייכים. מחייכים.
אני פשוט כותבת את זה בדמעות ובקושי להכיל.
אולי תשאלו - זה חדש לך? זה מפתיע אותך? לא, זה לא. ואם זה לא חדש זה פחות כואב? פחות אבסורדי? קל יותר לשאת חילול השם?
ואם תשאלו למה להגיע ולעבור את זה?
אז כדי שהמצב ישתנה מוכרחים להגיע.
וגם - דווקא בגלל זה.
כי לחצוב אבן זה קשה.
אך לא לשווא, אחים, אנחנו חוצבים.
כי כשאני שם, וכשאני מסתכלת ממושכות על כיפת הסלע המשוקצת, בעיני רוחי אני רואה שם את בית המקדש. והקדושה עוטפת אותי, ומזכירה לי למה אני כאן, ועד כמה המטרה שווה את זה. ואני יודעת שרק ככה הוא ייבנה.
מעטים מול רבים.
ויש לי שיר בלב, שיר של דורות שלמים שחלמו -
שיר שהוא עתיק מיין
ומתוק מדבש
שיר שהוא כבן אלפיים
ובכל יום חדש.
↓ מאת: יוסי פוקס
בזכות בתי הלל, שתחגוג בקרוב את בת המצוה שלה, עלינו הבוקר להר הבית. היינו קבוצה של עשרה יהודים מאובטחים על ידי עשרה שוטרים ומלווים על ידי עשרה אנשי וואקף.
הדבר הכי בולט היה הפחד בעיניים של אנשי הוואקף, שמא חס ושלום, יהודי יתפלל בהר הבית..מסתבר שגם הם מבינים מה כוחה של תפילת יהודים במקום קודשם..שנזכה לראות בבנין בית המקדש במהרה בימינו. אמן.
הדבר הכי בולט היה הפחד בעיניים של אנשי הוואקף, שמא חס ושלום, יהודי יתפלל בהר הבית..מסתבר שגם הם מבינים מה כוחה של תפילת יהודים במקום קודשם..שנזכה לראות בבנין בית המקדש במהרה בימינו. אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה