על חשיבות העליה להר הבית בימי חול רגילים

מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת || עולים ובונים

אנחנו מביאים באיחור מה את הבטאון האלקטרוני של התנועה לכינון המקדש לטבת - שבט • עורך הבטאון מתאר את המצב בהר הבית לפני יותר משנה ומצב כיום ומברך על השינוי העצום • המצב עדין לא במיטבו, אולם הוא השתפר לאין ערוך • מסקנת הכותב היא שהמשך השינוי יגיע בעקבות נהירה המונית להר הבית לא רק בחגים, אלא בעיקר בימי החול הרגילים • הפנייה מיועדת לכל יהודי

↓ מתוך הבטאון האלקטרוני של התנועה לכינון המקדש

זכינו שמהתחתית שלפני יותר משנה, עת המשטרה שיתפה פעולה עם הצמאים שבדם יהודי עם הגרועים שבאויבינו (כל מי שביקר בימים ההם בהר הבית מבין על מה מדובר), החל מעלילת הדם המשטרתית כנגד - הישר באדם - ח"כ הרב יהודה גליק; דרך קריאות מקפיאות הדם של "ברכת השחיטה" ליהודים, בהגנה אסרטיבית של המשטרה על הפורעים;

עבור דרך 'קריאות-הקודש' של דרשני-הר-הבית: להשמיד את כל היהודים מתחת שמי ה', הכל בחסות המשטרה (וסירוב מוחלט של הפרקליטות לטפל בזוועות אלה); עד שריפת תחנת משטרת הר הבית [ללא שום התנגדות ומחיר מהאוייב];

ועד הטיפול האכזרי בכל יהודי - או נראה כיהודי - המגיע להר הבית. מרגע כניסתו למסלול הר הבית ועד רגע יציאתו, בכל מיני תרגילים מרושעים - [רק מהנדסי-פשע היושבים יום יום על המדוכה, יכולים להוציא ממוחם הקודח כאלו] פטנטים אינקויזיציוניים - כנגד יהודים בהר הבית. אשר נוהלי סדום היו לעומתם שיא הנאורות ללא שום גוזמה.

מהפך מבורך

היום בהנהגתו של השר ארדן – ובחיכוך מתמיד עם ראש הממשלה, על כך – יש שינוי מבורך.

אין ספק כי מה שנשאר הוא עדיין קשה רב ועצום, אבל עם כל זה השינוי גרם לעליה במספר היהודים מכל הרבדים והגוונים כמעט בהכפלה, נכון עוד סובלים סבל רב, אבל בגבול הנסבל, וישראל עם קדושים מקריבים את כאבם בשביל להתייחד עם קונם וצורם בבית קדשו ומקדשו.

כמובן שכמה שנוהלי סדום ירוככו, כן יגדלו קבוצות ובודדים יהודים המבקרים בהר.

אלא שהנוהלים האלו לצערינו משתפרים רק בעקבות התעניינות וביקורים ולחץ נגדי של היהודים כנגד לחץ המשטרה והפראים השולטים במקום ובכוחות הבטחון והסדר והדמוקרטיה.

אין זה סוד שהתעניינותנו במקום המקדש, הוא למען הקודש למען המצוות הקשורות לעזרה למזבח לאולם להיכל ולקדש הקדשים, ועל כן רוב העליות מתרכזות בחגים ומועדים, כי אז עיקר חיוב המצוות וגם: כי אז יש חופש לתלמידים ולהרבה מן העובדים!

דא עקא שהנוהלים המסורתיים אומרים: בוא נדאג שהעולים בחגים יחזרו כלעומת שבאו בפחי נפש, ונרויח שתי ציפורים במכה, גם לא יהיה להם חשק לבוא בפעם הבא וגם יהיה לנו שקט עד החג הבא ודיה לצרה בשעתה.

אין לזה פתרון אחר ודינמיקה אחרת, מאשר: היהודים המוסרים מזמנם ומרצם וגם מנפשם לבוא שוב ושוב בימי חול יבשים ורגילים וגשומים, רק אלו גורמים – באי רצון מופגן מצד השלטונות – לשינוי בהתנהגות ההוראות הדרקוניות כלפי היהודי.

סוף דבר: העשיה מבורכת מאד אלא שלא מספיקה ואם אתה מתכנן להגיע בחג להר הבית – ויש שינוי עצום לטובה בעצם האפשרות ליכנס בחג להר הבית – אתה חייב להגיע לפחות פעם או פעמיים ביום חול רגיל כדי "להכין את השטח".

רק בזכות העולים בימי חול משתנה היחס לעולי רגלים, תן ידך לידינו בוא ובקר בהר הבית ביום רגיל, זה שוה את המאמץ.

אין ספק שכשם שמתאמצים מלמטה כך נותנים ופותחים מ"למעלה" וכך גם מתייחסים אלינו הגורמים הקובעים וגם גויי הארצות. זה לא סוד: שהאשם האמיתי בהחלטות האומות שאין קשר בין היהודים להר בית המקדש, הוא, זה שקבע עובדה בשטח: ש"אין זבח ואין קטורת ואין נרות ואין לחם הפנים ואין לויים ואין כהנים ואין ישראלים".

ובזכות הפיכת הגלגל מלמטה ייעשה פרי מלמעלה אמן.

לתיאום להודעה לשאלות לסיוע בהגעה וכו' נא לפנות למזכיר התנועה לכינון המקדש: 050-4142425
לגיליונות האלקטרוניים של יבנה המקדש, לחץ כאן >>