500 שומרים ירדנים בהר הבית || לכנסת ישראל יש רק 250 שומרים
הוואקף פורח בהר הבית כפי שלא פרח מעולם. בתקופת שלטון נתניהו ובעידודו גדל כוח השיטור הירדני בהר פי שלושה ויותר * הממלכה ההאשמית משלימה בימים אלו הצבה של 500 שומרים במקום הקדוש בעולם, שתכליתם אחת – למנוע ככל האפשר עליית יהודים אליו
↓ מאת: ארנון סגל
כפול בגודלו ממשמר הכנסת. אנשי ווקף בהר הבית, השבוע |
על הגנת בית הנבחרים הישראלי מונה כ-250 איש בסך הכל, ואילו הכוח הירדני העומד לרשות ההקדש האיסלמי עומד בקרוב מאוד להיות כפול מזה, וימנה כ-500 שומרים. מדובר בגוף בן כ-750 שנה שנוסד עוד בימי הביניים, אך נראה שמעולם לא חווה עדנה כמו זו שממנה הוא נהנה בימים אלו. מדינות איסלמיות שונות כדוגמת טורקיה, מצרים ועיראק ביטלו את הוואקף שלהן כבר מזמן, אבל בישראל הוא חי ובועט יותר מאי פעם.
באורח מוזר, ירדן – בעלת הבית בכל הנוגע לוואקף – מספקת לו הרבה יותר מאשר הוא מעז לבקש. בשנה שעברה פנתה הנהלת ההקדש האיסלאמי וביקשה מעבדאללה מלך ירדן תוספת של שבעים מאבטחים בלבד. דא עקא, האופוזיציה הירדנית, שאיננה מחמיצה הזדמנות לתקוף את התנהלות הממלכה על רקע שיתוף הפעולה ההדוק שלה עם ישראל, תבעה מהרשויות הירדניות תוספת של לא פחות ממאתיים שומרים, ועבדאללה השני נאלץ להתיישר.
"אם ירדן מתקשה לממן את שכר השומרים, עליה לפנות למדינות ערב ולדרוש השתתפות במימון", עקצה האופוזיציה. 52 צירי פרלמנט (מתוך כ-150 בסך הכל) חתמו על עצומה הדורשת תוספת של מאתיים מאבטחים לכוח הקיים, ואף דרשו שיהיה מדובר בחיילים ירדניים, לא פחות, וזאת "כדי שיוכלו להתמודד עם אתגרי השעה וריבוי האירועים בהר".
לפני שנה בדיוק הגיב שר ההקדשים הירדני, האיל דאוד, בפרלמנט הירדני לדרישה הזו, והודיע שממשלתו נעתרת לה ותתגבר את מערך הוואקף הקיים במאתיים שומרים נוספים. מחצית מהשומרים החדשים, הבטיח, יהיו אזרחי ירדן, חיילים או בעלי הכשרה צבאית – ואילו מחציתם השנייה תבוא מקרב תושבי מזרח ירושלים. ירדן רוכשת לבבות במזרח העיר כאשר היא מעסיקה ומפרנסת מאות מהתושבים שם, אולם בכל זאת מעדיפה 'לייבא' שומרי ואקף גם מתחומיה שלה מתוך הבנה שהמשטרה הישראלית מהססת מאוד לעצור אזרחים ירדנים, וכך יכולים האחרונים לפעול כרצונם תוך צפצוף על חוקי המדינה שבה הם מתארחים.
לשלטונות הוואקף בהר הבית, יודעים כל הגורמים המעורים בנושא, אין באמת מה לעשות ב-500 מאבטחים, ונראה שירדן זקוקה להם יותר מאשר מצפים להם ראשי ההקדש האיסלמי. ירדן יודעת שעליה לקנות בכסף גדול את מעמדה בהר, מפני שזה הולך ונשמט מידיה.
המציאות הריבונית המשונה בהר הבית מביאה לכך שהגורמים הקיצוניים ביותר בו הם דווקא ערבים ישראלים מבית המדרש של ראאד סלאח והפלג הצפוני של התנועה האיסלמית. המוראביטאת, המוראביטון והפלג הצפוני כבר הוצאו לפני כשנה אל מחוץ לחוק, אבל בהר הבית – גם אם בשמות אחרים – הם השליטים הבלעדיים. ההסתה האיסלמית בהר הבית עולה על זו המושמעת אפילו בעזה. אחרי הגורמים האיסלמיים הישראליים ניצבים על מנעד הקיצוניות הפלשתינים, ורק אחריהם הירדנים.
ולמרות זאת, יש לדעת שככל שהוואקף גדל, הופך השקט למצרך נדיר בהר הבית. הסיבה לכך פשוטה: ראשי הוואקף אינם מתירים לעצמם לפגר מאחור בכל הקשור להפגנת עוינות כלפי כל הקשור ליהודים ולמדינת ישראל, פן תשוב ותוצף על פני השטח עובדת שיתוף הפעולה של הממלכה ההאשמית עם מקבילתה ממערב.
התוצאה ההכרחית מכך היא החרפת המציאות בשטח. מאות אנשי ואקף הסובלים מאבטלה סמויה באתר אורבים דרוכים למה שנתפס בעיניהם כהפרת הכללים מצד יהודים במקום הקדוש. חריגה זעירה ככל שתהא מהנוהג מצדיקה התנפלות המונית אלימה על אזרחים בלב בירתם. נסיון של השלטונות הישראלים לבוא חשבון עם העבריינים דוברי הערבית ייתקל במדיניות ירדנית המגבה כל תוקפנות של הוואקף, וזאת לכל אורך שדרת הסמכות עד לארמון שברבת עמון.
ההגדלה המשמעותית של כוח הוואקף כבר מרעה באופן משמעותי את היחס הניתן ליהודים בו, המעצרים של יהודים בהר בשל סיבות של מה בכך מתרבים מאוד וההתנכלויות כלפיהם מתעצמות. הגדלת מספר אנשי הוואקף גם מכריחה את המשטרה להגדיל במקביל את סדרי הכוחות שלה בהר בכדי להתגבר על היתרון המספרי של אנשי הוואקף. כך נוצר מצב שבו יהודי בודד צועד בהר בליווי פמליה של עשרה שומרי ואקף ועשרה שוטרים, או לחילופין יהודים שומרי מצוות נדרשים להמתין בכניסה להר שעה ארוכה בשל העובדה שכוח המשטרה במקום איננו מספיק כדי להתמודד עם המאסות האנושיות שהציבה ירדן במתחם.
ותיקן איסלמי
לפני שנה הבהיר שר הוואקף האיל דאוד שמספר המועסקים על ידי הממלכה במסגרת ההקדש הירושלמי הגיע באותה עת כבר ל-850 בעלי תפקידים, מתוכם כ-300 המוצבים כשומרים בהר. עלות כל שומר כזה, לדברי השר ההאשמי, מסתכמת ב-12 אלף דינר בכל שנה. חשבון פשוט מגלה שבכל חודש זוכים השומרים למשכורת בת כאלף דינר, שהם כ-5,400 שקלים. סכום לא רע בהתחשב בכך שעיקר העבודה היא להציק ליהודים ולשאר לא-מוסלמים.
אולם הקפיצה הנוכחית המרשימה במספר אנשי הוואקף לגמרי איננה הפעם הראשונה שבה הגוף הזה מתנפח. רק לפני שנתיים, בסתיו 2014, הוגדל באופן משמעותי מספר מאבטחי הוואקף. מנהל הוואקף, עזאם אל חטיב אישר אז בראיון שירדן הגדילה לבקשתו את מספר שומרי הוואקף ב-52 נוספים, ומממנת את ההקדש האיסלמי באופן מלא וכן את משכורות העובדים המגיעות עד לכעשרה מיליון דינר (55 מיליון ש"ח). אז מנו כלל עובדי הוואקף 'רק' כ-650 פקידים, אולם בשנה שעברה כבר דיווח כאמור שר הוואקף על מספרים גדולים בהרבה – ועוד היד נטויה.
ביוני 2015 נדרש לעניין גם מנכ"ל המחלקה לעניינים פלסטיניים במשרד החוץ הירדני, מחמוד אל-עקרבאוי, וטען שירדן נחושה למנות 130 שומרים נוספים באל-אקצה, הלא הוא הר הבית, וזאת במטרה "למנוע כניסה של מתנחלים יהודים לשם". "מינוי מספר כזה של שומרים", הוסיף אל-עקרבאווי, "משקף את רצונה של ירדן שהמתנחלים והיהודים הקיצוניים לא יטמאו את אל-אקצה".
מספר הפקידים הגדל והולך נובע גם מהעובדה שמלבד הר הבית חולש הוואקף הירושלמי גם על נכסים רבים אחרים בירושלים כדוגמת אדמות הרחובות צאלח אל-דין, אל-רשיד וסולטן סולימן בעיר, וכן על שטח בתי החולים אל-מוקאסד ואוגוסטה ויקטוריה, ואף מפקח על פעילות ועדות הצדקה וההדרכה. בהר עצמו פועל הוואקף כזרוע שלטונית ארוכה של ירדן לכל דבר. לא רק בשמירה אלא בכל תחום שבו עוסק שלטון ריבוני – בניה, שיפוץ, ניקיון והנגשה.
כך, למשל, בוועדה מטעם הוואקף העוסקת בבניה ובשיפוץ מתחמים בהר מועסקים כששים פקידים, מהנדסים, מומחים ושאר בעלי מקצוע. בסוף 2011, אגב, העלו הירדנים את כלל המשכורת של חברי הוועדה בשיעור של עשרה אחוזים.
לא תמיד היה המצב כזה. בשנת 1991 מנו כלל עובדי הוואקף בירושלים כ-500 בסך הכל והוא מומן בידי ירדן בששה מליוני דינרים בשנה בלבד, אולם מאז התנפח המנגנון לאין שיעור. מתברר שהגידול של הגוף האסלאמי הירושלמי ארע בעיקר בימי שלטון נתניהו.
כוחות הוואקף, כאמור, נשכרים על ידי ירדן, מאומנים על ידיה ונאמנים למלכה, ולא כל כך ברור איך הדבר מתיישב עם חוק יסוד ירושלים בירת ישראל הקובע באופן חד משמעי: "לא תועבר לגורם זר, מדיני או שלטוני, או לגורם זר אחר בדומה לכך, בין דרך קבע ובין לתקופה קצובה, כל סמכות המתייחסת לתחום ירושלים והנתונה על פי דין למדינת ישראל או לעיריית ירושלים".
במשמרת הבוקר בהר, המשמרת החשובה והמתוגברת ביותר – מכיוון שבמהלכה מתאפשרים ביקורי יהודים במתחם – הוצבו בשנים האחרונות כ-80 שומרים וניכר שמספרם גדל לאחרונה אף מעבר לכך. בוואקף פועלות גם כמה שומרות, אולם מטבע הדברים הן מוצבות רק בתוך המסגדים. הקבלה לעבודה בוואקף כרוכה בראיון בטחוני ובתחקיר ואת הטפסים יש להגיש בשיטת המכרז המתפרסם בעיתונות הירדנית.
"בשם א-ללה הרחמן והרחום", פותחת מודעת דרושים שהתפרסמה בחודשים האחרונים בעיתונות הירדנית מטעם "הממלכה הירדנית ההאשמית – משרד ההקדשים וענייני המקומות האסלאמיים המקודשים". "מחלקת הקדשי ירושלים וענייני מסגד אל-אקצא המבורך" מכריזה במודעה על הצורך שלה במומחים מתחומי מדעי המחשב, טכנולוגיית מידע, אלקטרוניקה ותקשורת לטובת אל אקצה, אולם לצד זה מעוניינת גם בגיוס שומרים מן המניין במתחם ההר, משרה המצריכה לדברי המודעה 'התפנות מלאה לעבודה סביב השעון'.
מלבד זאת, הוואקף הכריז במודעה גם על הצורך שלו בעובדי נקיון ותחזוקה בהר ושלל משימות אחרות: טכנאי חשמל, כבאים ומומחים בענייני שיפוץ 'בקישוטי זהב; בעבודות גבס וטיח, בפיקוח ובשירטוט מבנים'. על המועמדים, אגב, להיות בין הגילאים 22-40. אין ספק שממלכת הוואקף של הר הבית זקוקה לידיים עובדות בכל התחומים.
המודעה הזו הובילה לפני כחודשיים וחצי לקיום מאות ראיונות בשלושה ימי ראיונות מרתוניים, ובהמשך – כלומר בימים אלו ממש – נקלטים כמאתיים שומרים חדשים למסגרת ההקדש האיסלמי ועובדים רבים נוספים למערך בתחומים אחרים, שכפי שאפשר לראות גם אליהם שולחת ירדן את ידה הארוכה.
השומרים מפוזרים ב-14 נקודות הסמוכות לשערי ההר וכן ברחבה ובפתחי המסגדים. אלו מונחים להיצמד לקבוצות המבקרות בהר ולגדוע מיידית כל ניסיון לתפילה או אפילו מה שנדמה כתפילה, לו אך אלו מתבצעים בידי מי שאיננו מוסלמי.
שומרי הוואקף החלו ללבוש בשנתיים האחרונות מדי ייצוג כחולים או לחילופין מדים הכוללים חולצות לבנות עם סמל הוואקף ומכנסיים בצבע חום בהיר. בין השומרים גם תושבי הרשות הפלסטינית, שבחלקם מקבלים מהמינהל האזרחי היתרי שהייה בהר למשך ששה חודשים, אולם במקרים אחרים שוהים בו גם ללא היתר. העובדה שהמינהל האזרחי מחלק היתרים לצורך העבודה בוואקף מעידה על עומק התיאום הקיים בין ישראל לירדן בעניין, הרחק מתחת לפני השטח.
לא פעם מתערבת גם השגרירות הירדנית בישראל לשם קידום צרכים שונים של הוואקף. כשהוואקף מתלונן על יחס ישראלי נוקשה לטעמו עשויה להגיע לישראל פנייה בעניין אף מארמון עבדאללה בכבודו ובעצמו. גם היחידה לקישור לכוחות זרים בצה"ל מעורה ומסייעת לפעילות הוואקף במקום. במהלך השנה שעברה אפשרה ישראל לראשונה גם מעבר של אנשי ואקף לירדן לצורך אימונים משטרתיים.
מאיימים על ישראל
מבחינת ירדן, לוואקף חשיבות אסטרטגית שאין כמותה, מפני שהוא זה המתחזק למענה את מעמדה ההיסטורי כשומרת המקומות הקדושים. יש בישראל גורמים הטוענים שפגיעה בנכס הירדני היקר הזה, כלומר בוואקף, עלולה להביא לקריסת הממלכה ההאשמית כולה. דווקא בשל כך, התיאום הישראלי-ירדני סביב המסגדים נחשב לרגיש ביותר מבחינת הממלכה, ושתי המדינות מצניעות ככל יכולתן את דבר קיומו.
ירדן משפצת כל העת עוד ועוד מתחמים בהר ומשמישה אותם, והכל לצורך הצפת ההר בעוד ועוד מוסלמים שיחזקו בבואם את שליטת האיסלאם במקום. בין השאר מדובר בהכשרת מבנה שער הרחמים לשמש ככיתת בחינות בגרות. מלבד זאת, רק בחודש האחרון סיים הוואקף שיפוץ בן מספר שנים של גג כיפת הסלע, שיפוץ שבמסגרתו הוצבו פיגומים על אבן השתיה. ערב הרמדאן עצרה ישראל פעולות להכשרת שירותים ציבוריים בשער בני עוונאמה בצפון מערב ההר אחרי שנתיים של עבודה שקטה המנוגדת כמובן לחוק הישראלי. ממש ברגע האחרון נבלמה בינתיים באותה נקודה יוזמה חצופה במיוחד של הוואקף לפריצת שער נוסף להר הבית, השער ה-11 במספר. זאת אחרי מאות שנים שבהן לא נפרץ שער חדש.
ההקדש האיסלמי נוקט כיום בסך הכל בכ-21 מיזמי שיפוץ ובניה שונים ברחבי ההר – וכל זאת הרחק מעין יהודית ובחסות מה שמכונה משום מה 'סטטוס קוו'. כדי להרתיע את ישראל מלהפריע לוואקף בפעולתו החופשית בהר גייסו הירדנים לאחרונה את אונסק"ו התובע מישראל שלא למנוע מהוואקף לעשות כרצונו בהר ומסרבל עוד יותר את אפשרויות הפעולה של ישראל במקום הקדוש.
עדות לתעוזה הגוברת של הוואקף, הנובעת מכך שהממלכה הירדנית ניצבת למעשה מאחוריו, הגיעה השבוע בדמות מכתב-איום פומבי ששיגר לישראל בעקבות מעצר אנשי הוואקף שהכו בשבוע שעבר באכזריות ארכיאולוגים ישראליים אשר סירבו לדרישתם לצאת משטח ההר. "אנו מזהירים את שלטונות ישראל", מאיימים אנשי הוואקף, "שלא ימשיכו לפגוע בשומרי ההר ובפקידי ההקדש כי אנו נפנה לכבוד המלך עבדאללה השני, משרת המקומות הקדושים, להתערב ישירות כדי להפסיק את צעדי הענישה נגד שומרי ההר ואת ההתערבות הישראלית הישירה בכל עבודות מחלקת ההקדשים של ההר". לאור אופי ההתנהלות הישראלית עד כה מותר לנחש שהרשויות כאן מתייחסות במלוא הרצינות למכתבים הללו. ולראיה, בינתיים אכן שוחררו שלושה מאנשי הוואקף שנעצרו בעקבות תקיפת הארכיאולוגים.
לפני שבועיים, בתשובה לשאלת חברת הכנסת שולי מועלם הכריז ראש הממשלה במליאת הכנסת שהוא מבקש לחזק את הוואקף. גורמים ישראלים טוענים לא פעם בדומה לכך שהוואקף הוא גורם ממתן בהר. האמת, אין מנוס ממנה, הפוכה בדיוק. כל נסיון ליצור הפרדה בין שאיפות הוואקף לבין אלו של גורמים קיצוניים מובהקים במתחם כדוגמת חמאס או חיזב א-תחריר, הוא מלאכותי לחלוטין.
הנה ראיות אחדות לכך, מתוך רבות מאוד: זינאת אבו צביח, אחראית משמרת ראשית בוואקף, היתה בעבר פעילה בארגון המוראביטאת שהוצא אל מחוץ לחוק ומזוהה עם הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית. הוואקף שגייס אותה 'שלף' אותה מתוך משמרות המוראביטאת המתנכלות ליהודים. נאג'ח בכיראת, ראש תחום השריעה בוואקף ובעברו מנהל מסגד אל אקצה, הוא לצד פעילותו בוואקף גם מקורב לחמאס. בנו ישב בכלא הישראלי על עבירות ביטחון.
מהנד אדריס, איש הוואקף היחיד שעדיין עצור בחשד לתקיפת הארכיאולוגים בשבוע שעבר הוא בנה של ח'דיג'ה מוסא אדריס, מנשות המוראביטאת. עבד אל עזיז עבאסי (אבו ח'אלד) בן ה-55 מסילוואן, שומר ותיק מטעם הוואקף, הוא כאילו בלי סתירה לכך גם ממנהיגי המוראביטון שהוצא אף הוא מחוץ לחוק. כל אלו ורבים אחרים מוכיחים שהדבר האחרון שאפשר לומר על הוואקף הוא שמדובר בגורם מרגיע. אם נתניהו מבקש להוסיף ולחזק את הגוף הזה, יש מקום לחשוש שכל העניין יסתיים בפיצוץ גדול.
שאלותינו לראש הממשלה:
א. מדוע בעצם לאשר הגדלה משמעותית כל כך של כוח הוואקף? למה זה נחוץ?
ב. בשבוע שעבר הותקפו ארכיאולוגים יהודים בהר הבית באלימות קשה בידי אנשי ואקף. האם לאור זאת מתקיימת חשיבה מחודשת על האישור שמספקת ישראל לוואקף להכפיל ולשלש את כוחו?
ג. האם עצם נוכחות הוואקף בהר הבית, ובוודאי העצמתו, איננה מהווה עבירה על חוק יסוד ירושלים בירת ישראל?
מלשכת ראש הממשלה לא התקבל מענה לשאלותינו עד לשעת סגירת הגיליון.
עתירה לבג"ץ בגין ליווי הווקף והגדלתו עומדת להיות מוגשת בימים אלה בידי חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי ובידי עמותת 'רגבים'. תודה מקרב לב ליהודה עציון על סיועו הרב להפקת הכתבה.
- הערת העורך: בכתבה הבאה נערוך היכרות קצרה עם כמה מעובדי הוואקף.
הפגנה מחוץ לשגרירות הירדני בתל אביב. לשלוח השונאי ישראל הביתה
השבמחקהחלטת אונסק"ו קובעת משהו חוקי (בינ"ל) ? אם באמא שומרי הווקף הם חיילים ירדנים לכאורה זו הכרזת מלחמה לכל דבר ? (אזרח שהורג חייל של מדינה זרה בשעת מלחמה מה דינו....?) .
השבמחק