זכרונות הרב גורן מששת הימים: תפילה בקודש הקדשים

השיא של מלחמת ששת הימים || הרב שלמה גורן זצ"ל

עדותו של הרב גורן לטובת ההיסטוריונים הצבאיים נחשפה השבוע בידי צה"ל ומספקת תמונה מאלפת, חסרת תקדים כמדומה, על מאורעות ששת הימים ההם מצד מי שהפך יחד עם השופר שהחזיק לאחד מסמלי המלחמה ההרואית. 

↓ הנה כמה פנינים מהפרוטוקול הצה"לי:

"כשהגעתי לשער האריות התחלתי בפעם הראשונה לתקוע בשופר, כמצוות התורה שבזמן מלחמה צריך לתקוע בחצוצרות או בשופר. אני זוכר שקראתי את פרשת 'ויהי בנסוע הארון' של התורה: 'קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך'. קראתי כמה פרקי תהילים וקראתי 'לה' התשועה'. אמרתי את הפסוקים 'שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם'. 

"התחלתי ללכת בוויה דולורוזה. אחד החיילים צעק לי שזו לא הדרך אלא יש לעבור בשער השבטים. חזרתי אחורה ונכנסתי דרך שער השבטים להר הבית. מצאתי את מוטה עם הקצינים שלו על הרחבה של הר הבית, כלומר ליד מסגד עומר. כל הדרך תקעתי בשופר ואמרתי פרקי תהילים. כשהייתי על הר הבית תקעתי בשופר ראשית כל, נפלתי על הארץ והשתחוויתי כשם שיש להשתחוות על מקום המקדש. 

קראתי את פרקי התהילים. אני יכול לומר בדיוק איזה פרק, קכו ואחריו אמרתי את פרק קכב: 'שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים. ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו'.

"מצאתי את מוטה יושב ונשען על קירות מסגד עומר. אמר לי: אתה רוצה להיכנס למסגד עומר? עניתי לו שהיום אני מתיר לכל החיילים להיכנס. כלומר ביום הכיבוש. על פי הדין אסור לעלות בכלל לשם, אבל ביום הכיבוש מותר. השומר פתח את מסגד אל עומר, לקחתי את ספר התורה איתי עם השופר ונכנסנו פנימה. אני חושב שזאת הפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריה, לאחר חורבן הבית, שספר תורה ושופר היו במקום הזה. 

"נכנסנו לשם, ושם במקום הורדתי את הנעליים ושם קראתי פרק עט בתהלים: "א-לוהים באו גויים בנחלתך, טמאו את היכל קודשך, שמו את ירושלים לעיים. שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואין קובר'. ואחרי כן זה מסתיים: 'שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו כי אכל את יעקב ואת נווהו השמו'".