אור וחושך משמשים בערבוביה: סיפור של שני עולים

אור וחושך בהר הבית || חורבן וגאולה

העולה להר הבית מכיר את המציאות של אור וחושך משמשים בערבוביה • לחסות בצל השכינה ולראות ולשמוע את הגרועים שבאויבים • לחוש את בניין המקדש הקרב ובא ולחוות את החורבן • לראות שוטרים יהודים בהר הבית ולצידם נציגים במדי האויב • להרגיש קטן ליד מקום כבודו ולהרגיש חלק גדול בהליך גאולתנו • מעיין מגן  ויוסי פוקס עלו בראש חודש אייר להר הבית • מעיין מספרת על הרגשות המעורבים ומסבירה למה לעלות להר הבית • יוסי ראה דווקא את הפחד בעיניים של מחבלי הוואקף הירדני

↓ יום העצמאות ה-68 - להודות על הטוב לתקן את המעוות

ביום העצמאות ה-68 של מדינת ישראל כדאי להכיר את הנעשה בהר הבית ולשמוע תיאורים שמשקפים את מצבנו בשנים האחרונות - אור וחושך משמשים בערבוביה. ללמוד להגיד תודה על כל המתנה שקיבלנו, לבקש סליחה על המתנות שקיבלנו והרסנו ולקבל על עצמנו לתקן את דרכינו לקראת היעדים הבאים.

↓ מאת: מעיין מגן

אם בהר חצבת אבן

להקים בניין חדש
לא לשווא אחי חצבת
לבניין חדש
כי מן האבנים האלה
ייבנה מקדש

                (נעמי שמר)

אז מה טוב יותר מלהתחיל חודש חדש בהר הבית?

ר"ח של סיבוב שערים מדהים ועלייה להר. קודש.

אבל.. קודש מתערבב בחול והשילוב של סמארטפון עם ההגבלות המשפילות לא עושה טוב לחוויה הרוחנית.

כרגיל זה התחיל מהתדריך המשפיל בכניסה להר. אסור להשתחוות, אסור להתפלל, אסורה כל פעולה פולחנית בעלת סממנים חיצוניים, רשימה של עוד דברים שאסור, ובחייאת - תקצרו את התדריך ופשוט תגידו שאסור להיות יהודי. וכמה אירוני שהשבוע חוגגים עצמאות. לתפארת מדינת ישראל.

זה המשיך בזה שהיה יחס של ארבעה וואקפים ושוטרים על יהודי אחד, בוחנים כל תזוזה שלנו בפולשנות משפילה ופוגעים בפרטיות הבסיסית ביותר. היום זה הורגש מתמיד כי היינו שלושה.

תוסיפו צעקות רמות של אללה אכבר ואנחנו שותקים.

והשיא היה בשער המזרח. עמדנו בשקט מול השער והבטנו אל מקום המקדש, כל אחד עם התפילה שלו בלב. לפחות את מה שבלב הם לא יכולים לקחת.

"אל תתנדנדי", גער בי השוטר וניפץ את הרגע. מי התנדנד? ככה אני עומדת. זה בא טבעי. מרוב היסטריה השוטרים מתחילים להזות. ואם הייתי מתנדנדת ההר היה מתפוצץ? ואיך אפשר להפוך נדנוד לפשע? לאן ההזיה הזו עוד תגיע? והוואקפים מחייכים. מחייכים.

אני פשוט כותבת את זה בדמעות ובקושי להכיל.

אולי תשאלו - זה חדש לך? זה מפתיע אותך? לא, זה לא. ואם זה לא חדש זה פחות כואב? פחות אבסורדי? קל יותר לשאת חילול השם?

ואם תשאלו למה להגיע ולעבור את זה?

אז כדי שהמצב ישתנה מוכרחים להגיע.

וגם - דווקא בגלל זה.

כי לחצוב אבן זה קשה.

אך לא לשווא, אחים, אנחנו חוצבים.

כי כשאני שם, וכשאני מסתכלת ממושכות על כיפת הסלע המשוקצת, בעיני רוחי אני רואה שם את בית המקדש. והקדושה עוטפת אותי, ומזכירה לי למה אני כאן, ועד כמה המטרה שווה את זה. ואני יודעת שרק ככה הוא ייבנה.

מעטים מול רבים.

ויש לי שיר בלב, שיר של דורות שלמים שחלמו -

שיר שהוא עתיק מיין

ומתוק מדבש

שיר שהוא כבן אלפיים

ובכל יום חדש.

↓ מאת: יוסי פוקס

בזכות בתי הלל, שתחגוג בקרוב את בת המצוה שלה, עלינו הבוקר להר הבית. היינו קבוצה של עשרה יהודים מאובטחים על ידי עשרה שוטרים ומלווים על ידי עשרה אנשי וואקף.

הדבר הכי בולט היה הפחד בעיניים של אנשי הוואקף, שמא חס ושלום, יהודי יתפלל בהר הבית..מסתבר שגם הם מבינים מה כוחה של תפילת יהודים במקום קודשם..שנזכה לראות בבנין בית המקדש במהרה בימינו. אמן.

הכדורגלן שעלה להתפלל בהר הבית

כדורגלן בהר הבית || מרגיש שכבר הייתי כאן 

בן קצב עושה קריירת כדורגל באנגליה • לבן יש נשמה בריאה שלא הצליחה להתגבר על הכמיהה שלו למקום אשר בחר ה' • כך הוא מגדיר את המקום בו עמדו רגליו: • "עוד לפני שחשבו על הנצרות או האיסלאם, עמד כאן (ובע"ה יעמוד) המקום הקדוש לעם היהודי" • הנה תיאור קצר שלו לעליה להר הבית ולרקע שלה:

↓ מאת: בן קצב

לפני חמישה חודשים החלטתי להפסיק לימודי כלכלה באמצע שנה ב' כדי לנסות להציל את קריירת הכדורגל שלי, ולעבור לאנגליה.

בחודשים האלה, בהם אני חי בקירבה לקהילה היהודית החזקה במנצ'סטר, בדקתי, שאלתי, מסאטמר ועד חב"ד (על אף שאני רק מסורתי) מה העמדה לגבי הר הבית. "מעבר לזה שזה לא אסור - זו חובה!" אמר לי הרב לייזר (רב מיוחס מאוד,מאוד.)

מעבר לבחינה הדתית- ידעתי שמבחינה פוליטית ביטחונית, במידה ומספר המבקרים היהודים בהר הבית לא יעלה עם הזמן, נאבד לגיטימיות ואחיזה במקום.

לא הייתה פעם שלא בכיתי למשמע ירושלים של זהב, כל כך חיכיתי לבוא לביקור בארץ למטרה זו, ועשיתי זאת.

אמנם העלייה עצמה הייתה משונה - בין הרגשה רגילה של 'הייתי פה כבר' עקב הדמיון בראש של העלייה מזה חודשים, לבין הרגשה עילאית של המקום הקדוש לנו.

בין פחד להעצר כי אנשי הוואקף יראו שפתיי זזות, לבין הרגשת ביטחון - המקום אותו רכש דוד המלך, אחד מאבותיי ומאבותיכם.

עלו להר הבית גם אתם !

גליק פותח הבוקר בשביתת רעב. הזדהות ציבורית מתרחבת

מאבקו של יהודה גליק על העוול האישי שנגרם לו בהרחקתו השרירותית מהר הבית, הפך לסמל המאבק בהפליה הגזענית של המדינה היהודית נגד אזרחיה היהודים. הבאנו דוגמא אחת מני רבות של הזדהות ציבורית בפייסבוק עם מאבק זה

מאת: לב סולודקין Lev Solodkin

יהודה גליק

תכירו: זה יהודה גליק, מיום ראשון הוא מתחיל בשביתת רעב. תקדישו שתי דקות מזמנכם לקריאת הפוסט ולשיתופו, אם אכפת לכם מאדם שהמדינה רמסה את כל הזכויות המגיעות לו כאזרח במדינה יהודית ודמוקרטית. 

מפעל חייו של יהודה גליק הוא הר הבית. מזה שנים שיהודה מוביל קבוצות של יהודים שעולים להר הבית, מלמד אותם על המקום וחושף בפניהם את ההיסטוריה המדהימה של אחד מעמודי התווך החשובים ביותר של היהדות. יהודה מוביל מחקרים רבים סביב הר הבית, וניתן לזקוף לזכותו לא מעט מההתעניינות המחודשת בהר הבית בתקופה האחרונה. אעיד על עצמי שנחשפתי לנושא לא מעט בזכותו, והוא גרם גם לחילוני שכמוני לרצות ולבקר ביום מן הימים במקום. הר הבית הוא הסיפור של כל אחד ואחת מאיתנו, וזה ממש לא משנה אם אתה חילוני או דתי. 

לפני כמה שבועות, הוצא נגד יהודה צו הרחקה שאוסר עליו להיכנס להר הבית. לא ניתן אף הסבר שמניח את הדעת למהלך הזה. למי שעוד לא הבין, יהודה הוא ג'ינג'י חביב על הבריות שמעולם לא פגע בזבוב ובטח ובטח שאינו מהווה סכנה לציבור. כל מטרתו היא לקרב כמה שיותר אנשים לנושא הר הבית. והוא הצליח בכך. זרם המבקרים רק הולך וגובר. והזרם הזה כנראה הפחיד את המשטרה, והפחיד את מדינת ישראל - שכבר שנים מערימה קשיים בפני יהודים שרוצים לעלות להר הבית, ואף מפעילה לעתים סלקציה דרקונית שמתירה כניסה להר רק לתיירים או ליהודים שאינם מעוררים פרובוקציה (כלומר, כאלו שאין לראשם כיפה). אני לא רוצה להגיד איזה משטר זה מזכיר. הסיבה שהמדינה עושה זאת היא כדי לא לעורר את חמתם של המוסלמים, שעושים כרצונם בהר הבית. למי אכפת מזכויות אדם, מחופש הפולחן או חופש התנועה? אתה יהודי? אין לך מה לחפש בהר הבית! אז מה אם זה אחד המקומות הכי קדושים עבורך!

כפי שציינתי מקודם, הר הבית הוא מפעל חייו של יהודה. את כל ימיו ולילותיו הקדיש למקום. בכך שמנעו ממנו להגיע להר הבית, כאילו גזלו מיהודה את כל חייו. כל פניותיו לקבלת הסברים נתקלו באטימות מוחלטת מצד השלטונות. ולכן הוא החליט לנקוט בצעד הקיצוני של שביתת רעב. סבלו האישי של יהודה הוא סבלם של עשרות אלפי יהודים שנתקלים באינספור מכשולים בבואם לעלות להר הבית - אי אפשר לשאת תפילה, אי אפשר להסתובב בחופשיות. ובאותו הזמן, המוסלמים שנמצאים בכל רגע נתון על ההר משחקים כדורגל, מטילים את מימיהם ומנסים להשמיד כל ראיה וזכר לקיום יהודי על ההר.

אני, כאזרח אכפתי שמאמין שלכל אדם מגיע חופש פולחן, תנועה ועיסוק ללא קשר לדתו או מוצאו - לא יכול להמשיך לשתוק. אני מרגיש שנעשה עוול עצום לאדם חף מפשע שכל חטאו היה לקרב יהודים להר הבית. אותו הר הבית עליו אמרו הצנחנים "הר הבית בידינו" - אמירה שעושה צמרמורות אצל כל יהודי גם בימינו. אני קורא לכם - בואו נתגייס בהמונינו למען יהודה ולמען הר הבית. בואו נגרום למדינה להפסיק להתעלם ולדרוס את זכויותיו של יהודה ואותנו ברגל גסה. עזרו לצדק לנצח! שתפו את הסטטוס הזה בכל מקום! שידעו איזה סבל המדינה מסוגלת לגרום ליהודי חף מפשע. אם כולנו נירתם ונשמיע קול זעקה, הפשע הזה ייפסק. תזכרו - היום זו החירות של יהודה שנשללת, מחר זו תהיה החירות שלי ושלכם.