האשמה חמורה שהופנתה אל פעילי המקדש

נחום ברנע, במאמר שפרסם בידיעות אחרונות, מאשים את הימין בכך שהערבים מתפרעים. בין שאר הגורמים שהוא מונה הוא כותב: "גורמים פוליטיים במפלגות הימין דוחפים לעימות עם המוסלמים על השליטה בהר הבית. הם הקימו ארגון, "המטה המשותף של תנועות המקדש", שמעלה להר מתפללים מדי יום, מתגרה בשומרים המוסלמים, מתגרה בשוטרים". עד כאן דברי נחום ברנע.

אינני יודע מהיכן אפשר להתחיל להתמודד עם דבריו. כ"כ הרבה שטויות ושקרים אפשר להכניס לשלש שורות? ראשית. כשהוא כותב שאנחנו מתגרים בשומרים המוסלמים ובשוטרים, יש להניח שהוא משקר ביודעין. הוא ישב ושקל וקיבל החלטה מודעת לשקר. איש אינו מנסה להתגרות באף אחד. אנחנו בסך הכל מבקשים לעלות למקום קדשנו ולהתפלל שם, ואפילו את זה מונעים מאתנו. השקר הבוטה הנוסף, שלגביו אני מוכן לדון את ברנע לכף זכות ולומר שאולי הוא משקר שלא ביודעין, הוא ששום גורם פוליטי לא עומד מאחורי ההתארגנות. עומדים מאחוריה כמה יהודים שכבר אלפים שנה בוכים בקול גדול ומתפללי ומתחננים ומבקשים לשוב אל מקום קדשם, וכעת כאשר הדבר סוף סוף מתאפשר, הם פשוט עושים את הדבר המתבקש ביותר. שלישית, מעניין שיש כ"כ הרבה גורמים שאחראים להתפרעות המוסלמים, ורק אל גורם אחד ברנע לא מוצא לנכון להפנות אצבע מאשימה – אל המוסלמים עצמם.

אבל מסתבר שהנקודה המרכזית הבעייתית במאמרו היא הרבה יותר פשוטה: אם מי שדורש להתפלל בהר הבית ולבנות בו מקדש הוא גורם שדוחף לעימות, אז גם הציונות היא גורם שדוחף לעימות, היא דורשת לעצמה ארץ שהערבים דורשים לעצמם ועלולים לעורר מהומות. לא רק הם, גם השכן שתובע לדין את שכנו האלים שהשתלט לו על המגרש הוא גורם שדוחף לעימות. גם הפרקליטות שתובעת לדין כמה ראשי כנופיות היא גורם שדוחף לעימות. מכל אלה היה ראוי לדרוש שיוותרו על זכויותיהם הבסיסיות כדי שלא להרגיז את הגורמים האלימים ולא לגרום להם להתפרע. הלא כן?

מה שהביא את עם ישראל אל ארץ ישראל אחרי אלפים שנות גלות היא רק הכמיהה לציון, התפלה הפשוטה שהתפלל כל יהודי שלש פעמים ביום "ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דברת". החלום של כל יהודי לשוב אל מקום השכינה. זה רוח החיים של הציונות, וזה מה שמביא יהודים לרצות לעלות להר הבית. אלא שמזה בדיוק מבקש ברנע לברוח.

מסתבר שמה שמפריע לברנע הוא לא ההתפרעות המוסלמית. לברנע מפריעה עצם העובדה הפשוטה שיהודים שבכו על המקדש אלפים שנה, אכן שבים אליו סוף סוף. כדי להלחם ביהודים האלה, מגייס ברנע את ידידיו ובני בריתו המוסלמים. מעל דפי העיתון הוא מאיים בקול: אם תשובו אל מקום הקדש, החברה' שלי כבר יטפלו בכם!